כמה מקדשות חרבו?

[חכם באשי]

איתא בבר"ר, נד ד: "אמר לו [=ליעקב] הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות... אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל מועד, וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין".
וכך במדרשים נוספים.
אבל בקרב חסידי אשכנז מצאנו, שהם התייחסו לשני 'בית העולמים' כלאחד, ונקטו שרק ששה מקדשות חרבו.
לדוגמא פירוש הרוקח על התורה, ג, פרשת בלק, עמ' קב: "ו' תיבות בפסוק 'מה טובו' (במדבר כד ה), כנגד: נוב, וגלגל, וגבעון, ושילה, ובית העולמים - תרין".
ברצוני לברר:
א. מה ההיגיון להתייחס לשני בית העולמים כלאל אחד?
ב. האם ידועים מקורות קדומים (חז"ל או ראשונים) הדנים בענין?
(במאמר מוסגר: היה 'מתאים' לכאורה, שהמקדש העתידי יהיה המקדש השביעי, שבכך נמצא, כי בסך הכל היו שבעה מקדשות, וידוע החיבה המרובה למספר 7 בדברות חז"ל)

[אוצר החכמה]

איתא בבר"ר, נד ד: "אמר לו [=ליעקב] הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני,

זו כמובן טעות סופר והכוונה לאברהם ולא ליעקב.

[שבטיישראל]

יתכן שהוכוונה למאמר חז"ל (פסחים פח.) "ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו' אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנא' אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנא' ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנא' ויקרא את שם המקום ההוא בית אל"
ובמכוון זה שביהמ"ק הראשון ע"ש אברהם שקראו הר וביהמ"ק השני כנגד יצחק שקראו שדה וביהמ"ק השלישי כנגד יעקב שקראו בית
והכוונה ששנים הראשונים אינם משא"כ השלישי

[מעיין]

איתא בבר"ר, נד ד: "אמר לו [=ליעקב] הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות... אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל מועד, וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין".
וכך במדרשים נוספים.
אבל בקרב חסידי אשכנז מצאנו, שהם התייחסו לשני 'בית העולמים' כלאחד, ונקטו שרק ששה מקדשות חרבו.
לדוגמא פירוש הרוקח על התורה, ג, פרשת בלק, עמ' קב: "ו' תיבות בפסוק 'מה טובו' (במדבר כד ה), כנגד: נוב, וגלגל, וגבעון, ושילה, ובית העולמים - תרין".
ברצוני לברר:
א. מה ההיגיון להתייחס לשני בית העולמים כלאל אחד?
ב. האם ידועים מקורות קדומים (חז"ל או ראשונים) הדנים בענין?
(במאמר מוסגר: היה 'מתאים' לכאורה, שהמקדש העתידי יהיה המקדש השביעי, שבכך נמצא, כי בסך הכל היו שבעה מקדשות, וידוע החיבה המרובה למספר 7 בדברות חז"ל)

כפי הבנתך ביאור לשון הרוקח 'ובית העולמים תרין' היינו שהם תרי מלות, אבל לכאורה כוונתו שנחשב לתרין שכן היא גם לשון המדרש [ואין חילוק בין בית העולמים לבית עולמים, שגם לשון בית העולמים מצאנו למכביר במדרשים, חפש ותמצא], והחילוק בין הרוקח להמדרש היא רק אם נחשב אוהל מועד במנין

[הבונה]

אכן מעיין צודק
והיית צריך לשאול אחרת, מדוע חסר כאן אהל מועד שנמצא במדרש, אולי כי מקומו לא היה קבוע, עד שקבעוהו בגלגל.
ולא הבנתי המדרש שאומר שחרבו, אוה"מ שבמדבר הרי נגנז בבנין המקדש ולא חרב והוא זה שנקבע קודם לכן בגלגל, שבגלגל גם לא חרב והיה זה אותו שהיה במדבר ונגנז אח"כ. של שילה אכן נחרב בידי פלשתים כמובא ברש"י בתהלים. ושל נב אכן חרב אך המקום חרב ולא המשכן עצמו שעבר לגבעון, בנוסף לכאורה לא חרב בידי גויים אלא כתוצאה מהריגת אחימלך ביד שאול עבר לגבעון, וגבעון לא חרב אלא היה אותו משכן שהיה במדבר ונגנז בבנין ביהמ"ק.

[חכם באשי]

תודה מרובה לרבותינו המעיין והבונה על הערותיהן שהעמידוני בקרן אורה. יישר כוחכם!

[חכם באשי]

זה אשכול ישן, אך אני מקפיצו לרגל מידע חדש שמצאתי.
באחד הפיוטים המפייטים את חנוכת מקדש שלמה, נאמר כך:

שְׁלֹמֹה הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ בְכִינוּי אִיתִיאֵל
וּבְשֶׁבַע חוּפּוֹת הֵכִין אֲרִיאֵל
זְבוּל בַּהֲקִימוֹ שָׂמְחוּ יִשְׁרֵי אֵל
חָל וַיַּעֲמוֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל .

כלומר: שלמה המלך, 'הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ' של הקב"ה 'בְכִינוּי אִיתִיאֵל' , הקים את החופה השביעית ('בְשֶׁבַע חוּפּוֹת') באריאל, היא ירושלים. כשסיים להקים את המקדש ('זְבוּל') 'שָׂמְחוּ יִשְׁרֵי אֵל' (ישראל), ועמד שלמה וברכם, כמפורש במקרא (עי' מל"א ח פסוק נה).
אם ביארתי נכונה את דברי הפייטן, נמצא כי לדעתו, בית המקדש הראשון, זה שבנה שלמה המלך, כבר הוא נחשב כמקדש שביעי! אך, כמובן, גישתו תמוהה לכאורה: כיצד הוא הגיע לידי כך? הרי אף אם נמנה בכלל המקדשות את 'אהל מועד' לא נגיע אלא שהמקדש הראשון הוא השישי בלבד: אהל מועד, גלגל, נוב, גבעון, שילה, בית המקדש הראשון.
למי יש רעיונות?

[הבונה]

שמא הכונה לחג שבעת ימים שעשה אז לחינוך הביהמ"ק כמבואר במ"א ח סה, ראה ברש"י ד"ה שבעת.

[ערער בערבה]

ראה ישעיה ד' ה' וברש"י שם, ובגמ' ב"ב עה.

[בגולה]

ראה ישעיה ד' ה' וברש"י שם, ובגמ' ב"ב עה.

ג"א חשבתי ע"ז, אמנם זה יהיה רק לעתיד לבא בבית המקדש השלישי, ולא בביהמ"ק שבנה שלמה!

[ערער בערבה]

את משמעות הביטוי 'שבע חופות' לענין בית המקדש אפשר לפרש אולי עפ"י מדרגת עשר קדושות המוזכרות במס' כלים, [הז' קדושות אחרונות הם הקדושות של ביהמ"ק, ע"ש].

[חכם באשי]

חברים נכבדים,
תודה על העזרה, אך כל הצעותיכם אינן מתקבלות על הלב.

[מתעמק]

באחד הפיוטים המפייטים את חנוכת מקדש שלמה, נאמר כך:

שְׁלֹמֹה הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ בְכִינוּי אִיתִיאֵל
וּבְשֶׁבַע חוּפּוֹת הֵכִין אֲרִיאֵל
זְבוּל בַּהֲקִימוֹ שָׂמְחוּ יִשְׁרֵי אֵל
חָל וַיַּעֲמוֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל .

כלומר: שלמה המלך, 'הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ' של הקב"ה 'בְכִינוּי אִיתִיאֵל' , הקים את החופה השביעית ('בְשֶׁבַע חוּפּוֹת') באריאל, היא ירושלים.

לא ברור לי פירושו של מר בדברי הפיוט. "בשבע חופות הכין" לא נראה שפירושו שהכין את החופה השביעית, אלא שעשה שבע חופות בעת הכינו את "אריאל" שבדרך כלל הוא כינוי למזבח או לבית המקדש כולו.
אשר לכן יתכן שהפייטן מפרש שהשבעה שבכים מעשה שבכה שעל הכותרות שע"ג עמודי האולם (מלכים א ז יז) היו זה על גב זה, ובצורת כיפה היו עשויים או כצורת לולבים היוצאים מהדקלים (ראה מפרשי נ"ך). וכך יוצא שהיו שבעה חופות בהיכל הנקרא אריאל.

[בעלזער]

מתעמק, הרעיון שלך באמת יפה מאוד.
אם כי שעדיין אני מסופק שרצה הפייטן לדבר בשבחו של שלמה המלך בחר להדגיש דווקא את העניין של השבעה חופות.

וכי שבע חופות אלו היו פנינת הכתר של המקדש.

