בבית המדרש שאני רגיל להתפלל בימות החול, יש מנינים בכל חמש עשרה דקות, ומסודר להש"ץ לומר ברכות השחר לפני העמוד בעשרה דקות לפני אמירת הודו, ולמעשה הרבה פעמים מזדמן שהציבור מתקבץ ואומרים קרבנות שלפני התפלה וכו' ואז כשתי דקות לפני אמירת הודו בשעת שהציבור עומדים באמצע אמירת קרבנות וכו' אז ניגש חיוב לפני העמוד ומתחיל בברכות השחר במתינות מה שלוקח עכ"פ כמה דקות, ותיכף אח"כ מתחיל ר' ישמעאל והודו.
וזה על חשבון תפלה בצבור, כי משום כך הצבור המשתתפים מחסירים את דקות האלו הכה נחוץ להם, ומשלימים את הקרבנות לפני התפלה אח"כ, ואין מתחילים הודו עם הבעל תפלה, ולכך במשך התפלה אין הש"ץ ביחד עם עשרה מתפללים, עד שבאים לצור ישראל אז מסתובב הבעל תפלה ומחפש אחר ששה מתפללים.
ושאלתי אם הקפידא לאמירת ברכות השחר לפני העמוד היא בכל מחיר גם אם התאחר ולא בא עד כשני דקות לפני אמירת הודו [נניח שהוא לעצמו אמר סדר הקרבנות וכו' לעצמו בביתו] או דבכהאי גוונא ידלג על ענין זה ומי שדוקא רוצה לזכות באמירת אמן על ברכות השחר ישמע זאת במנין אחר או מחבירו במנין אחר.