פירושים "חסידיים" בשו"ע

[גביר]

לקוטי הלכות ברסלב

דיון קצר בשאלה אם ליקוטי הלכות הוא נו"כ של השו"ע או ספר חסידות על ספר השו"ע ישנו כאן
http://simla.otzar.org/download/file.php?id=92423
עמ' 11-10.

רק מי שלא פתח ליקוטי הלכות מעודו - יכול למנותו כ"נושא כלים של השו"ע".
זה כמו למנות את "תורה אור" של בעל-התניא בין "מפרשי החומש"...

יש בזה נפק"מ גם לקטלוג ולמיון - אם לשים ספרים את הלקוטי הלכות בין נושאי הכלים של השו"ע, ויש ספריות [אקדמיות, לא תורניות] שעשו כך, בספריות אלה גם קטלגו את ה'בן איש חי' כספר על פרשיות השבוע ומקומו על המדף שם בהתאם ...
[וגדולה מזו שמעתי פעם, איני זוכר אם מר' אלתר הילביץ ז"ל, היה לו בן ברחובות ושם פגשתי אותו, או מר' מיכל זילבר, יבדלחט"א, מ"מ מאחד משניהם, על מקום שקטלגו בו את 'ספר התרומה' כספר העוסק במצוות התלויות בארץ...]

איני מכיר כל כך את תו"א של בעל התניא, אבל ככלל יש הגיון בקטלוג ספרי חסידות כמו 'נועם אלימלך' ו'קדושת לוי' כספרים על סדר [ודוק - על סדר, לא 'מפרשים'] פרשיות השבוע, אם תו"א בנוי בצורה דומה - יש הגיון גם לשים אותו שם [ושוב, לא בין כ'מפרש' אלא כספר על פרשת השבוע]. אמנם הדבר יוצר קושי, כיוון שאז לא ירוכזו ספרי החסידות של אותו מחבר [בעל התניא במקרה דנן] באותו מקום, אלא יפוזרו בין ספרי 'חסידות' לספרים על 'סדר הפרשיות'.
יתר על כן, ישנו ספר [אולי כמה ספרים] שסידר את תורותיו רבי אלימלך מליז'נסק, לפי נושאים, מקומו המתבקש של ספר כזה הוא ליד הנועם אלימלך, וכך ייעשה אם הנועם אלימלך קוטלג כספר חסידות, אבל אם הוא קוטלג כספר על פרשיות השבוע לא תהיה ברירה אלא להפריד ביניהם.


והדברים הם רק חלק מהשאלות הנוגעות לקטלוג תורני, המעלה כמה וכמה שאלות שאינן קיימות בקטלוג 'רגיל'.

[פולסברג]

.

[יהודה בן יעקב]

[וגדולה מזו שמעתי פעם, איני זוכר אם מר' אלתר הילביץ ז"ל, היה לו בן ברחובות ושם פגשתי אותו, או מר' מיכל זילבר, יבדלחט"א, מ"מ מאחד משניהם, על מקום שקטלגו בו את 'ספר התרומה' כספר העוסק במצוות התלויות בארץ...]

מן הסתם נאמר על 'ספר התרומות', שכולו בדיני חו"מ והמסתעף, ולא על 'ספר התרומה' שמעט ממנו גם על דיני חלה.

[גביר]

אכן כתבתי בטעות התרומה.

אם אני זוכר נכון, סופר אז גם על ספר 'שלשלת הקבלה' שהונח בין ספרי הקבלה.

[מאור אקאלר]

כאן יש ביאור חסידי על דברי הרמ"א בריש הלכות פסח

[צופה_ומביט]

אולי שייך לכאן:

ערוך השולחן או"ח פט:

נראה לעניות דעתי לדעת הרמב"ן שאינה נחשבת [תפילה] בין פרטי המצות, לפי שהוא גבוה מעל גבוה, שהתפילה הוי כעומד לפני המלך ומדבר עמו פנים בפנים כביכול. ולכן היא דווקא מעומד באימה ויראה, ובה אנו מקדישים קדושתו יתברך בחזרת שליח הציבור כמלאכי מעלה. וחכמינו ז"ל קראוה "דברים העומדים ברומו של עולם", ושמהתפילות נעשו כתרי כבוד לו יתברך, כמבואר במדרשים. והיא כוללת את כל המצות, כחוט השדרה המקיים את כל גופו של אדם, והוא אינו נכנס בכלל הרמ"ח איברים ושס"ה גידים מפני שאינו פרטי אלא הוא כללי. כמו כן ענין התפילה אינה נכנסת בפרטי המצות, מפני שהתפילה הוא ענין כללי. וכן הוא על פי חכמת הנסתר (וכן מוח לב וכבד).

ערוך השולחן או"ח רפו:

בחזרת הש"ץ אומרים הספרדים קדושת כתר, שהיא למעלה מכל המעלות. והאשכנזים אומרים 'נעריצך', לפי שסוברים שקדושת כתר אין חוץ לארץ ראויה לה.

[עזריאל ברגר]

אולי שייך לכאן:

ערוך השולחן או"ח פט:

נראה לעניות דעתי לדעת הרמב"ן שאינה נחשבת [תפילה] בין פרטי המצות, לפי שהוא גבוה מעל גבוה, שהתפילה הוי כעומד לפני המלך ומדבר עמו פנים בפנים כביכול. ולכן היא דווקא מעומד באימה ויראה, ובה אנו מקדישים קדושתו יתברך בחזרת שליח הציבור כמלאכי מעלה. וחכמינו ז"ל קראוה "דברים העומדים ברומו של עולם", ושמהתפילות נעשו כתרי כבוד לו יתברך, כמבואר במדרשים. והיא כוללת את כל המצות, כחוט השדרה המקיים את כל גופו של אדם, והוא אינו נכנס בכלל הרמ"ח איברים ושס"ה גידים מפני שאינו פרטי אלא הוא כללי. כמו כן ענין התפילה אינה נכנסת בפרטי המצות, מפני שהתפילה הוא ענין כללי. וכן הוא על פי חכמת הנסתר (וכן מוח לב וכבד).

זכור לי ע"פ חסידות, שהתפילה היא כנגד חוט השדרה, שאינו מרמ"ח איברים.

אגב, גם מוח לב וכבד אינם מרמ"ח אברים, כי אין בהם עצמות.

[צופה_ומביט]

זה בדיוק מה שכותב הערוך השולחן.

[ופשוט, שהרי י"ח חוליות השדרה הן כן ברמ"ח]
[כל האיברים שהנשמה תלויה בהם אינם במערכת הרמ"ח, ואכמ"ל מה באמת פשר דבר, "מה כתוב כאן"].

[עזריאל ברגר]

כל האיברים שהנשמה תלויה בהם אינם במערכת הרמ"ח

לאו דווקא.
יש כמה עצמות שאם ניטלו - או אפילו נשברו - הבהמה הופכת לטרפה או אפילו לנבלה.

[גביר]

אולי שייך לכאן:

ערוך השולחן או"ח פט:

נראה לעניות דעתי לדעת הרמב"ן שאינה נחשבת [תפילה] בין פרטי המצות, לפי שהוא גבוה מעל גבוה, שהתפילה הוי כעומד לפני המלך ומדבר עמו פנים בפנים כביכול. ולכן היא דווקא מעומד באימה ויראה, ובה אנו מקדישים קדושתו יתברך בחזרת שליח הציבור כמלאכי מעלה. וחכמינו ז"ל קראוה "דברים העומדים ברומו של עולם", ושמהתפילות נעשו כתרי כבוד לו יתברך, כמבואר במדרשים. והיא כוללת את כל המצות, כחוט השדרה המקיים את כל גופו של אדם, והוא אינו נכנס בכלל הרמ"ח איברים ושס"ה גידים מפני שאינו פרטי אלא הוא כללי. כמו כן ענין התפילה אינה נכנסת בפרטי המצות, מפני שהתפילה הוא ענין כללי. וכן הוא על פי חכמת הנסתר (וכן מוח לב וכבד).

זכור לי ע"פ חסידות, שהתפילה היא כנגד חוט השדרה, שאינו מרמ"ח איברים.

אגב, גם מוח לב וכבד אינם מרמ"ח אברים, כי אין בהם עצמות.

ראיתי שהדברים מובאים בשם ליקוטי תורה לרש"ז מלאדי בלק ע ד.

[עזריאל ברגר]

שנדפס כמה עשרות שנים לפני ערוך השולחן.
אבל לפי סגנון דבריו - נראה שדברי בעל התניא הגיעו אליו "מכלי שני" וכדו'.

[צופה_ומביט]

או שלא "הגיעו אליו" מאף אחד אלא חשב כן מעצמו, ושני נביאים נתנבאו בסגנון אחד.

[גביר]

ראשית רבנותו של העה"ש היתה בקהילות חבדיות [איני זוכר את שמן], כפי שתאר בהרחבה הרב איתם הנקין הי"ד בספרו 'תערוך לפני שולחן', ויש מקום להנחה שהדבר מתבטא גם בתורתו שבכתב [לא מצאתי בספר הנ"ל התייחסות לכך ; מן הסתם ביד הבקיאים במשנת חב"ד לבדוק בספריו ולאשר או להכחיש הנחה זו].

[גביר]

דיסטרטציה על חסידות והלכה -

The healing power of law :the special case of Jewish legal norms as interpreted in Hassidic thought and practice / by: Levi Weinstein ; supervisors: Dr. Ya'ir Ronen, Professor Alan Brill.
Beer-Sheva : Ben-Gurion University of the Negev, 2023.

ישנה כאן -

https://bgu.alma.exlibrisgroup.com/disc ... italViewer

[איני מכיר את הכותב ואיני יודע מיהו ומהו (מדברים שכתב נראה שהוא שייך לדבר הנקרא 'חסידות חדשה' אולם, כאמור, איני מכיר אותו), את אחד המנחים, ד"ר רונן, אני קצת מכיר, יהודי ירא שמים המרבה לשלב ענייני חסידות במחקריו ובהוראתו].

[גל של אגוזים]

בספה"ק עבודת ישראל (לשבת הגדול) כתב וז"ל:

איתא בש"ע (או"ח סי' תנ"ט) מצה שהכסיפו פניו הוא חמץ, וכ' המג"א(ס"ק ה') אבל העולם אין נזהרים בזה. נראה ע"ד הרמז, שמרמז שיש אנשים שאומרים דברי חידודין לחבריהם ומלבינים פניהם ברבים ואזיל סומקא ואתי חיורא, וזהו שהכסיפו פניו זהו בודאי חמץ גמור, רצה לומר עצת היצה"ר, ובזה אין העולם נזהרים, כי אומרים מצחק אני ובודאי מי שרוצה להיות ירא שמים יהיה נזהר מזה החמץ ולבערו מכל וכל, עכלה"ק.

עי' בספה"ק הנ"ל פ' נצבים עמ"ש בשו"ע להתפלל בקול רם בימים נוראים שאין הכוונה ח"ו כפשוטו [כלשונו שם] ומבאר שם ע"ד חסידות [וע"ש עוד בענין ד' המג"א (בשם השל"ה) להתעטף בטלית בשעת אמירת י"ג מדות כו'].

דרך אגב יש עוד הרבה 'פירושים חסידיים' בשו"ע באותו מקום (שבת הגדול) ע"ש.