יוסףלוי כתב:נראה קצת שהוגה וכותב חד הם.
חכם באשי כתב:יוסףלוי,
הוגה וכותב תרי נינהו!
הוגה כתב:באמשטרדם תנ"ה נדפס ספר "חלוקא דרבנן", והוא הגש"פ עם "כתונת פסים" [לה"ר יוסף ב"ר משה דיין פרעמסלא, אחיין של הסמ"ע, נדפס לראשונה לובלין תנ"א] ו"מטה אהרן", חזר ונדפס שם בשנת תקנ"ה.
הוגה כתב:אין כעת פנאי בידי לבדוק מה זה "הע"י", ולברר אודות ר' שמחה בונם הלוי הנ"ל, ואתה תחזה.
הבונה כתב:מישהו ציין לספר עולת יצחק וכתב שאין לו זמן לחפש, ובכן יגעתי ומצאתי ואני מצרפו בזה, (הוא מהדורא תנינא פפד"א תנ"ב).
אמנם לכאו' אין שום קשר בינו לבין הג"ר שמחה בונם מרימנוב, כאן הוא מכונה ציון מפרוליק, וכמה שמחה בונם הלוי איכא בשוקא.
הבונה כתב:לעומת זאת מצאתי בספר חידושי התורה (לקט יוסף ועוד ליקוטים) שהביא בשם ספר נחלת בנימין שמכנהו בשם מו"ח, ראה במצו"ב.
כותב כתב:ובכל זאת אשמח אם תוכל לברר יותר ע"י בדיקה בדפוס תנ"ה, ושכמ"ה.
כותב כתב:בנוגע לההוספת שאינם נמצאים בדפוס ראשון, כבר כתבתי למעלה, שמסתבר יותר לומר שבאמת היו הדרשות נמצאים בדפוס ראשון, רק שבטופס דפו"ר שלפנינו חסרים הרבה העמודים [המשך ההגדה, דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג ודרוש לשבת תשובה]. וכן מוכרח לומר, כי בדפו"ר הדפיסו הדרושים שאינם שייכים להגש"פ בסוף הספר, ובדפוסים האחרים הדפיסו הדרושים הנ"ל בתחלת הספר לפני ההגדה. והנה בטופס דפו"ר שלפנינו מסתיים ההגדה אחר הלל ('מלך מהולל בתשבחות') ותיכף אח"כ מתחיל דרוש לשבועות, ולעומת זה בדפוסים האחרים יש המשך ההגדה עם פירושים עד חד גדיא (מספר כתונת פסים הנ"ל). ומלבד זה בחלק הדרושים שבראש הספר יש גם דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, ודרוש לשבת תשובה שלא נמצא בטופס דפו"ר שלפנינו. ועל כרחך שבטופסים דפו"ר האחרים נמצאים כל הקטעים, דהיינו אחר מלך מהולל בתשבחות, יש המשך של ההגדה עד הסוף, ואח"כ מתחיל דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, דרוש לשבת תשובה, דרוש לשבועות וכו'. ואילו ניתוספו רק בדפוס תנ"ה היו בודאי מודיעים על זה, ולא מסתבר לומר שמלבד הדרושים לר"ח ושבת הגדול, השלימו גם פירוש ההגדה, ולא הודיעו על ההוספות, אלא מחוורתא כדאמרן. בתקוה שהבנת.
כותב כתב:ובענין רש"ב הלוי ציון מפרוליק, אין אתנו יודע עד מה, ולענ"ד עד שלא נמצא איזה צד לומר ששניהם זהים, לא נכנס בגדר השערה. אגב, 'פרוליק' זה שם מקום? לא מצאתי לע"ע מקום כזה.
ושוב, תודה רבה לכל המסייעים.
הוגה כתב:סידור שנחשד בשבתאות ע"י היעב"ץ
הללויה הללו עבדי ד' וגו'. אמר הכותב עתה נבא תחלה, ליתן שבח ותהלה, ולפתוח בשירות ותשבחות והלולים, לאדון עולם על כל הנסים ונפלאות הגדולים, אשר פגעו בנפשי מיום ביאתי לעולם, ויהי ה' את יוסף להציל אותו מכולם.
כותב כתב:מה נכבד לראות האשכול מוסיף והולך, ופרטים חדשים מתגלים לעיננו!
הוגה, אני מקווה שלא טרחת ללכת להספריה רק בשבילי...
בנוגע לההוספת שאינם נמצאים בדפוס ראשון, כבר כתבתי למעלה, שמסתבר יותר לומר שבאמת היו הדרשות נמצאים בדפוס ראשון, רק שבטופס דפו"ר שלפנינו חסרים הרבה העמודים [המשך ההגדה, דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג ודרוש לשבת תשובה]. וכן מוכרח לומר, כי בדפו"ר הדפיסו הדרושים שאינם שייכים להגש"פ בסוף הספר, ובדפוסים האחרים הדפיסו הדרושים הנ"ל בתחלת הספר לפני ההגדה. והנה בטופס דפו"ר שלפנינו מסתיים ההגדה אחר הלל ('מלך מהולל בתשבחות') ותיכף אח"כ מתחיל דרוש לשבועות, ולעומת זה בדפוסים האחרים יש המשך ההגדה עם פירושים עד חד גדיא (מספר כתונת פסים הנ"ל). ומלבד זה בחלק הדרושים שבראש הספר יש גם דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, ודרוש לשבת תשובה שלא נמצא בטופס דפו"ר שלפנינו. ועל כרחך שבטופסים דפו"ר האחרים נמצאים כל הקטעים, דהיינו אחר מלך מהולל בתשבחות, יש המשך של ההגדה עד הסוף, ואח"כ מתחיל דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, דרוש לשבת תשובה, דרוש לשבועות וכו'. ואילו ניתוספו רק בדפוס תנ"ה היו בודאי מודיעים על זה, ולא מסתבר לומר שמלבד הדרושים לר"ח ושבת הגדול, השלימו גם פירוש ההגדה, ולא הודיעו על ההוספות, אלא מחוורתא כדאמרן. בתקוה שהבנת.
ובענין רש"ב הלוי ציון מפרוליק, אין אתנו יודע עד מה, ולענ"ד עד שלא נמצא איזה צד לומר ששניהם זהים, לא נכנס בגדר השערה. אגב, 'פרוליק' זה שם מקום? לא מצאתי לע"ע מקום כזה.
ושוב, תודה רבה לכל המסייעים.
ועל כל אלה באתי ליתן שבח ותהלה, אשר זכני להשלים החיבור של המאורות הגדולים, עמודי עולם, הם שלשה כתובי"ם הבאים כאחד ומלמדים, בדרושים ערבים ונחמדים, הא' בעל של"ה והב' הוא בעל מטה אהרן, וחוט המשולש הוא בעל כתונת פסים, אשר על כל האותות ומועדים מיוסדים מעשה מקשה מעשה חדודים ונישנת בדפוס מחדש מפני דברים שנתחדשו בו, היינו על חצי הלל ומן כ"ו כי לעולם חסדו, עד תשלום כל ההגדה נוסף על הראשונים, לכן אומר אני הצעיר הקטן שבקטנים בעל כתונת פסים
בר ששת כתב:הגדת מטה אהרן שבאוצר - הינה בדפוס קשה לקריאה.
האם ממנו לא יצאה בדפוס חדש יותר?
חידושיו על התורה זכו להקלדה מחודשת עם מבוא לתולדותיו של הר"ש המבורגר.
פרילוקי דפאלטאווא נכללת כיום בפלך טשערניגאוו. זו פרילוקי דבריסק.תולדות כתב:באוקראינה יש עיר בשם פרילוקי, פלך פולטבא, שם היו כמה בני ישיבות במלה"ע הראשונה, ביניהם הג"ר אהרן כהן. רבה של העיר היה ר' משה חסקין בעל כלכלת שביעית. יש עיירה נוספת בשם נובא פרילוקא, סמוכה לויניצא. היו כמה רבנים שנקראו פרילוקער, או פרלוקער. שמעתי פעם, שהללו, אין מוצאם משתי עיירות אלו, אלא מעיר אחרת, באיזור בריסק. ואיני יודע מה היא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 121 אורחים