הודעהעל ידי יהודהא » ב' יוני 10, 2024 8:45 am
המלצת החינוך שנעלמה.
כוהנים או לְּוִיִּם ?
לרמבם -תחילה בכוהנים , ואח"כ בלויים.
לרמבן - גם וגם.
והיום - מומלץ לַלְּוִיִּם.
ובפועל - התעלמות !
במה מדובר ?
א.
חינוך מצווה שע״ט.
מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף – שֶׁנִּצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים שֶׁיִּשְׂאוּ הָאָרוֹן עַל הַכָּתֵף כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז ט) כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ.
וְכָתַב הָרַב מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסה"מ עשה לד) אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה זוֹ בָּאָה לַלְּוִיִּם, בָּעֵת הַהִיא הָיָה, כְּלוֹמַר בַּמִּדְבָּר לְמִעוּט מִסְפַּר הַכֹּהֲנִים בַּיָּמִים הָהֵם וְאוּלָם לְדוֹרוֹת הַכֹּהֲנִים חַיָּבִים בְּמִצְוָה זוֹ וְהֵם יִשָּׂאוּהוּ, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (ג ו) וְסֵפֶר שְׁמוּאֵל.
וְהָרַב מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב (בהשגותיו על השרש השלישי בד"ה וראיתי) זֶה שֶׁאָמַר הָרַב שֶׁנֶּעֶתְקָה הַמִּצְוָה לַכֹּהֲנִים אֵינוֹ אֱמֶת, חָלִילָה לָנוּ שֶׁנֹּאמַר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שׁוּם מִצְוָה בַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ נִפְסָלִין הַלְּוִיִּם מִמַּשָּׂא הָאָרוֹן לְעוֹלָם, וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. וְהַלְּוִיִּם נְשָׂאוּהוּ בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו כו) וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְיָ, וּכְתִיב וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְגוֹ'.
אֲבָל בֶּאֱמֶת, כִּי הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם כֻּלָּם כְּשֵׁרִים בְּמַשָּׂא הָאָרוֹן מִן הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּן נִקְרְאוּ לְוִיִּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מד טו) וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְכֵן כָּתוּב (דברי הימים שם יד טו) וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר יהשם בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם. וְאָמְרוּ בְּסִפְרֵי, וְהֵיכָן צִוָּה? וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וְגוֹ', כִּי כֻּלָּם נִקְרְאוּ בְּנֵי קְהָת. ....
וּמִצְוָה זוֹ מֻטֶּלֶת עַל שֵׁבֶט לֵוִי וְעַל שְׁאָר יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּסְכִּימוּ עַל יָדָם. וְזֶה שֶׁנָּהֲגוּ בַּגָּלוּיוֹת הַיּוֹם לְהוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרַאת מַלְכֵי הָאֻמּוֹת אֵין זֶה בְּחִיּוּב מִצְוָה זוֹ כְּלָל, שֶׁכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַשָּׁאִים לִשָּׂא אוֹתוֹ,
וְאִם מִדֶּרֶךְ כְּבוֹד הַתּוֹרָה יִבְחֲרוּ גַּם הַיּוֹם שֶׁיִּשָּׂאוּהוּ מִבְּנֵי לֵוִי תָּבוֹא עֲלֵיהֶם בְּרָכָה. ע"כ.
ב.
הקטע הבא מבוסס על מאמרו של הר י, זולדן בנידון.
עדויות על הוצאת ספר תורה לקראת מנהיג.
ולא מצאנו שבנשיאתם היתה עדיפות ללויים.
1.
מנחת חינוך.
המנהג להוציא ספר תורה מבית הכנסת על מנת לקבל פני מלך, נזכר בצורה ברורה ומפורשת לראשונה, בספר החינוך במצוה שעט - מצות משא הארון בכתף (מהדורת מכון ירושלים תשנ"ב):
וְזֶה שֶׁנָּהֲגוּ בַּגָּלוּיוֹת הַיּוֹם לְהוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרַאת מַלְכֵי הָאֻמּוֹת אֵין זֶה בְּחִיּוּב מִצְוָה זוֹ כְּלָל, שֶׁכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַשָּׁאִים לִשָּׂא אוֹתוֹ, וְאִם מִדֶּרֶךְ כְּבוֹד הַתּוֹרָה יִבְחֲרוּ גַּם הַיּוֹם שֶׁיִּשָּׂאוּהוּ מִבְּנֵי לֵוִי תָּבוֹא עֲלֵיהֶם בְּרָכָה.
2. פראנץ-יוזף.
להלן מספר דוגמאות נוספות לקיומו של מנהג זה. הקיסר פראנץ-יוזף בקר בארץ ישראל בשנת תרכ"ט. בבואו לירושלים הוא התקבל על ידי נכבדי האשכנזים והספרדים בספר תורה, לחם ומלח. לשם קישוט הרחוב, נאספו כל תשמישי הקדושה מבית הכנסת .
3. הקיסר הפולני .
בעיתון מחזיקי הדת ערב ר"ה תרמ"א, מסופר שהרב שמעון סופר, בעל המכתב סופר, היה לבוש בבגדי יום טוב, ויחד עם חתנו הגאון ר' עקיבא קורניצר החזיקו ספרי תורה עם כלי קודש, בעת ביקור הקיסר הפולני בקרקוב, בכ"ז באלול תר"מ .
4. וילהלם השני.
הקיסר הגרמני וילהלם השני, ביקר בירושלים בשנת תרנ"ט. הביקור התקיים בשבת בבוקר. רבני העיר, הרב שמואל סלנט והרב שאול יעקב אלישר קבלו את פניו ובידיהם נרתיק ספר תורה ריק, ובתוכו אגרת לכבוד הקיסר, בעברית ובגרמנית.
5. הרב שלמה כהן.
הרב שלמה כהן, בעל חשק שלמה על הש"ס, רבה של וילנא, יצא בקיץ תרס"ג, לקראת חוזה המדינה בבואו לעירו, וספר תורה בידו....הנל כידוע, לא היה מלך, ראש מדינה או נשיא, ואף על פי כן, כך קבלו את פניו בס"ת.
6. דיויד אייזנהואר.
האדמו"ר מקלויזנבורג, הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, יצא עם ספר תורה ביום כיפור תש"ו, לקדם את פניו של הגנראל דיויד אייזנהואר, המפקד העליון של צבאות השחרור האמריקניים באירופה ולימים נשיאה של ארה"ב, שבא לבקר את שארית הפליטה, במחנה העקורים בפלדאפינג שבגרמניה .
7. ספר תורה במתנה .
מצינו לא רק יציאה עם הספר לשם כבוד, אלא גם נתינת ספר תורה במתנה למנהיג גוי. הרב יששכר תמר, עלי תמר, ירושלמי פאה עמ' שסב מספר נשיאה הראשון של מדינת ישראל מר חיים ויצמן מסר במתנה ספר תורה במתנה למר הארי טרומן נשיא ארה"ב, על עזרתו לעם היהודי, כסמל יקר וכבוד.
הרב יששכר תמר מצין לגמ' במגילה ט, א שכתבו ספר תורה לתלמי המלך, ומספר שגדולי חכמי ישראל ברוסיא הקבילו פני הצאר בספר תורה ונתנוהו לו במתנה .
8. טלטול בשבת.
השתרשות מנהג הוצאת ספר תורה לקראת מנהיג -יצר שאלות הלכתיות
ומתוכם ניתן ללמוד עד כמה מושרש מנהג הוצאת ספרי תורה לקראת מלך.
הרב אברהם שמואל בנימין סופר, שו"ת כתב סופר, או"ח סימן לז , דן בהוצאת ספר תורה לקראת נציג בכיר של המלך, שבא לבקר את הקהילה היהודית ביום כיפור שחל בשבת, במקום שאין עירוב. לשואל (אחיו, הרב שמעון סופר, בנו של החת"ס) היה פשוט יותר להתיר.
המשיב טען שמצד המצוה לרוץ ולראות פני מלך, אין צורך לצאת עם ספר תורה, אך מאחר והמלכים רגילים שיוצאים לקראתם עם ספרי תורה, יתפרש הדבר כזלזול ופגיעה, ולכן מתיר בהוראת שעה לצאת עם ספרי תורה לקראת מלך ביום כיפור שחל בשבת במקום שאין בו עירוב, אם לא ניתן לעשות זאת בדרך מותרת. משמעות הדבר היא שמה שהכריע את הכף להתיר למרות הקשיים ההלכתיים, הוא הפרסום וההשתרשות של המנהג לצאת לפני מלך בספר תורה.
9. מיד ליד או ע"י קטן.
הרב שלום מרדכי הכהן, שו"ת מהרש"ם, חלק ג' קצח (דעת תורה, או"ח סי' רכד, ט), דן איך יוציאו ספר תורה בשבת, לקראת בואו של השר לעיר, ואם לעשות כן גם ביום כיפור שחל בשבת במקום שאין עירוב. הוא מציין לבית לחם יהודה בפירושו לשולחן ערוך יורה דעה רפב, ז, שמותר להוציא לקראת ההגמון ואם אפשר לדחות או לרצות במעות עדיף. אם לא, ניתן להוליך פחות פחות מד' אמות, או להעביר מיד ליד. ואם אי אפשר בכל אלו, יש להוליכו על ידי גוי. הוא מציין לתשובת הכתב סופר שהתיר והעדיף בקטן ולא על ידי גוי. אין זה משנה אם זה מלך או הגמון או כל דרגה אחרת.
10. מלך טורקיה -בטבריה.
הרב יעקב חי זריהן, שו"ת ביכורי יעקב, סי' ז, דן אף הוא באריכות רבה בשאלת טלטול ספר תורה בשבת במקום שאין עירוב. מלך טורקיה היה אמור לעבור דרך טבריה בשבת, והכינו לו קבלת פנים. ההתלבטות היא:... מסקנתו - אלא על מלך זר שעובר דרך טבריה, אין להתיר שום איסור, אף לא איסור דרבנן, וכל שכן כשלא נתבקשו לעשות זאת, ובודאי זה רצון המלך וזהו כבודו שלא נעבור על דתנו.
11. "פורים סרגוסה" .
היו מקומות בהם הוציאו נרתיקי ספר תורה ריקים, ובכך פתרו את הניגוד שבין הוצאת ספר תורה לכבוד מלך, לבין כבוד ספר התורה ומאירוע כזה נוצר המעשה על "פורים סרגוסה" .
12. במוזיאון ממשלתי.
מנהג הוצאת ספר תורה לקראת מלך משמש מודל גם למנהגים נוספים. הרב יחיאל יעקב וינברג, התיר להציג ספר תורה בתערוכה במוזיאון ממשלתי, מאחר שאם לא יציגו יהיה זה עלבון לממשלה. בהיתרו הוא מציין שאין זה שונה מהנהוג לצאת לקראת מלך עם ספר תורה ..
סיכום
מותר להוציא ספר תורה לקראת מלך, מנהיג, תלמיד חכם, ואולי אף חתן, לשם כבודם. מנהג זה, המוזכר בגמרא, היה נפוץ בייחוד מתקופת הראשונים ואילך, והמלכים אף ציפו לו. עקב כך יש שהתירו לשם כך טלטול בשבת ואיסורים נוספים, משום כבוד מלכים או משום איבה וכד'.
יחד עם זאת בחמישים השנים האחרונות מנהג זה הולך ונמוג. והיום הוא נדיר ביותר. לא זכורים אירועים מיוחדים, בהם יצאו עם ספרי תורה לקבל פני מנהיג, בארץ או בחו"ל, מנהיג יהודי או גוי. מנהג זה הולך ונעלם, אם כי בעבר הוא היה נפוץ בקהילות רבות.
ע"כ.
כנל - בפועל יש התעלמות מהמלצתו של החינוך, ואין שום התייחסות לעדיפותו
של הלוי בנשיאת סה"ת.
נערך לאחרונה על ידי
יהודהא ב ב' יוני 10, 2024 5:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.