איתא בבר"ר, נד ד: "אמר לו [=ליעקב] הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני,
חכם באשי כתב:איתא בבר"ר, נד ד: "אמר לו [=ליעקב] הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות... אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל מועד, וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין".
וכך במדרשים נוספים.
אבל בקרב חסידי אשכנז מצאנו, שהם התייחסו לשני 'בית העולמים' כלאחד, ונקטו שרק ששה מקדשות חרבו.
לדוגמא פירוש הרוקח על התורה, ג, פרשת בלק, עמ' קב: "ו' תיבות בפסוק 'מה טובו' (במדבר כד ה), כנגד: נוב, וגלגל, וגבעון, ושילה, ובית העולמים - תרין".
ברצוני לברר:
א. מה ההיגיון להתייחס לשני בית העולמים כלאל אחד?
ב. האם ידועים מקורות קדומים (חז"ל או ראשונים) הדנים בענין?
(במאמר מוסגר: היה 'מתאים' לכאורה, שהמקדש העתידי יהיה המקדש השביעי, שבכך נמצא, כי בסך הכל היו שבעה מקדשות, וידוע החיבה המרובה למספר 7 בדברות חז"ל)
שְׁלֹמֹה הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ בְכִינוּי אִיתִיאֵל
וּבְשֶׁבַע חוּפּוֹת הֵכִין אֲרִיאֵל
זְבוּל בַּהֲקִימוֹ שָׂמְחוּ יִשְׁרֵי אֵל
חָל וַיַּעֲמוֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל .
ערער בערבה כתב:ראה ישעיה ד' ה' וברש"י שם, ובגמ' ב"ב עה.
לא ברור לי פירושו של מר בדברי הפיוט. "בשבע חופות הכין" לא נראה שפירושו שהכין את החופה השביעית, אלא שעשה שבע חופות בעת הכינו את "אריאל" שבדרך כלל הוא כינוי למזבח או לבית המקדש כולו.חכם באשי כתב:באחד הפיוטים המפייטים את חנוכת מקדש שלמה, נאמר כך:שְׁלֹמֹה הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ בְכִינוּי אִיתִיאֵל
וּבְשֶׁבַע חוּפּוֹת הֵכִין אֲרִיאֵל
זְבוּל בַּהֲקִימוֹ שָׂמְחוּ יִשְׁרֵי אֵל
חָל וַיַּעֲמוֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל .
כלומר: שלמה המלך, 'הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ' של הקב"ה 'בְכִינוּי אִיתִיאֵל' , הקים את החופה השביעית ('בְשֶׁבַע חוּפּוֹת') באריאל, היא ירושלים.
הוגה כתב:וצ"ע מה עם השמיני.
בברכה המשולשת כתב:האם אפשר לציין את שמו שלי הפייטן שבפיוטו עסקו כאן הרבנים שליט"א, בבקשה?
חכם באשי כתב:תודה רבה להרב מתעמק ולהרב הוגה שהשלים את דבריו.
הרעיון באמת מעניין (וחבל שאינני יכול לכתוב חידוש בשם אומרו ולהביא גאולה לעולם..)
עכ"פ, אם באמת היו שבעה חיפויים בבית המקדש, כפי שרשמתם, הא כיצד שלא מצאנו את זכרו באחד המדרשים או הראשונים? מכיון שכך, אולי צריך להבין את החיפויים האלו בדרך שונה?
חכם באשי כתב:באיזה ספר או מאמר ראית שמציינים: "תודה רבה לניקים הרבנים 'מתעמק' ו'הוגה', מפורום 'אוצר החכמה', שהעלו בפני את הרעיון"...
ועוד: אם אציין כך, כולם ידעו שאני פירסמתי את הדברים ויוודע לעין כל מי מסתתר מאחורי 'חכם באשי'!
מעיין כתב:ואז נסרוק כולנו הממון בסורק ונשלח אותו במייל והי' זה שכרו ויזעוק הבאשי וכי בשביל שאני זכר הפסדתי...
חכם באשי כתב:מעיין כתב:ואז נסרוק כולנו הממון בסורק ונשלח אותו במייל והי' זה שכרו ויזעוק הבאשי וכי בשביל שאני זכר הפסדתי...
לא הבנתי את המליצה (אם יש כאן מליצה...)
חכם באשי כתב:איתא בבר"ר, נד ד: "אמר לו [=ליעקב] הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות... אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל מועד, וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין".
וכך במדרשים נוספים.
לענין כתב:חכם באשי כתב:איתא בבר"ר, נד ד: "אמר לו [=ליעקב] הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות... אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל מועד, וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין".
וכך במדרשים נוספים.
אציין לרס"ג איכה (בית אהרן וישראל, אב תשע"ט עמ' ט"ז)-
'כי המשכן נעתק אל שבע מקומות, גלגל ושילה וקרית יערים ונוב וגבעון וציון וירושלים, גם במדבר'.
את בית עולמים מנה לאחד, הוסיף את קרית יערים (שהיה שם רק הארון), ציון וירושלים יתכן שמנה בתרתי (ותלוי זה אם מדבר נכלל בתוך השבע או לא, והנחנו מקום למעיינים).
לא ידעתי אם עמד בזה המו"ל היקר שליט"א.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 196 אורחים