מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם מזמור שיר ליום השבת הוא תחליף למזמור לתודה

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
אשי ישראל
הודעות: 981
הצטרף: א' נובמבר 30, 2014 12:52 am

האם מזמור שיר ליום השבת הוא תחליף למזמור לתודה

הודעהעל ידי אשי ישראל » ו' יולי 26, 2024 10:30 am

האם מזמור שיר ליום השבת הוא תחליף למזמור לתודה?
אביא את מה שאספתי בזה, ואשמח להערותיכם ולתשובותיכם [מתוך מאמר שאני רוצה לפרסם בקרוב בעז"ה].
סימנתי בקו תחתי כזה את המקומות היותר תמוהים.

סעיף 6. מזמור לתודה כתחליף למזמור שיר
ההצעה והראיות לה: ראינו כי לפי מנהגי טירנא השו"ע הרמ"א והאחרונים מזמור שיר נאמר בהושע"ר. מפתיע לפיכך לגלות את המובא באנציקלופדיה התלמודית ערך הושע"ר (הערה 91): "ואומרים מזמור לתודה – ולא מזמור שיר ליום השבת – כמו בחול [מנהגים טירנא, ורמ"א]".
כנראה שכותב ערך זה באנציקלופדיה הבין שמזמור לתודה אינו בנוסף למזמור שיר, אלא הוא תחליף לו. במקום 'מזמור לתודה' שהוא שירה, שאינו נאמר בשבת, הנהיגו לומר בשבת את מזמור שיר ליום השבת "טוב להודות ליי" שגם בו יש שיר ושבח (להלן נביא כי המחכים ועוד כתבו ששני מזמורים אלו עניינם שירה, ולכן יש לאומרם בנעימה). מזמור לתודה ממוקם לאחר ברוך שאמר, אף לפי מנהג הספרדים ונוסח ספרד שמיקמו את הודו ואת מזמורי שבת לפני ברוך שאמר. משום כך גם מזמור שיר, שהוא תחליף למזמור לתודה, הופרד משאר מזמורי השבת ומוקם רק לאחר ברכת ברוך שאמר.
המנחת אלעזר ממונקאטש לא אמר בהושע"ר מזמור שיר (דרכי חיים ושלום מהד' תשי"ח אות תשצא, ובמהד' ה'תשמ"ז יש שם חסרון, ולכן משמע בטעות להיפך). גם בליקוטי מהרי"ח (הושענא רבה, מהד' תשע"ג עמ' שנב) כתב שבמדינתו "ברוב מקומות אין אומרים (בהושע"ר) מזמור שיר", וע"פ דבריו הכריע כך בשלחן הטהור (לרי"א ספרין סי' נא ס"ט). כך אכן נדפס בימינו בכמה סידורים נוסח ספרד, כגון רינת ישראל, קורן, ועוז והדר [הליקוטי מהרי"ח מציין בהמשך דבריו, בשם חכם אחד, שהדברי חיים ורבי נפתלי מרופשיץ אמרו מזמור שיר, "ואלו ואלו דברי אלהים חיים", וכך נדפס בימינו בכמה סידורים נוסח ספרד, כגון בית תפילה ותפילת יוסף, וכך גם בכל הסידורים נוסח אשכנז, וצ"ע מש"כ במחזור גולדשמידט נוסח אשכנז לחג הסוכות עמ' 167 שבהושע"ר אומרים פסוד"ז של שבת ולא אומרים מזמור שיר]. ניתן להסביר את מנהגם ע"פ הנ"ל: מזמור שיר הוא תחליף למזמור לתודה, ומכיון שאומרים בהושע"ר מזמור לתודה, ממילא אין אומרים אז את מזמור שיר.
את הטענה לפיה מזמור שיר הוא תחליף למזמור לתודה ניתן לחזק מתוך לשונו של מהריק"ש (ערך לחם סי' נא, ט) שכתב ש"ביום השבת אין אומרים מזמור לתודה, כי אם מזמור שיר ליום השבת", וכן הלשון בפר"ח שם, ומשמע מלשון זו שיש קשר בין שני המזמורים. ראה גם בערוה"ש רפא, ד: "...והספרדים שאומרים בחול הודו קודם ברוך שאמר אומרים גם המזמורים (של שבת) מקודם (לברוך שאמר), לבד מזמור שיר ליום השבת שאומרים אותו תיכף אחר ברוך שאמר, כמו שאומרים מזמור לתודה בחול אחר ברוך שאמר".

