מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15559
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' מאי 18, 2012 3:04 am

כידוע מלבד חיבור אור זרוע של רבינו יצחק מווינה, ישנו חיבור נוסף בשם זה, ומחברו הוא רבי דוד בן רבי יהודה החסיד (אין להחליפו בריה"ח האשכנזי) נכד הרמב"ן (על פרט זה יש מערערים). הספר עוסק בפירוש קבלי לתפילה וכן עניני המועדים ע"פ סוד. המחבר חי בספרד בערך בשנת ה' אלפים ס' בערך.
הספר מוכר עוד קודם שנדפס, בזכות ר"י גבאי שהביא בספרו תולעת יעקב משם, כי ברוך שאמר הגיע ע"י פתקא מן שמיא, דברי התולעת יעקב הובאו בב"ח ונתפרסמו מאד. אלא שרבים טעו וחשבו שכוונת הב"ח לספר אור זרוע האשכנזי, עד שבמהדורת הטור השלם העירו שם: לפנינו באו"ז לא נמצא ! אבל באמת הוא כתב הדר באור זרוע הקבלי.
ע"כ דברים מפורסמים וגלויים.

ספר אור זרוע זה, נדפס בשנים האחרונות ע"י יהודי מקורי בשם ר' בן ציון כהן, הספר נדפס בתבנית כתב היד, וכולל מבוא גדול על הספר ועל תוכנו.
תחילה הופיעו מכתב היד 'סוד הגדה של פסח' ואח"כ 'סוד פרקי אבות' עד שהופיע עיקר החיבור והוא פירוש התפילה שיש בו גם מעט על המועדות.

ודבר פלא מצאנו בספר קדום זה: המנהג להיות ניעורים בליל שבועות ולקרוא מה שנראה כ'תיקון'!
אמנם ד"ז כבר נזכר בזוהר ובתיקונים (שהתגלה באותו זמן בקירוב), אבל בכ"ז מנהג כזה בפועל לא נרשם (לכאורה) לפני תקופת המחבר:
והנה הקטע מן הספר
Scan_Pic0008 (5).jpg
Scan_Pic0008 (5).jpg (100.78 KiB) נצפה 5892 פעמים

ענין זה נזכר במבוא של המהדיר, יחד עם ציון למנהגים נוספים שידועים מתקופות מאוחרות והמהדיר מצביע על מציאותם הקדומה כאן.
אגב, הנוסח מזכיר מאד את חמדת ימים, מענין אם הוא שאב ממנו!

בגולה
הודעות: 1346
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי בגולה » ו' מאי 18, 2012 3:15 am

יישר כח הרב איש ספר, מעניין מאוד!

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי כהן » ו' מאי 18, 2012 9:20 am

דבריו לא לקוחים מהזוהר ? אל"כ מהיכן דבריו על רשב"י

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15559
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' מאי 18, 2012 10:42 am

בודאי שהוא ראה את הזוהר, אבל מענין שהוא מדבר על מנהג קיים.

שוב שלח לי מישהו קישור למאמרו של מאיר בר אילן על מקורותיו הקדומים של תיקון ליל שבועות. הכותב פותח בזוהר ומביא גם מדברי רבי משה די ליאון, שחי בתקופה ההיא, שכתב דברים דומים עד להפליא בחיבורו שבכת"י:
סוד חג שבועות... נהגו הקדמונים ז"ל עמודי עולם אותם אשר יודעים להמשיך חן ממרומים שלא לישן בשתי לילות הללו של שבועות. וכל הלילה קורי' בתורה בנביאים ובכתובים, ומשם מדלגין בתלמוד והגדות, וקורין בחכמות בסתרי התורה עד אור הבקר, וקבלת אבותיהן בידיהן. אותם היחידים השרידים אשר י"י קורא, והענין הזה הוא טוב ונכון וישר, ואשריהם ואשרי עם שלו ככה... ובהם (=ימי ספירת העומר) הכלה מתקשטת ונכנסת אצל רום מעלה, וליל החמישים הוא הלילה הזה לי"י להתחבר תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, ובניה המיוחדין לה בארץ מכניסים אותה לחופה, והם רשומים ונכתבין בספר הזכרונות, כי הם מרננים רנה וצהלה של תורה בליל שמחת הכלה... על כן אין להם לתת דמי לנפשם ברנת התורה, כי הם לפני השם רשומים... אזי ויקשב י"י וישמע ויכתב ספר זכרון לפני' בצהלה

דברי ר' משה די ליאון מצויים בכתב-יד שוקן (קבלה 14), דף פז ע"א וע"ב, והועתקו מתוך: י"ד וילהלם, 'סדרי תיקונים', עלי עי"ן, מנחת דברים לשלמה זלמן שוקן אחרי מלאות לו שבעים שנה, ירושלים תש"ח - תשי"ב, עמ' 146-125 (במיוחד: 126 בטעויות קלות). הנוסח המובא כאן הושווה עם תצלום כתב היד (תצלום 13161).
אמנם לא ראה ר' מאיר בר אילן את דברי האור זרוע. ויש לבדוק במבוא לאו"ז אם המהדיר עמד על הקשר שבין החיבורים.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ו' מאי 18, 2012 5:11 pm

שני הציטוטים שוים זה לזה מאוד, ולפום ריהטא שמתי לב שבאו"ז כתוב "ובהם הכלה מתקשטת ונכנסת אצל רום בעלה" ובכתבי ר"מ די ליאון כתוב "ובהם הכלה מתקשטת ונכנסת אצל רום מעלה". או שהיהי להם מקור משותף, או אחד שאב מחבירו.

אלי_ש
הודעות: 988
הצטרף: ב' אוקטובר 24, 2011 12:07 pm
יצירת קשר:

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי אלי_ש » ב' מאי 06, 2013 4:41 pm

כתוב שם:
ועל זה מאור הקדוש ר' שמעון בן יוחאי היה מקבץ חברייא לפניו באלו השתי לילות...

וצ"ע הרי היה בארץ ישראל שבה אין נוהגין שני ימים טובים של גליות?
ומסתמא שהמהדיר מבאר/מעיר על כך בהערה מס' 12. אולי יואיל הרב אי"ס לחשוף בפנינו את הערה הזו?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15559
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' מאי 06, 2013 10:13 pm

הנה קישור לספר כולו
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168904&

אלי_ש
הודעות: 988
הצטרף: ב' אוקטובר 24, 2011 12:07 pm
יצירת קשר:

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי אלי_ש » ב' מאי 06, 2013 10:49 pm

אלי_ש כתב:כתוב שם:
ועל זה מאור הקדוש ר' שמעון בן יוחאי היה מקבץ חברייא לפניו באלו השתי לילות...

וצ"ע הרי היה בארץ ישראל שבה אין נוהגין שני ימים טובים של גליות?
ומסתמא שהמהדיר מבאר/מעיר על כך בהערה מס' 12. אולי יואיל הרב אי"ס לחשוף בפנינו את הערה הזו?

תודה הרב אי"ס.
וכעת ראיתי שהמהדיר לא עונה על כך, וחזרה השאלה למקומה.

אלי_ש
הודעות: 988
הצטרף: ב' אוקטובר 24, 2011 12:07 pm
יצירת קשר:

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי אלי_ש » ב' מאי 06, 2013 11:23 pm

מצאתי דבר מעניין,
רבי משה מת, תלמיד המהרש"ל, מביא בספרו את ענין הלימוד בליל שבועות. ומלשונו רואים בבירור שהיה לפניו אחד מן המקורות הקודמים.
קבצים מצורפים
משה מת.png
משה מת.png (41.01 KiB) נצפה 5557 פעמים

הוגה ומעיין
הודעות: 1967
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' מאי 07, 2013 10:11 am

איש_ספר כתב:אגב, הנוסח מזכיר מאד את חמדת ימים, מענין אם הוא שאב ממנו!

עניין נוסף ומעניין בו שותפים האור זרוע הזה והחמדת הימים, ובאופן מוזר משהו נוהגים בו רק בני תימן, ודווקא הבלאדי יותר מהשאמי, הוא מנהג החזקת הלולב כשפניו לצד האתרוג ודלא כמנהגינו על פי התולעת יעקב, וכפי שכבר עמד על כך מהרי"ץ (שהאור זרוע הזה היה לפניו בכתב יד) בתכלאל עץ חיים במקומו.

נצחנות בעלמא?
הודעות: 78
הצטרף: ו' מרץ 14, 2014 12:23 am

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי נצחנות בעלמא? » ה' מאי 01, 2014 11:52 am

בזכרוני שנוסח זה "נוהגים שלא לישן בליל שבועות ועכשיו בשתי לילות" נמצא בהרבה מן הקדמונים ובפוסקים (אין ברשותי אוצר), ואם לא היה הכת"י הלזה נפוץ בימיהם ע"כ שמקור הנוסח קדום והוא מועתק לאו"ז.
אגב, מהמילים ועכשיו בשתי לילות נראה שמקור המנהג הוא ארצישראלי וכדאי לחפוש אם יש מקור קדום לפני נגלות הזוה"ק.

שבע
הודעות: 1692
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי שבע » ב' מאי 23, 2016 8:44 pm

עוד באותו ענין:

בספר ''יסוד עולם'' (כ''י מוסקבה-גינצבורג 607; ראה באשכול: ''ספר הפעמונים' 'http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=24347&p=279653#p279337) - שנכתב גם הוא באמצע המאה הראשונה לאלף הששי - חלק שני, שער ראשון, רימון ק''ס, בתו''ד:

''עד עלות מ''ט יתפרשו לעצרת שהוא היובל הגדול - ששם הפרישה הגדולה והדיבוק הגדול, בהתבונן שם בעיון מכוין כאשר למדו בדרכן: חסידים הראשונים היו אומרי' כל אחד לחבירו בעצרת תא ונקיים כן לא ימושו מפיך ומפי זרעך, והיו כל אותו הלילה מתעסקים בהלכות ובהגדות. וביממא בתורה שבכתב.דכתי' קומי רני בלילה - אין רינה של תורה אלא בלילה. אמ' הב''ה לישראל: בני, היו קורין את הפרשה בזמנה בכל שנה ושנה, ואני מעלה עליכם כאלו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין אותה, ואימתי - בחודש השלישי (= פסיקתא דב כהנא, ''בחודש השלישי''). כי הוא הזמן יום חמשים כמנין י''ם החכמה''.

הוגה ומעיין
הודעות: 1967
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ש' אפריל 28, 2018 11:27 pm

איש_ספר כתב:בודאי שהוא ראה את הזוהר, אבל מענין שהוא מדבר על מנהג קיים.

שוב שלח לי מישהו קישור למאמרו של מאיר בר אילן על מקורותיו הקדומים של תיקון ליל שבועות. הכותב פותח בזוהר ומביא גם מדברי רבי משה די ליאון, שחי בתקופה ההיא, שכתב דברים דומים עד להפליא בחיבורו שבכת"י:
סוד חג שבועות... נהגו הקדמונים ז"ל עמודי עולם אותם אשר יודעים להמשיך חן ממרומים שלא לישן בשתי לילות הללו של שבועות. וכל הלילה קורי' בתורה בנביאים ובכתובים, ומשם מדלגין בתלמוד והגדות, וקורין בחכמות בסתרי התורה עד אור הבקר, וקבלת אבותיהן בידיהן. אותם היחידים השרידים אשר י"י קורא, והענין הזה הוא טוב ונכון וישר, ואשריהם ואשרי עם שלו ככה... ובהם (=ימי ספירת העומר) הכלה מתקשטת ונכנסת אצל רום מעלה, וליל החמישים הוא הלילה הזה לי"י להתחבר תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, ובניה המיוחדין לה בארץ מכניסים אותה לחופה, והם רשומים ונכתבין בספר הזכרונות, כי הם מרננים רנה וצהלה של תורה בליל שמחת הכלה... על כן אין להם לתת דמי לנפשם ברנת התורה, כי הם לפני השם רשומים... אזי ויקשב י"י וישמע ויכתב ספר זכרון לפני' בצהלה

דברי ר' משה די ליאון מצויים בכתב-יד שוקן (קבלה 14), דף פז ע"א וע"ב, והועתקו מתוך: י"ד וילהלם, 'סדרי תיקונים', עלי עי"ן, מנחת דברים לשלמה זלמן שוקן אחרי מלאות לו שבעים שנה, ירושלים תש"ח - תשי"ב, עמ' 146-125 (במיוחד: 126 בטעויות קלות). הנוסח המובא כאן הושווה עם תצלום כתב היד (תצלום 13161).
אמנם לא ראה ר' מאיר בר אילן את דברי האור זרוע. ויש לבדוק במבוא לאו"ז אם המהדיר עמד על הקשר שבין החיבורים.


מבדיקה חוזרת של הדברים -

יש עוד הקבלות של דברים הנמצאים ב"קובץ סודות" זה של רמד"ל, כ"י שוקן 13161 דף 70ב-98א, לדברי רבי דוד בר"י החסיד באור זרוע:

א. ה"סוד" הראשון (דף 79ב–80א) הוא סוד עשרת הדברות, ו"מרבית דבריו של רמד"ל בהקדמה לשו"ת אלה נעתקו בספר 'אור זרוע' לר' דוד בן יהודה החסיד, שטרף את סדרם, ערכם מעט, והציבם כלשונם כפתיחה לפירוש למסכת אבות, ובהמשך לאגד פירושים למועדים, שחלקם הועתק גם כן מ'סודות' רמד"ל שלאחר השו"ת, ראו: אור זרוע עמ' 218–219 ,232–2" (אבישי בר אשר, 'פירוש של מאור הקדש', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כד (תשע"ה), עמ' 125 הערה 12).

ב. סוד שתי ככרות (דף 89א) מקביל, בעריכה כלשהי, לאור זרוע, עמ' 197.

ג. סוד ספירת העומר (דף 84ב) מקביל, בעריכה כלשהי, לאור זרוע, עמ' 194.

אלא שכל עיקר זיהויו של "קובץ סודות" זה עם רמד"ל טעון בדיקה מחודשת. ברור שחלק מסודותיו משל רמד"ל כיון שהם מקבילים לדבריו בחיבוריו האחרים, אך אין כל הכרח להניח שכל הסודות משל מחבר אחד הן, כיון שהעתקת הקובץ מאוחרת למדי - המאה הי"ז. זיהויו עם רמד"ל נעשה ע"י ג"ש, 'הכרת פנים וסדרי שרטוטין', מ"ד קאסוטו, י' קלוזנר וי' גוטמן (עורכים), ספר אסף, ירושלים תשי"ג, עמ' 467, הערה 34 (נדפס שוב: הנ"ל, שדים רוחות, עמ' 258, הערה 47.) "ואולם דווקא זיהוי מחבר הקטע שנדון שם, 'סוד הכרת הפנים', מסופק הוא. בעמ' 459 העיר שלום על ההקבלה בין קטע זה ובין סימן קכב ב'שערי תשובה', ובתוך כך קיבל את המסקנה שהתשובה מקורית, להוציא שינוי אחד או שניים בנוסח" (אבישי בר אשר, 'קבלה ומנהג: תשובות הגאונים ומדרשות ה'קדמונים'
בפולמוס המנהגים ב'זוהר' ובסביבתו הספרותית', תרביץ, שנה פד, חוברת א־ב (תשע"ו), עמ' 203 הערה 31).

ואם כן ניתן בשופי לומר שארבעת הסודות המקבילים הללו - של רבי דוד בר"י החסיד הם, ולא של רמד"ל. והדבר טעון בדיקה.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 54 אורחים