עניני סו''ס מא' מזקני הרבנים בארה''ב - הרב שמרי' שולמאן

[הגהמ]

http://seforim.blogspot.com/2016/03/blog-post.html?m=1

על הרב שולמאן ראה מש''כ עליו כבר בשנת תש''י (בהיותו רק בן כ''ז) בס' 'תולדות אנשי שם'.

1028150929.jpg (272.81 KiB) נצפה 5622 פעמים

[ר_חיים_הקטן]

בלי עין הרע, הוא עדיין כותב מאמרים לקובץ המאור.

[מצליח]

מ"ש בבלוג אות יג בשם ר"ח צימרמן התלוצץ מחקירה בענין גר שנתגייר, יש לציין שחקירה זו מופיע בחת"ס בכ"מ ואצרף אחד מהם בד"ה המול

[איש_ספר]

יש"כ גדול על הבאת הדברים היפים לכאן!

[מחולת המחנים]

יישר כח על הבאת הדברים הנפלאים, יין ישן מלא הדר זקנים.

כמה הוספות והערות קלות.

ז] רבי יצחק שוסטער הנזכר כאן היה אב"ד סאקאלקא וחתנו של רבי נחום גרינהויז, עליו ועל בקיאותו בירושלמי ראה כאן
viewtopic.php?p=22902#p22902

יא] הכוונה בסיפור זה הוא לרבי צבי הירש אורנשטיין בעל ברכת רצ"ה שלבסוף קיבל על עצמו את נזר רבנות לבוב.
אגב עד כמעט סמוך לימי השואה (שנת תרפ"ח, שנת הסתלקותו של רבי ליב ברוידא רבה האחרון של לבוב) כל הרבנים שכיהנו ברבנות בלבוב היו מבני משפחת אורנשטיין.

לגבי הגיסים בעל שו"מ ורי"א איטינגא, למעשה דרכיהם נפרדו עוד לפני הויכוח אודות המצות מכונה, שאמנם היה המכה בפטיש ליחסים ביניהם.

[עקביה]

בסעיף א מוזכר היתרו של ר' חיים עוזר לשמש במוך היכא שהסיבה היא מצד האיש. תמיד שמעתי על נידון בשאלה זו כשיש מניעה מצד האשה. מה הכוונה שהסיבה היא מצד האיש?
בשו"ת אחיעזר לא מצאתי כלום על זה.

[הגהמ]

סתם ידיעה בעלמא שבטח תעניין אוהבי ביבליוגרפיה כאן: המו"ל הראשון של (חלק מ)ספר 'תורת המנחה' לר' יעקב מאי סיקילי (תלמיד הרשב"א) הוא ניהו הר' שמריהו בן ר' אליהו פנחס שולמאן דנן. מאיזה סיבה כמוסה הסתתר אז תחת השם "ש. בן אליהו", ואני מניח שזה כבר לא יפריע לו אם אני אלך רכיל ואגלה סוד.

[מיללער]

יישר כח על הבאת הדברים הנפלאים, יין ישן מלא הדר זקנים.

כמה הוספות והערות קלות.

ז] רבי יצחק שוסטער הנזכר כאן היה אב"ד סאקאלקא וחתנו של רבי נחום גרינהויז, עליו ועל בקיאותו בירושלמי ראה כאן
viewtopic.php?p=22902#p22902

יא] הכוונה בסיפור זה הוא לרבי צבי הירש אורנשטיין בעל ברכת רצ"ה שלבסוף קיבל על עצמו את נזר רבנות לבוב.
אגב עד כמעט סמוך לימי השואה (שנת תרפ"ח, שנת הסתלקותו של רבי ליב ברוידא רבה האחרון של לבוב) כל הרבנים שכיהנו ברבנות בלבוב היו מבני משפחת אורנשטיין.

לגבי הגיסים בעל שו"מ ורי"א איטינגא, למעשה דרכיהם נפרדו עוד לפני הויכוח אודות המצות מכונה, שאמנם היה המכה בפטיש ליחסים ביניהם.

בעל ברכת רצה שימש גם ברבנות בריסק ורישא, וכבר העירו שם שהסיפור שעסק במסחר נראה בדוי.

מצות המכונה היתה מענין של כאן מצא ב"ח וכו' והדברים כאובים.

הישועות יעקב כבר מילא מקום אביו ברבנות לבוב, מאבי הישועות יעקב - רבי מרדכי זאב לבוב-אורנשטיין ועד המלחמה היו ו' רבנים מאותה המשפחה

רמ"ז, בנו הישועת יעקב, השו"מ, הברכת רצה, מהרי"א איטינגא, ומהרא"ל ברודא

למיעוטי רק, רצ"ה רוזאניש שכיהן רק כמ"מ האב"ד בין הישוע"י להשו"מ, והבית יצחק.

לאחר רא"ל ברודא בעל מצפה אריה כבר לא היה רב מפורסם, היה רבי משה באב"ד רב בת"ה ורבי יצחק ציף

[הגהמ]

חלק ב' כאן:
http://seforim.blogspot.com/2016/07/blog-post.html?m=0

[ישבב הסופר]

דברים נאים ונחמדים מאוד - תשואות חן לך!!

[איש_ספר]

משם

א] מו"ר נפגש פעם עם רבי דוד קאגאנאוו זצ"ל מבחירי תלמידי רבי איסר זלמן מלצר באירופא, ולימים ר"מ בבית מדרש לתורה בשיקאגא, וסיפר לו שבעת מלחמת העולם הראשונה, הרוסים גייסו אותו להצבא, לכן ברח מרוסיא לאמעריקא, ובדרכו לאמעריקא כשעבר דרך וילנא נכנס לבקר אצל רבי ברוך בער לייבאויץ ששהה שם ביחד עם ישיבתו, ודיברו בלימוד למשך זמן רב עד שרב"ב אמר לו שהוא מבקש מחילה אבל צריך לצאת למסור השיעור, ויצא מהבית, אחר דקות ספורות חזר רב"ב לביתו ואמר לר' דוד, כשיצאתי מהבית התכוונתי שבשיעור אזכיר את החידוש שאמרת לי ואגיד בשם אומרו, אבל בדרך הרהרתי שאולי אינו כדאי להזכיר את שמך ברבים מאחר שאתה עריק הצבא והרוסים מחפשים אותך, ומי יודע מי יכול להיות בשיעור ולמי הדברים יתגלגלו וכו' לכן חזרתי לבקש מחילה ורשות להגיד החידוש בלי להגיד ממי שמע. כזה המידות הרוממיות של הגרב"ב.

בהמשך לזה שמעתי מרח"י גינזבורג בשם אביו רא"מ שמטעם זה לא הזכיר הרב"ב בברכ"ש שמות תלמידיו, שמי יודע אחריתם רח"ל.
------------
בהשתדלותו והתאמצותו של חברינו הדגול הגה"מ, ייכנסו כל כתבי ר' שמריהו הנזכר בעדכון הבא. וישמחו ויתענגו בהם כל שוחרי תושיה.

[לעומקו של דבר]

מ"ש בבלוג אות יג בשם ר"ח צימרמן התלוצץ מחקירה בענין גר שנתגייר, יש לציין שחקירה זו מופיע בחת"ס בכ"מ ואצרף אחד מהם בד"ה המול

ויישוב לדברי החת"ס אולי אפשר לומר שסו"ס הדין שקבעו חז"ל הוא על אחים שיש להם אחווה. ובאופן זה קבעו חז"ל לחשוש לסכנה, ובאופנים אין אנו חוששים מעצמנו. (וכמו שאם למשל כל הדודים והבני דודים מתו מחמת מילה אפ"ה אין חוששים ומלים ואפילו אם הוא בן בכור, דסו"ס אין זה בכלל הגדר דחז"ל)

[ירושלים]

מ"ש בבלוג אות יג בשם ר"ח צימרמן התלוצץ מחקירה בענין גר שנתגייר, יש לציין שחקירה זו מופיע בחת"ס בכ"מ ואצרף אחד מהם בד"ה המול

הנני להעתיק דברי מו"ר הגריח"ס שליט"א מס' תורת יעקב ס"ס קי"א. (י"ל בתש"ס)

אמר הצעיר יעקב חיים סופר נר"ו: הנה לעיל הבאתי דברי הגאון האדר"ת ז"ל בספרו עטרות אד"ר (שם) שכה כתב: "ועיין ס' יד"נ שחקר בזה זקן אם אינו כקטן שנולד בזה, ויסלח לי הגאון האדיר על זה שכתב דבר זה בחיבורו הנ"ל" עכ"ל.

