מה הביא לקריאה המוטעית על השקל ? הרמבן בעכו.
. .ידועה היא הערתו של הרמבן על דבר השקל (וגם מחצית השקל) שמצא בעכו ועל קביעתו שרש"י צדק בעמדתו לגבי משקל השקל כנגד עמדת הגאונים והרמבם . והוא מספר שהכותים [השומרונים] שהכתב בספר התורה שלהם הוא דומה מאוד [אבל לא זהה] לכתב עברי ,והם קראו את הכתוב על השקל והוא"שקל השקלים".
.
. . אבל היום הכתב מוכר היטב וברור שכתוב עליו "שקל ישראל" . אז איך מצטט הרמבן קריאה מוטעית שהיתה על השקל ?
מעניין שרב האי גאון (939–1038) מפרש את המאמר בגמרא בבלי "רבי אומר: בכתב אשורית נתנה תורה וכו' (סנהדרין ב"ב)": ”זה שבידינו עתה הוא אשורי, ושביד כותים וכתב שעל שקלי ישראל הוא רעץ“. אלא שלא ברור אם התכוון לשקלים של עם ישראל , או לשקלים שכתוב עליהם - שקל ישראל-.
. . לגבי הציורים הרמבן פירשם שהם מקלו של אהרון וצנצנת המן שנשצרו בקודש הקדשים, ואשתורי הפרחי ראה כאן מחתה לקטורת במקום צנצנת המן.
ואלו דברי הרמבן
. ."ברכני יי' עד כה שזכיתי ובאתי לעכו, ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי , חותם, מצדו האחד כעין מקל שקד ומצדו השני כעין צלוחית, ובשני הצדדין סביב כתב מפותח באר היטב. והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד, כי הוא כתב עברי אשר נשאר לכותיים, כמו שמוזכר במסכת סנהדרין )כא ע"ב(; וקראו מן הצד האחד 'שקל השקלים', ומן הצד השני 'ירושלם הקדושה'. ואומרים כי הצורות: מקלו של אהרן, שקדיה ופרחיה; והצורה השנית – צנצנת המן" ושקלנו אותו בשלחנות ומשקלו עשרה כסף, והם חצי אונקיא שזכר רשי. וכן ראיתי מן המטבע ההיא חצי השקל שהיו שוקלין לקרבנות והנה נסתייעו דברי רבנו שלמה סיוע גדול, “.
. .כבר ר' עזריה מן האדומים 1513–1578 הבחין בחוסר ההתאמה בין הקריאה שהציג רמב"ן ובין הכיתוב על המטבעות מן הסוג הזה, וסבר שהרמבן לא זכר מה שנאמר לו : 'לבי אומר לי כי הרב נחמני ז"ל שכח וכתב "שקל השקלים" תחת "שקל ישראל"'. בהמשך הקריאה גם הוא טעה : ואת הכיתוב "ש ד" הוא מציע לקרוא כ"שקל דוד", אולם זוהי טעות, ויש לקרוא זאת "ש ג" שמשמעותו היא "שנה ג' " למרד.
הצעות
. .אבל י,משורר רצה להסביר זאת על רקע אותיות דומות- בכתב השומרוני- שבטעות, או כשהכתיב פחות ברור ניתן להחליף את האותיות , למשל יו"ד מתחלף בה"א ורי"ש מתחלף בקו"ף, ואז הם קראו : שקל י(ה)שק(ר)לים. אבל עדיין יש כאן קושי גדול בהמשך הקריאה,איך במקום שתי האותיות אל"ף ולמ"ד שבמטבע הם קראו את האותיות למ"ד ומ"ם [שקלם -חסר] ? והלוא אין כל דמיון בין האותיות האלה!
.
. .הצעה מרחיבה של י, עופר היא בהסתמך על הצעתו של משורר על החלפת האותיות כנל,ואז הם קיבלו את המילה שקל "השקאל". וההמשך הוא שהם זיהו את 'שקאל' כצורת ריבוי שבור של המילה 'שֶקל'. מתוך ההנחה שבהיות שהם דיברו ערבית הם עמדו על ההקבלה האטימולוגית בין 'שקל' העברי ובין 'ת'קל' בערבית, והכירו את הצורה 'ת'קאל' בערבית כצורת ריבוי של 'ת'קל', ועל כן ראו את 'שקאל' העברית־כביכול כמקבילתה.
. .אולם עיון בצורת האותיות [ בתמונות להלן ] מראה על קושי בהסבר הזה. וקשה לומר בוודאות מה גרם לטעות הקריאה.והנל הם השערות בלבד,
לא הבינו
. .אגב על המטבעות היו כיתובים נוספים שהרמבן אינו מתייחס למשמעותם, והיום מניחים , שהם באים לציין את השנה במניין שנות המרד,שנה א' שנה ב' וכו, בראשי תיבות: 'ש"א', 'ש"ב', 'ש"ג'. ההתעלמות מכיתוב זה אפשר מפני שהשומרונים לא הצליחו להבין את משמעותם של ראשי התיבות האלה.
.ולמעשה -
. .בעקבות תגלית זו, חזר בו הרמב"ן מהתנגדותו לשיטת רש"י, ואף הכריע להלכה כמותו. שקל כעין זה הגיע גם לידיו של רבי אשתורי הפרחי - מגדולי חוקרי ארץ ישראל, וכך כתב בספרו 'כפתור ופרח': "עוד בא לידי דינר ממטבע שקל הקודש, והוא כסף, כתוב סביבו בכתב הכותיים [השומרונים] שהוא כתב הדיוט... מצד אחד צורת מחתה, ומצד השני - אילן שקד בשלשה פרחי שקדים. שקלתיו בדקדוק, ועלה - ארבעה דרהם וחצי, וקירט אחד – כשקל שמצא הרמב"ן, וכשיטת רש"י.
. .למרות דברי הרמבן ואחרים דלעיל . להלכה פסק בשולחן ערוך כשיטת הרמב"ם על פי הגאונים והרי"ף, שמשקל השקל הוא 17 גרם, ולא כשיטת רש"י שהשקל הוא 'חצי אונקיא בקירוב', כלומר, 14.16 גרם.