הקשיים בהצעה זו: אולם, לענ"ד קשה מאוד לומר שאחרונים אלו המציאו דבר שאינו מובא בראשונים. הדבר קשה במיוחד מאחר שהמצאה זו מנוגדת לדברי חכמים רבים: הרי כמה ראשונים הביאו מפורשות לומר את מזמור לתודה ואת מזמור שיר באותו היום, כפי שהבאנו לעיל שכ"כ לגבי שבת רב עמרם גאון, מנהג מרשלייאה, אבודרהם, הטור, מנורת המאור, סידור הרמ"ק, ועוד, וכן מדוייק לגבי הושע"ר מדברי הטור והשו"ע, ר"א טירנא והרמ"א, וכן דייקו מדבריהם בפרמ"ג, ביכור"י, חכמת שלמה, ושיח יצחק. ראה גם רב פעלים (ח"ג או"ח לח) שכמה אחרונים נקטו שבראש השנה ויו"כ אומר מזמור לתודה (וראה בזה ביבי"א ח"י סי' נה בהערות לרב פעלים), ומסתבר שלשיטתם אמרו אז גם מזמור לתודה וגם מזמור שיר. במנהגים ישנים מדורא (עמ' 157) מובא: "יש מקומות שאין אומרין מזמור לתודה בפסח... ומיהו אני רגיל לומר אפילו ביום טוב 'מזמור שיר ליום' וגו', וגם בפסח 'מזמור לתודה', וליכא למיחש למידי...", וכעי"ז באחד מכתבי היד של מנהגים קלויזנר (סי' קכד), ולפי דבריהם נראה שביו"ט אמרו את שניהם. הרי לנו מדברי כל החכמים הללו שמזמור שיר איננו תחליף למזמור לתודה.
זאת ועוד, הרי הראשונים הביאו טעמים להוספת מזמור שיר בשבת (אבודרהם שחרית של שבת מהד' קרן רא"ם פי"ז מו עמ' 60, ועוד), וכן ביו"ט (ראה לעיל ב, 3), ולא ראיתי אף אחד מהם שכתב שהוא תחליף למזמור לתודה.
מעתה, קשה מאוד לומר שמזמור שיר הוא תחליף למזמור לתודה. נראה לפיכך שערוה"ש התכוון רק לומר שהספרדים נוהגים לומר מזמור לתודה אחר ברוך שאמר, בניגוד לשאר המזמורים, ומכאן שכאשר יש איזו סיבה הם מתירים להכניס איזה מזמור אחר ברוך שאמר, ומאותו הטעם הוכנס מזמור שיר לאחר ברוך שאמר. כעי"ז יש להסביר את דברי הערך לחם והפר"ח.
יש לדחות גם את הראיה מהמנהג שהובא בליקוטי מהרי"ח, משום שכפי הנראה מנהג זה מבוסס על סברא אחרת לגמרי, כפי שיתבאר בהמשך (פרק ג, סעיף 7, שם הבאנו שמכיון שמנהג אשכנז הקדום, מנהג ריינוס, היה להימנע מאמירת מזמורי שבת בהושע"ר, וכך גם נהגו הספרדים בדורות האחרונים ע"פ דברי המקובלים, לכן סבר הא"א מבוטשאטש שבהושע"ר אין להפסיק אחרי ברוך שאמר באמירת מזמור שיר, ונראה שע"פ סברא זו היו שהשמיטו כליל את אמירת מזמור שיר בהושע"ר).

ראיות להצעה: אמנם, אע"פ שכל הנ"ל מסתבר ביותר, מ"מ לא נוכל לדחוק כך בדבריו של שיירי כנה"ג (או"ח רפא, הגב"י א) המציע ש"מה שאין אומרים (מזמור לתודה) בשבת ויו"ט, משום דבלאו הכי כבר אומרים מזמור אחר במקומו (!), והוא מזמור שיר ליום השבת, אין צורך לאומרו". הרי שמזמור שיר הוא לשיטתו תחליף למזמור לתודה.
רמז לשיטה זו מצאתי בדברי המחכים (עמ' 8, הו"ד בכלבו סי' ד', וכן בארחות חיים דין מאה ברכות מהד' אור עציון אות כו עמ' קא בקצת שינוי לשון) שכתב: "ובמזמור לתודה יש להאריך ולנגן, משום דאמרינן במדרש 'כי השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה', ולכך (!) נהגו להאריך ב'טוב להודות' בשבת, וסמך לדבר שאמר דוד 'ענו ליי בתודה' כמו 'וענו הלויים'...". הרי שהשווה בין מזמור לתודה למזמור שיר. בזה יבוארו אולי דברי סדר טרויש סי' י' (וכעי"ז בכלבו סי' נב, ורמז לזה במנהגים טירנא להושע"ר עמ' קכו), שהביא מנהג להימנע בהושע"ר מאמירת מזמור לתודה.

רציני
הודעות: 941
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: האם מזמור שיר ליום השבת הוא תחליף למזמור לתודה

הודעהעל ידי רציני » ו' יולי 26, 2024 8:49 pm

בספר אגודת אזוב לרבי יצחק האזובי [לפני כ600 שנה] (מהדות תש"פ עמוד רה) כתב בתפלת שחרית של שבת וז"ל: ובמקום מזמור לתודה אומר מזמור שיר ליום השבת. לפי שאין מביאים קרבן תודה בשבת. עכ"ל.
לכאורה כותב 'במקום'. אולם אפשר לדחות שכוונתו לא שזה להשלים את זה אלא שלמעשה זה במקום זה.
עוד הכותבים מילת 'במקומו'. אוצר משנת חכמי תימן (יום טוב, עמוד קעו), רבי שלמה סרוק מנהגי ק"ק חונן דל (מן הגנזים יד, עמוד קסז).

עוד ציון: הקדמות הרס"ג [תורת חיים על תהלים א עמוד י] וז"ל: ואשר בפתיחתו מזמור שיר ליום השבת הוא ליום השבת דוקא ומה שיש בציונו מזמור לתודה הוא לחג דוקא כאמרו בקול רנה בתודה המון חוגג ויתכן שהיו זמנים אחרים שמיוחדים להם מזמורים מסויימים אלא שלא נתבאר.
כמדומה שכאן יש דבר מן החדש.

עוד עיין פירוש המילות שניאורי (עמוד עט) המסביר ששניהם זה משום ההודאה וההודאה של שבת למעלה מבחי' הודאה דחול. עיין שם.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים