גאונים שידועים במבחן הסיכה

גאולה בקרוב

הנה ידוע מה שמכונה "מבחן סיכה", והיינו שגאון ובקי עצום יודע בדיוק בגמרא מה נמצא מתחת מה.
[וצ"ע לקטנים כמונו איך יתכן, שהרי גם מי שבקי עצום ויודע מה כתוב בכל דף, וגם מי שיש לו אפילו "צורת הדף" בראשו, איך יודע לחשבן מה בדיוק יש מתחת כל מילה בהמשך?]

וזכורני שאמרו על הגר"פ הירשפרונג זצ"ל ממונטריאול שהוא בקי כך, ואולי שמעתי כנ"ל גם על הגרז"ר בנגיס זצ"ל, ועל הגר"ח קריזוירטה זצ"ל.

ופשיטא שאין שום חיסרון אם גאון פלוני אינו בקי בצורה כזאת דוקא, אלא שפתחתי דיון בזה בגלל שאיני מבין איך יתכן בכלל...

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' פברואר 26, 2012 11:42 am

היה בחור בבריסק בן של עלוי מפורסם וגם הוא כנראה לא טיפש שהיה יכול לעשות כך. הוא לא מרשה לומר את שמו כי הוא מפחד שיצא שמו כבקיא במקום למדן.

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » א' פברואר 26, 2012 3:09 pm

לגאולה היקר:
כמובן שאין הכוונה על אותו שורה, כי כמו שכתבת שיש עמודים יותר קצרים או ארוכים ובטח שא"א לדעת בדיוק באותו שורה מה כתוב, ודעת לנבון להבין שהכוונה בשורה או שתים מעל או מתחת לאותו מילה, ובחשבון פשוט מה כתוב באמצע המילה הגענו לתוצאה המקווה, והלואי שנזכה בבחינת בבואה דבבואה להבין דברי הגמרא על בוריים.
אגב, אני מכיר יהודי ת"ח ר' יהושע הכהן אני חושב שלא רבים מכירים אותו, הוא מתפלל לפעמים בביהכנ"ס שלנו, אומרים עליו שהוא בקי בשתי התלמודים בע"פ ממש כלשונו, שמעתי אותו פעם והוא אמר שזה בת"ש ה-11 במס' ב"מ ריש פ"ב כידוע שיש שם הרבה ת"ש, אולי עליו אני יכול להמליץ שהוא יכול לעמוד במבחן סיכה, מעניין.

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » א' פברואר 26, 2012 4:52 pm

דודו של הר"ר יהושע הנזכר, ר' יוסף שיחי' היה מפורסם בצעירותו כמי שעומד במבחן הסיכה. לפני רבות בשנים הציע לח"מ לבחנו. המבחן נערך וההפתעה היתה מוחלטת. אגב, זכורני שבספרו האוטוביוגרפי של חיים באר "חבלים" ישנו תיאור של בחור מישיבת חברון שיכול להבחן עם סיכה. מתוך התיאור שם די ברור שהכוונה לרי"כ הנזכר.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » א' פברואר 26, 2012 4:57 pm

לא מכבר נלב"ע בירושלים בגיל מופלג הגב' רלב"ג, בתו של הגאון ר' רפאל קצנלבוגן זצ"ל, ושמעתי מא' המנחמים מעשה נאה שסיפר במהלך השבעה בנה שיחי' אודות סבו:
בימי שב"ק היו באים הנכדים אל הגאון ר' רפאל, ומשתעשעים עמו במבחני סיכה. מבחן נוסף היה להראות לו רק את המילה האחרונה בתוס' שבעמוד ומיד היה מציין את המסכת והדף המדוייק. פ"א חמד אחד הנכדים לצון והראה לו מילה אחרונה בעמוד שבספר אחר, לא מתוך גמ', והסבא מיד השיב "אין כזה דף בש"ס"... לאחר מכן הרהר ארוכות מספר דקות ואמר כי דף זה הוא בספר אהבת ציון לבעל הנו"ב. לפליאת הנכדים אמר כמתנצל כי לקח לו זמן מה להזכר מאחר והפעם האחרונה שעיין בספר זה היתה לפני חמישים שנה...

סימנא · הודעהעל ידי **סימנא** » א' פברואר 26, 2012 6:42 pm

יודל'ה כתב:אני מכיר יהודי ת"ח ר' יהושע הכהן אני חושב שלא רבים מכירים אותו, הוא מתפלל לפעמים בביהכנ"ס שלנו, אומרים עליו שהוא בקי בשתי התלמודים בע"פ ממש כלשונו.

לא מדובר בר' יהושע כהן הבקי שכולם מדברים אודותיו?

ציבור · הודעהעל ידי **ציבור** » א' פברואר 26, 2012 6:58 pm

סימנא כתב:
יודל'ה כתב:אני מכיר יהודי ת"ח ר' יהושע הכהן אני חושב שלא רבים מכירים אותו, הוא מתפלל לפעמים בביהכנ"ס שלנו, אומרים עליו שהוא בקי בשתי התלמודים בע"פ ממש כלשונו.

לא מדובר בר' יהושע כהן הבקי שכולם מדברים אודותיו?

מה בדיוק השאלה?
מה אתה מוסיף על דברי יודלה?

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' פברואר 26, 2012 7:05 pm

נכתב עליו כאן http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... m_id=19616

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » א' פברואר 26, 2012 7:33 pm

ספרן: אתה יכול בטובך להעלות עלי הספר חבלים, היכן שצייינת לעיל, לא מצאתי את הספר, תודה.
ציבור:הוא רצה כנראה לוודאות, אני מכיר אותי מדרשותיו בענין החזרה, שם הוא מראה את בקיאותו ממש לקנא...[קנאת סופרים יש, תרבה חכמה?!...ד' ירחם, הלואי].
הוגה:אין לי גישה לאתר שציינת, אתה יכול להעלות את הקישור בקובץ? תודה.
------------
את אחי אני מבקש, איך אפשר לצטט מכמה תגובות שמעלי בפעם אחת, אני רוצה להביא ולצטט את דברי הקודמים מעלי ולא הצלחתי, מי יכול לעזור לי, תודה.

נוטר הכרמים

שנים שעולים בזכרוני כעת.

הגרמ"מ הלוי שולזינגר זצ"ל נבחן ע"י נכדיו מבחני 'סיכה' כמתואר בהרחבה בספר 'אגרא דהספידא', והבאתי כאן בעבר.

הג"ר מרדכי אליפנט זצ"ל ראש ישיבת איתרי, שנבחן כך על סדר קדשים.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' פברואר 26, 2012 7:58 pm

מספרים כך גם על הרב בענגיס זצ"ל, ועל הראב"ד הגרי"י פישר זצ"ל.

היה בזמני בישיבה בחור שהיה בקי באופן הזה, והמעניין שאחר זמן שהפסיק ללמוד ולשים לב לעניין אמר שאיבד את הידיעה.

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » א' פברואר 26, 2012 8:02 pm

אוצר החכמה כתב:היה בזמני בישיבה בחור שהיה בקי באופן הזה, והמעניין שאחר זמן שהפסיק ללמוד ולשים לב לעניין אמר שאיבד את הידיעה.

ז"א שזה לא סוג ראש, אלא לימוד באופן שיזכרו בצורה הזאת, וא"כ מהו המיוחדות שבה?

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' פברואר 26, 2012 8:07 pm

יודל'ה כתב:
אוצר החכמה כתב:היה בזמני בישיבה בחור שהיה בקי באופן הזה, והמעניין שאחר זמן שהפסיק ללמוד ולשים לב לעניין אמר שאיבד את הידיעה.

ז"א שזה לא סוג ראש, אלא לימוד באופן שיזכרו בצורה הזאת, וא"כ מהו המיוחדות שבה?

לענ"ד אכן אין בכך שום מעלה אמיתית מצד עצמה,
ברור שיש כאן כשרון, אבל באותה מידה היו גאונים שידעו כך עיתון [או ספר טלפונים]... (וכמסופר)
אלא זהו דבר שפעמים יכול לעורר לאהבת תורה, להראות איך ת"ח השתמשו בכל יכולתיהם וכשרונותיהם, לידיעת הש"ס דוקא.

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » א' פברואר 26, 2012 8:24 pm

בבית שמש גר עילוי בשם פרל, חתנו של הרב משה ויא.
הוא רגיל להסתובב בישיבות קטנות, ולדבר בלימוד עם בחורים.
כבר לפני שש עשרה שנה, ניסיתי אותו במבחנים מעין אלו.

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » א' פברואר 26, 2012 8:31 pm

הוגה כתב:ברור שיש כאן כשרון, אבל באותה מידה היו גאונים שידעו כך עיתון [או ספר טלפונים]... (וכמסופר)

אני חושב שעיתון לא היה כזה דבר שגאונים ייבחנן על עיתון או על ספר טלפונים במבחן סיכה, מעניין אותי מאוד על מי מסופר כך?

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' פברואר 26, 2012 8:46 pm

יודל'ה כתב:
הוגה כתב:ברור שיש כאן כשרון, אבל באותה מידה היו גאונים שידעו כך עיתון [או ספר טלפונים]... (וכמסופר)

אני חושב שעיתון לא היה כזה דבר שגאונים ייבחנן על עיתון או על ספר טלפונים במבחן סיכה, מעניין אותי מאוד על מי מסופר כך?

מאאמו"ר שליט"א שמעתי, שהגרש"ז זצ"ל בקול תורה היה מספר לבחורים על יהודי "נמוך" שהיה בירושלים, שבקריאה מהירה על ספר כלשהו, יהיה אשר יהיה, היה זוכרו ויודע להיבחן עליו היטב ("זכרון צילומי"), אמר להם הגרש"ז "אתה יודעים מיהו? - גם לא תדעו, כי סוכ"ס נשאר עם הארץ, כי לא התיגע בלימודו" וכו' - כך פחות או יותר מזכרוני הדל.
גם יש לך את הרה"ג ר' ערן הכהן זכרונוביץ שליט"א, בעמח"ס "סוד הזיכרון המצוין", שזכר מספר בן חמש מאות ספרות שהוקרא לו פעם אחת בלבד והקריא אותו מן ההתחלה לסוף ומן הסוף להתחלה...
בין כך ובין כך אין נפק"מ לעניינינו במעשיות מעין אלו, ודאי שתסכים עימי שפולני מסין או הולנדי מאינדונזיה, שישנן את "ספר הבדיחות הבינלאומי" הלוך ושוב, שנים רבות, אם הוא ניחן בקצת "זכרון צילומי" בסופו של דבר ידע ג"כ במבחן סיכה, ומה בכך?

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » א' פברואר 26, 2012 8:47 pm

יודל'ה כתב:
הוגה כתב:ברור שיש כאן כשרון, אבל באותה מידה היו גאונים שידעו כך עיתון [או ספר טלפונים]... (וכמסופר)

אני חושב שעיתון לא היה כזה דבר שגאונים ייבחנן על עיתון או על ספר טלפונים במבחן סיכה, מעניין אותי מאוד על מי מסופר כך?

נראה לי על רבי יהושע כהן הנ"ל מסופר שלמד את ספר הטלפונים של ניו יורק בע"פ [אולי כי היה חייב אז לנוח מלימוד]. וצריך בירור.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' פברואר 26, 2012 8:54 pm

לקריאה נוספת בענין http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » א' פברואר 26, 2012 9:35 pm

שמעתי סיפור יפה בענין מהרב דב פינסקי זצ"ל מבית וגן
בנעורתו למד בבית המדרש הגבוה בשיקגו אצל הגר"ח קריזויטה.
יום אחד הגר"ח סיפר על יהודים מירושלים שיכולים להבחן במבחן סיכה.
הנערים האמריקאים יש לציין פרצו בצחוק רועם.
הגר"ח סגר את הגמרא ואמר בקול נחרץ אין לכם אמונת חכמים אני לא יכול ללמד אותכם
לאחר יומים שביקשו ממנו לחזור והבטיחו האמין נעתר הגר"ח וחזר.
ואז הגר"ח אמר עכשיו אני יוכיח לכם שיש כזה דבר, אך מהיום אתם חייבים להאמין, והגר"ח נתן להם לבחון אותו במבחן סיכה.
אך הנוער כאמור אמריקאי מאותם ימים, שאל בסדר ניצחת, אבל תגלה לנו רבאיי, מה הטריק?
והגר"ח ענה זה פשוט וקל, כל אחד יכול!
אתם רואים את המפעל לסלמי מעבר לחלון, תוך שהוא מצביע על המפעל שריתק את התלמידים לא פחות מהשיעורים
כאשר הם ממלאים שקית בבשר טחון, וזה נראה מלא ותולים ליבוש מה יוצא, כלום גורנישט
כאשר הם ממלאים את השקית וזה נראה שהשקית מתפוצצת אי אפשר יותר, ותולים ליבוש, יוצא ככה מצומק לא יפה
אבל כאשר הם דוחסים ודוחסים ואני רואה בעינים שלכם שאתם אומרים לבעלים די תפסיק השקית כבר מתפוצצת, והם ממשכים הלאה והלאה לאחר שנראה שכלו כל הקיצין, ואז תולים ליבוש, זה יוצא יפה ומהודר
כך הרעים הגר"ח בקולו, אם תלמדו עד שאתם מלאים זה גורנישט
אם תרגישו שזהו אי אפשר עוד התפוצצתם משהו מצומק יצא
אבל הטריק הוא להמשיך הלאה והלאה לאחר שמרגישים שאי אפשר יותר, ואז זה יוצא יפה ומהודר.
זה כל הטריק קל ופשוט...

אם כבר הזכרתי את הרב דב פינסקי, חייב אני לציין כי לאחר שפרש לפנסיה [ממשרת הוראת אנגלית בת"ת לויכטר בית וגן] עבר ללמוד במיר כאחד האברכים בהמדתה נפלאה, תוך שהוא נשאר בצהריים ואוכל בישיבה, במשך 15 שנה, וגם בתקופת מחלתו הגיע ברגע שהתאפשר פיזית, וכמה שהתאפשר פיזית.
אגב כאשר חלה והיה תקופה בבית עקב קטיעת גף, הגרנ"צ פינקל התקשר אליו ואמר לו אתה חסר לנו בישיבה אתה חייב לחזור מהר. [לשבחו של הגרנצ"פ].

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » א' פברואר 26, 2012 9:51 pm

הרב פינסקי - חתן הגר"א לפיאן זצ"ל?
====

סיפר לי עד ראיה על הג"ר שלמה פישר שליט"א, שבבואו לפתוח רמב"ם, הוא מעביר את האצבע ע"ג הדפים הסגורים בעובי הספר, ופותח במקום המדוייק...

עוד סיפר לי א' מחשובי באי הפורום כאן, שראה בעיניו אצל מרן הגרשי"ח שליט"א בליל ר"ה האחרון, שנשאלה שאלה, והגר"ח ביקש גמ' ביצה, פתח את התוספתא, ומחמת האור הקלוש שיש בביתו ציין רק לאיזור מסויים ע"ג הדף, ואמר: זה צריך להיות כאן...

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » א' פברואר 26, 2012 9:58 pm

ירושלמי כתב:הרב פינסקי - חתן הגר"א לפיאן זצ"ל?

לא הפינסקי השני יליד ארה"ב מורה בלויכטר שהיה בעל קורא בלב שמח, חתן של הרב ישראל אייזיק קפלן מהגר"א אם הכרת
אין קשר משפחתי בין השנים, חתן הגרי"א השתמש בתעודות של חבר שהיה נקרא פינסקי כדי לעלות ארצה

איש אשכולות

גאולה בקרוב כתב:וזכורני שאמרו על הגר"פ הירשפרונג זצ"ל ממונטריאול שהוא בקי כך

סיפר לי תלמיד ישי' טשיבין בעבר, שהגר"פ בא לבקר בישיבה ואמר להם שכל עמוד שיגידו לו יקריא להם בע"פ, התלמידים חמדו לצון ואמרו לו "מגילה ל"ד" בלא להתבלבל התחיל הגר"פ להקריא את הרא"ש.

יש הרבה להאריך על גאון מופלא זה וראוי לייחד עליו אשכול נפרד

ארי במסתרים

כשהייתי בישיבה הגיע יום אחד ראש ישיבה של איזה ישיבה ספרדית עם 5 בחורים ספרדים מישיבתו והציעו שנעשה להם מבחן סיכה, הבאנו להם גמרות ושאלנו אותם מכל כיוון וידעו בצורה נפלאה.
כל הבחורים מהישיבה ירדו לחדר אוכל וניסו להתקיל אותם מכל כיוון אך הם עמדו במבחן בצורה מעוררת השתאות, ויהי לפלא

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ב' פברואר 27, 2012 8:45 am

יודל'ה כתב:ספרן: אתה יכול בטובך להעלות עלי הספר חבלים, היכן שצייינת לעיל, לא מצאתי את הספר, תודה.

הושאל לי בזמנו. אינו ברשותי, לצערי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' פברואר 27, 2012 8:59 am

שאל נשאלו כאן מה המעלה בידיעה שכזו, וזה הרי כדברי הגר"ח שאמר שאחיו ר' זלמלה יודע התורה ישר ואילו רבו יודע ישר והפוך, וביאר, דמאי רבותא לדעת הפוך, אלא שהיכול לקרוא מהסוף להתחלה, הרי זה בדרגה שהכל כתוב במראה לפניו, בחינת 'כתבם על לוח לבך' ולכן יכול לקרוא בנקל גם מסוף לתחילה, כמי שהדברים כתובים לפניו. (ומשה שכתבו כאן דגם חכמי אוה"ע וכו' וכו', לא הבנתי הטענה, הלא אפשר לומר את זה גם על סתם בקיאות, שיש מהם הבקיאים בחכמתם ואטו משום כך נעקור מצות ידיעת התורה? ) ומהגאון ר' איתמר גרבוז שליט"א שמעתי פעם רעיון נאה ע"ז, שידיעת התורה במראה, היא היא השגת הדרגה ד'רואים את הקולות', וביאר לפי"ז כמה עניינים ודפח"ח.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ב' פברואר 27, 2012 9:55 am

ארי במסתרים כתב:כשהייתי בישיבה הגיע יום אחד ראש ישיבה של איזה ישיבה ספרדית עם 5 בחורים ספרדים מישיבתו והציעו שנעשה להם מבחן סיכה, הבאנו להם גמרות ושאלנו אותם מכל כיוון וידעו בצורה נפלאה.
כל הבחורים מהישיבה ירדו לחדר אוכל וניסו להתקיל אותם מכל כיוון אך הם עמדו במבחן בצורה מעוררת השתאות, ויהי לפלא

הרה"ג דוד אברהם שליט"א
ישיבתו באשקלון

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' פברואר 27, 2012 12:20 pm

איש_ספר כתב:שאל נשאלו כאן מה המעלה בידיעה שכזו, וזה הרי כדברי הגר"ח שאמר שאחיו ר' זלמלה יודע התורה ישר ואילו רבו יודע ישר והפוך, וביאר, דמאי רבותא לדעת הפוך, אלא שהיכול לקרוא מהסוף להתחלה, הרי זה בדרגה שהכל כתוב במראה לפניו, בחינת 'כתבם על לוח לבך' ולכן יכול לקרוא בנקל גם מסוף לתחילה, כמי שהדברים כתובים לפניו. (ומה שכתבו כאן דגם חכמי אוה"ע וכו' וכו', לא הבנתי הטענה, הלא אפשר לומר את זה גם על סתם בקיאות, שיש מהם הבקיאים בחכמתם ואטו משום כך נעקור מצות ידיעת התורה? ) ומהגאון ר' איתמר גרבוז שליט"א שמעתי פעם רעיון נאה ע"ז, שידיעת התורה במראה, היא היא השגת הדרגה ד'רואים את הקולות', וביאר לפי"ז כמה עניינים ודפח"ח.

ברור שיש מעלה בידיעת התורה וב"אמור לחכמה אחותי את", "מעלה"? - בעצם זה גופא הנדרש מאיתנו!
אבל יש מעלה עצמית בידיעת מילות הש"ס/אשרי מהסוף להתחלה?
אכן יש בזה שבח לת"ח ולגאונים, שבח על אהבת ויגיעת התורה שלהם, שמרוב אהבת התורה ושינונה שלטו עד כדי שידעו מהסוף להתחלה,
וכמו"כ ת"ח שכ"כ למדו עד שהכירו צורת הדף ויודעים להיבחן סיכה.

