ר"ת כעס על רשב"ם

[היא שיחתי]

בעניין ברכות המילה
האם יכול אי מי לאתר מקורו (הקדום ביותר?)

[עשוי לנחת]

בעניין ברכות המילה
האם יכול אי מי לאתר מקורו (הקדום ביותר?)

אתה מתכוין לתוס' בשבת קלז: ד"ה אבי הבן, ותוס' פסחים ז. ד"ה בלבער.
שם מבואר שלא היה מרוצה מתקנתו, אך לא שכעס עליו חלילה.
[מסתמא יותר קדום מתוס' על ר"ת לא יכול להיות. הלא כן?!]

[עשוי לנחת]

ויש גם ט"ז (יורה דעה סימן רסה)
..... דמילה שר"ת החזיר המנהג לקדמותו לברך אחר המילה כו' ול"נ דאדרבה משם ראיה שהרי כתבו שמתחילה היו נוהגים לברך אחר המילה אלא שבא רשב"ם ושינה המנהג וע"ז הקפיד ר"ת ואמר שאין לשנות המנהג וע"ז הולכים לשם כל ראיותיו ליישב המנהג משמע דאי לאו שינוי מנהג לא היה מקפיד ומסקנת הרא"ש כמ"ש כאן דכיון שעושה הברכה קודם הפריעה הוה ג"כ עובר לעשייתה דמל ולא פרע כאילו לא מל ונראה שבזה יצא ידי שניהם כיון שאפשר בכך אבל במקום שלא אפשר בזה ודאי יעשה עובר

[תוכן]

ר"ת היה מסוגל להתבטא בצורה מאד חריפה כידוע מתשובותיו.

[ישיבה מאן דהו]

[מסתמא יותר קדום מתוס' על ר"ת לא יכול להיות. הלא כן?!]

שוב בדקתי ומצאתי בתוספות שניתוספו לפני רבנו שמואל דהדר ביה ופרשו דאמצרי קאי. ועוד בהני תוס' תלמידי רבנו יצחק בר אשר הלוי שנעשו בלותיר כתב כן:

[יודל'ה]

בהחלט קשה לכתוב שר"ת כעס על רשב"ם אבל מעניין מאוד להעתיק לשון המרדכי בעירובין תקכח וז"ל:

ועוד רצה רשב"ם לעשות אחרת כי שפל עינים היה ורצה לעלות בקרון אשר סוס ופרד מושכין בו ולא הרגיש איתרחיש ליה ניסא נזדמן אחיו ר"ת שם א"ל אל תהי צדיק הרבה שא מרום עיניך והנה סוס ופרד לקראתך ואמרינן בתוספתא פ"ד דמסכת כלאים לא יקשור סוס לפרד ופרד לחמור ונמנע ולא עלה.

[שומע]

ר"ת כעס על רבינו משולם בפסחים קה. ובע"ז כט: (חיפוש גוגל עורך חיפוש באוצר החכמה!)

[עמקן]

בהקדמת ר"ת לספר הישר כ' בחריפות על הרשב"ם שהגיה יותר מדי.

[לייטנר]

כמובן שיש לזכור בהקשר זה שרשב"ם היה רבו של ר"ת.