[הוגה]

ספר דברי הימים ב פרק ג:
(ד) והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור:
(ה) ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרות:
(ו) ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים:
(ז) ויחף את הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב ופתח כרובים על הקירות:
(ח) ויעש את בית קדש הקדשים ארכו על פני רחב הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות:
(ט) ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב:
(י) ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב:

א"כ היינו שבשבע ציפויים/חיפויים הכין, וצ"ע מה עם השמיני.

[הוגה]

וצ"ע מה עם השמיני.

צ"ל ש"אריאל" כוונתו לבנין בית המקדש דוקא, לא לכרובים שהם סה"כ מכלי המקדש.

[מתעמק]

הרב הוגה, נראים דבריך מדברי.
ולהשאלה מה עם השמיני, פשוט ששבעה חיפויים הראשונות הינם על הבית עצמו, והציפוי השמיני הוא על הכרובים ולא על הבית.
עתה הבחנתי שהקדמתני גם בזה

[בברכה המשולשת]

האם אפשר לציין את שמו שלי הפייטן שבפיוטו עסקו כאן הרבנים שליט"א, בבקשה?

[הוגה]

האם אפשר לציין את שמו שלי הפייטן שבפיוטו עסקו כאן הרבנים שליט"א, בבקשה?

אולי המשכיל יידע? (בהתחלה או בדף 16?)

[חכם באשי]

הוגה,
המשכיל לא יידע, וד"ל, ובכלל אין זה סגנונו.
מדובר בפייטן לא נודע, שכנראה פעל לא יאוחר מהמאה האחת עשרה. הפיוט נדפס אצל א' שייבר, 'יוצר של ישעיה שלמה לכבודו של צמח בר רב יצחק', זר לגבורות: קובץ מחקרים [...] מוגש לר' זלמן שז"ר, בעריכת ב"צ לוריא, ירושלים תשלג,
והמצוטט הוא מעמ' 620, שו' 32-29.
את המאמר ניתן להוריד מאתר 'דעת'.

[חכם באשי]

תודה רבה להרב מתעמק ולהרב הוגה שהשלים את דבריו.
הרעיון באמת מעניין (וחבל שאינני יכול לכתוב חידוש בשם אומרו ולהביא גאולה לעולם..)
עכ"פ, אם באמת היו שבעה חיפויים בבית המקדש, כפי שרשמתם, הא כיצד שלא מצאנו את זכרו באחד המדרשים או הראשונים? מכיון שכך, אולי צריך להבין את החיפויים האלו בדרך שונה?

[הוגה]

לכה"פ בית זה מתפרש ע"פ המקראות במלכים וד"ה, לא ע"פ חז"ל, מדוע א"כ הינך סבור שבדיוק שורה זו צריכה להיות ע"פ חז"ל?
(והמהדיר שם הוצרך להגיע עד לאוצר המדרשים...)
ואתה בטוח שאינך יכול לכתוב הדבר בשם אומרו ? ...

[חכם באשי]

אבל, אתה מסכים, שקצת מוזר, שלא מצאנו בחז"ל (עכ"פ, אני לא מצאתי) שהם נקבו במספר הכיסויים, למרות שהמספר שבע היה חביב ביותר על בעלי אגדה!
(יש שני בעלים לאמירה, וממתי אתה בא כוחו של הראשון?)

[הוגה]

אכן גם אני חיפשתי ולא מצאתי מזה בחז"ל וכו', מסכים שקצת מוזר כדבריך.

אבל אתה יודע מה? - זה בכלל לא קשור לפיוט, זו שאלה כשלעצמה, מדוע חז"ל (שלפנינו) לא נקטו ולא התייחסו לכך שבמקדש היו 7 חיפויים כמפורש במקרא בד"ה?
בפרט שאילו אני הייתי חז"ל (וטוב לך שלא) הייתי דורש: "שבע חופות [=חיפויים] שבמקדש כנגד שבע חופות שבמדבר, הדא הוא דכתיב: "כבוד שבעת חופות חזיזים"...

בין כך ובין כך, אין לזה שום קשר לביאור דברי הפייט הנ"ל שדבריו בנויים על המקראות גרידא.

[חכם באשי]

אבל אי אזכור סכום הכיסויים בחז"ל נותן פתח 'לחשוד', שאתה ומתעמק טעיתים היכן שהוא (במחילה מכבודכם...). פשוט, עדיין לא הגעתי לבדוק לעומק את דברי המקראות.

[מעיין]

תודה רבה להרב מתעמק ולהרב הוגה שהשלים את דבריו.
הרעיון באמת מעניין (וחבל שאינני יכול לכתוב חידוש בשם אומרו ולהביא גאולה לעולם..)
עכ"פ, אם באמת היו שבעה חיפויים בבית המקדש, כפי שרשמתם, הא כיצד שלא מצאנו את זכרו באחד המדרשים או הראשונים? מכיון שכך, אולי צריך להבין את החיפויים האלו בדרך שונה?

פי' יפה עד מאוד
-----
ולמה לא להזכיר בשם - חכם עלום תחת שם הוגה בפורום אוצר החכמה - האם אין זה מביא גאולה לעולם רק בשם האמתי ולא בניק יש לעיין במפרשי המגילה ואולי כיון שניתן למחיקה אין זה דבר של קיימא אבל הלא יאיר יעלה זה בקרוב על דיסק למשמרת

[חכם באשי]

באיזה ספר או מאמר ראית שמציינים: "תודה רבה לניקים הרבנים 'מתעמק' ו'הוגה', מפורום 'אוצר החכמה', שהעלו בפני את הרעיון"...
ועוד: אם אציין כך, כולם ידעו שאני פירסמתי את הדברים ויוודע לעין כל מי מסתתר מאחורי 'חכם באשי'!

[ערער בערבה]

.

[מעיין]

אולי זה יועיל והכוונה לעצם שבעה מיני חיפויים ולפי זה צריך לומר להיפך שקאי לאו דוקא על ההיכל ממש
במדרש שמו"ר לה א
(א) ועשית את הקרשים למשכן הה"ד (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן וגנזן הקב"ה מן העולם ואיזה זה אור שנברא ...
והרבה בריות ברא הקדוש ב"ה בעולם ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן והיו ראויין להגנז ולא נגנזו מפני כבוד הקב"ה ואיזה זה זהב א"ר אבהו טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו בזהב יש אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות שנאמר (בראשית ב) וזהב הארץ ההיא טוב ומהו טוב טוביה דהוא בביתיה טוביה דהוא בלוייתיה א"ר שמעון בן לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב ולמה נברא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב כמה דאת אמר (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון שבעה זהבים היו בבית המקדש זהב טוב זהב טהור זהב שחוט זהב סגור זהב מזוקק זהב פרווים זהב מופז זהב טוב כמשמעו וטהור שהיו מכניסין אותו לכור ואינו חסר כלום זהב שחוט שהיה נמשך כחוט והיו סכין בו כשעוה הנתונה על גבי פנקס זהב סגור שהיה סוגר כל הזהבים שהיו שם זהב מזוקק שהיו טוחין בו את הכתלים והרי כתוב (ד"ה א כט) כסף מזוקק לטוח בו קירות הבתים למה קורין אותו כסף שהיה מכסיף כל הזהבים שהיו שם זהב מופז ר' פטריקי אחיו של ר' דרוסאי אומר שהיה דומה לגפרית הזו שהיא מוצתת באש זהב פרוים ארשב"ל שהיה דומה לדם הפרים וי"א שהיה עושה פירות ואף הארזים היו ראויין להגנז ולא נגנזו א"ר חנינא לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים אלא לא נבראו אלא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק שנא' (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע ואין לבנון אלא ביהמ"ק שנאמר (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון א"ר שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן כ"ד מיני ארזים הם ואין לך משובח מכולן אלא שבעה שנאמר (ישעיה מא) אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן וגו' ולמה נגנזו שצפה הקב"ה שהן עתידין לעשות בהן מלאכת המשכן במקום שהשכינה עתידה לשכון שנאמר (תהלים קד) אשר שם צפרים יקננו וכי תעלה על דעתך ששם צפרים היו מקננות אלא הצפרים שהיה כהן שוחט ומקריב בבהמ"ק ומהו חסידה ברושים ביתה וכי חסידה בארזים ביתה ומהו חסידה זה כהן גדול שנא' (דברים לג) תומיך ואוריך לאיש חסידך:
נפלא שבזוהר על פסוק זה דורש מענין כלה ושבע ברכותיה

[בגולה]

באיזה ספר או מאמר ראית שמציינים: "תודה רבה לניקים הרבנים 'מתעמק' ו'הוגה', מפורום 'אוצר החכמה', שהעלו בפני את הרעיון"...
ועוד: אם אציין כך, כולם ידעו שאני פירסמתי את הדברים ויוודע לעין כל מי מסתתר מאחורי 'חכם באשי'!

על השאלה השניה, מן הסתם היתה כוונתו, שגם ב'שער' הספר - במקום שם המחבר - תכתוב: 'חכם באשי', 'פורום אוצר החכמה' תובב"א.

[מעיין]

ואז נסרוק כולנו הממון בסורק ונשלח אותו במייל והי' זה שכרו ויזעוק הבאשי וכי בשביל שאני זכר הפסדתי...

[חכם באשי]

ואז נסרוק כולנו הממון בסורק ונשלח אותו במייל והי' זה שכרו ויזעוק הבאשי וכי בשביל שאני זכר הפסדתי...

לא הבנתי את המליצה (אם יש כאן מליצה...)

[מעיין]

אה! אין חלום בלא דברים בטלים

[נוטר הכרמים]

ואז נסרוק כולנו הממון בסורק ונשלח אותו במייל והי' זה שכרו ויזעוק הבאשי וכי בשביל שאני זכר הפסדתי...

לא הבנתי את המליצה (אם יש כאן מליצה...)

מעיין, הזכרת לי אפיזודה נאה מימי בחרותי העליזים בישיבת 'מעלות התורה'. מנהג מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א היה שאצל שמחות ה'אויפרוף' של תלמידיו הקרובים היה נוסע לקנות שם שביתתו ולשוש עם תלמידיו כבניו. [אגב, פעם בשבת כזו (כמדומני, וירא תשנ"ט) שעשה בב"ב, התלויתי אליו לתפילת ערבית בביתו של מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א. לאחר התפילה שאלו הגראי"ל לנסיבות הגעתו, ענה הגר"ש, לרגל שמחה. שאל הגראי"ל, אצל משפחה? ענהו מו"ר שליט"א: (מתורגם מאידיש) אצלנו התלמידים זה המשפחה...]. ברם, חוק ולא יעבור היה שבשבת זכור אינו עוזב את הישיבה, לרגל מנהגו לקרוא את פרשת זכור בעצמו כמנהג רבינו הגר"א ומתוך ספר מהודר בדקדוק רב. היה בחור תוניסאי בישיבה, מכהני ג'רבא, בקי נפלא בש"ס, שאיתרע 'שבת חתן' שלו בשבת זו, כאשר בא לבקש את הגר"ש שיבוא, ענהו הגר"ש, זה הרי זכור... אמר הבחור בשנינות אופינית: וכי בשביל שאני זכ[ו]ר הפסדתי... הגר"ש נהנה עד מאוד, וממנו שמעתי את המעשה.

[לענין]

איתא בבר"ר, נד ד: "אמר לו [=ליעקב] הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות... אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל מועד, וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין".
וכך במדרשים נוספים.

אציין לרס"ג איכה (בית אהרן וישראל, אב תשע"ט עמ' ט"ז)-
'כי המשכן נעתק אל שבע מקומות, גלגל ושילה וקרית יערים ונוב וגבעון וציון וירושלים, גם במדבר'.
את בית עולמים מנה לאחד, הוסיף את קרית יערים (שהיה שם רק הארון), ציון וירושלים יתכן שמנה בתרתי (ותלוי זה אם מדבר נכלל בתוך השבע או לא, והנחנו מקום למעיינים).
לא ידעתי אם עמד בזה המו"ל היקר שליט"א.

[בקרו טלה]

ד"ה אהל מועד

[עושה חדשות]

איתא בבר"ר, נד ד: "אמר לו [=ליעקב] הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות... אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל מועד, וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין".
וכך במדרשים נוספים.

אציין לרס"ג איכה (בית אהרן וישראל, אב תשע"ט עמ' ט"ז)-
'כי המשכן נעתק אל שבע מקומות, גלגל ושילה וקרית יערים ונוב וגבעון וציון וירושלים, גם במדבר'.
את בית עולמים מנה לאחד, הוסיף את קרית יערים (שהיה שם רק הארון), ציון וירושלים יתכן שמנה בתרתי (ותלוי זה אם מדבר נכלל בתוך השבע או לא, והנחנו מקום למעיינים).
לא ידעתי אם עמד בזה המו"ל היקר שליט"א.

וראה עוד בסידור רס"ג ע' שכא-שכב. (נמצא כאן).