מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » א' יוני 09, 2024 5:25 pm

זו גופא כוונתי
דהו"ל לפרושי
אכמ"ל אינו סיבה לכתוב דבר שאינו נכון

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ב' יוני 10, 2024 12:12 pm

תורת הקורא הפטרת נשוא
מצרף גם עשרת הדברות משנת עח
קבצים מצורפים
תורת הקורא מאמר עשרת הדברות (עדכון סיון תשע''ח).pdf
(361.49 KiB) הורד 75 פעמים
גליון 208 - תורת הקורא הפטרת נשא תשפ''ד.pdf
(390.38 KiB) הורד 60 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ג' יוני 11, 2024 8:00 am

היבטים לשוניים נשוא פד קריאות שבועות פד (והערה בהפטרה)
רבותיי הערות!
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים נשוא פד וקריאות שבועות פד.pdf
(339.07 KiB) הורד 65 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ג' יוני 18, 2024 6:25 pm

תורת הקורא הפטרת בהעלותך
קבצים מצורפים
גליון 209 - תורת הקורא הפטרת בהעלותך תשפ''ד.pdf
(406.02 KiB) הורד 55 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יוני 20, 2024 9:34 am

היבטים לשוניים בהעלותך פד
האירו, העירו!
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים בהעלותך פד.pdf
(277.52 KiB) הורד 43 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ג' יוני 25, 2024 9:28 am

תורת הקורא הפטרת שלח
קבצים מצורפים
גליון 210 - תורת הקורא הפטרת שלח תשפ''ד.pdf
(404.28 KiB) הורד 46 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יוני 27, 2024 11:32 am

שלח פד
כולל סדר עטיפת הטלית בתכלת ובלעדיה (למי שלא זכו עדיין)
בס"ד, חובר ע"י הגאון הרב אריה וואהל, שליט"א, בתוספת עריכה של אפ"ר – אוריאל פרנק.
להרחבה, ראה כאן: https://blog.maanelashon.org/2023/11/blog-post.html
בתחילה מובאים שני הנוסחים זה לצד זה,
ובהמשך בנפרד: נוסח למי שזוכה ללבוש ציצית של לבן, ונוסח למי שזוכה גם בלבישת טלית מצויצת בתכלת.

סדר עטיפת טלית מצויצת בתכלת או בלבן בלבד

בָּרְכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת⁠־יְ֫"יָ֥ יְ"יָ֣ אֱ֭-לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֖וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃
עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה:
[לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְאָקָמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא.]
הֲרֵינִי מְכַוֵּן לַעֲשֹוֹת נַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ,
וּלְהַכְרִיעַ אֶת עַצְמִי, וְאֶת כָּל יִשְֹרָאֵל, וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת.
וַהֲרֵינִי עוֹמֵד לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה:
"וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל⁠־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל⁠־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒",
וּכְדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר אֶת כָּל מִצְווֹת ה' וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָן,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ, וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְ"יָ֔ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם",
וּכְדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר אֶת אֲדוֹן הָעוֹלָם וְאַהֲבָתוֹ הַנִּצְחִית לְעַמּוֹ,
כְּשֶׁהֵצִיץ עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם לְהַצִּילָם בְּכַלּוֹתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם,
וּכְשֶׁקָּרַע לָנוּ אֶת יַם סוּף וְכִלָּה בְּתוֹכוֹ כָּל חֵיל מִצְרַיִם,
כַּנִּרְמָז בַּכָּתוּב: "לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ...
אֲנִ֞י יְ"יָ֣ אֱ-לֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵא-לֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְ"יָ֥ אֱ-לֹהֵיכֶֽם".
וַאֲקַדֵּשׁ כָּל אֵיבָרַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאִי,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽא-לֹהֵיכֶֽם".
וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית, כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ"ח אֵיבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלֶה תַרְיַ"ג.
וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כַּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן.
וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, יִנָּצְלוּ גּוּפִי, נַפְשִׁי, רוּחִי, נִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים,
וְהַטַּלִּית תִּפְרוֹשֹ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם, וְתַצִּילֵם "כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף".
לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְבּוֹשׁ טַלִּית מְצֻיֶּצֶת בִּתְכֵלֶת: לְמִי שֶׁלּוֹבֵשׁ צִיצִית בְּלִי תְּכֵלֶת:
וְעַתָּה, מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ
עַל שֶׁזִּכִּיתָנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית בִּשְׁלֵמוּתָהּ: תְּכֵלֶת וְלָבָן.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית וּתְכֵלֶת לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ.
וִיהִי רָצוֹן שֶׁיִּזְכּוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית וּתְכֵלֶת בִּשְׁלֵמוּתָהּ,
וּכְשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ לְחִדּוּשׁ הַתְּכֵלֶת בַּצִּיצִית כֵּן נִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְחִדּוּשׁ עֲבוֹדַת הַכּוֹהֲנִים לְבוּשֵׁי תְּכֵלֶת,
אָמֵן סֶלָה. וְעַתָּה, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לֹא זָכִינוּ לְקַיֵּם הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ, אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וְאָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית וּתְכֵלֶת. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּצָרֵף לְמַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנֵנוּ וְהִשְׁתּוֹקְקוּתֵנוּ, וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ עִם תְּכֵלֶת, בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.


וִיהִ֤י׀ נֹ֤עַם יְ"יָ֥ אֱ-לֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
[בִּרְצוֹנִי לִפְטוֹר בִּבְרָכָה זוֹ, גַּם אֶת הַ'טַלִּית קָטָן' הָעֲטוּיָה לְגוּפִי, וּבְרָכָה זוֹ תָּחוּל עַל כָּל מֶשֶׁךְ לְבִישַׁת הַטַּלִּית, אַךְ לְאַחַר הֲסָרָתָהּ, אֶצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ שׁוּב.]
בָּרוּךְ אַתָּה יְ"יָ אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.
[לְפִי דַּעַת הַ"לְבוּשׁ", כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ טַלִּית בְּלִי תְּכֵלֶת, יֵשׁ לְבָרֵךְ "בְּצִיצִית" בִּשְׁוָא.]

מַה־יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱ-לֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃
יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם׃
כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃


סדר עטיפת טלית מצויצת בתכלת
בָּרְכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת⁠־יְ֫"יָ֥ יְ"יָ֣ אֱ֭-לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֖וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃
עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה:
[לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְאָקָמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא.]
הֲרֵינִי מְכַוֵּן לַעֲשֹוֹת נַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ,
וּלְהַכְרִיעַ אֶת עַצְמִי, וְאֶת כָּל יִשְֹרָאֵל, וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת.
וַהֲרֵינִי עוֹמֵד לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה:
"וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל⁠־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל⁠־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒",
וּכְדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר אֶת כָּל מִצְווֹת ה' וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָן,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ, וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְ"יָ֔ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם",
וּכְדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר אֶת אֲדוֹן הָעוֹלָם וְאַהֲבָתוֹ הַנִּצְחִית לְעַמּוֹ,
כְּשֶׁהֵצִיץ עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם לְהַצִּילָם בְּכַלּוֹתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם,
וּכְשֶׁקָּרַע לָנוּ אֶת יַם סוּף וְכִלָּה בְּתוֹכוֹ כָּל חֵיל מִצְרַיִם,
כַּנִּרְמָז בַּכָּתוּב: "לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ...
אֲנִ֞י יְ"יָ֣ אֱ-לֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵא-לֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְ"יָ֥ אֱ-לֹהֵיכֶֽם".
וַאֲקַדֵּשׁ כָּל אֵיבָרַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאִי,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽא-לֹהֵיכֶֽם".
וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית, כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ"ח אֵיבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלֶה תַרְיַ"ג.
וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כַּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן.
וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, יִנָּצְלוּ גּוּפִי, נַפְשִׁי, רוּחִי, נִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים,
וְהַטַּלִּית תִּפְרוֹשֹ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם, וְתַצִּילֵם "כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף".
וְעַתָּה, מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ עַל שֶׁזִּכִּיתָנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית בִּשְׁלֵמוּתָהּ: תְּכֵלֶת וְלָבָן.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית וּתְכֵלֶת לְפָנֶיךָ
כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ.
וִיהִי רָצוֹן שֶׁיִּזְכּוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית וּתְכֵלֶת בִּשְׁלֵמוּתָהּ,
וּכְשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ לְחִדּוּשׁ הַתְּכֵלֶת בַּצִּיצִית כֵּן נִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְחִדּוּשׁ עֲבוֹדַת הַכּוֹהֲנִים לְבוּשֵׁי תְּכֵלֶת,
אָמֵן סֶלָה.

