למי שתהה על הקשר בין שתי קבוצות שהוזכרו באשכול, הנה מפטפוטי הראש לזנבות מהקובץ שהובא מקודם, מליל הסילבסטר שלהם השנה, ההדגשות במקור:
תחת שיהיה כל אחד מכריז על השתייכותו למחננו בגו זקוף ובנשיאות ראש, מתוך הכרה פנימית כי ויז'ניץ היא משוש חייו, ומתוך כך היא הראשון בסדר הקדימה והחשיבות שבמהלך מחשבתו, רגשותיו ואורחות חייו, הנה למעשה רואים אנו כי לעיתים תפסה ויז'ניץ את מקומה בתחתית הסולם האישי...
כי קודם כל יחשבו חשבונות שונים, מנהלים 'משפחתון' - ראשית כל אביו ואימו, חמיו וחמותו, זקנו וזקנתו, אחיו וגיסיו וכן הלאה... ובסוף: ויז'ניץ... הרי חוזרים אנו חלילה לימי קדם...
לעומת זאת שח לי אחד מנכדי שהשתתף בשמחה משפחתית בחוג מסויים והופיע שם אחד הקרובים שהינו מקבוצת המתנגדים החריפים לחוג זה, אך עקב קרבתו נאלץ המחותן לכבדו לרקוד עם החתן, אך כל בני המשפחה שרקדו במעגל, סובבו את ראשם מפניו... זאת יען החסידות היא ברום המעלה, לפני קשרי המשפחה!.
ובשולי הגליון:
באותה תקופה של אירועי הסילבסטר של הכת, פחות או יותר, התפרסם על חתונה של משפחה מהכת, שהסבא המתגורר בחו"ל לא שייך לשם, וידע שבואו לחתונה יעורר בעיות, ולכן סידר איזו סיבה שלא יוכל להגיע, אבל חתנו/בנו [לא זוכר בדיוק] המחותן הודיע לו שאם הוא לא מגיע - הוא יכול למחוק אותם מרשימת בניו, ינתקו עמו כל קשר. ובכן הגיע הסבא מחו"ל במיוחד לחתונה. בחתונה הוא לא רצה לרקוד עם ראש הכת, ובפועל לא היתה לו ברירה, ובשעת הריקוד הסב פניו ממנו [כך לטענת הכת, וי"א שרק עצם עיניו בדביקות כדרך חסידים בריקוד כשר, וחטאו היה שלא הביט כעגל בראש הכת כמו כולם], וכתוצאה מחטא זה, מיד לאחר מכן גורש ע"י צעירי הכת [בחורים ואברכים] מהחתונה, נרדף ברחובות בצעקות ומכות, ובזה נגמרה השתתפותו בחתונה, כשהוא פצוע ונכלם. סבא שגורש מחתונת נכדו, לאחר שהגיע מחו"ל להשתתף, לאחר שהמחותנים הכריחו אותו לזה.
ושאלתי בפי: הרי לשיטתכם ימחה זכרה, חסידות גוברת על קשרי משפחה, לא? ואת מי שרואים כמתנגד לחסידות שלי צריך לסובב את הראש ממנו, לא? א"כ מה אתם רוצים מהסבא? א. מה הכרחתם אותו להגיע, ב. מה הטענה עליו שלא הסתכל על מי שמתנגד לחסידות שלו.