אראל כתב:חשבתי לאחרונה בעת תפלת שני וחמישי 'הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים' כל הפיוט שם המסיים עם הפסוק 'ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך וגו''
ואיתא שתפלה זה חיברה חזקיה המלך בעת שצר על ירושלים סנחריב מלך אשור ומרומז בר"ת של שמו חזקיה
מה שמעניין מאוד, הרי אז היו ישראל עדיין שרויין על אדמתן, ובית המקדש הראשון עמד על מכונה ותילה ביופיה ובתפארתה, ואיך זה מתאים עם הנוסח 'כי היינו לעג וקלס בגוים נחשבנו כצאן לטבח יובל להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה'!! - נוסח שמתאים היטב יותר עם מה שסבלנו מלפני שבעים שנה בעת המלחמה הנוראה
במסתרים כתב:נראה לך שהראשונים כתבוהו בלי מסורה שהגיעה להם?
613מצו כתב:ראשון
אראל כתב:חשבתי לאחרונה בעת תפלת שני וחמישי 'הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים' כל הפיוט שם המסיים עם הפסוק 'ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך וגו''
ואיתא שתפלה זה חיברה חזקיה המלך בעת שצר על ירושלים סנחריב מלך אשור ומרומז בר"ת של שמו חזקיה
מה שמעניין מאוד, הרי אז היו ישראל עדיין שרויין על אדמתן, ובית המקדש הראשון עמד על מכונה ותילה ביופיה ובתפארתה, ואיך זה מתאים עם הנוסח 'כי היינו לעג וקלס בגוים נחשבנו כצאן לטבח יובל להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה'!! - נוסח שמתאים היטב יותר עם מה שסבלנו מלפני שבעים שנה בעת המלחמה הנוראה
פירושי סידור התפילה לרוקח [עב] נפילת אפים עמוד תג
כך מצאתי בכתב ידו של רבינו החסיד זצ"לא) שתפלת ה' אלהי ישראל חזקי' מלך יהודה יסדה, כשצר סנחריב על ירושלים ובקש להחריבה, ועמד בשתי שעות בלילה ועלה לבית המקדש ויסדה תפלת ה' אלהי ישראל.
ויש בה חזקיה"ו תיבות ב' יותר על שם אותם ב' שעות, וחתם שמו למפרע מרוב ענוה יתירה שהיתה בו, ח'וסה ה', ז'רים אומרים, ק'ולינו תשמע, ה' אלהי ישראל, ה'בט משמים, הרי חזקי"ה בראשי תיבות מחרוזות. ומה שהקדים ה' אלהי ישראל ואחריו יסד הבט משמים לפי שכיון לכבוד השם ליסדו תחלה לפי שהיה נראה בעיניו גנאי ליסדו השם בסוף. אבל לפי דבריו של מורי קרובי של מה"ר שמואל מבבנברק זצ"ל לא תמצא כ"א חזקי"ה תיבות, כי הוא לא היה גורס בחרוז (חזקי"ה) "חוסה ה' עלינו" ב' תיבות, והגירסא כך היא אין "עמנו חסד", כי אם למענך עשה ואל תאחר, כי פסוק מלא כך הואב). ועוד כתב רבינו החסיד זצ"ל מה שנהגו לומר ה' אלהי ישראל בין חרוז לחרוז ובסופו ג' פעמים, כי כשתמנה הכל ביחד וגם כל הכפל שכופלין תמצא חזקי"ה ב"ן אח"ז תיבות, לומר שהוציא(ו) אביו מדינה של גיהנם בתפלתו. ואם נמנה הכפל שכופלין הציבור בתחלתו ה' אלהי ישראל לאחר החזן אמרו, תמצא חזקי"ה בנ"ו אח"ז אבל תיבה אחת יותר, וזה אין להקפיד על תיבה אחת יתירה ולא על תי' אחת חסירה, כי הגימטרי' אין נפסלת רק על תיבה אחת יתיר' או חסר.
הערת המהדיר שם :
הערות על פירושי סידור התפילה לרוקח [עב] נפילת אפים עמוד תג הערה א
א) קטע זה ישנו בסידור ר"ש חכ"א (עמ' קטו) מפי החסיד ר' אלעזר מוורכהים. וכן בערוגת הבושם ח"ד עמ' 98 בהערה 64 מביא זאת בשמו. ובמטה משה סימן רט מביא כן בשם רבינו החסיד, וכן ב"סידור המיוחס לראב"ן" (גנוזות ח"ג עמ' עא) מביא: ומצאתי בכתב יד של רבי' החסיד ז"ל.
במסתרים כתב:613מצו כתב:ראשון
פירושי סידור התפלה לרוקח חלק ב עמוד תג בשם ר"י החסיד.
באוצר עמוד 39 והכל מותרין לראותו.
הרוקח לא מביא את זה בשם ר יהודה החסיד אלא ש"נמצא בכתב ידו של רבינו זצ"ל." לי זה לא נשמע שיש לו מסורת...613מצו כתב:במסתרים כתב:613מצו כתב:ראשון
פירושי סידור התפלה לרוקח חלק ב עמוד תג בשם ר"י החסיד.
באוצר עמוד 39 והכל מותרין לראותו.
ובפירוש חסידי אשכנז (המובא בסידור תורת חיים) זה מובא בשם "החסיד ר' אלעזר מוורכהים."
אראל כתב:שכוח גדול על המקור
זה נמצא במטה משה סי' רכ [מש"כ ר"ט טעות]
אבל לא מצאתי שם ההסבר שכתבת דקאי על החירוף וגידוף שגדפו נערי סנחריב, וכן לא מצאתי הפירוש על נחשבנו כצאן לטבח יובל
613מצו כתב:וסבירות גבוה ש"ר אלעזר מוורכהים" הוא הוא בעל הרוקח (היו בעיות נפוצות באיות גרמייזא) ולכן הכל חוזר לזה שבעל הרוקח שמע שמישהו (הוא לא כתב "מצאתי") מצא את זה בכתב יד ר' יהודה החסיד. יש מקום לשאלה ששאלתי.
מתעמק כתב:הדיון בזה נראה תמוה, עכ"פ בעיני
לגוף סגנון הפיוט ואיך משתקף מתוכה תקופת חזקיה מלך יהודה בעת המצור של מלך אשור. ראוי לציין לתבליט לכיש שנתגלה לפני כמאתיים שנה בנינוה בירת סנחרב, כהיום נמצאת במוזיאון הבריטי. בתבליט מצוייר שבי לכיש אחרי הכיבוש בידי סנחרב, וההרג האכזרי בשבויים היהודיים. אחר העיון בתבליט מזדעק מתוך הלב קטעי הפיוט נחשבנו כצאן לטבח יובל להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה. אין צורך שוב לאחרה לגזירת תתנ"ו. ה' ישוב את שבותנו בקרוב, ובאו האובדים בארץ אשור.
דברי הימים ב כט, ח-י
וַיְהִי קֶצֶף יְיָ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם וַיִּתְּנֵם לזועה לְזַעֲוָה לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בְּעֵינֵיכֶם: וְהִנֵּה נָפְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בֶּחָרֶב וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְנָשֵׁינוּ בַּשְּׁבִי עַל זֹאת: עַתָּה עִם לְבָבִי לִכְרוֹת בְּרִית לַייָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב מִמֶּנּוּ חֲרוֹן אַפּוֹ:
חד ברנש כתב:613מצו כתב:וסבירות גבוה ש"ר אלעזר מוורכהים" הוא הוא בעל הרוקח (היו בעיות נפוצות באיות גרמייזא) ולכן הכל חוזר לזה שבעל הרוקח שמע שמישהו (הוא לא כתב "מצאתי") מצא את זה בכתב יד ר' יהודה החסיד. יש מקום לשאלה ששאלתי.
דברים בטלים!!
מתעמק כתב:הדיון בזה נראה תמוה, עכ"פ בעיני
ניקח את הנתונים שיש לפנינו
א) יש בידינו פיוט של ה' בבות, אותיות ה' ז' ח' ק', ופזמון באות י'.
ב) כבר לפני שמונה מאות שנה לא היה לפני חסידי אשכנז יותר בבות מאצלינו.
ג) הרוקח ורבי יהודה החסיד חיו בתוך מאה שנה של גזירות תתנ"ו.
ד) יש בבא נוספת בכתבי יד מסויימים המתחלת באות נ', אבל מיקומה לא ברור, יש שהיא בתחלת הפיוט לפני אות ה', ויש שהיא בסוף הפיוט אחר אות ק'.
כעת מה ההגיון לומר שהפיוט הזה נוסד על גזירות שבסוף אלף החמישי וגם היו בה יותר בבות כמספר הא"ב והכל נאבד עד זמן הרוקח עד שמסברא לבד צירף את האותיות הנשארות לשם חזקי"ה, ובכך טעה על פיוט בת שמונים שנה לחשוב שהיא בת אלף ושמונה מאות?
וזה חוץ מהגיחוך לחשוב שקבלות חסידי אשכנז נוסדו על השערות ריקות כאלו, שבשביל שמצאו פיוט החתום חזקיה ייחסוה למעלה עד לחזקיה מלך יהודה, כאילו נדמה להם שרק חזקיה המלך לבדו נשא שם זה. ולא הסתפקו אפילו להקדימה לחזקיה בן רבי חייא.
הבעיה הגדולה שאות י' שייך לפזמון ולא לגוף הבבות, ושפזמון זה נמצא בשימוש בשאר פיוטים ג"כ, בקל ליישבה. לא רחוק היא כלל שאחרי שנתחברה פיוט זה, לקחו הפזמון לעוד כמה פיוטים במבנה דומה. שתי דוגמאות, אשמנו רבות אבות ותולדות, פורים לנו ברוך אשר בחר בנו, החוזרות על פני כמה פיוטים כל אחת בקונטקסט שלה, וכל אחת נתחברה מתחילה כחלק מפיוט מסויים והועברה לאחרות. ביחוד במקרה זו זה הגיוני, שהרי "שוב מחרון אפך וגו'" היא תפלת משה רבינו על ישראל אחר חטא העגל.
בבא המתחלת באות נ', שמובאת לסייעתא שהיו עוד כמה בבות כסדר האלפא ביתא, משמשת בעצם לפירכא, כאשר אין מיקומה כסדר האותיות לפני אות ק'. ויותר נראה שהיא הוספה מאוחרת. ומה מאוד מתמיה היישוב שנשמטה בבא זו ממקום סידורה ובעצם מקומה לפני אות ק', שהרי כל עצם ציון לבבא זו היתה להוכיח שזה שייך על סדר הא"ב, והתינח אם בבא זו מוכיחה דבר זה בברירות, אך ברגע שזה עצמו לא מסתדר כי אם על ידי הגהה, הרי על כגון דא נאמר ולאו תירוצי קמתרצת לה.
דברי המחזור ויטרי בפירוש נשמת הם לכל היותר חולקים על דברי הרוקח, אך יתכן לפרשה רק על הבבא עזרנו אלקי ישענו, שבין כך לא שייך לאותיות חזקיה.
הדיוקים הקלושים שהרוקח כתב רק "נמצא" בכתב יד ר"י החסיד, ולא "מצאתי" או "שמעתי", אין כדאי להשיב עליהם.
חד ברנש כתב:מצו613,
איני יודע עד כמה אתה בקי בתולדותיו המסובכים של הפירוש המכונה 'פירוש חסידי אשכנז',
ועל סמך מה החלטת שזה כתה"י הקדום (לא שאני חולק, אין לי זמן כעת לבדוק, השאלה היא, אם אתה כן בדקת היטב לפני שהגעת למסקנה זו).
חד ברנש כתב:חשוב יותר:
חסרון הקטע בשם ר' אליעזר מוורכהיים בכמה מכתבי היד אינו מעיד במאומה על אי-אמינותו!
הפירוש המכונה 'חסידי אשכנז' (שזה באמת פירוש ראב"ן בעריכה רחבה) מפוצל לכמה ענפי נוסח, וחלק מהקטעים נוספו רק בענף אחד, וכך גם כנראה ארע אם הקטע של ר' אליעזר מוורכהיים.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים