פלוריש כתב:פעם תלמידו, הרב זכריה טובי, סיפר לי סיפורים ממנו. נסה אצלו.
חרט כתב:השבת הסתלקה לעולמה כלתו הרבנית יפה אליעזרוב ע"ה, אלמנת בנו הגדול הגאון ר' שמואל ברוך זצ"ל בעל "דבר שמואל" על פסחים ועוד מסכתות.
בברכה המשולשת כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=31710&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%91#p337463
ברשילא כתב:היושב שעון על מקלו - נראה כר' שמואל הכהן וינגרטן יו"ר המועה"ד בירושלים.
מובא במסכת מגילה (דף כח), שכאשר גלו ישראל בבלה, גלתה שכינה עמהם. והיכן שרתה? - בבית הכנסת. והוא "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא" [-בית הכנסת שנעקר ממקומו (מארץ ישראל) והתיישב בנהרדעא]. ומפרש רש"י, כי בית כנסת זה נבנה על ידי יכניה וסייעתו מאבנים ומעפר שהביא עמהם בגלותם.
נשאלה השאלה, מדוע היו צריכים אנשי החרש והמסגר, שהיו גדולים בתורה - כמו שמפליגה הגמרא בגיטין (דף פח) אודות גדלותם - לסחוב אתם לבבל אבנים כבדות ושקים של חול? וכי הדרך לגלות, שהיתה ארוכה ורצופת קשיים לא הייתה מספיק קשה גם כך?!
על כך מוסיף רש"י, כי הסיבה לכך היתה לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו".
ונראה, כי יש בכך, מלבד הדרישה לציון והצפיה לגאולה, ענין עמוק יותר:
כי הנה אמרו חז"ל שלאחר חורבן בית המקדש חשובים בתי הכנסת כמקדש מעט. אנשי החרש והמסגר, שהיו אנשים גדולים וראו את בית המקדש הראשון בתפארתו, חששו אפוא, שהנה בגלות ייוולד דור חדש שלא ראה את בית המקדש, ואולי חלילה יבנו להם בתי כנסת ותפילה עם כל מיני חידושים התואמים לרוח הזמן, דברים שלא ראו הזקנים בבית המקדש.
למען מטרה נעלית זו, כדי לשמר את קדושת בית הכנסת כקדושת בית המקדש, טרחו ויגעו הגולים הראשונים והביאו יחד עם המטען הרוחני גם את האבנים הכבדות ושקי העפר מבית המקדש, כדי שיהא בטחון שבית הכנסת שבבבל אכן יהיה כדמותו וכצלמו של בית המקדש ללא שינויים וחידושים.
ברשילא כתב:מדבריו בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת רמב"ן:מובא במסכת מגילה (דף כח), שכאשר גלו ישראל בבלה, גלתה שכינה עמהם. והיכן שרתה? - בבית הכנסת. והוא "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא" [-בית הכנסת שנעקר ממקומו (מארץ ישראל) והתיישב בנהרדעא]. ומפרש רש"י, כי בית כנסת זה נבנה על ידי יכניה וסייעתו מאבנים ומעפר שהביא עמהם בגלותם.
נשאלה השאלה, מדוע היו צריכים אנשי החרש והמסגר, שהיו גדולים בתורה - כמו שמפליגה הגמרא בגיטין (דף פח) אודות גדלותם - לסחוב אתם לבבל אבנים כבדות ושקים של חול? וכי הדרך לגלות, שהיתה ארוכה ורצופת קשיים לא הייתה מספיק קשה גם כך?!
על כך מוסיף רש"י, כי הסיבה לכך היתה לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו".
ונראה, כי יש בכך, מלבד הדרישה לציון והצפיה לגאולה, ענין עמוק יותר:
כי הנה אמרו חז"ל שלאחר חורבן בית המקדש חשובים בתי הכנסת כמקדש מעט. אנשי החרש והמסגר, שהיו אנשים גדולים וראו את בית המקדש הראשון בתפארתו, חששו אפוא, שהנה בגלות ייוולד דור חדש שלא ראה את בית המקדש, ואולי חלילה יבנו להם בתי כנסת ותפילה עם כל מיני חידושים התואמים לרוח הזמן, דברים שלא ראו הזקנים בבית המקדש.
למען מטרה נעלית זו, כדי לשמר את קדושת בית הכנסת כקדושת בית המקדש, טרחו ויגעו הגולים הראשונים והביאו יחד עם המטען הרוחני גם את האבנים הכבדות ושקי העפר מבית המקדש, כדי שיהא בטחון שבית הכנסת שבבבל אכן יהיה כדמותו וכצלמו של בית המקדש ללא שינויים וחידושים.
"מעיד אני שלא פגשתי מימיי אדם עדין יותר ממנו"
ברשילא כתב:בברכה המשולשת כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=31710&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%91#p337463
תודה על הקישור.
היה כדאי לאחד את האשכולות.
אם הוזכר האשכול העוסק ברבנותו בלטרון.
לפניו כיהן כרב רשמי אחד בשם חיים שניאורסון.
כהונתו של שניאורסון לא ארכה אלא ימים אחדים, הוא היה זקן ולא היה בכוחו למלא את התפקיד המסובך, ודאי שלא לכלוא את עצמו מרצון בכל שבת ושבת. ולאחר תקופה קצרה (כנראה פחות מחודש!) עזב את התפקיד אשר הוטל לאחר מכן על הרב אליעזרוב.
הרבה ניסיתי למצוא פרטים על אודות הרב חיים שניאורסון - ולא מצאתי.
ברשותי עותק מכתב ששלח שניאורסון לאגד, המבקש שהאוטובוס מירושלים לת"א - המביאו אל לטרון, יכנס עד למחנה (ולא יעצור על אם הדרך) - אל הבקשה הצטרף הרב עוזיאל. מצורף.
למעשה, לפחות בזמנו של הרב אליעזרוב, האוטובוס לא נכנס, אבל פריבילגיה אחת היה לו - הוא קיבל אישור לעלות לאוטובוס ללא תור, כמתואר במבוא לספרו שאלי ציון (שמשום מה, בגירסה שבאוצר לא נכנס המבוא) - מצורף האישור.
הקדשת הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו ע"ג מתנה שהעניק לנכדו לכבוד ה'בר מצוה' - ששה סדרי משנה בכרך אחד בהוצאת סיני - וינה תרצ"ז.
ששה סדרי משנה בכרך אחד, בהוצאת 'סיני', וינה תרצ"ז (1937) כרך המשניות נתון בקופסת קרטון עטוית עץ עם תחריט בצלאל אומנותי של הכותל המערבי.
על דף המגן הקדמי מתנוססת הקדשה ארוכה שנכתבה בחודש אדר של שנת תרצ"ח בכתב ידו של הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו זצ"ל לנכדו רבי דובער.
את דבריו פותח רבינו הוא פותח בכך שמתנתו היא "מתנתא דתורה"... תורה שבע"פ המתאימה עם התורה שבכתב יחד כאחת ממש... היא הנתונה לנו מסיני... לא נתחלפה ח"ו ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו..."
לאחמ"כ הוא פונה אל נכדו ומברכו: "והגית בה יומם ולילה, אתה ובניך ובני בניך... ואך אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל בכל טוב בגשמיות ורוחניות...
כעתירת אביך זקנך אוהבך המצווך באהבה רבה לטוב לך כל הימים..." שלמה י' ... אליעזראוו יצ"ו מעיה"ק חברון וכעת .פה עיה"ק ירושלים תובב"א.
איש_ספר כתב:נמכר עכשיו במכירה פומביתהקדשת הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו ע"ג מתנה שהעניק לנכדו לכבוד ה'בר מצוה' - ששה סדרי משנה בכרך אחד בהוצאת סיני - וינה תרצ"ז.
ששה סדרי משנה בכרך אחד, בהוצאת 'סיני', וינה תרצ"ז (1937) כרך המשניות נתון בקופסת קרטון עטוית עץ עם תחריט בצלאל אומנותי של הכותל המערבי.
על דף המגן הקדמי מתנוססת הקדשה ארוכה שנכתבה בחודש אדר של שנת תרצ"ח בכתב ידו של הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו זצ"ל לנכדו רבי דובער.
את דבריו פותח רבינו הוא פותח בכך שמתנתו היא "מתנתא דתורה"... תורה שבע"פ המתאימה עם התורה שבכתב יחד כאחת ממש... היא הנתונה לנו מסיני... לא נתחלפה ח"ו ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו..."
לאחמ"כ הוא פונה אל נכדו ומברכו: "והגית בה יומם ולילה, אתה ובניך ובני בניך... ואך אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל בכל טוב בגשמיות ורוחניות...
כעתירת אביך זקנך אוהבך המצווך באהבה רבה לטוב לך כל הימים..." שלמה י' ... אליעזראוו יצ"ו מעיה"ק חברון וכעת .פה עיה"ק ירושלים תובב"א.
ברשילא כתב:איש_ספר כתב:נמכר עכשיו במכירה פומביתהקדשת הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו ע"ג מתנה שהעניק לנכדו לכבוד ה'בר מצוה' - ששה סדרי משנה בכרך אחד בהוצאת סיני - וינה תרצ"ז.
ששה סדרי משנה בכרך אחד, בהוצאת 'סיני', וינה תרצ"ז (1937) כרך המשניות נתון בקופסת קרטון עטוית עץ עם תחריט בצלאל אומנותי של הכותל המערבי.
על דף המגן הקדמי מתנוססת הקדשה ארוכה שנכתבה בחודש אדר של שנת תרצ"ח בכתב ידו של הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו זצ"ל לנכדו רבי דובער.
את דבריו פותח רבינו הוא פותח בכך שמתנתו היא "מתנתא דתורה"... תורה שבע"פ המתאימה עם התורה שבכתב יחד כאחת ממש... היא הנתונה לנו מסיני... לא נתחלפה ח"ו ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו..."
לאחמ"כ הוא פונה אל נכדו ומברכו: "והגית בה יומם ולילה, אתה ובניך ובני בניך... ואך אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל בכל טוב בגשמיות ורוחניות...
כעתירת אביך זקנך אוהבך המצווך באהבה רבה לטוב לך כל הימים..." שלמה י' ... אליעזראוו יצ"ו מעיה"ק חברון וכעת .פה עיה"ק ירושלים תובב"א.
כמובן שלא קיבל לבר מצוה.
רד"ב אליעזרוב נולד בשנת תרס"ח. הבר מצוה שלו התקיימה בשנת תרפ"א.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 135 אורחים