חדש מכת"י: ספר זכרון אבות על מסכת אבות

[אוהב ספרים]

'זכרון אבות' על מסכת אבות, לרבינו אליעזר נחמן פואה
'יתנהג תמיד להחזיק טובה וברכה לאיש המטיב לזולתו בכל מה דאפשר, כגון למי שהוציא כלי חדש הטוב לעולם, או למי שהוציא ספר טוב לעולם' (תו יהושע, הנהגות אדם הלכות דרך ארץ, אות קכה).
חובה כפולה שומה עלינו להחזיק טובה וברכה להוצאת 'מכון הוד והדר' שהעניקה לנו ספר מיוחד במינו 'זכרון אבות על מסכת אבות', בעיתו ובזמנו – כאשר כל ישראל נוטלים להם חלק בלימוד פרקי אבות מדי שבת בשבתו – הוא פירושו של רבינו אליעזר נחמן פואה, מגדולי תלמידי הרמ"ע מפאנו זצ"ל, וכבר פקע שמו בספרו 'מדרש בחידוש' על הגדה של פסח שנדפס כמה פעמים במרוצת הדורות.
משפחת פואה נודעה ליודעי ספר כמשפחה של מדפיסי ספרים יהודים באיטליה, ואכן גם רבינו התגורר באיטליה, בעיר רג'יו. על חסידותו המופלגת מעניין לציין שהיה ראש וראשון ל'חברת העלובים' בעירו.
אכן כי כן, כמעט אין מחבר בישראל שלא כתב פירוש על מסכת אבות, כשם שכמעט אין תנא שלא נזכר שמו במסכת זו, אבל מחברנו זה לא זו בלבד שחידש חידושים נפלאים שכל הרואה אומר ברקאי, אלא סלל דרך חדשה לגמרי בפירושו. אליבא דאמת, דרך חדשה זו היתה דרך סלולה לפניו מרבו המובהק רמ"ע מפאנו, אלא שכדרכה של תורה הוסיף וליבן בדרך זו יסודות רבים, והעתיק שמועות רבות שהיו מסורות לו איש מפי איש, ועד היום אנו חיים על פיהם אף שלא נודע לנו מקור הדברים. מעניין לציין כאן לשני מסורות של האריז"ל שהוא המקור היחיד להם. הוא מספר 'מה שאמרו לי מגידי אמת, כי החכם האלקי לוריא"ה זצ"ל ידע בייחוד היכן אפר פרה טמון, וביקש לטהר בו כהנים טמאי מת כדי שיקריבו קרבנות לה'' (עמ' יא). עוד הוא מוסר בשמו: 'ואם אין לו עני לעשות עמו צדקה, אמרו בשם החכם לוריא זצ"ל, שיתן איזה דבר ממה שנמצאת בסעודה לשני מסובין, ואף אם יהיו מבני ביתו, יעלה לו לשם צדקה' (עמ' פו). שתי דוגמאות אלה לא ללמד על עצמן יצאו, אלא ללמד על הכלל כולו יצאו.
פירוש נפלא זה מונח היה בכתב יד במשך מאות שנים ולא זכתה עין לשזפו, ונתגלגלה זכות על ידי זכאי – ה"ה כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א – שראה את כתב היד במוזיאום הבריטי לפני כארבעים שנה ומאז נתחבב עליו עד לאחת וביקש לברר מקחו של צדיק והשקיע מאמצים רבים והכה על קודקודי המהדירים לזרזם במלאכתם עד שזכינו לאורה זו.
מפקידה לפקידה עדים אנו – חובבי אוצרות הרוח היהודי – לתופעה ברוכה, כיצד חיבור קדמון המתייחס לאחד מענקי דברי-ימינו אשר שמם הולך לפניהם זה דורות, חיבור שהיה ספון אי-שם במחשכים ואיש כמעט לא שמע עליו, מופיע לפתע בפנינו וכולו אומר כבוד ונסוך הו"ד והד"ר בתוך ספר מכורך עטוי אדרת נאה, ולרגעים תבחננו, שלאחר תקופה קצרה בלבד הוא רגיל על לשוננו וכמעט לא ניתן להאמין שעד לפני ימים אחדים לא נשמע דבר ממנו. בספר כגון זה עסקינן הכא, אם כי בטרם נתפנה מן הקנקן להציץ במה שבתוכו, קודם כל ראוי שנבחין בין שמחה הנובעת מיין ישן הנמזג לתוך קנקן חדש (ולעיתים הריהו מתחמץ באין מבחין...), לבין שמחה יתירה השופעת נוכח תירוש משובח שהשתמר שנים על גבי שנים מאז נדרך - היינו כתב-יד שטרם ראה אור עולם - ועתה נמזג מחדש בידי מוזג הראוי לשמו אל תוך קנקן הראוי שיאצור בקרבו את יינו. שלא זו בלבד שאינו פוגם בטעמו, אדרבה - עוד משביחו והולך.
עשרה כתבי יד, לא פחות, שרדו מפירושו של רבינו לפרקי אבות. ברם, אין כתב יד דומה לחברו, ומה שחסר באחד מהם נוסף בשני, וכך הלאה. ומלאכת הברירה וההחלטה איזה מכתבי היד היה המהדורה האחרונה שעמדה לפני רבינו ועליה סמך ידו, היתה מלאכה קשה שבמקדש, וב"ה ניתן לומר שהמהדירים עמדו במשימה הקשה בהצלחה, ועל אף ריבוי ההערות במדור 'שינויי נוסחאות' בו עמדו על כל השינויים שיש בהם משמעות, פנים הפירוש חלק ונהיר והקורא יכול לרוץ בו מבלי לחוש את הקושי שעמד בפני המהדירים.
לבד מדור שינויי נוסחאות הרחיבו המהדירים במדור של הערות 'רגילות', בו באו כמובן מקורות לאין ספור בכל מקצועות התורה, עד לאחרוני האחרונים וספרי הקבלה, כאשר בקיאותם מפתיעה ממש, ובפרט בספרי בית מדרשו של רבינו – רמ"ע מפאנו ותלמידיו. גם נוסח המשנה עצמה הותאמה במיוחד לפי פירושו של רבינו, וגם כאן לא נעשתה המלאכה מאליה, כי השינויים בין המהדורות ובין הפירושים רבים, ולפיכך קיים מדור מיוחד של שינויי נוסחאות למשנה עצמה!
כראוי לו, מתלווה לספר מבוא מפורט לתולדות המחבר ובמיוחד לדרך ההדרה ולאופן חלוקת כתבי היד למהדורות השונות, מבוא המשמש כפרוזדור נאה לטרקלין מפואר, ללמדך שהמלאכה לא היתה חובבנית וכלאחר יד. מצידו השני של הספר בא מפתח עניינים מפורט לצד מפתח מקורות, למן התנ"ך והתלמוד ועד אחרוני האחרונים שנזכרו בדברי רבינו. אין ספק שכל אשר ידפדף קמעא בספר זה, יחוש חיש במלאכת-המחשבת שנכרכה באלפי ההערות. חותם העמל והדיוק מתבלט אף לגבי שאר התחומים, הטפלים כלפי העיקר, כגון העיצוב הנאה והנעים לעין והכריכה המפוארת. טעם משובח של יד אמונה ניכר עליהם. קצרה היריעה מלתאר ולשרטט קוים מדויקים על כל הנקודות האמורות כאן, ולא נותר אלא לברך את המהדירים שיזכו שתתרבה החכמה על ידו, הן בספר זה והן בספרים האחרים של המחבר – גרן ארנ"ן על התורה וספר עורר ישנים על עניני תשובה ועוד – שכפי האמור במבוא חשקה נפשם להוציאם לאור בס"ד.

