מי חיבר את הפיוט יה אלי וגואלי?

[מלכישוע בן אליהועיני]

תודה מראש למשיבים.

[ישבב הסופר]

עדיין לא ראיתי מי שיאמר דבר מה בנוגע למחברו של הפיוט הנעלמי "י'ה אלי וגואלי", וגולדשמידט במחזורו fti http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 09&hilite= כותב שראשי החרוזים מרמזים שם "יהודה", [ראשי החרוזים י'ה, היה, ו'תודה, ד'ק, ה'אל נורא] אם כי לא ברור לו שכן הדבר, מחמת הבתים הנוספים שנאלצים להתעלם מהם לצורך האקרוסטיכון.
אך כשעיינתי אני בפיוט הבחנתי בראשי-תיבות נוסף שיש אפשרות שהוא רמז שמו של הפייטן,
י'ה-אלי ו'גואלי א'תיצבה ל'קראתך, ר"ת יואל.

לתולדותיו של הפיוט ומקורו הראשון, ראה דברי גולדשמידט במבואו כאן http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 45&hilite=
לדבריו הפיוט אינו בשום מחזור קדום, ולראשונה הופיע בסידור השל"ה - מאוחר מאוד ביחס לתולדות הליטורגיה - ומשם נתפרסם בקהילות פולין. הפיוט בנוי על חכמת הקבלה, ולשונו קשה ומפותל.
בענין לשון "כל גוי אדמתך" שקשה לעמוד על כוונת הפייטן ורבים עמלו לפרשו, מצאתי כאן דבר ישר ומסתבר http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=168

[בברכה המשולשת]

בסדור אזור אליהו כתבו שהפיוט נזכר בהגהות המנהגים לרבינו אייזיק טירנא, אך בסידורים נדפס הפיוט במאוחר.

[מלכישוע בן אליהועיני]

תודה לך ישבב!

[ישבב הסופר]

בברכה, האם תוכל להעלות לכאן קישור או תמונת העמוד בסידור איזור אליהו?

[בברכה המשולשת]

בברכה, האם תוכל להעלות לכאן קישור או תמונת העמוד בסידור איזור אליהו?

איך עושים זאת?

[איש_ספר]

לפני שנה שנתיים יצא ספרון מיוחד, הולך סובב על פיוט זה.

[בגולה]

בקובץ עץ חיים, יד, ניסן תשעא, הופיע מאמר מאת ה' חיים ישראל טסלר, על פיוט זה, והנני מעלהו כאן.

[בברכה המשולשת]

נפלא ביותר.
צדה את עיני הערה יג- ממנה משמע שיש שטוענים שיום שבתון אינו לריה"ל?

[מלכישוע בן אליהועיני]

בקובץ עץ חיים, יד, ניסן תשעא, הופיע מאמר מאת ה' חיים ישראל טסלר, על פיוט זה, והנני מעלהו כאן.

אלף ברכות יחולו על ראשך.

[שבטיישראל]

יצויין שבשנת תשע"ב יוצא שבני א"י א"א הפיוט י-ה א-לי וגואלי כי אם ביום א' דסוכות

[שבטיישראל]

נפלא ביותר.
צדה את עיני הערה יג- ממנה משמע שיש שטוענים שיום שבתון אינו לריה"ל?

עי' דיואן לריה"ל של בראדי, ספר רביעי, חלק א' שירי קודש, עמ' 5

[בברכה המשולשת]

נפלא ביותר.
צדה את עיני הערה יג- ממנה משמע שיש שטוענים שיום שבתון אינו לריה"ל?

עי' דיואן לריה"ל של בראדי, ספר רביעי, חלק א' שירי קודש, עמ' 5

תודה רבה.

[יתר10]

לפני שנה שנתיים יצא ספרון מיוחד, הולך סובב על פיוט זה.

שמו 'סלה אהללך'

[שבטיישראל]

אכן
המדבור בספרון קטן בשם "סלה אהללך" - מחברו (בעילום שם) הוא הרב גוט מציריך (אביו של ר' אלי' גוט עורך "קולמוס" במגזין משפחה)
בספר הנ"ל המחבר מנסה לבאר את הפיוט במהלך מחודשת לגמרי
יצויין שהמחבר כתב את הספר כתגובה לדבריו המזלזלים של גולדשמידט במחזור סוכות
דא עקא שהמחבר גם טעה אחר הנוסח במחזור גולדשמידט ולא עמד בזה שהנוסחא הנכונה היא "בנתיבות לב. לבלב עולם".

תקציר של הפירוש המובא בספר הנ"ל הופיע בגליון "קולמוס" בערב חג הסוכות העעל"ט

[לבי במערב]

שמו 'סלה אהללך'

נמצא בה"ב.