כך שמעתי להלכה
שבדין שומע כעונה בעינן שלא יהיה מתעסק ואף ששומע מכל מקום כיון שחושב על איזה דבר אחר אפי' בתיבה אחת לא יצא יד"ח
הידוע לכם מי מהפוסקים סבור כך? אם יש החולק על זה?
שחר כתב:צ"ע מאי שנא מהא דסי' תר"צ סי"ב ד"שמעה מתנמנם, לא יצא", הגם דבנ"ד מיירי ששומע אבל עיקר טעמא דמתנמנם דסתמא החסיר תיבה שלא שמעה, עי' מ"ב שם סקמ"א, וא"כ ה"נ כיון ד'חולם' אפי' שסבור ששומע אבל כיון שדעתו על מידי אחריני הלא יש כאן חשש בעצם שמא החסיר תיבה, והיאך יצא?
אוהב אוצר כתב:חולם ממש, בודאי זו בעיה, אולם יש מצב שמצוי אצלנו הרבה שהמחשבה משוטטת לה בכל מיני עינינים גם אם מקשיבים ופה יש קצת ספק, ולכן מי שיש בידו מגילה כשרה וקורא בחלש עם הש"צ, לכו"ע יוצא י"ח גם אם מחשבותיו משוטטות. [וזה גם סוג של 'חולמנות'...]
היא שיחתי כתב:כך שמעתי להלכה
שבדין שומע כעונה בעינן שלא יהיה מתעסק ואף ששומע מכל מקום כיון שחושב על איזה דבר אחר אפי' בתיבה אחת לא יצא יד"ח
הידוע לכם מי מהפוסקים סבור כך? אם יש החולק על זה?
אפרקסתא דעניא כתב:שחר כתב:צ"ע מאי שנא מהא דסי' תר"צ סי"ב ד"שמעה מתנמנם, לא יצא", הגם דבנ"ד מיירי ששומע אבל עיקר טעמא דמתנמנם דסתמא החסיר תיבה שלא שמעה, עי' מ"ב שם סקמ"א, וא"כ ה"נ כיון ד'חולם' אפי' שסבור ששומע אבל כיון שדעתו על מידי אחריני הלא יש כאן חשש בעצם שמא החסיר תיבה, והיאך יצא?
מתנמנם ייתכן שנרדם, ולכן לא שמע תיבה אחת, משא"כ חולם בהקיץ ששומע כל מילה, אלא שאינו מרוכז. הראיה, שאם הבעל קורא יפסיק בפתאומיות, ומיד נשאל את החלמן איפה אוחזים, הוא יחזור על המילים האחרונות ששמע (מעשים בכל יום אצל תלמידי כיתתי...).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 90 אורחים