תוספות הרא“ש ברכות ח‘ ב‘ ד“ה לעולם לילה הוא. פי‘ בלשון העולם נקרא לילה לפי שעדיין לא האיר היום, וכן חשוב יום בדיעבד לכל אותם שמצותם ביום, והא דנפיק בה בלילה משום דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא, הילכך מי שנאנס ולא היה יכול לקרות בלילה יכול לקרות עד הנץ החמה, ועתה ולא פליגי הני תרי אהדדי וכו‘ עכ“ל.
דברי התוספות הרא“ש אלו מחוסרי הבנה, שהרי תחלת דבריו נסובין על דברי הגמ‘ על הברייתא הראשונה דרשב“י (משמיה דנפשיה) בדף ח‘ ב‘, ומבאר התוספות הרא“ש דמ“ש הגמ‘ ”לעולם לילה הוא“ היינו דהזמן שבין עלות השחר להנץ החמה נקרא לילה בדברי התנא משום שכן נקרא בלשון העולם לפי שעדיין לא האיר היום. ואז מוסיף התוספות הרא“ש ”וכן חשוב יום בדיעבד לכל אותם שמצותם ביום“. תיבות אילו אינן מובנים, שהרי התוספות הרא“ש הוא באמצע ביאורו אמאי קרוי זה הזמן ”לילה“, והיאך יאמר ”וכן חשוב יום וכו‘ “.
וכן מ“ש אחר זה - ”והא דנפיק בה בלילה משום דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא“, זהו העתקת הגמ‘ לקמן ט‘ א‘ על הברייתא השנייה דרשב“י (משמיה דרבי עקיבא), האומרת שם שיוצא בזה הזמן ידי חובת קריאת שמע של לילה, ומבארת הגמרא הטעם, משום ”דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא“. ואילו הגמ‘ שעליה נסובו דברי תוספות הרא“ש, מדברת על הברייתא הראשונה, האומרת שיוצא בזה הזמן ידי חובת קריאת שמע של יום, ומבארת הגמרא הטעם, משום ”דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא“.
ופשוט שטעות גדולה נפלה כאן מחמת טעות הדומות. שהרי דברי תוספות הרא“ש אלו תואמים לדבריו בבפסקיו סימן ט‘. ושם, לאחר תיבות הנ“ל ”בלשון העולם נקרא לילה לפי שעדיין לא האיר היום“ ממשיך ומבאר ”ואע“פ שהוא חשוב יום לכל אותן שמצותן ביום כדאיתא במגילה“ וכו‘, והולך ושקיל וטרי בברייתא הראשונה, ואח“כ מעתיק הברייתא השנייה עם הגמרא שעליה, ומתחיל לבאר בזה הלשון: ”לעולם יממא פירוש בלשון העולם נקרא יום קודם הנץ החמה לפי שכבר האיר היום קצת וגם חשיב יום בדיעבד לכל אותן שמצותן ביום“ ודבריו בהמשך תואמים ממש לדבריו בהמשך תוספות הרא“ש הנ“ל. ופשוט שמעתיק תוספות הרא“ש דילג מתיבות ”האיר היום“ שבאו בפירושו לגמ‘ על הברייתא הראשונה, עד תיבות ”האיר היום“ שבאו בפירושו לגמ‘ על הברייתא השנייה, ובכך נוצר דיבור משוללת הבנה.
ולפלא שלא עמדו על זה מהדירי תוספות הרא“ש למיניהם.
יאיר אתמר כתב:ברכות ח:
ולפלא שלא עמדו על זה מהדירי תוספות הרא“ש למיניהם.
יוצא פוניבז' כתב:יאיר אתמר כתב:ברכות ח:
ולפלא שלא עמדו על זה מהדירי תוספות הרא“ש למיניהם.
רנ זקש בהערותיו לתוס' רי שירליאון ברכות ח: (תשכ"ט)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 160 אורחים