[הולך להתפרסם בעיתוני סוף שבוע]

[הוגה]

והעתיק שמועות רבות שהיו מסורות לו איש מפי איש, ועד היום אנו חיים על פיהם אף שלא נודע לנו מקור הדברים. מעניין לציין כאן לשני מסורות של האריז"ל שהוא המקור היחיד להם. הוא מספר 'מה שאמרו לי מגידי אמת, כי החכם האלקי לוריא"ה זצ"ל ידע בייחוד היכן אפר פרה טמון, וביקש לטהר בו כהנים טמאי מת כדי שיקריבו קרבנות לה'' (עמ' יא).

מפליא לצרף דברי "זכרון אבות", לדברי החיד"א הנודעים (ומן הסתם המהדיר כבר עמד על זה):

ואני בעניותי פשיטא לי דרבינו האר"י זצ"ל היה נטהר באפר פרה על יד אליהו זכור לטוב, ואז נחה עליו רוח הקדש להפליא, והגם כי לא ראיתי כתוב רמז מזה ולא שמעתי, לבי אומר לי שהרב ז"ל היה מעלים הדבר העלם נמרץ לרוב ענותנותו.

וכוונתו, שאף מוהרח"ו כותב כמה מקומות "שאין לנו אפר פרה" בשער רוח הקודש (ובעוד מקומות): "אני הכותב חיים שאלתי למורי ז"ל, על ענין השמוש בקבלה מעשיית, הנאסרת בכל ספרי המקובלים האחרונים, ואיך ר' ישמעאל ור' עקיבא ע"ה, בפרקי היכלות, היו משתמשים בשמות נוראים, לענין זכירה ופתיתת הלב, והשיב לי כי בזמנם היה אפר פרה מצוי, והיו נטהרים מכל הטומאות לגמרי, אבל אנחנו, כלנו טמאי מת, ואין לנו אפר פרה, ליטהר מטומאת מת...".

א"כ ניתן להבין שהאר"י כביכול הודה שאין אפר פרה מצוי היום, ואילו החיד"א טען שבאמת היה להאר"י ורק "העלים העלם נמרץ".

שוב ראיתי, שכבר כתבו על דברי החיד"א אלו בעבר:
viewtopic.php?f=7&t=4449&p=37754&hilit=%D7%90%D7%A4%D7%A8+%D7%A4%D7%A8%D7%94#p37754

[אוהב ספרים]

הנה שלך לפניך

[אוהב ספרים]

המשך

[הוגה]

יפה מאוד !

[חכם באשי]

האם ספר זה 'זכרון אבות' לא יצא לאור לפני עשור? בניו-יורק תשס"ב?

[אוהב ספרים]

האם ספר זה 'זכרון אבות' לא יצא לאור לפני עשור? בניו-יורק תשס"ב?

הספר במילואו יצא לאור כעת לראשונה, אז יצא לאור בקונטרס קטן 2 פרקים מתוך כתב יד אחד כדוגמא, הספר כפי שיצא לאור כעת כולל בתוכו חומר מתוך 10 כתבי ידות

[חכם באשי]

הנה עכשיו ראיתי את הנרשם בקטלוג הסה"ל:

זכרון אבות.png (14.14 KiB) נצפה 5348 פעמים

אני מאוד מקווה, שלמען הדיוק, נרשמה הוצאה חלקית זו, במבוא של המהדורה השלימה.

[אוהב ספרים]

הנה עכשיו ראיתי את הנרשם בקטלוג הסה"ל:

זכרון אבות.png

אני מאוד מקווה, שלמען הדיוק, נרשמה הוצאה חלקית זו, במבוא של המהדורה השלימה.

סתם למען ההבנה, למאי נפק"מ? מה מוסיף הקונטרס הנ'ל

[חכם באשי]

אכן, אין שום נפק"מ, 'רק' למען הדיוק. זה לא מספיק?!

[סימנא]

אכן, אין שום נפק"מ, 'רק' למען הדיוק. זה לא מספיק?!

הלום ראיתי שאכן במבוא הערה 41 נרשמה המהדורה החלקית ההיא. זה מוסיף למישהו?

[מורה צדק]

מה זה כל האותיות בראש העמוד הראשון ?

[חכם באשי]

זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו
גל עיני ואביטה וכו'
עזרי מעם ה' וכו'

[מורה צדק]

אז למה להסתיר זאת תחת אותיות?

[יוסףלוי]

זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו
גל עיני ואביטה וכו'
עזרי מעם ה' וכו'

אולי התכוונת זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו.
למה להסתיר תחת האותיות? זה נראה משהו יותר קבלי ומסתורי שמגן על הספר מכל עין רעה.

[בגולה]

בשורה טובה תדשן עצם.
ונקווה שנזכה בקרוב לראות גם ספרו "גרן ארנן" [ הנמצא בספריה במנטובה ושם ראה אותו החיד"א ], שהוא כבר בשלבי עריכה מתקדמים.

[אוהב ספרים]

לאחר שאזל המהדורא הראשונה מן השוק, נדפס הספר שוב במהדורא שניה, וכבר ניתן להשיגו



*

היום ב' תמוז יומא דהילולא של המחבר רבי אליעזר נחמן בן רבי שמואל זי"ע