- ה"תורה" שאני הק' מכיר, ותושבע"פ בפרט, זהו ההגיונות, הדברים עצמם, לא המילים.

רש"י והרמב"ם בטח לא ידעו להיבחן סיכה בדפוס וילנא... ואף לא חייבים לומר שידעו להיבחן כך בכתה"י שהיו לפניהם... כי לא זה הנקודה כנ"ל,
- מי שיודע המסכת/ש"ס/אשרי בצורה כזו, לא מחייב על אהבת תורתו וגדולותו, פעמים זה יכול להיות כשרון, וכאמור למעלה,
- מי שלא יודע בצורה כזו, לא אומר כלום עליו. ופעמים יכול להיות ג"כ גדול בתורה.
- רק מי שידוע באהבת תורתו, פעמים משבחים אותו, שעד כדי כך הגיע חיבתו ללימודו, עד שאפילו ידע צורת הדף וסיכה מהסוף להתחלה.
(כמו שברור שלא נאמר שיש "מעלה" עצמית בלימוד עד זוב דם מהאצבע, כהא דרבא בשבת פ"ח ע"א, אי"ז אלא "שבח" ששיבחו את רבא שעד כדי כך היתה טירדת עיונו עד שלא הרגיש בזוב הדם).

וכמובן "כתבם על לוח לבך" באמת אינו ענין לכאן, אלא דוקא "בבחינת" וכמ"ש ר' אי"ס, ופירושו: "קשרם על גרגרותיך - הוא בדבור שיהיו זאת בפיך תמיד, כתבם על לוח לבך - במחשבה, והיינו שיהיו בפיך ובלבבך לעשותו במחשבה ודבור ומעשה" (ביאור הגר"א (דייקא) שם, וע"ע מפרשים שם).

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ב' פברואר 27, 2012 2:01 pm

פשיטא דמעולם לא חשב איש להשתבח בידיעת "קריאת טקסט" לפי מיקום הסיכה, הענין הוא, כפי המקובל להגדיר בישיבות, בבחינת 'סימן' ולא בבחינת 'סיבה', לאמור, אדם שיודע להגיד את הכתוב במקום הטקסט הרי אות הוא על עוצם שקידתו, עמלו וחזרתו על הגמ', אשר הוא כמובן שבח ומעלה עצומים.

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » ב' פברואר 27, 2012 3:11 pm

הוגה וירושלמי, היטבתם להגדיר היטב היטב את הפינטל'ע...כי בקל אפשר למצוא מי שגמר את הש"ס וא"י כלום וכמימרת הגר"ח בהאי פרישא דוואלוז'ין שמרוב ללמוד אין הוא יכול להיות ת"ח וכידוע, והעיקר הוא הלימוד וההתעמקות והעמל עד שבאים לידי שלימות לידיעה מקפת עד להיבחן במבחן סיכה...דא עקא, איך כל זה מסתדר עם מאמר חז"ל שע"כ נקראו החכמים סופרים שהיו סופרים את כל אותיות התורה, וכמובן שכל זה בא מחביבות התורה אבל הרי רואים בזה שיש ענין ידיעה בכל אותיות התורה חוץ מחלק הלימוד, וא"כ שמא זהו ענין ההתפעלות מאלו אשר בקיאים עד כדי יכולת להיבחן בסיכה ודומיהם שרואים בזה כמה הם החשיבו וספרו כל אותיות הש"ס על בוריו...

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' פברואר 27, 2012 3:43 pm

יודל'ה כתב:דא עקא, איך כל זה מסתדר עם מאמר חז"ל שע"כ נקראו החכמים סופרים שהיו סופרים את כל אותיות התורה, וכמובן שכל זה בא מחביבות התורה אבל הרי רואים בזה שיש ענין ידיעה בכל אותיות התורה חוץ מחלק הלימוד, וא"כ שמא זהו ענין ההתפעלות מאלו אשר בקיאים עד כדי יכולת להיבחן בסיכה ודומיהם שרואים בזה כמה הם החשיבו וספרו כל אותיות הש"ס על בוריו...

להבבלי קידושין (ל.), זה נאמר על תורה שבכתב (ז"פ וכ"כ בתורי"ד שם), ואכן בה יש מעלה לאותיות, ולאו דוקא מצד "חביבות התורה", אלא בס"ת יש משמעות לאותיות ומספרם, חסרות ויתרות, תגים וכל קוץ וקוץ, כנודע. ולחכמי הקבלה "י'ש ש'שים ר'בוא א'ותיות ל'תורה" וכו'.
ולהירושלמי, המובא בתוס' שם, זה בכלל ענין אחר "שעשו כל התורה כולה מספרות כגון אבות מלאכות ארבעים חסר אחת (שבת דף עג.) וארבעה אבות נזיקין (ב"ק דף ב.) וכיוצא בהם".

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » ב' פברואר 27, 2012 3:55 pm

קיבלתי.
-------------
נזכרתי מדברי המהרש"א בב"ב י: על הגמ' אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, וז"ל..יש לפרש כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד אשר על כן נקראו החכמים סופרים....
לפי"ז י"ל הכוונה שהיו סופרים כל התורה פשוט שהיו כותבים את זה.ואכן אין הכוונה על ספירה מלשון מספר, כמובן כל זה בהשערה גרידא מבלי עיון בספרים ואני מבטל דעתי אם ימצא אחרת.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' פברואר 27, 2012 4:02 pm

בילדותי למדתי אצל ת"ח מסכת ברכות, וכדי לעודדנו ללמוד, הראה את כוחו במבחן סיכה על המסכת.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' פברואר 27, 2012 6:40 pm

בעבר קראו למי שיודע להיבחן במחן הסיכה בשם 'ש"ס פאלק' ראה פה:
http://onthemainline.blogspot.com/2010/ ... llack.html
אודות נוסח מציבה בביה"ח בפפד"מ עם הכיתוב "מפורסם בשמו ש"ס פאלק"

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' פברואר 27, 2012 6:57 pm

מהי משמעות 'פאלק' הזה?

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' פברואר 27, 2012 7:06 pm

חכם באשי כתב:מהי משמעות 'פאלק' הזה?

"ש"ס פאלק" = כמו "איש ש"ס".
(מחר נתחיל לקרוא לאלי ישי "ש"ס פאלק"..)

בעלזער · הודעהעל ידי **בעלזער** » ב' פברואר 27, 2012 7:18 pm

מעניין על איזה ש"ס עשו בשנות תק"ס מבחן סיכה.
טרם הופיע ש"ס וילנא.
אגב, הבחורים שהזכיר אותם ארי וגוראריה אמרו לי בזמנו שהם לומדים אצל דורון אחיו של הרב בקשי דורון.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' פברואר 27, 2012 7:35 pm

בעלזער כתב:מעניין על איזה ש"ס עשו בשנות תק"ס מבחן סיכה.
טרם הופיע ש"ס וילנא.

עד שנת תק"ס נדפס הש"ס (חלקי ושלם) עשרות פעמים... תבחר...
עכ"פ דפי רוב הדפוסים קרובים פחות או יותר לדפי ונציה (עד וילנא), אם כי, עם חריגות בשביל מבחן סיכה..

סימנא · הודעהעל ידי **סימנא** » ב' פברואר 27, 2012 9:12 pm

יודל'ה כתב:לפי"ז י"ל הכוונה שהיו סופרים כל התורה פשוט שהיו כותבים את זה, ואכן אין הכוונה על ספירה מלשון מספר. כמובן כל זה בהשערה גרידא מבלי עיון בספרים ואני מבטל דעתי אם ימצא אחרת.

קידושין ל ע"א: "לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. שהיו אומרים: וא"ו דגחון חציין של אותיות של ס"ת. דָרֹש דָּרַש חציין של תיבות. והתגלח של פסוקים".

כרם · הודעהעל ידי **כרם** » ב' פברואר 27, 2012 9:45 pm

חכם באשי כתב:מהי משמעות 'פאלק' הזה?

'פאלק' הרי הוא כינוי ליהושע, שהוא שמו הפרטי המפורש של הנ' הזה. ואין לו קשר לידיעתו את הש"ס, רק צירפו לו את התוספת "ש"ס" לומר שהיה פאלק של ש"ס.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר