מבני עליה כתב:שמואל דוד כתב:ו.
קרבן של דורו של צדקיהו
לא הבנתי כל השקלא וטריא של הגמרא. הרי בהדיא מבואר בהפסוקים שרובם לא מתו וא״כ מה ההוה אמינא שכולן/רובן מתו.
איפה ?
למדת כל הסוגיא?
מבני עליה כתב:שמואל דוד כתב:ו.
קרבן של דורו של צדקיהו
לא הבנתי כל השקלא וטריא של הגמרא. הרי בהדיא מבואר בהפסוקים שרובם לא מתו וא״כ מה ההוה אמינא שכולן/רובן מתו.
איפה ?
י. אברהם כתב:חק נתן
שמואל דוד כתב:יש צ"פ עמ"ס הוריות
http://www.hebrewbooks.org/pdfpage1r.as ... &pgnum=321
ע"ש וברוך שכוונת!
מיללער כתב:הוריות יג. במשנה: והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא מבית השבי. ובגמ': ת"ר היה הוא ואביו ורבו בשבי הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו, ואמו קודמת לכולם.
לכאורה הדין של אמו קודמת לכולם הוא מצד הדין של המשנה שאשה קודמת לאיש להוציא מבית השבי, ולפי זה אמו לאו דוקא אלא כל אשה, ואשה קודמת לפדות אפי' לעצמו. וכן משמע מהש"ך סי' ר"נ סק"ט שהטעם שאמו קודמת הוא משום דאית לה זילותא טפי (והיא לשון רש"י על המשנה שהאשה קודמת לאיש) והוסיף הש"ך (שם סק"י) בשם הבאר שבע דמיירי כשאין כאן ספק פיקו"נ דבוודאי בפיקו"נ הוא קודם אפי' לאמו דחייך קודמין.
אולם קשה למה נקטה הברייתא הלשון 'אמו' קודמת לכולם, דמשמע שיש בזה דין של כיבוד אם, ולא אמרו האשה קודמת לכולן כלשון המשנה (ואולי כיון שהביאה הדין של אביו ורבו, נמשך גם לומר אמו ולאו דוקא).
וכן קשה על המחבר ביור"ד סימן רנ"ב שהעתיק בסעיף ח' הדין של האשה קודמת לאיש לפדות מבית השבי, ובסעיף ט' העתיק הדין שהוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו וסיים 'ואמו קודמת לכולם' שלכאורה מיותר הוא שהרי כבר פסק שאשה קודמת לאיש.
ובאמת ברמב"ם לא נמצא הדין של אמו קודמת לכולם, ובפשטות משום שכבר פסק בהלכות מתנ"ע פ"ח הט"ו שהאשה קודמת לאיש להוציא מבית השבי כנ"ל וצ"ע.
אבל מצאתי שהנצי"ב במרומי שדה כ' על הגמ' בהוריות שאמו קודמת לכולם משום כיבוד אם שלאשה יש זילותא טפי (ולפי"ז אף אם יש לפניו גם כיבוד אביו, וכיבוד אב קודם לכיבוד אם משמע דאם הכבוד שיכבד את האם מרובה מכיבוד אביו ריבוי הכמות מכריע את האיכות ואמו קודמת, וזה דבר שדנו בה הרבה אחרונים ויש בספרי רי"ע ג"כ).
אולם קשה על דבריו למה צריך להעדפה של כיבוד אם, הרי כל אשה קודמת לאיש - ומשמע שלמד כאן שאף שאשה קודמת לאיש בפדיון שבוים זה דוקא באיש ואשה דעלמא, אבל אם הדיון הוא לפדות את עצמו או רבו או אביו או אשה אחרת, יש עדיפות בכל הני מאשה דעלמא, ורק אם האשה היא אמו מצרפין הכיבוד אם עם הזילותא שיש באשה טפי ומכריע את הכף לפדותה וצ"ע בכל זה.
עוי"ל שס"ל שהברייתא חולק על המשנה, ולשיטת הברייתא רק האם קודמת ולא כל אשה, והרמב"ם פסק כהמשנה, אבל א"כ קשה על המחבר שהעתיק שני הדינים ביחד.
תמהו התלמידים: כלום אין בית־דין שולחים להכריז בכל ערי ישראל את דבר החזרה בשביל להפריש את העם מן האיסור?לְמַאן דְּאָמַר צִבּוּר מַיְתֵי מְפַרְסְמָא מִלְּתָא, לְמַאן דְּאָמַר בֵּית דִּין מְבִיאִין לָא מְפַרְסְמָא מִלְּתָא.
ביקורת תהיה כתב:ד, אתמהו התלמידים: כלום אין בית־דין שולחים להכריז בכל ערי ישראל את דבר החזרה בשביל להפריש את העם מן האיסור?לְמַאן דְּאָמַר צִבּוּר מַיְתֵי מְפַרְסְמָא מִלְּתָא, לְמַאן דְּאָמַר בֵּית דִּין מְבִיאִין לָא מְפַרְסְמָא מִלְּתָא.
ולכאורה תמיהא רבתא היא.
ויש לתהות: היכי דמי שלשה שעשו, דהוה סלקא אדעתא דפטורין מחטאת? כלומר, כיצד חוברים שלושה יחידים איש אל־אחיו להיות חבר חוטאים?רש"י מתו"כ: יָכוֹל יָחִיד שֶׁעָשָׂה חַיָּב, שְׁנַיִם [שְׁלשָׁה] שֶׁעָשׂוּ פְּטוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עַם הָאָרֶץ' – אֲפִלּוּ הֵן מְרֻבִּין.
תוכן כתב:זו ואצ"ל זו. קשה, דלמה לא אמר דלא מיבעיא עשה עמהן טעה במצוה לשמוע דברי חכמים, אלא אפילו עשה אחריהן טעה במצוה לשמוע דברי חכמים, ואפילו לא עשו כלל טעה במצוה לשמוע דברי חכמים.
מיללער כתב:ובעצם סוגית הגמ' שם דף ד' ע"א במחלוקת סומכוס ור"א אי חייב אשם תלוי והמשלים שם, מאד נפלאים המה פירושי הראשונים רש"י ר"ח ותוס' הרא"ש בזה
ונפלא איך שכמה גדולי אחרונים נטו כאן מפירושי הראשונים, כמו הנצי"ב במרומי שדה, הראגאטשובער בהגהותיו, המהרי"ל דיסקין והגר"ש פירר בספרו הר שפר.
וכולם פירשו שמחלוקת סומכוס ור"א תלוי בגדרי אשם תלוי, שסומכוס מדמה זה למי שנתחייב חטאת והביא את חטאתו ונפלה ספק לאחר זריקת הדם אי החטאת כיפרה או לא (כגון שנזרק דמה בין השמשות וכן כל שאר ספק) שיש בתוספתא כריתות פ"ב וכן בירושלמי פסחים שעל ספק כזה אין מביאים אשם תלוי.
אולם על סברת ר"א לא ביארו האחרונים סברתו, אי חולק וס"ל דגם על ספק כפרה מביא אשם תלוי או שכאן אין זה דומה לספק כפרה (רק בהר שפר שם ביאר גם את שיטת ר"א עפ"י דרכו).
ושמא יש לבאר מחלוקתם בעצם הדין שבמשנה ביחיד שעבר על עבירה לאחר שכבר חזרו בי"ד מהוראתם אי דלדברי ר"ש פטור מחטאת ולדברי ר"מ שם בברייתא חייב חטאת, ור"א וסומכוס נסתפקו בה.
והנה נחלקו הראשונים (רש"י ותוס' במס' שבת ועוד) אי הדין קאי רק למ"ד יחיד שעשה בהוראת בי"ד פטור והשאלה כאן אי מיקרי תולה בבי"ד או אף למ"ד יחיד שעשה בהוראת בי"ד חייב, אבל כאן כיון שמיירי שהיה פר העלם דבר של ציבור שאז היחידים פטורים לכו"ע י"ל שאף שעבר אחר שהבי"ד חזרו נגרר היחיד בכפרת הפר העלם ופטור מחטאת יחיד (עי' בחדר הורתי בזה באריכות, והדברים מוכרח בהרמב"ם שפסק יחיד שעשה בהוראת בי"ד חייב ועכ"ז הביא הדין הזה להלכה).
ולפי"ז י"ל שבזה גופא נחלקו ר"א וסומכוס, דלר"א הפטור כאן הוא משום התלי' בבי"ד וס"ל יחיד שעשה בהוראת בי"ד פטור, ועכשיו שהדבר ספק מביא אשם תלוי כדין כל ספק חטא, משא"כ סומכוס ס"ל שהפטור הוא משום שהוא נגרר בכפרת הפר, ואם הדבר ספק הרי הוא ספק אם נתכפר או לא, וע"ז אין מביאים אשם תלוי כנ"ל ודו"ק
(אולם ברמב"ם עדיין הדבר צ"ע שפסק שחייב אשם תלוי ופסק שיחיד שעשה בהוראת בי"ד חייב)
שמואל דוד כתב:אמרי בנימין עמ״ס הוריות:
תוכן כתב:פר העלם דבר של ציבור כו' מתרומת הלשכה הן באין דברי ר' יהודה. וקשה טובא, דבשלמא לר מאיר דס"ל שפר העלם דבר של ציבור, ציבור מייתי או ב"ד מייתי, מובן למה זה בא מתרומת הלשכה. אבל הלא ר' יהודה ס"ל דכל שבט ושבט מביא פר, ולמה ששאר השבטים ישלמו על פרו של כל שבט ושבט. ובפרט דס"ל דשבט שעשה בהוראת בית דינו מביא פר, למה ששאר השבטים ישלמו על הוראת בית דין של שבט אחד?
מיללער כתב:עי' מנחות נב. שהעיקר הוא דלר' יהודה בתחלה מגבין להן ולר"ש בא מתרומת הלשכה - ואף לר"ש דס"ל שבא מתרומת הלשכה נלמד מיתורא דקרא.
HaimL כתב:תוכן כתב:לשיטת ר' יהודה ור' שמעון, כל שבט איקרי קהל, דהיינו שיש י"ב קהלים. למה אם כן שקהל אחד ישלם על חטאתו של קהל אחר?
מסתמא ניחא להו בהכי, דאם יחטאו הם יביאו מתרומת הלשכה ואם יחטא שבט אחר יביא אותו שבט מתרומת הלשכה. דטורח הוא, לגבות בתחילה.
תוכן כתב:HaimL כתב:תוכן כתב:לשיטת ר' יהודה ור' שמעון, כל שבט איקרי קהל, דהיינו שיש י"ב קהלים. למה אם כן שקהל אחד ישלם על חטאתו של קהל אחר?
מסתמא ניחא להו בהכי, דאם יחטאו הם יביאו מתרומת הלשכה ואם יחטא שבט אחר יביא אותו שבט מתרומת הלשכה. דטורח הוא, לגבות בתחילה.
למה שהם יסכימו, למה שהם יחשבו שהם הולכים בכלל לטעות על פי הוראת בית דין?? ולסברתך, כל קרבן יחיד אפשר להביא מתרומת הלשכה, כי כל אחד ניחא ליה שאם יחטא גם יוכל לקחת מתרומת הלשכה, וזה בודאי אינו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים