חדש - פשוטו של מקרא

[קו ירוק]

ענה לך על כך איש ספר: viewtopic.php?f=7&t=20852&start=80#p734545

[עכ''פ]

הפירוש הוא רצוף ומלא, ואני לא רואה איך הוא יכול אפילו בדוחק לחסות תחת הגדרה 'השלמה לרש"י'. לכל היותר הוא פירוש לצד רש"י.

[אני הייתי עושה את רש"י למעלה ואת הביאור שלהם למטה. ענין של טעם].

אילו היה למטה היה הצדק עמך. הא גופא שהפירוש למעלה הוא הנותן טעם לפגם, שאין זה השלמה לרש"י, אחרת היה באמת למטה.

[איש_ספר]

אני מרגיש שמיציתי את הדיון רק בשולי הדברים:

הרב עושה חדשות העלה למעלה מציאה מעניינת, שלענ"ד לא ניתן לה מספיק מקום

לפי המבואר כאן, החומש הזה הוא פרי בית מדרשו של הגר"ל מינצברג, נערך ע"י תלמידיו ותואם את דרכיו.
וא"כ חזרנו לכאו' לדיון הישן אודות קהילת המתמידים ומייסדה, יש דורשים ויש דורשים וכו', ולא נתחדש כאן דבר. לא כך?

והנה ההודעה אליה הוא קישר

הספר המפורסם "רש"י כפשוטו" ואחריו "מקרא מפורש" - הוא פרי יצירתו של תלמידו המובהק הגאון רבי נפתלי אנשין, וכן כל צוות העורכים והמסייעים, בפרט בראשית הדרך הם מתלמידי הגר"ל זצוק"ל.
ואכן שמעתי ממנו באחד השיחים שהוא מרגיש שבאמצעות מהדורת החומש הזה תורתו מתרחבת

כלומר, לא מדובר בהשלמה לרש"י, בעוד פירוש לתלמידים, לא כן ! אלא בפירוש שמביא (בהצלחה !) לידי ביטוי את דרכו וגישתו היחודית של הגרל"מ בביאור המקרא !

והנה, קולות של אי נוחות וחוסר נחת מתחילים להשמע על הפירוש והרוח השוכנת עליו, איש בסגנונו וחינוכו. והכותבים ודובריהם, מגלגלים עיניהם בתמהון ופוכרים שפתיהם בפליאה: מה לכם מבקרים טרחנים כי נטפלתם לפירוש שאין בו אלא ליקוט נעים מראשונים אף אחרונים, ואינו אלא השלמה לרש"י?!

ובכן 'השלמה לרש"י', ליקוט מראשונים, או פירוש המביא לידי ביטוי את דרכו היחודית ופורצת הדרך של הגרל"מ? ילמדונו דוברינו !

והעדה החרדית והסכמותיה (מול התנגדות חלקים מתוכה להגרל"מ זצ"ל) זה ככה"נ שידור חוזר של הפראסה עם ההסכמה לר"ע שטיינזלץ ז"ל, על כל ההבדלים והחילוקים.

[נוטר הכרמים]

ואם בהגרל"מ ותלמידיו עסקינן,
ילמדונו תלמידיו, האומנם בהטלת רפש ובוץ על תלמידיו של מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל שמנימוקיו עמו
יצא (יחד עם אחיו להבחל"ח הגאון ר' עזריאל שליט"א) להגנת רבם בשעותיו הקשות, תצאו ידי חובת 'הכרת טובה'?

ישנה שאלה שמטרידה אותי לא אחת,
למה תמיד השמרן והפרומער יותר צריך להוכיח באותות ובמופתים את טוהר כוונותיו,
ואילו החדשנים ומטשטשי הגבולות שגבלו ראשונים הם כמובן 'בלתי לד' לבדו...

נעזוב לרגע את הלכסיקון של 'הפלס' עם המינים והאפיקורסים,
מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??

יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

[חברא]

מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??
יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

הכל מתוך נקודת הנחה שהפירוש בא 'להוראת התנ"ך', ו'כתחליף לרש"י'.
הנחה שלא הוכחה.

[עושה חיל]

באותו מידה היית יכול לפתוח את כל הראשונים האחרים - רס"ג או רשב"ם חזקוני, ראב"ע, רד"ק ועוד - ולהזדעזע.
מניפולציה.

המניפולציה היא לא שלי. אטו אין אנו יודעים שרש"י ורס"ג הם לא אותו בית מדרש?
הלא הטענה כאן בין היתר, ע"כ שנכתב פירוש רצוף ושיטתי, המבקש להיות פירוש פופלארי ועממי (לפיכך הוא מנוקד), כזה המיועד ללומד המצוי שעד עתה היה סמוך על שולחנו של רש"י ולא על שולחנו של ר' אברהם בן הרמב"ם, ולהגיש לפניו פירוש בעל צביון אחר לחלוטין, תוך כדי הכתרתו כפשוטו של מקרא! (זאת בנוסף לטענות אחרות, ע"כ שהפירוש מלהטט בין הפרשנים כדי להשלים את מגמתו).

הוא אשר אמרתי, שנחרדתי עד עמקי נשמתי (ואני אומר זאת בכנות), איך הפלס כותבים 'מינות ואפיקורסות' על גדולי גדולי הראשונים אשר מימיהם אנו שותים בכל חלקי התורה.
וכי בגלל שלא נוח לך בהשקפה דברי רוב הפרשנים הראשונים ובעלי הפשט האחרונים, אתה זורק בוץ על דבריהם?!

וכאן המקום להעמיד שוב את המיניפולציה הנוספת שנעשתה - כביכול יש כאן רס"ג מול רש"י.
לא!!!!
יש כאן פירוש רש"י הקדוש שהוא יסוד היסודות.
מול כמעט כל גדולי הראשונים!

הביאו את הדוגמא של 'ורוח אלקים',
שם כמעט כל הראשונים מלבד רש"י, כתבו כפירוש 'המזעזע' שכתבו בספר פשש"מ.
כולל הרמב"ן! וכולל הנצי"ב, ומי לא!

אז לקרוא לפירוש כזה חסר טעם, אפיקורסי ומינות?

זו בושה וחרפה לזלזל כך בגדולי הראשונים והאחרונים.

וזה מה שנעשה, וכל מי שיש בו מעט יראת שמים צריך למחות בפה גדול בשערים!!!

הכופר בפשט שאמרו כל גדולי הדורות, ככופר בשאר חלקי התורה.
ה' ישמרנו!!!
(אינני צוחק. זה ממש מחריד ומזעזע!)

[איש_ספר]

מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??
יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

הכל מתוך נקודת הנחה שהפירוש בא 'להוראת התנ"ך', ו'כתחליף לרש"י'.
הנחה שלא הוכחה.

במה לדעתך ראה הגרל"מ את הפירוש כמי שמביא בהצלחה לידי ביטוי את דרכו? בליקוט ראשונים? בהשלמה לרש"י?

[עושה חיל]

בעניין מה שכתבתי, מפורסם הבדיחותא: שאם התנ"ך היה מבקש 'הסכמות', הוא לא היה מקבל בקלות...
וברור שזה לא בדיחה אלא עומק הסוגיא הנוכחית, החשש האמתי אצל מי שלא יודע ליישב נכון הפשט והדרש..

[נוטר הכרמים]

הרב עושה חיל,
אנסה להשיב על דעתי בלבד.

הגדרת מין ואפיקורס באופן כללי כוללת אחד שאינו מאמין בתורה שבע"פ,
בגילויי חז"ל בדרשותיהם את המקרא שאכן זוהי כוונת המקרא, וזוהי האמת הכלולה ובלולה בתורה,
ולא איזו העמסה או דרשה יפה ח"ו.

ברור שישנם הרבה פירושי קדמונים שהינם יותר קרובים למובן מתוך קריאת הפסוקים ללא הקדמות ומסורות של חז"ל,
ולא כל פירוש במקרא, אף שנוגד פירושי חז"ל נחשב כמינות, בודאי אם נכתב ע"י קדמונים.

אבל כאשר אחד בוחר בעקביות בפירושים שונים ומעדיף אותם מחמת זלזול או חוסר אמונה ודביקות בדברי חז"ל, זוהי אכן מינות ואפיקורסות!!
לזה בדיוק הכוונה. ותל"מ.

[ישא ברכה]

ואם בהגרל"מ ותלמידיו עסקינן,
ילמדונו תלמידיו, האומנם בהטלת רפש ובוץ על תלמידיו של מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל שמנימוקיו עמו
יצא (יחד עם אחיו להבחל"ח הגאון ר' עזריאל שליט"א) להגנת רבם בשעותיו הקשות, תצאו ידי חובת 'הכרת טובה'?

ישנה שאלה שמטרידה אותי לא אחת,
למה תמיד השמרן והפרומער יותר צריך להוכיח באותות ובמופתים את טוהר כוונותיו,
ואילו החדשנים ומטשטשי הגבולות שגבלו ראשונים הם כמובן 'בלתי לד' לבדו...

נעזוב לרגע את הלכסיקון של 'הפלס' עם המינים והאפיקורסים,
מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??

יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

ביחס לשאלה זו, התשובה כמדומה פשוטה.
הפרומער יוצא בחרב ובחנית נגד אדם אחר, וזה דבר שבוודאי חייב להיות מתוך לשם שמים.

לגופו של נידון -
אני לא מכיר מספיק טוב את הספר פש"מ, אבל מהדוגמאות שהביאו אני מבין על מה יצא הקצף. (למשל הדוגמה של 'ויצא יצחק לשוח' בהחלט מקוממת בצדק). למרות מההיכרות החלקית שיש לי עם הספר, אני מעריך שלא מדובר שם על קו שיטתי עיקבי, והספר ברוב המקומות כן מביא את פרש"י גם כשהוא חורג מגבולות הפשט.
באופן אישי אני לא מתחבר מהמושג לעשות עסק מספר מסוים, אני לא חושב שספר פלוני או אלמוני יחנך את עם ישראל, וגם אם המחבר בחר איזו גישה שהיא לא הגישה רווחת,
לא צפוי לצאת מזה חורבן היהדות, גם אם הוא בחר לספר איזה שם מפוצץ.

נ.ב רק לי יש הרגשה שסוף סוף הפורום חוזר לחיים?

[חברא]

אבל כאשר אחד בוחר בעקביות בפירושים שונים ומעדיף אותם מחמת זלזול או חוסר אמונה ודביקות בדברי חז"ל, זוהי אכן מינות ואפיקורסות!!לזה בדיוק הכוונה. ותל"מ.

שוב, זו הנחה שלא הוכחה.
וכשר' שלמה דובנא עשה בדיוק אותו הדבר (ועוד בלי להדפיס בצד את פירוש רש"י כשהוא מבואר ומורחב), גדולי הדור לא חשדו בו במניעים כאלו, ונתנו לו הסכמות נלהבות.

[איש_ספר]

מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??
יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

הכל מתוך נקודת הנחה שהפירוש בא 'להוראת התנ"ך', ו'כתחליף לרש"י'.
הנחה שלא הוכחה.

במה לדעתך ראה הגרל"מ את הפירוש כמי שמביא בהצלחה לידי ביטוי את דרכו? בליקוט ראשונים? בהשלמה לרש"י?

ר' חברא, בהנחה שאתה יודע להשיב ולא רק לשאול, אנא נסה להשיב לשאלתי. תודה.

[נוטר הכרמים]

ואם בהגרל"מ ותלמידיו עסקינן,
ילמדונו תלמידיו, האומנם בהטלת רפש ובוץ על תלמידיו של מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל שמנימוקיו עמו
יצא (יחד עם אחיו להבחל"ח הגאון ר' עזריאל שליט"א) להגנת רבם בשעותיו הקשות, תצאו ידי חובת 'הכרת טובה'?

ישנה שאלה שמטרידה אותי לא אחת,
למה תמיד השמרן והפרומער יותר צריך להוכיח באותות ובמופתים את טוהר כוונותיו,
ואילו החדשנים ומטשטשי הגבולות שגבלו ראשונים הם כמובן 'בלתי לד' לבדו...

נעזוב לרגע את הלכסיקון של 'הפלס' עם המינים והאפיקורסים,
מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??

יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

ביחס לשאלה זו, התשובה כמדומה פשוטה.
הפרומער יוצא בחרב ובחנית נגד אדם אחר, וזה דבר שבוודאי חייב להיות מתוך לשם שמים.

לגופו של נידון -
אני לא מכיר מספיק טוב את הספר פש"מ, אבל מהדוגמאות שהביאו אני מבין על מה יצא הקצף. (למשל הדוגמה של 'ויצא יצחק לשוח' בהחלט מקוממת בצדק). למרות מההיכרות החלקית שיש לי עם הספר, אני מעריך שלא מדובר שם על קו שיטתי עיקבי, והספר ברוב המקומות כן מביא את פרש"י גם כשהוא חורג מגבולות הפשט.
באופן אישי אני לא מתחבר מהמושג לעשות עסק מספר מסוים, אני לא חושב שספר פלוני או אלמוני יחנך את עם ישראל, וגם אם המחבר בחר איזו גישה שהיא לא הגישה רווחת,
לא צפוי לצאת מזה חורבן היהדות, גם אם הוא בחר לספר איזה שם מפוצץ.

נ.ב רק לי יש הרגשה שסוף סוף הפורום חוזר לחיים?

מאידך, החדשן ומטשטש הגבולות עלול להשפיע על הרבים לרעה בזדון או אפי' בשגגה וחוסר מודעות.

"חורבן היהדות", יש מושג של פיחות זוחל, של השפעה מחלחלת, ובפרט כאשר ספרים מצליחים וקונים שביתה,
יש לפעמים שספר מוצלח יוצר 'זאנר' שלם, ויש לזה הרבה דוגמאות.
בשביל לקבל הכרעה בכגון דא צריכים ראיה מאוד תורנית ומאוד רחבה.

[דרומי]

הרב ישא ברכה, יש הרבה אדישים כמוך, לצערנו, לכל מיני תופעות.

הממשלה והגזירות הנוכחיות, לדוגמא, הן תוצאה ישירה של האדישות ביום הבחירות.

(וסליחה שאני לא עושה את החשבון הפוליטי ומקשר בין פרשיה לפרשיה ואז יצא שזה בעצם לא מתאים עם ה'לשיטתיה'... וד"ל).

לא תמיד האדישות והשאננות הן הדרך הנכונה, בלשון המעטה (ונכון שגם לא תמיד הצועקים צודקים, אבל שווה בדיקה).

[חברא]

מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??
יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

הכל מתוך נקודת הנחה שהפירוש בא 'להוראת התנ"ך', ו'כתחליף לרש"י'.
הנחה שלא הוכחה.

במה לדעתך ראה הגרל"מ את הפירוש כמי שמביא בהצלחה לידי ביטוי את דרכו? בליקוט ראשונים? בהשלמה לרש"י?

בלימוד התורה על פי הפשט. דבר שהתבטל כמעט מאז ימי הנצי"ב.

והנה מהקדמת 'העמק דבר':

וזכות הרבים עמדה לי שפירשתי בכל יום הפרשה לפני הישובים לפני ה' בית ה' התלמוד עץ החיים אשר נטע אביר הרועים הגאון מהור"ח זצ"ל. וכבר ידוע במדרש פ' תבוא בעובדא דרבי דהקהל את העם מסייע להוציא יקר בעזרו ית'. ועל פי דקדוקי הפרשה באתי הרבה פעמים להבנת כל הענין באופן אחר ממה שראיתי בפירושי רבותינו הראשונים ז"ל שהיה לפני. היינו חומש הרמב"ן ורשב"ם וספורנו וראב"ע. ושאר מפרשי התורה לא נפניתי לראות כי ספרים הרבה בזה אין קץ. ואם עפ"י מקרה מצאתי כדברי בספר אחד. לא החדלתי ע"פ רוב לציין שמצאתי בזה הספר. וגם יש פירושים אשר שמעתי מפי חותני הגאון מוהרי"ץ זצ"ל בימי חרפי והרב הדקדוקים מאיזה גדולי ישראל יצ"ו רשמתי בשמם. עד שיצא פירוש וחבור שלם מבראשית עד לעיני כ"י.

ואגב, לדעתך הנצי"ב עומד ב'בית ה' התלמוד עץ החיים אשר נטע אביר הרועים הגאון מהור"ח זצ"ל' ומפרש בכל יום הפרשה, ופעמים רבות שלא כדברי המפרשים - והכל נגד הדרכת הגר"ח מוואלאז'ין?

[ישא ברכה]

ואם בהגרל"מ ותלמידיו עסקינן,
ילמדונו תלמידיו, האומנם בהטלת רפש ובוץ על תלמידיו של מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל שמנימוקיו עמו
יצא (יחד עם אחיו להבחל"ח הגאון ר' עזריאל שליט"א) להגנת רבם בשעותיו הקשות, תצאו ידי חובת 'הכרת טובה'?

ישנה שאלה שמטרידה אותי לא אחת,
למה תמיד השמרן והפרומער יותר צריך להוכיח באותות ובמופתים את טוהר כוונותיו,
ואילו החדשנים ומטשטשי הגבולות שגבלו ראשונים הם כמובן 'בלתי לד' לבדו...

נעזוב לרגע את הלכסיקון של 'הפלס' עם המינים והאפיקורסים,
מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??

יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

ביחס לשאלה זו, התשובה כמדומה פשוטה.
הפרומער יוצא בחרב ובחנית נגד אדם אחר, וזה דבר שבוודאי חייב להיות מתוך לשם שמים.

לגופו של נידון -
אני לא מכיר מספיק טוב את הספר פש"מ, אבל מהדוגמאות שהביאו אני מבין על מה יצא הקצף. (למשל הדוגמה של 'ויצא יצחק לשוח' בהחלט מקוממת בצדק). למרות מההיכרות החלקית שיש לי עם הספר, אני מעריך שלא מדובר שם על קו שיטתי עיקבי, והספר ברוב המקומות כן מביא את פרש"י גם כשהוא חורג מגבולות הפשט.
באופן אישי אני לא מתחבר מהמושג לעשות עסק מספר מסוים, אני לא חושב שספר פלוני או אלמוני יחנך את עם ישראל, וגם אם המחבר בחר איזו גישה שהיא לא הגישה רווחת,
לא צפוי לצאת מזה חורבן היהדות, גם אם הוא בחר לספר איזה שם מפוצץ.

נ.ב רק לי יש הרגשה שסוף סוף הפורום חוזר לחיים?

מאידך, החדשן ומטשטש הגבולות עלול להשפיע על הרבים לרעה בזדון או אפי' בשגגה וחוסר מודעות.

"חורבן היהדות", יש מושג של פיחות זוחל, של השפעה מחלחלת, ובפרט כאשר ספרים מצליחים וקונים שביתה,
יש לפעמים שספר מוצלח יוצר 'זאנר' שלם, ויש לזה הרבה דוגמאות.
בשביל לקבל הכרעה בכגון דא צריכים ראיה מאוד תורנית ומאוד רחבה.

אני מסכים עם דבריך.
ועדיין השפעה קלוקלת שיוצאת מתוך דרכו האישית של האדם (שזו השפעה עקיפה), אינה דומה למעשה בכוונה של פגיעה באחר.
לפגוע באחר אין זכות אלא בכוונה תחילה.

על דבריך בענין חורבן היהדות וכו',
אני מסכים, כתבתי את דעתי האישית ואני מסכים להרב דרומי. (אם כי ברור לי שהגרש"ז למשל דגל בגישה כזו).

[עקביה]

בעניין מה שכתבתי, מפורסם הבדיחותא: שאם התנ"ך היה מבקש 'הסכמות', הוא לא היה מקבל בקלות...

ככל הידוע לי לתנ"ך יש רק הסכמה אחת - של מר קדיש לוז..

[איש_ספר]

מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??
יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

הכל מתוך נקודת הנחה שהפירוש בא 'להוראת התנ"ך', ו'כתחליף לרש"י'.
הנחה שלא הוכחה.

במה לדעתך ראה הגרל"מ את הפירוש כמי שמביא בהצלחה לידי ביטוי את דרכו? בליקוט ראשונים? בהשלמה לרש"י?

בלימוד התורה על פי הפשט. דבר שהתבטל כמעט מאז ימי הנצי"ב.

והנה מהקדמת 'העמק דבר':

וזכות הרבים עמדה לי שפירשתי בכל יום הפרשה לפני הישובים לפני ה' בית ה' התלמוד עץ החיים אשר נטע אביר הרועים הגאון מהור"ח זצ"ל. וכבר ידוע במדרש פ' תבוא בעובדא דרבי דהקהל את העם מסייע להוציא יקר בעזרו ית'. ועל פי דקדוקי הפרשה באתי הרבה פעמים להבנת כל הענין באופן אחר ממה שראיתי בפירושי רבותינו הראשונים ז"ל שהיה לפני. היינו חומש הרמב"ן ורשב"ם וספורנו וראב"ע. ושאר מפרשי התורה לא נפניתי לראות כי ספרים הרבה בזה אין קץ. ואם עפ"י מקרה מצאתי כדברי בספר אחד. לא החדלתי ע"פ רוב לציין שמצאתי בזה הספר. וגם יש פירושים אשר שמעתי מפי חותני הגאון מוהרי"ץ זצ"ל בימי חרפי והרב הדקדוקים מאיזה גדולי ישראל יצ"ו רשמתי בשמם. עד שיצא פירוש וחבור שלם מבראשית עד לעיני כ"י.

ואגב, לדעתך הנצי"ב עומד ב'בית ה' התלמוד עץ החיים אשר נטע אביר הרועים הגאון מהור"ח זצ"ל' ומפרש בכל יום הפרשה, ופעמים רבות שלא כדברי המפרשים - והכל נגד הדרכת הגר"ח מוואלאז'ין?

יפה. אז לא מדובר בהשלמה לפירוש רש"י וגם לא בליקוט סתמי. אלא בפירוש שיש לו מגמה ברורה: לימוד התורה על פי הפשט. ודלא כפשט של רש"י, שלצורך כך די במדור רש"י כפשוטו, אלא כפשט בסגנונו של הגרל"מ (למדתי כמה דפים בהעמק דבר כדי לקבוע בפה מלא שאין שום דמיון בין שני הפירושים). אז אני כבר מבולבל לגמרי, למה אתה חוזר ומתנער מההגדרה שמדובר בתחליף לרש"י? אם זה פירוש שונה מרש"י, הרי שהוא מוצע ללומד כתחליף. לא כך?

[עושה חיל]

הרב עושה חיל,
אנסה להשיב על דעתי בלבד.

הגדרת מין ואפיקורס באופן כללי כוללת אחד שאינו מאמין בתורה שבע"פ,
בגילויי חז"ל בדרשותיהם את המקרא שאכן זוהי כוונת המקרא, וזוהי האמת הכלולה ובלולה בתורה,
ולא איזו העמסה או דרשה יפה ח"ו.

כאן טמון הפער בין השקפתך המוצגת הבעייתית להשקפה של בעלי הפשט.
דרשה זו לא העמסה על הפסוק חלילה!
דרשה - זה לדרוש את הכתוב, לדרוש את הפשט. כמו "ודרשת וחקרת היטב". יש חספוס, יש בעיה, יש ג"ש, אולי יש גם מה שהם קוראים 'מילה מנחה' או מהתנ"ך עצמו מבואר, עכ"פ ודאי זו עומק כוונת התורה. ולעיתים רבות ישנה קבלה מסיני איך לדרוש את הפסוק. וכל דברי חז"ל אמת. ואף הם אמרו - 'אין מקרא יוצא מדי פשוטו' וכן הם אמרו 'פשטיה דקרא' וכו' ולא סתרי אהדדי וכמקובל כבר בעולם בשם הגר"א "חותם המתהפך" ואין כלל סתירה.

אבל כאשר אחד בוחר בעקביות בפירושים שונים ומעדיף אותם מחמת זלזול או חוסר אמונה ודביקות בדברי חז"ל, זוהי אכן מינות ואפיקורסות!!
לזה בדיוק הכוונה. ותל"מ.

ראה כל בעלי הפשט, מרס"ג ורד"ק, רשב"ם וראב"ע ועוד היד נטויה...
כמעט תמיד מנסים ע"ד הפשוט ביותר. כמעט ללא מדרשים כלל וכלל.
ולפי דעתך זה "מחמת זלזול או חוסר אמונה ודביקות בדברי חז"ל"?!!!!

כביכול תלמיד חכם ענק שכמוך מעולם לא פתח מפרשים ראשונים.
בקיצער, חזור בך חזור בך מהטלת אשמה גדולה כזו בגדולי הראשונים.

אני אומר את אשר על ליבי.
ליבי נקרע וכולי מזועזע מדברי הבלע על רבותינו מוסרי התורה, בעלי הפשט הראשונים והאחרונים.
ואין בי קוצו של ציניות בדבריי.
זה מזעזע!

[איש_ספר]

בעניין מה שכתבתי, מפורסם הבדיחותא: שאם התנ"ך היה מבקש 'הסכמות', הוא לא היה מקבל בקלות...
וברור שזה לא בדיחה אלא עומק הסוגיא הנוכחית, החשש האמתי אצל מי שלא יודע ליישב נכון הפשט והדרש..

לא רק שזה בדיחה אלא בדיחה נמוכה מאד. כמוה: אם דוד המלך היה מבקש לגור ב --- ועדת האכלוס היתה פוסלת אותו, ואם שלמה המלך היה מבקש להכניס את בנו ל--- הישיבה לא היתה מקבלת אותו.

[חברא]

אז לא מדובר בהשלמה לפירוש רש"י וגם לא בליקוט סתמי. אלא בפירוש שיש לו מגמה ברורה: לימוד התורה על פי הפשט. ודלא כפשט של רש"י, שלצורך כך די במדור רש"י כפשוטו, אלא כפשט בסגנונו של הגרל"מ (למדתי כמה דפים בהעמק דבר כדי לקבוע בפה מלא שאין שום דמיון בין שני הפירושים). אז אני כבר מבולבל לגמרי, למה אתה חוזר ומתנער מההגדרה שמדובר בתחליף לרש"י? אם זה פירוש שונה מרש"י, הרי שהוא מוצע ללומד כתחליף. לא כך?

מי שלומד רש"י אסור לו ללמוד במקביל גם אב"ע, רבנו אברהם בן הרמב"ם, ודומיהם?
אסור ללמוד גישות שונות יחד?
זה שעשו פירוש רצוף על כל התורה מחייב ללמוד אותו באופן שיטתי כתחליף לרש"י? זה אומר שמהיום המלמדים לא ילמדו רש"י אלא 'פשוטו של מקרא'? (שמעתם על חיידר כזה?)

ועם כל הזעקות על כך שצריך ללמוד דוקא רש"י, אין שום חיידר שמלמד בכל פסוק את רש"י.
נתחיל בפסוק הראשון של התורה: 'בראשית ברא אלקים' - כמה מלמדים מלמדים כפירוש רש"י?
למיטב ידיעתי כולם מלמדים כך 'בתחלה ברא אלקים'. וזה פירוש שרש"י בפירוש הסתייג ממנו. אלא מאי, מבינים שבמקום להסביר לילדים את פירושו המסובך של רש"י, יותר קל ופשוט לבאר כשאר הראשונים שהם על דרך הפשט.

[איש_ספר]

ואגב, לדעתך הנצי"ב עומד ב'בית ה' התלמוד עץ החיים אשר נטע אביר הרועים הגאון מהור"ח זצ"ל' ומפרש בכל יום הפרשה, ופעמים רבות שלא כדברי המפרשים - והכל נגד הדרכת הגר"ח מוואלאז'ין?

למה אני צריך לתרץ את זה? אני חיברתי את השאילתות? אני כתבתי את כתר ראש? קוראים לי יוסף זונדל סלאנט? לגופם של דברים כמובן שרח"ו לא התנגד ללימוד מפרשים אחרים, ולא מנע מלחדש בתורה שבכתב כ"א כפי חלקו. האמור למעלה הוא הדרכה בסיסית לכללות התלמידים. וז"פ.

[איש_ספר]

אז לא מדובר בהשלמה לפירוש רש"י וגם לא בליקוט סתמי. אלא בפירוש שיש לו מגמה ברורה: לימוד התורה על פי הפשט. ודלא כפשט של רש"י, שלצורך כך די במדור רש"י כפשוטו, אלא כפשט בסגנונו של הגרל"מ (למדתי כמה דפים בהעמק דבר כדי לקבוע בפה מלא שאין שום דמיון בין שני הפירושים). אז אני כבר מבולבל לגמרי, למה אתה חוזר ומתנער מההגדרה שמדובר בתחליף לרש"י? אם זה פירוש שונה מרש"י, הרי שהוא מוצע ללומד כתחליף. לא כך?

מי שלומד רש"י אסור לו ללמוד במקביל גם אב"ע, רבנו אברהם בן הרמב"ם, ודומיהם?
אסור ללמוד גישות שונות יחד?

זו התממות שלא במקומה. כשמדפיסים מקראות גדולות עם כ"ד פירושים אין שום פירוש שהוא תחליף לפירוש אחר. כולם שווים והמעיין יבחר. אבל כשמדפיסים למשל משניות עם רע"ב וקהתי, ברור לכולם מה מגמת המדפיס. איך ברור? מיותר להבהיר!

אז נכון, כאן גם "רע"ב" זוכה לפירוש (רש"י כפשוטו), אבל כשאתה מציב לצדו פירוש רחב ומלא, שתופס חצי ספר, אתה לא מתכוון להדפיס עוד פרשן, תרגום יונתן, כוונתך להציע ללומד להצטרף למהלך שונה ושיטתי. לזה קוראים תחליף. אסור מותר, זו שאלה מתקדמת. קודם כל נסכים על מגמת החיבור.

[סגי נהור]

למיטב ידיעתי כולם מלמדים כך 'בתחלה ברא אלקים'. וזה פירוש שרש"י בפירוש הסתייג ממנו. אלא מאי, מבינים שבמקום להסביר לילדים את פירושו המסובך של רש"י, יותר קל ופשוט לבאר כשאר הראשונים שהם על דרך הפשט.

דומני שהטייטש המסורתי המקובל הוא: בתחילה כשה' ברא את השמים ואת הארץ. ובל"א: אין אנהויב אז ג-אט האט באשאפן די הימלען און די ערד.

[חברא]

אז לא מדובר בהשלמה לפירוש רש"י וגם לא בליקוט סתמי. אלא בפירוש שיש לו מגמה ברורה: לימוד התורה על פי הפשט. ודלא כפשט של רש"י, שלצורך כך די במדור רש"י כפשוטו, אלא כפשט בסגנונו של הגרל"מ (למדתי כמה דפים בהעמק דבר כדי לקבוע בפה מלא שאין שום דמיון בין שני הפירושים). אז אני כבר מבולבל לגמרי, למה אתה חוזר ומתנער מההגדרה שמדובר בתחליף לרש"י? אם זה פירוש שונה מרש"י, הרי שהוא מוצע ללומד כתחליף. לא כך?

מי שלומד רש"י אסור לו ללמוד במקביל גם אב"ע, רבנו אברהם בן הרמב"ם, ודומיהם?
אסור ללמוד גישות שונות יחד?

זו התממות שלא במקומה. כשמדפיסים מקראות גדולות עם כ"ד פירושים אין שום פירוש שהוא תחליף לפירוש אחר. כולם שווים והמעיין יבחר. אבל כשמדפיסים למשל משניות עם רע"ב וקהתי, ברור לכולם מה מגמת המדפיס. איך ברור? מיותר להבהיר!

אז נכון, כאן גם "רע"ב" זוכה לפירוש (רש"י כפשוטו), אבל כשאתה מציב לצדו פירוש רחב ומלא, שתופס חצי ספר, אתה לא מתכוון להדפיס עוד פרשן, תרגום יונתן, כוונתך להציע ללומד להצטרף למהלך שונה ושיטתי. לזה קוראים תחליף. אסור מותר, זו שאלה מתקדמת. קודם כל נסכים על מגמת החיבור.

אני מבין את ההגדרה 'תחליף לרש"י' שמהיום ילמדו בתלמודי התורה ביאור זה במקום רש"י. לא שיסתייעו בביאור זה במקומות שרש"י לא פירש, או במקומות שרש"י מוקשה.
זה החשש? יש תלמודי תורה שמלמדים מתוך זה, ומשמיטים את כל מדרשי חז"ל שהובאו ברש"י?

[איש_ספר]

למיטב ידיעתי כולם מלמדים כך 'בתחלה ברא אלקים'. וזה פירוש שרש"י בפירוש הסתייג ממנו. אלא מאי, מבינים שבמקום להסביר לילדים את פירושו המסובך של רש"י, יותר קל ופשוט לבאר כשאר הראשונים שהם על דרך הפשט.

דומני שהטייטש המסורתי המקובל הוא: בתחילה כשה' ברא את השמים ואת הארץ. ובל"א: אין אנהויב אז ג-אט האט באשאפן די הימלען און די ערד.

אידיש.jpg (176.1 KiB) נצפה 5706 פעמים

[איש_ספר]

לשה"ק

לשהק.jpg (346.24 KiB) נצפה 5705 פעמים

[איש_ספר]

אז לא מדובר בהשלמה לפירוש רש"י וגם לא בליקוט סתמי. אלא בפירוש שיש לו מגמה ברורה: לימוד התורה על פי הפשט. ודלא כפשט של רש"י, שלצורך כך די במדור רש"י כפשוטו, אלא כפשט בסגנונו של הגרל"מ (למדתי כמה דפים בהעמק דבר כדי לקבוע בפה מלא שאין שום דמיון בין שני הפירושים). אז אני כבר מבולבל לגמרי, למה אתה חוזר ומתנער מההגדרה שמדובר בתחליף לרש"י? אם זה פירוש שונה מרש"י, הרי שהוא מוצע ללומד כתחליף. לא כך?

מי שלומד רש"י אסור לו ללמוד במקביל גם אב"ע, רבנו אברהם בן הרמב"ם, ודומיהם?
אסור ללמוד גישות שונות יחד?

זו התממות שלא במקומה. כשמדפיסים מקראות גדולות עם כ"ד פירושים אין שום פירוש שהוא תחליף לפירוש אחר. כולם שווים והמעיין יבחר. אבל כשמדפיסים למשל משניות עם רע"ב וקהתי, ברור לכולם מה מגמת המדפיס. איך ברור? מיותר להבהיר!

אז נכון, כאן גם "רע"ב" זוכה לפירוש (רש"י כפשוטו), אבל כשאתה מציב לצדו פירוש רחב ומלא, שתופס חצי ספר, אתה לא מתכוון להדפיס עוד פרשן, תרגום יונתן, כוונתך להציע ללומד להצטרף למהלך שונה ושיטתי. לזה קוראים תחליף. אסור מותר, זו שאלה מתקדמת. קודם כל נסכים על מגמת החיבור.

אני מבין את ההגדרה 'תחליף לרש"י' שמהיום ילמדו בתלמודי התורה ביאור זה במקום רש"י. לא שיסתייעו בביאור זה במקומות שרש"י לא פירש, או במקומות שרש"י מוקשה.
זה החשש? יש תלמודי תורה שמלמדים מתוך זה, ומשמיטים את כל מדרשי חז"ל שהובאו ברש"י?

תחליף לרש"י זו מגמה.
תפקיד, כמו שהגדיר הרב מק"מ.
ההצלחה היא כבר סיפור אחר. לעולם זה לא הולך בבום.
בחיידרים כנראה לע"ע לא הולכים לקבוע את לימודם בפירוש הזה.
לא בזה מסתכם העניין.

[סגי נהור]

אינני מבין את המקום שאליו נגרר הדיון. וכי זו השאלה, אם הפירוש נדפס באותיות קטנות או גדולות, למעלה או למטה? לו היו מדפיסים לקט מפרשי הפשט ניחא. אבל כאן מבקשים לבנות לנו את הסיפור השלם וגם את מגמת הסיפור, מי היו האבות ומה בדיוק באה התורה ללמדנו באמצעות הסיפורים עליהם. ומה שלא ברור דיו מתוך הפירוש עצמו יוסיף ויתבאר בהקדמות ובקטעי קישור. ובתוך בניין נאה זה המפרשים השונים הם חומרי בניין. כאן ראב"ע וכאן רד"צ הופמן. כאן חזקוני וכאן רש"ר הירש. אותו שהוא לפי טעמו של המלקט נעשה פשט המקרא.

[עושה חיל]

בעניין מה שכתבתי, מפורסם הבדיחותא: שאם התנ"ך היה מבקש 'הסכמות', הוא לא היה מקבל בקלות...
וברור שזה לא בדיחה אלא עומק הסוגיא הנוכחית, החשש האמתי אצל מי שלא יודע ליישב נכון הפשט והדרש..

לא רק שזה בדיחה אלא בדיחה נמוכה מאד. כמוה: אם דוד המלך היה מבקש לגור ב --- ועדת האכלוס היתה פוסלת אותו, ואם שלמה המלך היה מבקש להכניס את בנו ל--- הישיבה לא היתה מקבלת אותו.

נו נו, חושבני שמי שרצה להבין את הבדיחה העצובה שהבאתי (ואף פירשתי), הבין. ואכמ"ל.



אגב, אם מדברים על ר' חיים וולוז'ין ותלמידי הגר"א, ראוי להביא את ר' פנחס מפולוצק, תלמיד הגר"א (ראש הגבעה, וילנה תק"פ, דף י ע"ב) בהדרכה איך ללמוד מקרא:

ועתה אכתוב לך סדר הלמוד. אמרו חז"ל לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד וליומא קאמרינן וזה סדרן כנ"ל. שהמקרא קודם המשנה והמשנה קודם התלמוד וחלופהן בגולם.
וסדר למוד המקרא יהיה כך שתלמוד נביא א’ עם פירוש רש"י ואח"כ אם כח זכרונך טוב תחזור כמה פעמים בלי עיון ברש"י עד שיהיה שגור בפיך ואף אם תלמוד עוד פעם עם פירוש רש"י לפרקים אל תדייק לשום בזכרונך דרשות ומדרשים שהביא רש"י על איזה פסו’ והעיקר שתדייק במקום שצריך להבין פשוטו של מקרא.
את זה תשים בזכרונך לזכור ושים בדעתך, כי רצונך ללמוד מקרא ולא מדרש, ואם אתה רוצה ללמוד מדרש, למוד בפני עצמו, ומה למדרש אל פשוט המקרא? ובזה נואלו בני עמנו, שעל ידי המדרשות אינם יודעים המקרא ואינם בקיאים בו. ויותר קרוב אם תשאלהו איזה פסוק יאמר לך הדרש ולא ידע ולא יבין הפשט. גם לא ידע באיזה נביא הוא ולמי דיבר הנביא ועל מה דיבר ובאיזה עניין ובאיזה זמן או על איזה גלות או על איזה נחמה. והכל בשביל הדרשות שמבלבלין אותו ואת מוחו מניח פשוטו של מקרא.
ואתה בני דע לך להבין פשוטו של מקרא למי דבר ועל מה דבר ועל איזה עת וזמן ולא תבלבל זכרונך במדרשים בשעת למוד המקרא אז תצליח.

אינני מכיר כל כך את החומש המסוקר, עכ"פ אינני בטוח שתלמידי הגאון לא היו מצטרפים ל'עדה' את הסכמותיהם, כמו שכבר הביאו מחומש דומה של ר"ש מדובנא, וכמו שנראה כאן מרבי פנחס מפולוצק תלמיד הגר"א.

רבותיי, טיפסתם גבוה גבוה. אפיקורסות, מינות וכו'.
בסוף הטענה העניינית מסתכמת בדרך הלימוד לילדים (וג"א מצטרף), ולא בטוח שמחברי החומש הנ"ל חולקים.
ואולי אדרבא, מתלמידי הגר"א הנ"ל אכן רואים שלא כצעקתה.

[חברא]

לגבי 'בראשית ברא אלקים', בספר 'למשמעות' (שהביא הרב איש ספר בלשה"ק - והוא תרגום של הספר באידיש), אכן מתרגם בפנים כמו רש"י, אך נראה לי שהוא עשה זאת מעצמו, כדי להתאים לרש"י, ולא שכך מקובל. והראיה, שבסוף הספר הביא שוב את 'תרגום התיבות' ושם פירש כמו שכתבתי 'בתחלה ברא אלקים'.
ובפועל, ככל הידוע לי בחיידרים כך מלמדים, וכך מבינים הילדים (אפשר לשאול אותם).

בראשית ברא אלקים - למשמעות.jpg (10.57 KiB) נצפה 5671 פעמים

ובכל מקרה, לא התכוונתי לדוגמא של 'בראשית ברא' דוקא, ואפשר לבדוק בעוד פסוקים - למשל 'ויעש אלקים את הרקיע' - האם מפרשים כמו רש"י 'יתחזק הרקיע'? אינני יודע, אבל מסתמא לא. ואיני הולך לבדוק כעת את כל פסוקי התורה, אבל מסתבר מאד שבפועל, במקומות שקשה לבאר לתלמידים כמו רש"י יבחרו המלמדים בפירוש קל יותר להוראה.

[קו ירוק]

רבותיי, טיפסתם גבוה גבוה. אפיקורסות, מינות וכו'.
בסוף הטענה העניינית מסתכמת בדרך הלימוד לילדים (וג"א מצטרף), ולא בטוח שמחברי החומש הנ"ל חולקים.
ואולי אדרבא, מתלמידי הגר"א הנ"ל אכן רואים שלא כצעקתה.

הנקודה העיקרית שעליה באה הביקורת, כפי שקראתיה ע"י מי שעיין, ומיותר להיכנס לאנקדוטות ודימויים,
זו הגישה ה'ליבלרית' וה'ריאלית' של חובבי פשש"מ למיניהם, המתבטאת היטב בחומש זה.
רל"מ זצ"ל לא נחשד בכגון דא, אף כי לא היה שגרתי. אבל הוא הלך על מקום מאוד עדין, שם היתה ההסתייגות.
אחריו, או מצדדיו, באים אחרים שליבם לא טהור כשלו, ושם הביקורת הנוקבת.

ובהחלט לא טפסו גבוה..

[חברא]

כדי להאשים בכל ההאשמות האלו, צריך ראיות. הפירוש לכשעצמו אינו מהווה הוכחה, אחרי שמצינו לרבותינו שהלכו בדרך זו.

[חברא]

.

[לבי במערב]

ובפרט כאשר ספרים מצליחים וקונים שביתה

אחה"מ, כמדומה שלא זהו נדו"ד (ופוק חזי באשכול זה גופו כמה העידו על עצמם שמימיהם לא הציצו בו...).

[קו ירוק]

כדי להאשים בכל ההאשמות האלו, צריך ראיות. הפירוש לכשעצמו אינו מהווה הוכחה, אחרי שמצינו לרבותינו שהלכו בדרך זו.

המכלול כן מהווה הוכחה, לטענת מבקריו. וההשוואה לפירוש רמ"ד היא בריחה מהנקודה.

[קרית מלך]

לידיעה: כל הנדון התחיל כשאברכים בני תורה שמעו בבית איך הבנות מפרשות את פסוקי התורה והתפלאו מנין הגישה החדשה שאיננה מוכרת, והנה התברר שהמורות בבית יעקב מנחילות את פירוש המקרא לפי פש"מ. כך התחיל הענין להתגלגל ולהתברר. הוי אומר שאכן הפירוש החדשני מכה שורש בחינוך הדור הצעיר [כמדומני שכל הכותבים באשכול הסכימו שלא זו הדרך].

ועוד: כל ה'פלפולים' המבקשים להכשיר את הפירוש הנ"ל עוסקים הרבה במעטפת, לא ראיתי תשובה ענינית על כך שבמקומות רבים בחר המפרש להתעלם מהמסר הרוחני הטמון בפסוקי התורה, וכפי שהאריכו בזה גם במאמר שהתפרסם וגם כותבים אחדים שחידדו את הדברים. לימוד פש"מ חייב ללכת ביחד עם ההתעלמות ממסר רוחני?
גם אם נניח שאין בכך חטא ועוון או כפי שהגדיל לעשות אחד החברים שכתב שלבו עליו דווי על שמבזים את גדולי הראשונים וכו'... האם אין בכך שינוי עצום מהמקובל בלימוד המקרא בדורות האחרונים? עולם הפוך ראיתי! המבקרים צריכים להצדיק את הביקורת והמחדשים ידם על העליונה, אתמהה.
בודאי שיש שבעים פנים לתורה, ופשוטו של מקרא הוא מדרכי הלימוד המסורים לנו, אך ממש באותה מדה שלא הופכים את הדרש או הסוד לדרך הלימוד הרגילה לרבים כך גם פש"מ לא אמור להפוך לשיטת הלימוד אותה מנחילים לרבים. ואין זה מגרע מאומה מחשיבות הדרך הזאת ח"ו.
השינוי הדרסטי הזה בגישה ללימוד המקרא הוא העומד בבסיס הטענה.
[אולי המחברים לא עשו זאת מתוך כוונה מקודמת לשנות את המסורת המקובלת (ושמעתי מאלו המכירים את הרב נ. א. שאכן א"א לחשוד בו בכך) אך כשהחיבור הזה מתקבל כך וכל המרימים על נס את פש"מ עולזים בכך, אל להם להלין על כך שיראי ה' מבקשים להעמיד דברים במקומם, אלא לשמוח שלא תצא תקלה מתחת ידם].

[דורשי יחודך]

לענין שרבוב שמו של הגרל"מ לתוך הפרשייה, יש להעיר שכחלק מעיסוקו בפשט עסק בהבנת דרשות חז"ל איך שמשתלבים עם עומק הפשט. וזה חלק עיקרי ממפעלו הגדול כאשר יראה כל מעיין בספר בן מלך איך שהוא מלא עם דברי המדרשים וביאורם.
וכ"ש שאינו מסתייג ח"ו משום ענין של קדושה כדומה, ספריו מלאים מזה ממש, וזהו חלק עיקרי ממשנתו.

[מחולת המחנים]

וכאן המקום להעמיד שוב את המיניפולציה הנוספת שנעשתה - כביכול יש כאן רס"ג מול רש"י.
לא!!!!
יש כאן פירוש רש"י הקדוש שהוא יסוד היסודות.
מול כמעט כל גדולי הראשונים!

ראוי להזכיר כאן את דברי הרמב"ן בהקדמה לפירושו לתורה, הוא הכיר את פירושי הפשטנים שהיו לפניו, ובדרכו הלך יותר בדרך הפשט, ואף על פי כן כתב כן:

"ואשים למאור פני נרות המנורה, הטהורה, פירושי רבינו שלמה עטרת צבי וצפירת תפארה, מוכתר בנימוסיו במקרא, במשנה ובגמרא, לו משפט הבכורה, בדבריו אהגה באהבתם אשגה ועמהם יהיה לנו משא ומתן דרישה וחקירה, בפשטיו ומדרשיו וכל אגדה בצורה, אשר בפירושיו זכורה".

ולהזכיר גם דברי הרמב"ן בסוף פרשת מטות (במדבר ל, מב) על רש"י "והרי הרב אוצר בלום לתורה להלכות ולהגדות".

[פרנקל תאומים]

לידיעה: כל הנדון התחיל כשאברכים בני תורה שמעו בבית איך הבנות מפרשות את פסוקי התורה והתפלאו מנין הגישה החדשה שאיננה מוכרת, והנה התברר שהמורות בבית יעקב מנחילות את פירוש המקרא לפי פש"מ. כך התחיל הענין להתגלגל ולהתברר. הוי אומר שאכן הפירוש החדשני מכה שורש בחינוך הדור הצעיר

אוי סאי'ז גוט..
ידיעה ברורה בלי ספק..