בעלזער כתב:לא הייתי מציע לאף אחד כאן מחברי הפורום לקחת על עצמו תמריץ כמו הוצאת ספר כי האכזבה אח"כ היא אין לשער בפרט בזמנינו אנו שכל מי שיש לו מדפסת בבית מוציא ספר ואנשים לא יודעים להעריך.
התמריץ בהוצאת הספר הוא
לא בשביל הצלחתו המסחררת בשוק הספרים, כי אם בשביל היותו מחייב לברר וללבן את הנושא הדק היטב. את
התמריץ הכלכלי לענין מעניקה קרן המלגות הנכבדה בתמיכה חודשית גדולה, וכאמור. (וגם עם הוצאות ההדפסה אפשר להתמודד..).
ישראל הר כסף כתב:אני אישית קיבלתי חלישות הדעת נוראית בערב פסח כשבבית הכנסת הסמוך לביתי העמיד 'אוצר הספרים' ספרים מיותרים למכירה. בעיקר ספרים שנתרמו וקבצים שאין מקום בארונות של ביה"כ.
המחירים היו בין 3-5 ש"ח ו'התמכרתם ואין קונה'... הספרים עמדו ועמדו ואפי' במחיר הזה לא היה מי שלקח.
ולא נשכח, מדובר בספרים שהיה מי שעמל ויגע בכדי להוציאם, בלימוד, בירור, סיכום, כתיבה, הגהה, והדפסה- כולל כל הטירחה הכרוכה בכך.
וחלומי הגדול אודות כתיבת ספר (או יותר נכון הספר) נגוזה לה שם סופית.
חבל מאוד שחלום כ"כ מתוק נגוז לו.
א. אל תשכח, שהמטרה הגדולה לפרש את התורה שנמסרה בסיני ולגלות צפונותיה, איננה אתגר אישי שלך, כי אם פרויקט כלל – ישראלי, כולנו יחד לומדים ומבררים, מקשים ומתרצים, פורכים ומחדשים, עד שמבין כולנו תסתיים שמעתתא.
א"א לדעת מראש איזה חיבור יתפרסם יותר בין הוגי התורה, אבל זאת אנו יודעים, שאם כל אחד יתרשל מהוצאת ספרו מפני זה, הרי בודאי נפסיד כמה וכמה חיבורים גדולים שהיו אמורים להתפרסם.
מה היה קורא אילו בתחום המחקר הכללי, להבדיל אלפי הבדלות, היו מתייאשים מלכתוב עבודות מחקר, משום שרובם המוחלט של אלו נגוז בין הארכיונים בלי שמישהו קרא אותו, רגע לאחר אישורו. הרי רוב רובם של אלו בנאליים, רדודים, או סתם משעממים, ואפ"ה ברור להם שכל אחד תורם את חלקו הקטן ולאט לאט מורכב הדבר לפסיפס שלם של ידיעות מבוררות שנותנות תמונה גדולה על הנידון.ובכלל, וכי סבור אתה שרוב הספרים שכתבו הקדמונים, קוראים רבים כל כך היו להם? כמה אנשים לדעתך למדו את כל אריכות דברי בעל העקידה על התורה? בטוחני שמימי חיבורו ועד ימינו לא עלה מניינם על מאות בודדות. וכי המעיט הדבר בחשיבותו הגדולה?
ב. כמו"כ צודק צנועומעלי שמי שבוחר נושא מסויים – שלא דשו בו רבים – וכותב עליו חיבור מקיף, הרי סביר להניח שהספר יתפרסם בין לומדי אותו נושא. [וכמדומני שהגר"מ גרוס שליט"א התחיל חיבוריו בספר על הלכות השבת אבידה, וכן כל כה"ג].
ג. ועדיין לא הזכרנו שלאחר שזכינו למפעל אוצר החכמה ומכונת החיפוש שלו, הרי בלא"ה יכול כל מחבר לזכות בהפצת דברי תורתו בלא תשלום וללא משוא פנים, ובפרט אם עוסק החיבור בנושא יחודי, או שהעלה ענין שלא דנו בו עדיין כל כך וכדו'. [ובאמת יש כאן גם חסד גדול ועצום לגאול דברי הגאונים מחברי הספרים מהגולה, שהשקיעו דמים מרובים וטירחה עצומה בשביל להדפיס חידושיהם ועם השנים הרבות ולאחר החורבן הנורא נשתכחו הספרים ונעלמו בתהום הנשיה, ועתה ע"י פעולת החיפוש שולים הלומדים יהלומים ואבני חפץ שנשתקעו בקרקעית ים השכחה, ושבים ומנצנצים בכל זוהרם].
אני למשל כתבתי קונטרס קטנטן (כחמישים עמודים) בענין נדוש מאד (ארבעת המינים), ולאחר שנכנס לאוצר סיפר לי ידידי איש הספר שבחיפוש שעשה בענין מסויים (על דברי התוס' המחודשים בר"ה, דשו"ט למה העושה סוכתו ביותר מג' דפנות אינו עובר בבל תוסיף) עלה הקונטרס שלי כתוצאה
יחידה בחיפוש! ומי יודע כמה עוד לומדים הגיעו לדברי בקונטרס ע"י תוכנת החיפוש.
ולהזכירך מדובר בקונטרס קטן מאד בנושא שדשו בו מאד, ק"ו ב"ב של ק"ו למי שכותב ספר נרחב על נושא יחודי, שבודאי יזכה להרביץ תורה לאנשים רבים ולשנים ארוכות ע"י אוצר החכמה.
[ד. בשולי הדברים, מהתגובות דלעיל נלמד כמה יקר למחברים לקבל משוב מהלומדים, וכמה חסד נעשה אם נרים טלפון או נשלח מכתב למחבר שנהנינו מספרו.
מכיר אני ת"ח גדול שחיבר קונטרסים נכבדים על תרגום אונקלוס, והוא מיצר על כך שאף אחד לא קורא והוגה בדבריו. כשסיפרתי לו שבעיני ראיתי אנשים רבים לומדים את דבריו כסדר, בכל שבוע, ממש ויפג ליבו כי לא האמין לי. לאחרונה ראיתי אברך אחד מעביר הסדרה שמו"ת כשהוא משתמש בחיבור הנ"ל, פניתי אליו וביקשתיו להתקשר ולהודות ולמחבר, אבל הוא סירב מפני הבושה... אוי לאותה בושה.
- ותוך כדי הדברים עולה ברעיוני, האם ישנה אפשרות שתוכנת האוצר תזהה [ע"י הנתונים במקוון, וכן ע"י העדכונים וכדו'] כמה 'כניסות' היו לכל ספר בשנה, ויוכל המחבר לדעת כמה אנשים עיינו בספרו, ויהי לו למשיב נפש..]
בקיצור,
כולנו מחכים לספרך העצום!
אוצר החכמה כתב:דברי ישראל מזכירים לי מעשה שהיה כשלמדתי ברמת השרון. אחד האברכים הצטרף לאיזו מסגרת של מבחנים, אחד האברכים המבוגרים יותר ביטל את העניין, (אז זה עוד לא היה מקובל) , טען לו הלומד הלא אתה רואה שזה ממריץ אותי ואני לא רק לומד לצאת ידי חובה. השיב לו הלז, בא נראה מה יהיה בעוד כמה חדשים, וכאשר אמר כן היה (כך סיפר הלומד) אחרי הלידה של אשתו היה חודש אחד שהיה לו קשה ללמוד במסגרת הזאת, אבל למבחן הוא רצה לגשת, ואז הוא "למד" את הפטנט איך אפשר ל"החפיף", וזהו! אח"כ לא היה יכול לחזור ללמוד באותו מרץ שלמד קודם, שכבר למד גופו איך אפשר להצליח עם לימוד פחות נמרץ.
אכן, כבר כתבתי לעיל שלדעתי המבחנים הנהוגים בכוללים ובמסגרות הנלוות אינם 'מחייבים' רציניים ללימוד יסודי.
למרות שמי שיתאים לו הדבר ניתן לחבר עבורו מבחנים מקיפים, דוגמת אלו שבמסלול הדף בישיבת מיר, שם בכל שאלה צריך לכתוב חצי עמוד עם 10 דוגמאות מכל רחבי המסכת על השיטות והטעמים..
אברימי כתב:עכ"פ העצה שהעלה ר' אברהם היא נאה ויאה. ולענ"ד אין צורך בתמריץ כספי גבוה כי העיקר שיהיה איזה מסגרת מקובלת שלא תגרום בושה ואי נחת לחברים שבתוכה. (ויל"ע האם מסגרת מפעל הש"ס -השונה בכמה אנפין מהרעיון שכאן -יכולה ללמד על יישום הרעיון וצ"ע).
לדעתי בלי תמריץ כספי גבוה (ובקרה גדולה על העמידה ביעדים), מהר מאד יתרפו הידיים שאינם רגילות בחריצות יתר, וכפי שתאר אוצר החכמה לעיל.
ולגבי מבחני מפעל הש"ס, כמדומני שעל זה ודומיו היה הסיפור של אוצר החכמה.
ישראל הר כסף כתב:כך גם אין סיבה שלא יקרה בחזון הכוללים המוצלחים לרבינו אברהם.
בהתחלה זה יהיה מאוד מלהיב, ויגרם בזה עליה גדולה וכו', אבל כמה שבאמת ישקיעו יש? נגיד שמונים אחוז? אבל עם הזמן יהיו גם כאלו שינשרו, ומה יעשו איתם? תמיד יהיה מי שירצה לשמור עליהם בתוך מסגרת הכוללים, וכמו שהיה מי שהקים את מוסד ה'ליבו חפץ' (שעם מעלתו לאברכים מסויימים, יש בו גריעותא גדולה לאחרים, כידוע) כך יהיה מי שיקים ברעיון מהפכני כוללים עם מסגרת נוקשה (דהיינו כמו שיש היום...) ודרישות מחייבות וכו'. ובעצם חזרנו לנקודת ההתחלה.
שמונים אחוז? הלואי!
ולזה אתה קורא 'חזרנו לנקודת ההתחלה'?
אני בחלומותי חולם על עשרים אחוז שמתקדמים מאד, ואני מתרגש מהחזיון.
ובכלל, הלא כתבתי שאינני קורא לשינוי סדרי הכוללים עצמם, ואלו ישארו באותה המתכונת דהיום, השינוי היחיד יהיה שתתווסף קרן מלגות צדדית שתדרבן אברכים להציב לעצמם יעדים מוגדרים ומותאמים ולעמוד בהם.
אבל כיון שדיברת על שמונים אחוז, אני כבר לא יכול להבליג מלהתחיל לפעול 'למעשה' -
מי הנדיב מצטרף להקמת הקרן???..