וִיהִ֤י׀ נֹ֤עַם יְ"יָ֥ אֱ-לֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
[בִּרְצוֹנִי לִפְטוֹר בִּבְרָכָה זוֹ, גַּם אֶת הַ'טַלִּית קָטָן' הָעֲטוּיָה לְגוּפִי, וּבְרָכָה זוֹ תָּחוּל עַל כָּל מֶשֶׁךְ לְבִישַׁת הַטַּלִּית, אַךְ לְאַחַר הֲסָרָתָהּ, אֶצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ שׁוּב.]
בָּרוּךְ אַתָּה יְ"יָ אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.
[גַּם הַנּוֹהֲגִים לְבָרֵךְ "בְּצִיצִית" בִּשְׁוָא, בִּלְבִישַׁת טַלִּית מְצֻיֶּצֶת בִּתְכֵלֶת יְבָרְכוּ "בַּצִּיצִית" בְּפַתָּח, עַל פִּי דַּעַת הַ"לְבוּשׁ".]
מַה־יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱ-לֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃
יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם׃
כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃
סדר עטיפת טלית בלי תכלת
בָּרְכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת⁠־יְ֫"יָ֥ יְ"יָ֣ אֱ֭-לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֖וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃
עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה:
[לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְאָקָמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא.]
הֲרֵינִי מְכַוֵּן לַעֲשֹוֹת נַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ,
וּלְהַכְרִיעַ אֶת עַצְמִי, וְאֶת כָּל יִשְֹרָאֵל, וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת.
וַהֲרֵינִי עוֹמֵד לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה:
"וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל⁠־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל⁠־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒",
וּכְדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר אֶת כָּל מִצְווֹת ה' וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָן,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ, וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְ"יָ֔ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם",
וּכְדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר אֶת אֲדוֹן הָעוֹלָם וְאַהֲבָתוֹ הַנִּצְחִית לְעַמּוֹ,
כְּשֶׁהֵצִיץ עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם לְהַצִּילָם בְּכַלּוֹתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם,
וּכְשֶׁקָּרַע לָנוּ אֶת יַם סוּף וְכִלָּה בְּתוֹכוֹ כָּל חֵיל מִצְרַיִם,
כַּנִּרְמָז בַּכָּתוּב: "לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ...
אֲנִ֞י יְ"יָ֣ אֱ-לֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵא-לֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְ"יָ֥ אֱ-לֹהֵיכֶֽם".
וַאֲקַדֵּשׁ כָּל אֵיבָרַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאִי,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽא-לֹהֵיכֶֽם".
וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית, כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ"ח אֵיבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלֶה תַרְיַ"ג.
וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כַּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן.
וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, יִנָּצְלוּ גּוּפִי, נַפְשִׁי, רוּחִי, נִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים,
וְהַטַּלִּית תִּפְרוֹשֹ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם, וְתַצִּילֵם "כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף".
וְעַתָּה, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לֹא זָכִינוּ לְקַיֵּם הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ,
אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וְאָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית וּתְכֵלֶת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּצָרֵף לְמַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנֵנוּ וְהִשְׁתּוֹקְקוּתֵנוּ,
וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ עִם תְּכֵלֶת,
בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.
וִיהִ֤י׀ נֹ֤עַם יְ"יָ֥ אֱ-לֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
[בִּרְצוֹנִי לִפְטוֹר בִּבְרָכָה זוֹ, גַּם אֶת הַ'טַלִּית קָטָן' הָעֲטוּיָה לְגוּפִי, וּבְרָכָה זוֹ תָּחוּל עַל כָּל מֶשֶׁךְ לְבִישַׁת הַטַּלִּית, אַךְ לְאַחַר הֲסָרָתָהּ, אֶצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ שׁוּב.]
בָּרוּךְ אַתָּה יְ"יָ אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.
[כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ טַלִּית בְּלִי תְּכֵלֶת, יֵשׁ נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ "בְּצִיצִית" בִּשְׁוָא.]

מַה־יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱ-לֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃
יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם׃
כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים שלח פד.pdf
(432.26 KiB) הורד 45 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ד' יולי 03, 2024 2:07 am

תורת הקורא הפטרת שבת ראש חודש
אם יש הערות הציבו נא כאן
ושלחו לעורך (וגם אלי)
קבצים מצורפים
גליון 188 - תורת הקורא הפטרת ראש חודש תשפ''ד.pdf
(613.97 KiB) הורד 52 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 04, 2024 11:30 am

היבטים לשוניים קורח פד
שבת שלום וחודש טוב ומבורך
אין לאף אחד הערות...
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים קורח פד.pdf
(263.58 KiB) הורד 43 פעמים

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 04, 2024 4:57 pm

הרב פוזן
שמו היה הרב רפאל בנימין ולא רק רבי בנימין
(כשקראו לו בשמו הפרטי השתמשו בראשון ולא רק בשני).

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 04, 2024 4:59 pm

בכלל בענין הערות
הערתי כבר לפני שנה
כדכד כתב:תתנשאו הש' בשווא נע בודאי כפי שנכתב
אבל אני לא מסכים שהקורא בשווא נח משנה משמעות. "תִּתְנַשְׂאוּ" אינו "תִּתְנַסוּ" שכן בתתנשאו שומעים את הא' בשורוק וב"תתנסו" השורוק מתייחס לס'

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 04, 2024 5:01 pm

ועל כך
אחד מעיר כתב:צודק, אם באמת שומעים את הא'.
בכלל במלה יִשְׂאוּ היה ראוי להיות דגש בשׂ'
והוא בשווא נח.
כוונת ההערה היא למי שמבליע את הא'.
יתכן שיתוקן

ולא תוקן

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ד' יולי 10, 2024 2:41 am

תורת הקורא הפטרת חוקת
קבצים מצורפים
גליון 211 - תורת הקורא הפטרת חוקת תשפ''ד.pdf
(520.01 KiB) הורד 45 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ד' יולי 10, 2024 2:54 am

להערת כדכד על תתנשאו
עתה הוספתי הערה ואני מקווה שבשנה הבעל"ט יתוקן
טז ג תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ: שׂי"ן שמאלית בשווא נע, אחרת זה משנה את המשמעות . לא תִּתְנַסּוּ!
ובהערה. כוונת ההערה אם בהעדר הדגש יבליע את האל"ף
וטוב תעשה אם תזכיר לי בשנה הבאה ליתר בטחון בהודעת אימייל (ע"י חבר וכד')

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 10, 2024 5:57 pm

אולי עדיף בהערה עצמה: "תתנשאו הש' בשוא נע אחרת זה עלול לשנות את המשמעות אם יבליע את הא' וישמע כ"תתנסו".

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 11, 2024 11:33 am

היבטים לשוניים חוקת פד
לבקשת ידידנו חיים קופל נר"ו הצבתי גם את הדף שלו
הערות רבויתיי
ועדיף לשלוח גם אליי (לא לתבה כאן)
להערת כדכד
אחשוב על זה
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים חוקת פד.pdf
(235.45 KiB) הורד 53 פעמים
מעדנים 296 פרשת חקת תשפד ערוך .pdf
(39.47 KiB) הורד 39 פעמים

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 11, 2024 5:48 pm

"ולא בתיבת התביר" - נראה לי שיותר מדויק לכתוב "ולא בתיבה המוטעמת בתביר" או "ולא בתיבת השלישי המוטעמת בתביר"

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ד' יולי 17, 2024 3:30 am

תורת הקורא הפטרת בלק
לכדכד
מוטב היה לו הגיעה אלי ההערה במייל
כשאני רואה אותה באיחור התועלת מתמעטת
קבצים מצורפים
גליון 212 - תורת הקורא הפטרת בלק תשפ''ד.pdf
(442.79 KiB) הורד 53 פעמים

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 17, 2024 6:23 pm

במייל לא אכתוב
אתה רוצה שאכתוב כאן הערות או שלא אכתוב בכלל?

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 18, 2024 11:26 am

היבטים לשוניים בלק פד הגיגים
אני מציב כאן באופן חד פעמים הגיגי הפרשה מר' מרדכי אפרתי נר"ו
המעוניין יפנה אליו

כֹּֽה־אָמַ֞ר יְיָ֣ צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ:
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים בלק פד.pdf
(302.35 KiB) הורד 66 פעמים
הגיגי פרשה בלק אקטואליה בהלכה ומחשבה לשולחן השבת.pdf
(385.22 KiB) הורד 42 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ד' יולי 24, 2024 5:39 pm

תורת הקורא הפטרת פינחס לעיונכם
קבצים מצורפים
גליון 213 - תורת הקורא הפטרת פינחס תשפ''ד.pdf
(401.53 KiB) הורד 42 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 25, 2024 12:22 pm

היבטים לשוניים פינחס פד
הערות רבויסיי! קדימה לעבודה (הליכוד לא שווה כלום)
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים פינחס פד.pdf
(296.63 KiB) הורד 44 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ד' יולי 31, 2024 9:56 am

תורת הקורא הפטרת מסעי והשלמה בעניין אמירת חזק
קבצים מצורפים
גליון 169 - תורת הקורא השלמה בענין אמירת חזק-1.pdf
(204.8 KiB) הורד 24 פעמים
גליון 214 - תורת הקורא הפטרת מסעי תשפ''ד.pdf
(505.43 KiB) הורד 35 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 01, 2024 10:56 am

היבטים לשוניים מטות-מסעי פד
לכדכד הודעותיך חשובות גם כשהן נקראות אצלי במאוחר
לפחות שאר הציבור נהנה מהן
לעניין תיקונים אפשר לשלוח בשנה הבאה עלינו לטובה שבוע או שבועיים מראש
בתקווה שאז אראה אותן ואוכל לטפל
אני משתדל לתקן כבר השנה את הבסיס רשימת הדקדוקים לשנה הבאה
אבל לא תמיד זה מתבצע
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים מטות מסעי פד.pdf
(194.28 KiB) הורד 27 פעמים

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' אוגוסט 01, 2024 1:24 pm

"וכלי הקודש וחצוצרת התרועה" - לא נידון כאן.
משום שנידון בעבר או מסיבה אחרת?
,פדהצור" לעומת "פדהאל" - מה סיבת ההבדל?

עקבי
הודעות: 251
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי עקבי » ה' אוגוסט 01, 2024 8:25 pm

כדכד כתב:פדהצור" לעומת "פדהאל" - מה סיבת ההבדל?

פדהאל הה"ה בשו"א משא"כ פדהצור הה"ה נחה ובלי ניקוד.

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » א' אוגוסט 04, 2024 12:09 pm

תודה
כלומר אות ה' מנוקדת בשווא זה אומר שאינה חה אלא יש להשמיעה.
אם כן מה ה'דין בא' בשווא כמו "יגדיל תורה ויאדיר"?

עקבי
הודעות: 251
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי עקבי » א' אוגוסט 04, 2024 6:37 pm

כדכד כתב:תודה
כלומר אות ה' מנוקדת בשווא זה אומר שאינה חה אלא יש להשמיעה.
אם כן מה ה'דין בא' בשווא כמו "יגדיל תורה ויאדיר"?

גם באל"ף יש להשמיעה האות אם יש שוא תחתיו. וכן מוכח ממה שמצינו תיבות כמו נאדר שהדל"ת דגושה.

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » א' אוגוסט 04, 2024 8:25 pm

גם בדוגמא שהבאתי (יגדיל תורה ויאדיר) הד' שאחר הא' דגושה.
ילמדנו רבנו כיצד יתן להשמיע א' הנקודה בשווא נח?

עקבי
הודעות: 251
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי עקבי » א' אוגוסט 04, 2024 9:16 pm

כדכד כתב:גם בדוגמא שהבאתי (יגדיל תורה ויאדיר) הד' שאחר הא' דגושה.
ילמדנו רבנו כיצד יתן להשמיע א' הנקודה בשווא נח?
נכון.
אני לא האדם הנכון להסביר דבר כזה במיוחד כדי להסביר אותו בצורה ברורה. אולי אחד מחכמי הפורום יוכל להסביר את זה טוב יותר.
כפי מה שידוע לי מקובל היום שהאלף הוא עיצור סדקי סותם- GLOTTAL STOP בלעז.
תרגום של ויקיפדיה כתב:מיוצר על ידי חסימת זרימת האוויר במערכת הקול או, ליתר דיוק, בגלוטטיס. זרימת האוויר חסומה לחלוטין, והעיצור הוא פלסיב.

פעמים רבות אם אתה מקשיב היטב למישהו שמדבר. כאשר משפט (ולפעמים אפילו מילה) מתחיל באלף, אתה תשמע לפעמים צליל רך מגרונם. זה אלף מודגש ייתר על המידה.
מצורף מאמר בנושא.
קבצים מצורפים
לאופר אות אל''ף.pdf
(2.34 MiB) הורד 34 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 08, 2024 2:49 am

תורת הקורא הפטרת דברים
אני מציב גם על איכה יתכן שזה כבר מוצב כאן
לכדכד, שווא נח שייך גם בא' למשל נֶאְדָּר
איך בדיוק מבטאים את זה לא ברור לי
יש גם א נחה כמו מלָאכָה ובסמיכות רבים הא' מתעוררת מלאֲכוֹת
בדפוסי אשכנז מערב מסמנים שווא נע בגרונית ע"י 'דגש קל' באות שאחרי השוא גם אם אינה מבגד-כפת לֶאְסֹּר
כמדומה מצאתי דוגמה לזה גם בדפ' ונציה
קבצים מצורפים
גליון 160 - תורת הקורא מגילת איכה תשע''ו.pdf
(278.45 KiB) הורד 17 פעמים
גליון 215 - תורת הקורא הפטרת דברים תשפ''ד.pdf
(512.86 KiB) הורד 23 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 08, 2024 2:59 am

לא כ"כ הבנתי את המאמר של לאופר
מבחינה דקדוקית יש א' בשווא נח ואחריו דגש קל כבכל האותיות האחרות [כמדומה שאחרי י' בשווא נח אין דגש קל ו' טעון בדיקה]

אחד מעיר
הודעות: 1127
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 08, 2024 11:51 am

היבטים לשוניים דברים פד
הערות רבותיי קדימה!
אני מדביק כאן מאמר קצר של ידידנו ר' חיים קופל נר"ו
יום רביעי לפרשת דברים תשפ"ד
מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 300
אידיאל מול מציאות

1) בפרשתנו משחזר משה אירועים שאירעו לבני ישראל במדבר. את שליחת המרגלים הוא מתאר כך: " וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר..וְיִיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר" (דברים א-כ"ב.. כ"ד). ואילו בפרשת שלח התיאור הוא, לכאורה, שונה . הקב"ה אומר למשה "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם" (במדבר י"ג-ב..ג). רש"י אומר על אתר "שלח לך" :לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה-שלח. כך ששליחת המרגלים הייתה מרצון משה, ואילו בספר דברים משתמע שהיוזמה הייתה מהעם, ומשה הסכים להצעתם, רק בדיעבד.
2) מֵעֵבֶר לַסְּתִירָה בפסוקים, ישנו קושי נוסף. בטרם יצאו המרגלים לשליחותם, שִׁנָּה משה את שמו של הושע בן-נון ליהושע (י"ג-ט"ז).לאמר, שהקב"ה יושיעו מעצת המרגלים. אולם אם משה חשש שהמרגלים יחטאו בזמן שליחותם, מדוע הוא הסכים לשלוח אותם מלכתחילה?
3) נראה להסביר, שמשה רבנו אמנם הסכים לשליחת המרגלים, אולם הוא גם ראה את הסיכונים הַכְּרוּכִים בִּמְשִׂימָה. פרשנים מסבירים שרצון עם ישראל לשלוח מרגלים נבע מרצונם לעבור ממציאות של השגחה א-להית קבועה: מָן, באר, וענני כבוד, להנהגה טבעית, בו הם יוזמים ולוקחים אחריות על האירועים. הם סברו שהנהגה זו יותר מתאימה לארץ ישראל. משה רבנו הסכים אמנם לשליחת המרגלים, אך בלב כבד, הוא חשש מאד מהשפעה שלילית על המרגלים, במהלך ביצוע שליחותם. לכן הוא גם ביקש שה' יושיע את יהושע מעצת המרגלים.ואמנם בדיעבד התברר שחששותיו היו נכונים.
4) מפרשת המרגלים ניתן ללמוד, שלא תמיד נכון להביט על האידיאל ולמהר להגיע אליו, עתים אנו לֹא בְּשֵׁלִים לנהוג לפי האידיאל וממילא יש חשש "מִנְּפִילָה" רוחנית בדרך. רק התקדמות איטית ועקבית לכוון האידאל הרצוי, תוך בחינת המצב בכל שלב ושלב, אם אכן אָנוּ בְּשֵׁלִים להמשיך ולהתקדם לכוון האידיאל, תבטיח שלא ניכשל בדרך.
5) אנו מתפללים ומבקשים כל יום: שיבנה בית המקדש במהרה בימינו , ורש"י במסכת סוכה (דף מ"א.) אומר שבית המקדש השלישי כבר בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל בַּשָּׁמַיִם, והוא ירד למטה בשלמותו בבוא העת שנאמר:" מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" (שמות ט"ו-י"ז). יתכן שהסיבה היא שאנו כאן בעוה"ז עדיין לא בשלים "לקלוט אותו" ולתפעל אותו כראוי.
6) הרב קוק זצ"ל באיגרותיו מסביר שלפעמים כאשר הקב"ה רואה שעם ישראל לא זכאי לדבר מסוים, הוא יוצר מצב בו באופן טכני דבר זה לא יתאפשר (חלק א' איגרת כ) ואולי אנו במצב זה. (מתוך שיחת הרב יהודה עמיטל זצ"ל).

7) תשובות לפרשת מטות מסעי
א) על מי מסופר בפרשת מטות שהוא עף באוויר, ובאלו נְסִבּוֹת? תשובה: על הפסוק "ואת מלכי מדין הרגו..ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב" (פרשת מטות ל"א-ח). אומר תרגום יונתן בן עוזיאל: כשראה בלעם את פנחס רודף אחריו להרגו, עשה קסמים ועף באוויר, מיד הזכיר פנחס את שם ה' עף ורדף אחריו. השיגו והתווכח עמו, ובסוף שלף חרב והרגו.
ב) שֵׁם בַּפָּרָשָׁה, שאם נחסר ממנו אות אחת, נְקַבֵּל שֵׁם שֶׁל אָדָם מִסֵּפֶר בַּמִּדְבָּר? תשובה: " אֱלִידָד בֶּן כסלון " (ל"ד-כ"א). אם נחסר משמו את האות "י" נקבל "אלדד". "אלדד ומידד מתנבאים במחנה" (י"א-כ"ז)

8) שאלות לפרשת דברים
א) הראשונה בשמיני-הרביעית. הסבר?
ב) איזו מילה משמשת בשפתינו גם כמילת סיבה וגם כהסכמה. ובפרשה היא בעלת משמעות שלישית?

שבת שלום
מחיים ק.


מעדנים 300 פרשת דברים תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל hkop77@gmail.com
או בווטסאפ 052-3604905
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים דברים פד.pdf
(280.86 KiB) הורד 29 פעמים

כדכד
הודעות: 8639
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' אוגוסט 08, 2024 12:56 pm

לא הבנתי למה המשנה "כענקים, מקמץ לפתח משנה משמעות.

כנ"ל לא הבנתי למה הקורא "שרתי" במלרע במקום במלעיל משנה משמעות.


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים