איש_ספר כתב:סליחה על הכותרת העיתונאית.
האם ה'דברי אגרת' הוא המקור הראשון אצל אשכנזים?
ואולי החסידים הושפעו מן הספרדים שנהגן כן מקדמת דנא
האם באמת היה ר"מ שטינהרט נוטה למתקנים?
בן המחבר כתב:איש_ספר כתב:סליחה על הכותרת העיתונאית.
האם ה'דברי אגרת' הוא המקור הראשון אצל אשכנזים?
ואולי החסידים הושפעו מן הספרדים שנהגן כן מקדמת דנא
האם באמת היה ר"מ שטינהרט נוטה למתקנים?
סליחה על ההעזה.
האם מישהו אמור להבין משהו מתוך השורות הללו?
מהו 'דברי האגרת'? מהם דבריו?
מיהו ר"מ שטיינהרט? מה כתב בענין?
ומה ששמעת עלינו לאמור שתקנינו במדינתינו שכל האבילים יאמרו כולם קדיש ביחד הלא מצינו בספרי האחרונים דינים ודיני דינים מי ומי הקדום וזוכה באמירת קדיש תשובה אמת שמצינו באחרונים דיעות שונות באמירת קדיש ולפי התקנה שתקנינו בטלה המחלוקת ת"ל בדברים שאין להם מבוא בתלמוד בבלי וירושלמי והראשונים וכל דברי הקדיש פורחים באויר ואין להם על מה שיסמכו רק על גירסאות שונות במדרשים ולכך כתב בעל מענה לשון המובא באחרונים כמה פעמים בענין אבילות האב יצוה לבניו להחזיק באיזה מצוה ואם בניו יקיימו נחשב לו יותר עוד כתב בשם החסיד בעל יש נוחלין זכיות שעושה הבן אחר מיתת אבותיו מועיל יותר מקדיש יתום שלא נתקן רק לקטנים עכ"ל ומי לא תסמר שערת ראשו בראותו הריב ומצה בביהכ"נ אודות הקדישים זה אומר כולה שלי וזה אומר נפיל גורל בתוכינו עוד זה מדבר וזה בא נשאלה נא את פי המורה וכאחזר יצא מפיו כן נעשה וכמעט פתח המורה את פיו חוטף הקדיש לאגמרה במרוצה מדאגה בדבר שמא יקדמנו אחר ואין קול ואין קשב עד שאין רוב הציבור יודעים מתי יענו איש"ר אשר גדול כחו שכל העונה איש"ר וכף וע"י תקנותינו בטלה מחלוקת וכל החששים האלה
ובלא"ה לא ידעתי מי עדיפא קדיש אשר ממש אין לו שורש ויסוד מברכת המזון דאורייתא שיוצאים השומעים בשמיעה מהמזמן ואפ"ה מחשש דלמא לא יכוונו בבה"מ לקול המזמן ולא ישמעו לקולו מתחילה ועד סוף תקנו שכל אחד יברך עם המזמן ולא חששו משום ברכה שאינה צריכה ומכ"ש בקדיש שהוא מנהג בעלמא צא וראה ידידי מ"ש בתפילת עמודי שמים וז"ל בחילוקי דינים של האשכנזים מי ומי הקודם באמירת קדיש לא אטפל כיון דמילתא דמנהגא בעלמא הוא ומה טוב וישר מנהג הספרדים שאם רבים המה האבילים כולם זוכים בו ואומרים כאחד ובטלה מחלוקת ודיני דינים בדבר שאין לו שורש בגמרא עכ"ל עכ"פ מזה תראה שאף שהתקנה שתקנינו בזה היא תקנה גדולה אבל אינו חדשה כי כבר היה לעולמים מקדיש
מספרו של הרב המבורגר הנזכר.שו"ת בנין ציון סימן קכב
ב"ה אלטאנא, יום ד' ט"ו כסליו תרי"ד לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה בער אפפענהיים נ"י הגאב"ד דק"ק אייבענשיץ יע"א.
כתב מעכ"ת נ"י - נשאלתי קהל אחד הי' להם שתי בתי כנסיות א' גדולה וא' קטנה ועוד שאר מנינים וכשנעשתה הבהכ"נ הגדולה רעוע וחשבה לפול הרסו אותה ובנו ביהכ"נ גדולה בנין נאה המחזקת כל בני הקהלה והסכימו שלא להתפלל בשום מנין רק בביהכ"נ החדשה הזאת ועוד התקינו כי קדיש יתום יאמרו כל האבלים ואפי' יאהרצייט ושלשים כולם יחד אמנם קמו מעוררים ואבני הקלע בידם מדברי הרמ"א ביו"ד (סי' שע"ו) ודברי המג"א בא"ח (סי' קל"ב) והקהל אומרים אם ננהיג במנהג הקודם יתרבו המחלוקת וקטטות בכל יום ויום יען שאין כאן רק ביהכ"נ אחת ורוצים לידע אי שפיר עבדי. והשבתי להם תקנה גדולה וישרה ראיתי כאן וכו'
על זה אשיב - תמהתי דרך כלל איך קרא מעכ"ת נ"י תקנה גדולה וישרה לשנות מנהג ישראל אשר נהגו בכל מדינות אשכנז ופולין זה יותר משלש מאות שנה בקדיש יתום שיאמר כל אחד לבדו ולילך בעקבות המתחדשים בזמננו ששינו עניני התפלה והנהיגו גם המנהג הזה שיאמרו האבלים קדיש יחד.
ו''ומסתמא אם מרוב פלפולו וחכמתו יבוא לחדש דבר לדינא אם הדבר ההוא מתנגד אפילו להאחרונים אשר מימיהם אנו שותים ישפוט להלכה ולא למעשה עד שיציע דבריו לפני איזה רבנים מפורסמים הסמוכים ויסכימו לדברי
לא כן אתנו... שמנו על לבנו את כל הדברים האלה והנהגנו במדינתינו שלא לאמר עוד תפילת 'הבט' שאנו אומרים בכל יום שני וחמישי אחרי תחנון, שקרוב לודאי שלא נתקנו אלא בעת הרג רב ושמדות... תפילות האלה באמת אין להם שחר ליושבי מדינת אשכנז היושבים איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], Majestic-12 [Bot], אראל ו־ 111 אורחים