הנה מה שהביא הגאון האדר"ת ז"ל מספר יד"נ, נראה לי דהוא ספר ידות נדרים לגאון הגדול רבי יוסף שאול נתנזון ז"ל בעל שואל ומשיב, והיינו החלק השני של ספר ידות נדרים (מהלכות שבועות ואילך), הוא ספר יד שאול, ואינו תחת ידי לראות דברים בשרשן.

ודברים ככתבן איני מבין, דמהו שחקר "בזה זקן אם אינו כקטן שנולד", וכו', ונראה לי דטעות הדפוס יש כאן וחסרה תיבה אחת, וכך צריך לומר בגר זקן, ויותר נראה שנשתבשה תיבת "בזה" ובמקומה צריך לומר "גר", והיינו גוי זקן שהתגייר, אם חשיב קטן, כי כל השנים שלו עד שנתגייר נפלו, וכמאן דליתנהו דמי ודוק.

אבל באמת אין הדברים מובנים כלל, שהרי גר שנתגייר קטן שנולד דמי, היא הלכה בדיני גר, אבל לא במציאות הגשמית של הגר, ואטו כשנתגייר חזר ונהיה בן שנה, ואטו (לדוגמא) הגר לא יתחייב בתפילין עד שיעברו י"ג שנים מגירותו ומילתו אתמהא, ועיין שו"ת שבות יעקב (סימן קע"ז), ושו"ת דברי מלכיאל ח"ז (סימן כ"ד), ושו"ת שדה יצחק (ביגון סימן ט"ז), והיינו דקאמר הגאון האדר"ת ז"ל "ויסלח לי הגאון האדיר על זה שכתב דבר זה בחבורו", וצריך לעיין ולבדוק בגוף הספר, ורשמתי למשמרת.

והנה הדברים הנ"ל זכיתי בס"ד והדפסתי בקובץ התורני היקר "בית אהרן וישראל" (גליון צ"א), ושם בקובץ התורני "בית אהרן וישראל" (גליון צ"ג דף קכ"ד) העיר ידידי הרה"ג חנ"ל שליט"א: "אשמח מאד לראות הדברים בספר, חפשתי כמה שידי מגעת ולא מצאתי, ואולי הראשי תיבות יד"נ הוא של ספר אחר".

ועוד שם בקובץ "בית אהרן וישראל" (גליון צ"ה דף קמ"ה) כתב ידידי הרה"ג יק"ר שליט"א לשער: "ראשי תיבות של יד"נ שכתב האדר"ת הכוונה "ידיד נפשי", והגאון האדר"ת בכוונה השמיט שמו של הספר כדי שלא לפרסם ברבים מיהו שחקר חקירה זו, ור"ת יד"נ מצויים הרבה בספרו עטרות אד"ר של האדר"ת במובן של ידיד נפשי, ואין לתלות בכדי חקירה זו בגאון בעל שואל ומשיב ז"ל" עכ"ל.

ומה אעשה שכל ההשערות והדברים דלעיל של שני ידידיי היקרים הי"ו, מכמה טעמים אינם נכונים, והעיקר כי הרבה טרחתי ועלתה בידי והשגתי כעת ספר יד שאול ח"ב, וראיתי שצדקו דברי ת"ל, ואכן כוונת האדר"ת כשכתב "ס' יד"נ", היא כמו שהבנתי אני שהכוונה ספר ידות נדרים (ח"ב) דהיינו יד שאול לגאון מהרי"ש נתנזון זצ"ל.

ומצאתי הדברים בספר יד שאול, ח"ב לספר ידות נדרים (סימן רמ"ד אות ב' די"ז סע"ב) וכה כתב שם: "מפני שיבה דהיינו בן שבעים וכו', והנה יש להסתפק בגר שנתגייר בעת זקנותו ואינו חכם, רק שהגיע לשיבה, אם נחשב מעת הגירות, והימים הראשונים יפלו ואינו בן שבעים כעת, ומפני גוי זקן אינו חייב לעמוד רק להדר אותו בדברים (כמבואר לקמן ס"ז), או דילמא כיון דכעת הוא בן שבעים שנה צריך לעמוד לפניו.

והנה לאיסי בן יהודה דאמר כל שיבה במשמע לא קמבעיא לי, דאף שכתבו התוספות דזקן נכרי אינו בכלל, מכל מקום כאן שנתגייר בודאי חשיב שיבה, מיהו לתנא קמא ולרבי יוסי הגלילי צריכים שיהיה חכם, וכל שאינו חכם יש להסתפק בזה, ויש לפלפל בזה בסוגיא דאם הגר חכם הוה כמו יניק וחכים.

ואין להביא ראיה מהא דאמרו במדרש (עיין ויקרא רבה פל"ה ס"ג) דהקב"ה אמר אני קיימתי מצות עמידת זקן תחילה שעמדתי מפני אברהם, והרי למאן דאמר דלמ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו, אם כן בעת המילה לא היה אברהם בן שבעים שנה, וגם למאן דאמר בן שלש שנים הכיר את בוראו, מכל מקום כל זמן שלא מל בודאי לא היה לו דין ישראל, ואפילו הכי עמד מפניו, אבל יש לדחות דאברהם היה מופלג בחכמה, ולכן נקט עמידת זקן היינו שקנה חכמה ודוק".

עד כאן באו כל דברי הגאון מהרי"ש ז"ל שבספר ידות נדרים ח"ב, הוא ספר יד שאול, ותו לא מידי, ומפני הסיבה קצרתי הרבה. [ויתכן שידידי הנ"ל חיפש בהגהות יד שאול על יורה דעה, ולכן חיפש ולא מצא, אבל הוא בספר בפני עצמו הנקרא יד שאול, וגם אין להחליפו עם ספר דברי שאול ויוסף דעת שכתב הגאון מהרי"ש נתנזון ז"ל על יורה דעה].

עוד מצאתי כעת לגאון מווערבוי רבי יצחק ווייס זצוק"ל הי"ד בספרו שו"ת שיח יצחק יו"ד (סימן תמ"ג אות י"ז) שכתב: "עיין יד שאול (הנ"ל) חקירה אם חייב לעמוד מפני גר זקן, מאחר דשנותיו נמנים מזמן שהתגייר, וחידוש שלא הביא דברי הט"ז או"ח (סימן מ"ו אות ה') שגר יכול לומר שלא עשאני גוי, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי" עכ"ל.

וחידוש שהביא דברי היד שאול בשתיקה ולא עמד בדבריו כנ"ל, ועוד חידוש שבעניותי לא ידעתי מה שייכות יש בין דברי הט"ז הנ"ל לחקירת הגאון יד שאול זיע"א.

ועוד חידוש נפלא מצאתי למהר"י באסן ז"ל (רביה דהרמח"ל ז"ל) בשו"ת לחמי תודה (סימן ה') שחידש שגר שנתגייר אין מענישין אותו מן השמים עד עשרים שנה אחר זמן הגירות, מטעמא דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, והוא הדין לאותם שמוחלין להם עוונתיהם כמו חכם נשיא וחתן, עבידו להו הרווחה מן שמיא שלא להענישם עד עשרים שנה מיום שנתמנו החכם והנשיא, או מיום שנשא החתן לאשתו, והובא בגליוני הש"ס שבת (פ"ט ב'), וצ"ב.

עוד דע כי הגאון האדר"ת ז"ל חיבר חיבור מיוחד הנקרא בשם השג יד על הספר ידות נדרים, וכמצויין ברשימת ספרי הגאון האדר"ת הנדפסת בראש ספר תוספות רשב"א משאנץ על פסחים, ומי יתן והיה ונזכה בעזהי"ת בקרוב לאור יקרות וקפאון של חיבורי קדשו המופלאים והנאדרי"ם של הגאון האדר"ת זיע"א.

[הגהמ]

ראיון עם הרב שולמאן מגליון לקראת שבת לפר' במדבר:

[אראל]

גם בעיתון 'די צייטונג' היוצא בברוקלין נוא יארק באידיש, היה מדור שלם עליו, ומדור מאמרותיו, בגליון לחג השבועות

[כלבאשבוע]

ברוך דיין האמת

[ר_חיים_הקטן]

ניתן להוריד הקטלות שיעורים ממנו (באנגלית): https://torahdownloads.com/s-398-rabbi- ... ulman.html