ר' שמואל ישמח כתב:במאמר זה ננסה להבין כיצד אחזו אותם תלמידי חכמים בשיטה הנוגדת בפשטות את דברי הגמרא, נעמוד על הראיות שיש לשיטה החדשה וכן על הקושיות שיש עליה. נסיק כי השיטה החדשה תמוהה, הקשיים עליה מרובים, והמקורות שהובאו כדי לחזקה אינם ראיות מוכחות.
כדכד כתב:עיינתי בגמרא והמהרש"א שם בחי' אגדות מתיחס לשאלה הזו ואומר שאו שלא הסתייע לר"ע לסמוך את שאר תלמידיו וביניהם רשב"י או שהם לא היו ראויים כמו שר"מ היה ראוי ולכן גם נקבעה סתם משנה ע"פ ר"מ
עקביה כתב:הרבה אחרי החורבן.
אשי ישראל כתב:הבאת ראיה בשם הרב רייכמן שבזמן החורבן היה ר"ע בגיל 40 לפחות.
אשי ישראל כתב:עד כאן סיכום דבריך [מקוה שלא טעיתי. אם כן אנא תקן אותי].
אני מבין לפי"ז שכשכתבת שתלמידיו מתו "הרבה אחרי" החורבן התכוונת לכ-15 שנה לכל הפחות, אך לא התכוונת ל-40 שנה וכדו'. הבנתי טוב?
סגי נהור כתב:ראיתי לחכם אחד חובב המצאות - מפני כבודו לא אזכיר שמו - שחידש שתלמידי ר"ע הרגו זה בזה וכך מתו (ע"ד הירושלמי הידוע לענין ב"ש וב"ה), והיינו "לא נהגו כבוד זה בזה"...
ואמרתי בלבי, לו לפחות היה נודע מקום קבורתם של אלה, אזי היה יכול לעלות על קבריהם לבקש מחילה...
האם כלבא שבוע נשאר עשיר גם אחרי החורבן, כשר"ע חוזר עם כ"ד אלפי תלמידיו ומתיר לחותנו את נדרו?עקביה כתב:הרבה אחרי החורבן.
עושה חדשות כתב:האם כלבא שבוע נשאר עשיר גם אחרי החורבן, כשר"ע חוזר עם כ"ד אלפי תלמידיו ומתיר לחותנו את נדרו?עקביה כתב:הרבה אחרי החורבן.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סו עמוד ב
ת"ר: מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים, והיו תלמידיו מהלכין אחריו. ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים, כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו, אמרה לו: רבי, פרנסני! אמר לה: בתי, מי את? אמרה לו: בת נקדימון בן גוריון אני. אמר לה: בתי, ממון של בית אביך היכן הלך? אמרה לו: רבי, לא כדין מתלין מתלא בירושלים מלח ממון חסר? ואמרי לה חסד. ושל בית חמיך היכן הוא? אמרה לו: בא זה ואיבד את זה. אמרה לו: רבי, זכור אתה כשחתמת על כתובתי? אמר להן לתלמידיו: זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו, והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה חוץ משל חמיה. בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר: אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום - אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום - מוסרן ביד אומה שפלה, ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה, וכו'.
עקביה כתב:בעלון בית נאמן פ' מטות-מסעי תשפ"א (עמ' 4 אות ח ואילך) כותב הרב מזוז על תלמידי ר"ע שנהרגו במרד, ולא זו בלבד אלא הוא גם שופך אש וגפרית על מי שמעז לחשוב אחרת (מלבד עוד כמה פיקנטריות).
מצו"ב
שמא כדאי פשוט לשלחו לכתובת־המייל שבעלון: bait.neheman@gmail.com.אשי ישראל כתב:למישהו יש דרך להעביר לו את המאמר?
יהושע100 כתב:שמעתי מת"ח גדול אחד לבאר
זה פחות או יותר תו"ד.
אשי ישראל כתב:מצורף שוב המאמר המובא לעיל, בגירסא מעט משופרת, ועם נספח ובו סיכום של חלק מהטענות.
אצטט כאן את הנספח:
נספח ג - סיכום חלק גדול מהמאמר בנקודות קצרות
בנספח זה מובאת, ב-20 סעיפים קצרים, תמצית של חלק גדול מההוכחות שנזכרו במאמר. כמובן שיש לעיין במאמר המלא כדי לעמוד על הדברים בשלימותם.
1. בגמרא מובא שלאחר שכל תלמידי ר"ע מתו לימד ר"ע תלמידים חדשים, שאחד מהם הוא רבי שמעון בר יוחאי (יבמות סב, ב). מדברי המדרש (ויקרא רבה כא, ח) עולה כי רשב"י למד אצל ר"ע בבני ברק במשך 13 שנה. מכאן עולה שמיתת 24 אלף התלמידים הייתה לפחות 13 שנה לפני פטירת ר"ע, ור"ע הרי נפטר לפי המקובל בזמן מרד בר כוכבא.
...
20. ולסיום - מי שאוחז בשיטה החדשה צריך להסביר את השתלשלות האירועים באופן מסודר והגיוני, לסדר את כל המקורות ולבדוק האם ניתן להתאימם יחד. לפי השיטה הישנה יש סדר אירועים ברור למדי, והמקורות מסתדרים יחד: ר"ע חוזר אחרי 24 שנות לימוד לביתו, עם 24 אלף תלמידים. הוא מתגורר אז בבני ברק, ולכן תלמידיו הם 'בין גבת לאנטיפרס'. אחרי זמן קצר תלמידיו נפטרים (כ-50 שנה לפני המרד), ואז הוא מלמד את חמשת תלמידיו, במשך כמה שנים, וביניהם רשב"י שהוא אז בחור צעיר כבן 15. [ובתקופה זו רשב"י גרם למחלוקת בין ר"ג לר' יהושע]. רשב"י לומד אצלו בבני ברק 13 שנה. רבי מאיר אינו עומד על דעתו של ר"ע והולך ללמוד אצל ר' ישמעאל, ואחרי שנים הוא חוזר ושוב לומד אצל ר"ע. רשב"י סומך את ר"מ אך הסמיכה לא מתקבלת כי ר"מ הוא עוד צעיר. לאחר כמה וכמה שנים בבני ברק ר"ע עובר לאושא, ושם הוא מתגורר בימי המרד. בימי המרד ר"מ נסמך שוב, והפעם ע"י ר"י בן בבא, וכעת ר"מ הוא מבוגר ולכן הסמיכה מתקבלת. בזמן המרד ר"ע תומך בבר כוכבא (ר"ע הוא כבן 120, ומסתבר לפיכך שתמיכתו היא בעיקר מורלית. תלמידיו הגדולים הם מבוגרים למדי, ולכן מסתבר שרק תלמידי-תלמידיו הם אלו שלחמו בפועל במרד). המפלה הגדולה במרד היתה בחודש אב, וצום תשעה באב הוא גם על מפלה זו. [לא היה חשש מלצום על כך, וגם לא חששו לכתוב זאת במשנה]. לאחר זמן קצר ר"ע נהרג ע"י הרומאים.
עושה חדשות כתב:בשבת דל"ג יש סיפור על דיון בענין 'אסכרא', "כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היה שם רבי יהודה ורבי אלעזר ברבי יוסי ורבי שמעון נשאלה שאלה זו בפניהם מכה זו מפני מה מתחלת בבני מעיים וגומרת בפה" וכו'. האם יש דרך לראות מה מרחק הזמן בין מיתת תלמידי ר"ע באסכרא ובין הדיון הזה בכרם ביבנה?
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים