עשוי לנחת כתב:ובאמת שזה דבר שמציק מאוד ללומדים, שנתקלים בגמ' [בד"כ הנלמדת בדף היומי] שלאורך כל תפר בין דפים מונחים להם אחר כבוד עשרות שערות זקן, תלישא גדולה ותלישא קטנה ושאר מרעין בישין...
סי' רס במ"ב ס"ק ו, ע"ש, ועיין דעת תורה שם ד"ה ואם, דה"ה דלא יזרוק שערות ראשו אלא יגנוז אותן.
מתעניין כתב:עי' בספר שמירת שבת כהלכתה, פרק מ"ב הערה קס"ד:סי' רס במ"ב ס"ק ו, ע"ש, ועיין דעת תורה שם ד"ה ואם, דה"ה דלא יזרוק שערות ראשו אלא יגנוז אותן.
דהיינו, חיוב גניזת השער נלמד מדין גניזת הצפרניים.
בברכה המשולשת כתב:אבל זה חידוש עצום, שהרי דין גניזת הצפרניים הוא בגלל הסכנה שבהן עבור בנ"א אחרים, כמפורש בגמ', משא"כ בשערות שלא מצאנו סכנה כזו.
מתעניין כתב:ד. לא כל כך הבנתי מה לא מובן בדברי רש"י הנ"ל, הנביא נצטווה לעשות שלשה דברים בשערו לסימן פורענות - א) לשרוף, ב) להכות בחרב, ג) לזרות לרוח, והוא סמל לשלש פורענויות לעם ישראל, עוד דבר הצטוה על מיעוט השער, לצור אותו, וזה רמז לשארית הפליטה. כוונת רש"י שיש להזהר מלעשות את הדברים שהיו רמז לפורענות, ולהקפיד דווקא בצורה שהיתה רמז להצלה. אם עדיין קשה אנא כתוב, ונקוה שהחברים יעזרו בהבנת הדברים.
ה. בספר כף החיים סי' רס סוף אות יב כתב שלא יתן שום שער משערו על האש לשרוף, והוא סכנה, ואולי מקורו ג"כ מדברי הפסוק הנ"ל, אמנם כתב שלא ראה נזהרין בזה ושומר פתיים ה'.
זקן ששכח כתב:בספר מנהגי בית יעקב שי"ל בשנת תרע"א באמריקה הוא טוען שמנהג גניזת השער אחר התספורת נובעת מדברי רש"י ביחזקאל. רש"י שלא מצאתי זכרו בדפוסים שלנו, וכמדומה שכבר ר"ח ליברמן באהל רחל דידיה מוכיח שתוספת זו ודומותיה אינן מרש"י אלא הוספה מאוחרת.
ומכל מקום כמה הערות: א. האם אכן הכיר הנ"ל מנהג שכזה, או שמא מצא מקור ועל זה הלביש מנהג?
ב. אף אם אין אלו דברי רש"י, מה משמעותם?
ג. האמנם כוונתו לטעון שיש לעשות כן בכל עת גזיזת השער או שמא רק בתספורת ראשונה? כי אינו מפרט.
ייש"כ.
אמר המעתיק בימי חורפי הקשיתי לשאול לכמה גאונים על מה שכתב א"מ זקיני הרמ"א בהגהה בהל' ר"ה שאגוז בגי' ח"ט והלא הוא גם גי' טו"ב ותי' על פי הזוהר מה שהקשה ר"א את אביו רשב"י
אחימעץ כתב:גם כושית בגימטריא יפת מראה ובגימטריא מכוערת ודורשים לשבח.
מה שנכון נכון כתב:אחימעץ כתב:גם כושית בגימטריא יפת מראה ובגימטריא מכוערת ודורשים לשבח.
למצוא משמעות שלילית במלת כושית אי"צ לגימטריה כי כ"ה גם פשט המלה. הענין בגימטריה דיפת מראה הוא שאע"פ שכדי שלא תשלוט עיה"ר הוא קוראה כושית כדלהלן ברש"י, טמון בזה גם רמז שהיא יפת מראה. אם על דרך הכל מודים וכו', ואם ע"ד הגימטריה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 118 אורחים