מצינו בגמ' הרבה פעמים דיני הפקר ב"ד הפקר כמו פרוזבול או דינא דמלכותא דינא וכיו"ב.
האם פירושו שהב"ד הראשון שקבע דין זה הוא המפקיר לאורך כל הדורות, או שהב"ד שבכל דור ודור עושה את ההפקר, ואם כהצד השני הרי צריך לכאו' שיהיה מישהו שחושב על זה ועושה את זה בפועל, שהרי אינו נעשה ממילא.
אודה למי שיפנה אותי למקורות בענין. מעיון באנציקלופדיה תלמודית לא החכמתי בענין זה.