מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

בעל האקדמות- בירור

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' יוני 10, 2011 12:05 am

גם זה הבל כתב:משיח יתכן להיות אף בת אחר בת, רבי היה מיוחס לדוד המלך דרך הבנות כמבואר בירו'.

עד כמה שבדקת את העניין הרי הדבר תלוי בחקירה אם המשיח יהיה מזרע דוד המלך ע"ה מדין ירושה או שמא מדין הבטחה בלבד לא יסור שבט מיהודה - ולדעת הרמב"ם הרי זה מדין ירושה ולכן פסק בהלכות מלכים פרק א הלכה ט מלכי בית דוד הם העומדים לעולם שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות מביתו שהרי נאמר לירבעם אך לא כל הימים.
ולדעתם של רבני חב"ד פסק הרבי מלובאביטש ז"ל כדעת הרמב"ם ולמרות כן רצונם לומר שהרבי הוא המשיח – ובקטע הזה איני מוצא ידי ורגלי איך יתכן כדבר הזה.
ולרבני חב"ד הפתרונים.

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' יוני 10, 2011 6:27 pm

תולעת ספרים07 כתב:שלום לך שבטיישראל
באמת מאמר יפה בנוגע לאקדמות – באשכול שפתחת בפרוס עלינו חג העצרת
וכפי שכבר החמיא לך רבינו א"ס ובצדק.

אני נוטה להאמין שרב ישבב הסופר כבר יטפל בך – במה שכתבת להניח כדבר פשוט שחציו השני של תוכן האקדמות הוא פיוט אשר שולב בתוך הרשות למתרגם ומשום כך אין כל בעיה של הפסק וכדו'. ואישתמיטתא דבר זה לכלל הפוסקים.
גם לא כתבת להוכיח [כל כך] שאמנם היה מותר להם להתפייט באמצע קריאת התורה אם זה לעולה אם זה למתורגמן...
אילו היית מציץ בפורום בתדירות גבוהה יותר – ללא כל ספק הנספח היה מכפיל את עצמו החל מהאליהו רבא ועד....

איפה כתבתי דבר כזה שחציו השני של תוכן האקדמות הוא פיוט אשר שולב בתוך הרשות למתרגם ?!
אולי לא הבנת את דברי ....

כן היה המנהג שהתמרגם הוסיף פיוטים בארמית באמצע התרגום - עי' מחזורי נירנברג וורמייזא בשביעי של פסח
(ואגב, וכי מה לדעתך הוא הפיוט "ארכין" הנדפס בכל המחזורים עד ימיניו ?!)

דברי האליה רבה היו ידועים לי מאז ומקדם - ומשום מה איני רואה בדיוק איפה הם היו אמורים ליכנס לתוך המאמר שערכתי ....
(חוץ מזה שדבריו קדשים כגידים וצ"ב מהו כוונתו "לנס שהיה במדבר" - כפי הנראה לי אין כוונתו להמעשה אקדמות המצויה תח"י והמקובל אצל כל כל ילדי תשב"ר ...)

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' יוני 10, 2011 6:31 pm

תולדות אדם כתב:בפיסקא: רְבוּתָא דְיַעֲבֵּד לִי, כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא
שמעתי שבנוסחאות ישנות היתה הגירסא "כַּד מַטְיָא יְשׁוּעֲתָא" שהוחלף בגלל פחד הצנזורה/סילוף הנוצרים שלא יפרשו יְשׁוּעֲתָא כרצונם, מי יודע פרטים?

אכן כן הוא הנוסח במחזור כת"י הספרייה הבריטית (ממנו העליתי ציולם במאמר "הרמן ורשותא"), וכ"ה בפירושי הראשונים ז"ל

אך משום מה דבריך אינם נהירין
קבצים מצורפים
ישועתא.PNG
ישועתא.PNG (8.03 KiB) נצפה 5817 פעמים

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' יוני 10, 2011 6:34 pm

ישבב הסופר כתב:
תולעת ספרים07 כתב:כמו כן יש לעיין במחזור ויטרי ושם מביא ממה שכתב רבי מאיר ש"ץ באקדמות - ועד כמה שזכור לי מתוכן דבריו שם משמע שחסר לנו חלק נכבד מתוכן האקדמות.
וצריך ישוב.

במחזור וויטרי לא מוזכר פיוט אקדמות כלל! וזה באמת פלא, כי יש שם דיברא אחת מר"מ ש"ץ ועוד רשות אחד שלא במקומו, אבל אקדמות לא מופיע שם כלל.

מה הפלא ?

פשוט מאוד, הפיוט "אקדמות" פשוט לא היה מקובל במנהג הצרפתי המיוצג במחזור ויטרי, ולמנהג זו אמרו הפיוט "אפילו כל נימי" במקומו, ותו לא מידי

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' יוני 10, 2011 7:01 pm

שבטיישראל כתב:דברי האליה רבה היו ידועים לי מאז ומקדם - ומשום מה איני רואה בדיוק איפה הם היו אמורים ליכנס לתוך המאמר שערכתי ....
(חוץ מזה שדבריו קדשים כגידים וצ"ב מהו כוונתו "לנס שהיה במדבר" - כפי הנראה לי אין כוונתו להמעשה אקדמות המצויה תח"י והמקובל אצל כל כל ילדי תשב"ר ...)

יושבים כאן שבועות וטוחנים בכוונת האליה רבה והשערי אפרים והט"ז וכו' וכו' וראה בעלים לתרופה שכבר סחבנו עד לכאן איך זה שהיו מפסיקים באמצע קריאת התורה לומר אקדמות - ובמאמר שלך הכל עורבא פרח - אין הפסק ואין כלום - פשוט אישתמיטתיה להו לכלל הפוסקים שהיה פעם מתרגם והמתרגם אמר רשות וכל האקדמות הוא חלק מן הרשות
יתכן בהחלט שאתה צודק - בדבריך - אך לדעתי היה לך להזכיר את הפוסקים שטרחו הבין איך זה שמפסיקים באמצע קריאת התורה לומר את האקדמות - ולתרץ אותם - הוא אשר אמרתי שעליך רבי שבטי לבקר אותנו לעיתים קרובות יותר.

בכל אופן גם לשיטתך - עדיין צ"ב מדוע דווקא בעצרת נותר לנו המנהג של לומר רשות - ועליך לחפש איזה סיפור מדוע מנהג זה נשאר בעצרת אם זה הסיפור של אליה רבה אם זה שאר סיפורים אשר העלו כאן...

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' יוני 10, 2011 7:57 pm

תולעת ספרים07 כתב:
שבטיישראל כתב:דברי האליה רבה היו ידועים לי מאז ומקדם - ומשום מה איני רואה בדיוק איפה הם היו אמורים ליכנס לתוך המאמר שערכתי ....
(חוץ מזה שדבריו קדשים כגידים וצ"ב מהו כוונתו "לנס שהיה במדבר" - כפי הנראה לי אין כוונתו להמעשה אקדמות המצויה תח"י והמקובל אצל כל כל ילדי תשב"ר ...)

יושבים כאן שבועות וטוחנים בכוונת האליה רבה והשערי אפרים והט"ז וכו' וכו' וראה בעלים לתרופה שכבר סחבנו עד לכאן איך זה שהיו מפסיקים באמצע קריאת התורה לומר אקדמות - ובמאמר שלך הכל עורבא פרח - אין הפסק ואין כלום - פשוט אישתמיטתיה להו לכלל הפוסקים שהיה פעם מתרגם והמתרגם אמר רשות וכל האקדמות הוא חלק מן הרשות
יתכן בהחלט שאתה צודק - בדבריך - אך לדעתי היה לך להזכיר את הפוסקים שטרחו הבין איך זה שמפסיקים באמצע קריאת התורה לומר את האקדמות - ולתרץ אותם - הוא אשר אמרתי שעליך רבי שבטי לבקר אותנו לעיתים קרובות יותר.

ע"ז שאתם יושבים כאן שבועות וטוחנים .... בין איך נישט שולדיג ....

מ"מ כנראה שלא קראת טוב את המאמר - המאמר כולו מבוסס על התקופה הקדומה בה עוד היו נוהגין לתרגם הקריאה בחג השבועות, ואז בטח לא היה שום חשש הפסק
ואכן הזכרתי שלאחר שהופסק לגמרי מנהג התירגום אכן נוצר פולמוס אצל האחרונים ז"ל אי מותר להפסיק באמצע הקריאה לאמירת הפיוט אקדמות מאחר וכבר אין צורך לומר "רשות למתרגם" באמצע הקריאה [ראה צילום מצורף]

ואכן לא ראיתי מן הצורך להעתיק את כל הפולמוס בענין הט"ז והשערי אפרים והשאגת אריה והמחלוקת בק"ק ויניציאה וכו' וכו' וכו' מאחר שאין ענין פולמוס זו נוגע כלל לענין המאמר המבוסס על תקופה קדומה ביותר

הבנת ?

תולעת ספרים07 כתב:בכל אופן גם לשיטתך - עדיין צ"ב מדוע דווקא בעצרת נותר לנו המנהג של לומר רשות - ועליך לחפש איזה סיפור מדוע מנהג זה נשאר בעצרת אם זה הסיפור של אליה רבה אם זה שאר סיפורים אשר העלו כאן...


אכן גם אני הק' שאלתי את השאלה הזאת ונשארתי בצע"ג ....
התיאוריה היחידה שאני יכול לחשוב הוא שמשום שמאוד חיבבו את הפיוט ווהתוכן הנשגב של הפיוט הנשגב לא רצו בשום אופן לוותר על אמירתה (ויתכן שגם הסיפור הידוע תרם מעט לזה, ואכמ"ל)

מ"מ אני מעדיף לישאר עם חלק העובדות ...
ואת חלק הסיפורים [כולל סבתא, סבתא רבה, והחתול] ... לאז איך פאר דיר ... ובתשו"ח
קבצים מצורפים
ז.PNG
ז.PNG (19.33 KiB) נצפה 5793 פעמים

ישבב הסופר
הודעות: 2736
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי ישבב הסופר » א' יוני 12, 2011 10:08 pm

שבטיישראל כתב:
ישבב הסופר כתב:
תולעת ספרים07 כתב:כמו כן יש לעיין במחזור ויטרי ושם מביא ממה שכתב רבי מאיר ש"ץ באקדמות - ועד כמה שזכור לי מתוכן דבריו שם משמע שחסר לנו חלק נכבד מתוכן האקדמות.
וצריך ישוב.

במחזור וויטרי לא מוזכר פיוט אקדמות כלל! וזה באמת פלא, כי יש שם דיברא אחת מר"מ ש"ץ ועוד רשות אחד שלא במקומו, אבל אקדמות לא מופיע שם כלל.

מה הפלא ?

פשוט מאוד, הפיוט "אקדמות" פשוט לא היה מקובל במנהג הצרפתי המיוצג במחזור ויטרי, ולמנהג זו אמרו הפיוט "אפילו כל נימי" במקומו, ותו לא מידי

ההסבר טוב ויפה אבל אינו ממלא ספקי. במחזור וויטרי בדיברה שניה באמצע (מאות מ"ם ואילך עד סוף הדיברה) יש דיברה מרבי מאיר ש"ץ שמתחילה "מישך שדרך ועבד נגו אמר להון ננסא וכו'". ומדוע יקחו הדיברה שלו ויניחו הרשות? ואולם זה לא איכפת לי, מפני שכבר היה לעולמים.
אבל הרי בסוף הענין אחרי קריאות והפטרות מחבר המחזור מביא יותר משמונה רשויות למתרגם הפטרות, ולא הסתפק באחד או שנים. וגם אחרי פיוט 'אפילו כל נימי' ישנה עוד רשות למתרגם התורה (ועיין דברי המהדיר שאין מקומה שם אלא לשביעי של פסח, בראיות בלתי מוכיחות, לדעתי). עכ"פ זה שלא נהגו לאומרו ואמרו אחר במקומה אינו מספיק להסביר מדוע זה לא חדר לאף אחד מכל מחזורי ויטרי להעתקותיהם וגלגוליהם.

גם זה הבל
הודעות: 346
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי גם זה הבל » ב' יוני 13, 2011 1:29 am

(
תולעת ספרים07 כתב:
גם זה הבל כתב:משיח יתכן להיות אף בת אחר בת, רבי היה מיוחס לדוד המלך דרך הבנות כמבואר בירו'.

עד כמה שבדקת את העניין הרי הדבר תלוי בחקירה אם המשיח יהיה מזרע דוד המלך ע"ה מדין ירושה או שמא מדין הבטחה בלבד לא יסור שבט מיהודה - ולדעת הרמב"ם הרי זה מדין ירושה ולכן פסק בהלכות מלכים פרק א הלכה ט מלכי בית דוד הם העומדים לעולם שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות מביתו שהרי נאמר לירבעם אך לא כל הימים.
ולדעתם של רבני חב"ד פסק הרבי מלובאביטש ז"ל כדעת הרמב"ם ולמרות כן רצונם לומר שהרבי הוא המשיח – ובקטע הזה איני מוצא ידי ורגלי איך יתכן כדבר הזה.
ולרבני חב"ד הפתרונים.

מה שייך בזה מחלו' בסנהדרין צ"ח : מובא שרבי יכל להיות משיח [אמנם אפשר לפרש ר את הגמ' אחת אך כך הם פשוטם של דברים ומבדיקה מהירה באוצר גמ' זו מרבים לצטט חסידי חב"ד] ויעויין עוד ירו' שבת ט"ז., ובירו' כמדומני בתענית וכן בבראשית רבה פל"ג ס"ג מובא שרבי היה צאצא דוד המלך דרך הבנות (וראיתי שכן הוכיח הרי"ח סופר אך לא הצלחתי לראות את מסקנת דבריו שם))

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי גוראריה » ב' יוני 13, 2011 2:02 am

אין זו גמ' בכתובות שרבי היה מהבנות?

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' יוני 13, 2011 2:21 am

עד כמה שזכור לי חסידי חב"ד מרבים לצטט את דברי הגמ' בכדי לדון בפשט הגמ' אם אמנם רבי הקדוש היה יכול להיות משיח בפועל ממש אם לאו - או שמא רק רק נשיא - בכל אופן פלג גדול בחב"ד מתעקש לומר שהמשיח חייב להיות בן אחר בן ומשלמה המלך דווקא ולמרות כן לדעתם הרבי מחב"ד הוא הוא המשיח.
את החקירה שכתבתי דומני שהאבני נזר מדבר מזה - וכתבתי את מה שכתבתי אלא כדי להדגיש שכבר חסידי חב"ד דנים בזה בעניין הגמ' עם רבי הקדוש וגם הרבי מלובאביטש ז"ל עצמו דומני שדיבר הרבה מזה הגמ' - ואין כל טעם להיכנס כאן לויכוח הגדול ביניהם.

נ.ב: הדבר שהכי הצחיק אותי - זה העובדה שיש כמה משפחות כמו חרל"פ ועוד כהנה אשר לטענתם גם הם נכדים של דוד המלך ע"ה וכבר בוצע בדיקה גנטנית ולדעתם יש גן מסויים שמצוי רק אצל נכדיו של דוד המלך ע"ה - או שכן או שלא - הייתי מרחיב בזה יותר אך מה לעשות כמה שאני יותר נכנס לזה זה קצת מתחיל כבר להצחיק...
ולא אוכל לפרט יותר.
[הרי גם הימח"ש הס מלהזכיר היה נכד וד"ל]

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' יוני 13, 2011 3:32 am

ישבב הסופר כתב:
שבטיישראל כתב:
ישבב הסופר כתב:במחזור וויטרי לא מוזכר פיוט אקדמות כלל! וזה באמת פלא, כי יש שם דיברא אחת מר"מ ש"ץ ועוד רשות אחד שלא במקומו, אבל אקדמות לא מופיע שם כלל.

מה הפלא ?

פשוט מאוד, הפיוט "אקדמות" פשוט לא היה מקובל במנהג הצרפתי המיוצג במחזור ויטרי, ולמנהג זו אמרו הפיוט "אפילו כל נימי" במקומו, ותו לא מידי

ההסבר טוב ויפה אבל אינו ממלא ספקי. במחזור וויטרי בדיברה שניה באמצע (מאות מ"ם ואילך עד סוף הדיברה) יש דיברה מרבי מאיר ש"ץ שמתחילה "מישך שדרך ועבד נגו אמר להון ננסא וכו'". ומדוע יקחו הדיברה שלו ויניחו הרשות? ואולם זה לא איכפת לי, מפני שכבר היה לעולמים.
אבל הרי בסוף הענין אחרי קריאות והפטרות מחבר המחזור מביא יותר משמונה רשויות למתרגם הפטרות, ולא הסתפק באחד או שנים. וגם אחרי פיוט 'אפילו כל נימי' ישנה עוד רשות למתרגם התורה (ועיין דברי המהדיר שאין מקומה שם אלא לשביעי של פסח, בראיות בלתי מוכיחות, לדעתי). עכ"פ זה שלא נהגו לאומרו ואמרו אחר במקומה אינו מספיק להסביר מדוע זה לא חדר לאף אחד מכל מחזורי ויטרי להעתקותיהם וגלגוליהם.

אם כבר אז תשאל יותר טוב ... וכי למה הצפרתים בכלל אמרו פיוט אשכנזי ?
על מנהגים של קהילות שונות אי אפשר לשאול !!! ממ"נ .. אם כבר יש דברים הרבה יותר תמוהים מזה !!
(רוצה דוגמא ?! קח .. וכי איך נכנס הרהיט "אז רוב נסים" השייך לקדושתא "אוני פטרי רחמתים" של ייני לתוך הקדושתא "אלוקים בצעדך הכות פתרוס" של ר' יוסף טוב עלם)

מה לעשות .. כך היה המנהג שלהם ..

ואם כבודו מתעקש על איזשהו הסבר .. אז הנה ..
בצרפת לא אמרו הפיוט אקדמות מילין שהוא רשות למתרגם לר"מ ש"ץ שהיה פייטן אשכנזי משום שהעדיפו את פיוט הרשות למתרגם "אפילו כל נימי" שחובר ע"י פייטן צרפתי, ומש"ה לא נכנס הפיוט אקדמות מילין לאף כתב יד של מחזור ויטרי מכיון דלא היה אף קהילה בצרפת שנהג לאומרה (ואפ' באשכנז המזרחי היו קהילות שלא נהגו לומר אקדמות כי אם אפילו כל נימי, ועי' בכת"י מינכן 21 שהעלתי צילום במאמרי)
וא"ת א"כ מה סומקא דמא של פיוט הדיברא "מישך שדרך" שהוא ג"כ פיוטו של ר"מ ש"ץ וגם הקהילות הצפרתיים נהגו לאומרה ושפיר נמצא גם במחזור ויטרי?
וי"ל דשאני הדיברא "מישך שדרך" כיון דלא נתחברה כדיברא בפנ"ע כי אם כהמשך של הדיברא שלפניו "חנניה מישאל ועזריה" שהוא פיוט דיברא קדום ביותר שהיה נהוג בכל הקהילות באשכנז ובצרפת, אך דא עקא שהפיוט המיוסד ע"פ א"ב נגמר באות למ"ד, ור"מ ש"ץ המשיך את הפיוט מאות מ"ם עד גמירא, ומש"ה נהגו גם הקהילות הצרפתיים לומר הפיוט "מישך שדרך" לר"מ ש"ץ כהמשך של הדיברא "חנניה מישאל ועזריה", ולא כפיוט דיברא בפנ"ע
ומש"ה שונה דינו של הדיברא "מישך שדרך" מהרשות "אקדמות מילין, שלא נהגו באמירתה בשום קהילה בצרפת (וגם בק"ק באשכנז המזרחי) ומש"ה מעולם לא נכנס למחזור ויטרי


[בענין הערת המהדיר על הפיוט "אולי פומי" - אין לי תח"י כעת מחזור ויטרי מהדורת אוצה"פ כך שלא אוכל כעת לדון בראיותיו של המהדיר שאינני זוכרם בע"פ]

ישבב הסופר
הודעות: 2736
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יוני 13, 2011 3:58 am

אבל בסוף בקריאות והפטרות הוא מביא כמה וכמה רשויות להפטרה ולמה הסתפק כאן ברשות אחד למתרגם הקריאה (או שתים, אבל לא אקדמות), אם היתה כ"כ נפוצה במקומות אחרים, ואינו מזכירה כלל? בהפטרות רואים גמישות באיזה רשות נהגו לומר, וכאן יש קשיחות יתירה, אך ורק 'אפילו כל נימי' וזהו?

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' יוני 13, 2011 4:07 am

בכלל הרי יש נפק"מ בין הרשויות למתרגם הקריאה ומתרגם ההפטורות
דברשות למתרגם הקריאה הינו קבוע לאותו קריאה [דהיינו אפילו כל נימי לשבועות ואולי פומי לשביעי של פסח] וגם פיוט הרשות תמיד מסתיים מענין הקריאה, משא"כ ברשות למתרגם ההפטורה דאין הרשות קבוע לאותו קריאה ואין בין תוכן הרשות לתוכן ההפטורה שום קשר או רמז כלשהו

ומ"מ הא דמביא כמה רשויות למתרגם ההפטורה ורק ב' רשויות למתרגם הקריאה אינו קשה כלל, מכיון שלא הרי הקריאה כהרי ההפטורה, דהרי לא נהגו לתרגם הקריאה כי אם בשביעי של פסח וביום א' דשבועות, משא"כ בההפטורות דמנהג צרפת לתרגם כל ההפטורות של כל ימי חג הפסח כולל שחוה"מ וגם ההפטורות של ב' ימי חג השבועות, ומן הכי הצורך לכמה וכמה פיוטי רשויות למתרגם מההפטורה, משא"כ ברשויות למתרגם הקריאה דל"צ כי אם אחת הקבוע לשביעי של פסח (ומתוכן הקריאה של שש"פ) ואחת הקבוע ליום א' דשבועות (ומתוכן הקריאה של יום א' דשבועות)

ישבב הסופר
הודעות: 2736
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יוני 13, 2011 5:23 am

בסופו של דבר נעניתי לך שאין ליפלא ע"ז שלא הביאו את הפיוט 'אקדמות' במחז"ו, אבל זה עדיין לא ענית לי, כאשר שאלתי בראשית האשכול, מהו המקור הראשון לפיוט?

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' יוני 13, 2011 4:53 pm

ישבב הסופר כתב: מהו המקור הראשון לפיוט?


לאיזה פיוט כוונתך ?


(לא הייתי כאן מראשית האשכול, ואתכם הסליחה)

ישבב הסופר
הודעות: 2736
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יוני 13, 2011 5:03 pm

אקדמות מילין

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' יוני 13, 2011 5:37 pm

כבר מופיע במחזור וורמיישא משנת ל"ב ובמחזור נירנברג (חלקו) משנת צ"א
וכפי שהעיד הרוו"ה כבר נמצא במחזור כת"י משנת י"ח שהיה תח"י

לא ידוע לי על המקור הקדום ביותר

ספרים
הודעות: 69
הצטרף: ה' מרץ 01, 2012 5:10 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי ספרים » ו' מאי 18, 2012 2:07 am

הקפצה

ביקוש האמת
הודעות: 52
הצטרף: ה' אפריל 26, 2012 9:33 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי ביקוש האמת » ו' מאי 18, 2012 3:01 am

חכם באשי היקר
אמור את האמת האם אתה כופר רק בסיפור הנ"ל על ר ' מאיר ש"ץ או דאתה כופר בכל עניין נהר סמבטיון- [הרי כידוע במדרש יש תוספת שהשיב לר"ע אף בזה איני מאמין כלומר שאף בזמנם לא היה הדבר כעובדה מוכחת- ור"ע אפשר שהוכיח לו ממה שמקובל בעולם ואכממ"ל]
במבקשי תורה בשנת עא האריכו הרבה בענינו של נהר סמבטיון

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי חכם באשי » ו' מאי 18, 2012 6:18 pm

היכן ראית בדבריי דלעיל, שחלילה, אני כופר בקיומו של נהר סמבטיון?!

עמקן
הודעות: 1264
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי עמקן » ו' מאי 18, 2012 7:02 pm

בלי לכנס לעצם מסורת על המעשה על בעל האקדמות, שלצערי אין זמן לברר, המעשה בנוי על הנחות שנראים אינם נכונים כלל.
הקל שבהם הוא שידעו הראשונים היכא נמצאו עשרת השבטים בזמן הראשונים והיה בידם להגיע אליהם, שנשכח אח"כ וגם ליכא רמז לזה בדברי הראשונים.
ומה שתמוה ביותר שלפי המעשה היה מסורת אצל הראשונים שעשרת השבטים היו מקובלים גדולים מאד והכי גדולים בקבלה מעשית גם יותר מחסידי אשכנז שהיו להם יד בקבלה, עד כדי כך שהחליטו להביא אחד מעשרת השבטים בשביל זה. יש מחל' בגמ' אם עשרת השבטים עתידים לחזור בכלל אבל עכ"פ אין שום מסורת שהם הצדיקים וגאונים וכ"ש לא הכי גדולים בעולם. ואין שום מסורת שהיו בקיאים בקבלה מעשית. זולת המעשה הנ"ל אין שום רמז לכל זה לא בחז"ל ולא בראשונים וגם אחריו לא היה כמוהו.
תולעת ספרים07 כתב:דרך אגב בנוגע לגולם:
אכן קיבלתי אישור מבית.... שיש אגרות קודש אשר שם מופיע להדיא כדברים האלו [לערך] ....בהיותי בגיל ארבע סיפר לי אבי על הגולם...

זה מצחיק לעשות ממעשה שהוגד לילד בן ארבע, כפי זכרונו כשנתגדל, "מסורת בן אחר בן".

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אוגוסט 29, 2012 7:13 pm

על אף שאנו די רחוקים משבועות, נודע לי עכשיו על ספרו של ריבקינד, בו הוא דן באגדת חיבור 'אקדמות'.
הספר הוא באידיש, שאיני יודע לקרוא, אך כן הבנתי מהצילומים שבתוכו.
את הספר כולו ניתן לראות כאן: http://archive.org/details/nybc211740


מחולת המחנים
הודעות: 2763
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' יוני 01, 2014 3:02 pm

מאמר של הרב נחום זאב רוזנשטיין על פיוט האקדמות ומחברו.

איש_יהודי
הודעות: 41
הצטרף: א' מרץ 02, 2014 1:12 am
מיקום: ניו יארק

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי איש_יהודי » ב' אפריל 13, 2015 5:53 am

אינני זוכר בבירור היכן ראיתי, אך ראיתי פעם מעשה באידיש אודות הפיוט שר' מאיר היה מחבר פיוטים בלה"ק והמלאכים היו "גונבים" לו את הפיוטים ומשבחים בהם את הקב"ה לפני שר' מאיר הספיק, וכשנודע לר"מ אודות זה חיבר אקדמות בלשון ארמי.

אודות הנכתב כאן אפשר לצטט מה שאמרו אודות סיפורי הבעש"ט שמי שמאמין שכולם נכונים אינו אלא שוטה, ומי שאינו מאמין שהיו יכולים להיות הוא אפיקורס.

איש_יהודי
הודעות: 41
הצטרף: א' מרץ 02, 2014 1:12 am
מיקום: ניו יארק

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי איש_יהודי » ו' מאי 22, 2015 9:04 am

ואולי אפשר להביא סימוכין למעשה הנ"ל ממבנו של הפיוט, שמתחיל לספר איך המלאכים משבחים להקב"ה וממשיך שבכל זאת אוהב הקב"ה שבחיהם של ישראל יותר מכולם.

חברא
הודעות: 180
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי חברא » ו' מאי 22, 2015 4:47 pm

מתוך המאמר הנ"ל [של הרב נחום זאב רוזנשטיין]:

אחד הפוסקים החשובים שהצדיק בזמנו את השארת המנהג על מתכונתו הישנה, דהיינו שיש לומר "אקדמות" אחר ברכת הכהן וקריאת הפסוק הראשון, הוא האליה רבה [תצד, ה] ובדבריו נמצא טעם מענין למנהג זה. וז"ל "נמצא נדפס בלשון אשכנז ישן נושן מעשה באריכות דעל מה תיקנו אקדמות, וכו', וכיון שהמעשה היה במדבר לכן תיקנו לאמר אחר "במדבר סיני" זכר לנס".

הנוסח הקדום ביותר של המעשה המופלא שהוזכר באליה רבה, שבגללו תוקן אמירת פיוט האקדמות

כבר לפני כ400 שנה אנו מוצאים מעשה מופלא בנוסחאות שונות המתאר כיצד נכתב פיוט זה, תחת הכותרת "מגילת רבי מאיר".

מעשה זה הוזכר בקיצור בספר בית יער הלבנון לר' אברהם יגל מחכמי איטליה (נפטר שפג והתכתב בהלכה עם גדולי דורו כרמ"ע מפאנו, ועוד, והזכיר בדבריו כתב ששלחו רבני צפת מרן הבית יוסף המבי"ט ועוד, לרבני איטליה על פריצות גדר ביין נסך וריבית ושטענז), שנמצא בכת"י, וקטעים ממנו הודפסו במקומות שונים, וז"ל "ולקהילות הקדושות בני אשכנז נמצא מגילה אחת אשר קצתם נוהגים לזכרם בשבועות... מזכרון נס נעשה ליהודים בארצות אשכנז במקום מלך עריץ אשר לקול כומר אחד אשר... בכשפיו הרג והכה... ביהודים מכה רבה והיה מבקש להשריש ביצתם מארץ החיים והתכנסו כל קהילות היהודים אל המלך ושאלו זמן להביא גם המה איש בפרץ ויוכל להלחם עם הכומר ההוא בפעולותיו ודבריו ובזמן המקובל מהמלך הביאו איש עתי מבני עשרת השבטים אשר דבר בחכמתו על כומר ההוא והציל היהודים מידו". בתיאור זה לא מוזכר "מדבר", וכ"כ הוא לא מוזכר בנוסחא שהופיעה משנת תנ"ד (1694) ואילך, [ראה להלן], ולכן בהכרח שלפני האליה רבה היתה נוסחא אחרת.

לאחרונה התגלתה גרסא מפורטת למעשה, והיא הגרסא הקדומה ביותר שלפנינו, שהועתקה ותורגמה בשנת ש"צ (כת"י פריס – כי"ח 152/7 (ס' 3243 במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבבית הספרים הלאומי) מכתב יד קדום יותר שנכתב באידיש, ע"י ר' ישראל כהן, ונדפסה בשנת ת"כ. ובה מתבאר למה היתה כוונת האליה רבא. כיון שהסיפור ארוך נעתיק אותו בקיצור ובראשי פרקים.

"בימי הקיסר אנדיס מרטין די לאנצי [בשנת ד"א תע"א] היו בעולם מכשפים רבים, ונתחברו יחד ובנו גלגל אחד, וקשרו אליו בחכמתם שד אחד. וכאשר רצו אנשים ללמוד את חכמת הקסם היו יושבים על אותו גלגל, והשד היה בוחר אחד מהם כשכר ועושה בו כל חפצו והורגו, ושאר התשעה היה מלמדם מלאכות קסם וכשפים, והיו רבים שעשו כך, ולמדו ממנו את חכמת הכישוף. פעם אחת באו עשרה יהודים לאותו גלגל, ואחד מהם שחשש שיבחר בו השד כשכר קרא קריאת שמע. והשד שפחד מכך כעס ושבר את הגלגל והרג את שאר תשעת היהודים.

אחד תלמידיו של אותו שד היה כומר גדל קומה וכושי, ורצה לנקום על שבירת הגלגל ע"י יהודי. והרג בכח כישופו שלושים אלף ושמונה מאות וששים יהודים, ע"י נגיעה קלה במצחם. והתלוננו אצל הקיסר, והסכים הכומר המכשף להפסיק, בתנאי שבתוך שנה יבוא איש מהיהודים וילחם עמו ואם ינצח את הכומר יפסיק להרגם, ואם הכומר ינצח יהרוג ח"ו את כל היהודים. והיהודים פחדו מאד והתפללו וצמו ונתנו צדקה וחזרו בתשובה.

אחר זמן התגלה לחכמים בחלום שהאיש שיכול להלחם עם אותו כומר הוא אחד מבני עשרת השבטים הנמצאים מעבר לנהר סמבטיון שזורק אבנים כל השבוע ונח בשבת. ובעצה אחת החליטו לשלוח את רבי מאיר החזן עם מלווים שילך אל מעבר לנהר סמבטיון לקרוא לאותו איש. ועבר לבדו את הנהר בשבת מחמת הפיקוח נפש שבשליחותו. וכשהגיע לשם רצה בית הדין של השבטים לדון אותו לסקילה על שחילל שבת. וכשראו את איגרתו שהגיע מחמת פיקוח נפש. והפילו בני עשרת השבטים גורל מי ילך להציל את היהודים ועלה הגורל ליהודי פיסח זקן וקטן שנקרא דן , ועבר את הנהר בשבת מחמת הפיקוח נפש, ורבי מאיר נשאר שם כיון שלא היה בחזרתו היתר של פיקוח נפש, ואף גיטין לא כתבו לנשותיהם כיון שענין זה לא דחה את השבת, ונשארו נשותיהם עגונות.

כשהגיע אותו יהודי זקן למקום בו אמורה להתקיים המלחמה בכישוף עם הכומר, התקבצו לשם הקיסר היהודים וגויי הארץ. בתחילה יצר אותו כומר בכוחות הטומאה נס [דגל] של נחושת כבד שכדי לסחוב אותו צריך שבעה אנשים, וע"י כישוף זרק אותה לאדמה ונבלע ולא ניכר מקומו. ואמר לזקן שינסה להוציא את הנס מהאדמה, והזקן אחר שרחץ ידיו הצליח בנס להוציא את הנחושת ולזרוק אותה ה באויר לגובה רב, ואמר לכומר שינסה להורידה ואם לא יצליח יהרגנו וראשו יהיה תלוי על אותה נחושת, ואח"כ יוליך אותה עם גוויתו למדבר ויקברנה שם במקום שלא יוודע לאיש, ולא הצליח אותו כומר להורידה.

אח"כ עשה הכומר נסיון שני וברא שני אבני ריחים גדולות טוחנות, ואח"כ עשאם בכישוף לחתיכות מפוררות בידו. והזקן אמר שבכח הקב"ה יכול גם הוא לעדשות כן, ובתחילה עשה מאותם פירורים הר גבוה, ונפח אח"כ באפיו והתחלק ההר לשנים, וגיבלם –לש אותם ונעשו משני חלקי ההר שני ריחים גדולות מהראשונים שעשה הכומר, ואח"כע פיררם לחול דק, ושוב יצר מהם ריחים, והכומר רצה להוריד את הריחים ולא יכל.

אח"כ יצר הזקן שלהבת אש בוערת שאינה מזיקה, ושרף באש זו את כל מלמדי הכישוף של הכומר. ואמר לכומר שינסה לכבותה, והביא הכומר מים רבים בכישוף ולא הצליח לכבות את האש. ורק היהודי הזקן הצליח להעלים את האש. והתייאש אותו כומר מחייו, והתחננן לזקן שלא יהרגנו.

וכל אותו זמן עמדו אותו נס [דגל] מנחושת, ואותם ריחים באויר, ואמר הזקן שיעשה עוד נסיון אחד - שהכומר שינסה לכופף עץ שעמד שם ולא נחתך מעולם, ולא הצליח. ואמר הזקן עכשיו תנסה אתה להחזיקנו ואני לכופפו, ולאחר שהזקן כופפו בקלות, אמר לכומר שיאחז בראש העץ ויישר אותו. ואמר הזקן לנמצאים שם "ראו אם יש בו כח להחזיקו אחרי שאני אעזוב את ראש האילן בידו", וכשעזב הזקן את ראש העץ התיישר העץ במהירות והכומר הועף מראש העץ וראשו ניתץ בנס הנחושת שהיה באויר , וגופו נטחן בריחים שהיו שם. ואח"כ פרחו כל הדברים הללו למדבר.

כך ניצלו היהודים, והקיסר ושריו הודו כי ה' האלוקים הוא מלך ישראל וגואלו וחזרו היהודים בשמחה לבתיהם. ולמחרת שהיה ערב שבועות חיבר אותו זקן מעשרת השבטים את פיוט האקדמות כשבראשי בתיו "רבי מאיר בר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן חזק ואמץ", שיש בו שבח הקב"ה והטובות שיקרו להולכים בדרכיו שומרי תורתו ומקיימי מצוותיו, ויש בו דברים על רום העולם והניסים שנעשו לאבותינו במצרים וחוזק אמנותנו והטוב הצפון לעם ישראל וסעודת הלויתן. ואמר להם שלזכר שמו שיאמרו פיוט זה ביום ראשון של שבועות, כשספר פתוח אחר הפסוק הראשון של קריאת התורה "בחודש השלישי באו מדבר סיני", לזכר הדבר שגוויות אותו כומר הסתלקה למדבר, וכך עשו, והתפשט המנהג בכל קהילות אשכנז. ואח"כ נשא אותו זקן אשה וילדה לו בן וקראו מאיר, ויוצאי חלציו של אותו ילד נקראו בשם דן ע"ש אבי אביהם. ונתנו לו היהודים לזקן ולצאצאיו מתנות ומחייה לו לכל חייהם, כיון שבזכותו ניצלו. ומסיים הכותב "ברוך ה' אלוקי ישראל עושה נפלאות לבדו, וברוך שם כבודו לעולם, וימלא כבודו את כל הארץ. ישראל כהן בב"א אברהם יצ"ו כותב בשנת ש"ץ ליצירה. ואחלה פני ב' להגות בזה הספר אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם".


גירסאות אחרות למעשה הנ"ל


מאוחר יותר הובא מעשה זה בשנת תנ"ד בשינויים קלים, וביניהם שהתאריך בו ארע המעשה לגירסא זו היה בשנת קכ"א. ושהיהודי שהגיע שהגיע מעשרת השבטים נקרא שם "היהודי האדמוני" ע"ש צבע שערו. לפי גרסא זו את פיוט ה"אקדמות" חיבר רבי מאיר, בזמן שליווה את היהודי האדמוני, לפני שחצה בחזרה את נהר הסמבטיון, והוא העביר את המנהג לקהילות אשכנז. לפי המסופר באותו מעשה רבי מאיר נשא לאשה את בתו של היהודי האדמוני, והיהודי האדמוני נסע לאשה את בתו של רבי מאיר.

ובספר מעשה גבורות ה' (שנת תרע"ו) המביא את תרגום המעשה באידיש מכת"י שהיה לפניו, ובגרסתו כתב שפיוט אקדמות נתחבר כבר ע"י בזמן קדום והיה נאמר ע"י עשרת השבטים בחג השבועות. ורק החלק הראשון בו יש ראשי תיבות של רבי מאיר התחבר ע"י רבי מאיר. תיקון נוסף מובא שם שהמעשה היה בשנת ד"א תשס"א ולא בד"א תס"א, כדי שזמנו יתאים לזמן הסמוך לחיי רש"י שהזכיר דברים ששמע מרבי מאיר.

חברא
הודעות: 180
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי חברא » א' מאי 24, 2015 11:20 pm

עמקן כתב:ומה שתמוה ביותר שלפי המעשה היה מסורת אצל הראשונים שעשרת השבטים היו מקובלים גדולים מאד והכי גדולים בקבלה מעשית גם יותר מחסידי אשכנז שהיו להם יד בקבלה, עד כדי כך שהחליטו להביא אחד מעשרת השבטים בשביל זה. יש מחל' בגמ' אם עשרת השבטים עתידים לחזור בכלל אבל עכ"פ אין שום מסורת שהם הצדיקים וגאונים וכ"ש לא הכי גדולים בעולם. ואין שום מסורת שהיו בקיאים בקבלה מעשית. זולת המעשה הנ"ל אין שום רמז לכל זה לא בחז"ל ולא בראשונים וגם אחריו לא היה כמוהו.


תנא דמסייע לך:
מצודות דוד שיר השירים ח, ח:
"כבוא הזמן, יאמרו בני יהודה, הנה אחינו בני עשרת השבטים קטנים המה במעשה המצות, כי עוד היו בארצם הדיחום מלכיהם מאחרי ד', ואף כי בגולה. וגם לא נמצא עמהם בעלי חכמה ומדע כדרך שהיה עמי בבית השני אנשי כנסת הגדולה, ומהם נביאים, ולא מצאו אם כן מי להניק אותם מחלב חכמת התורה, ואם כן במה יזכו גם המה אל הגאולה..."


ועיי"ש בהמשך פירושו.

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי ההוא גברא » ה' מאי 05, 2016 12:38 pm

לפי רשימות הספרים שהועברו לצנזורה בעיר אחת באיטליה בשנת ש"נ בערך היה שם מעשה אקדמות נדפס ביידיש. (היה עליה מאמר בעלי ספר, איני זוכר איזה).
מה שלא הגיע לידינו אינו תמוה, כי אבותינו לא הקפידו על שמירת ספרים שאינם ספרי קודש. ספר "אמאדיש דגולא" (סיפור אבירים מתורגם מספרדית לעברית) מוזכר בשפתי ישנים, שמע מינה שהגיע עד אשכנז, והיום ידוע רק עותק אחד בעולם. ר' אליהו בחור חיבר שני ספרים לנשים ביידיש, "בבא דאנטונא" ו"פאריז אונד ווינע", והשני לא הגיע לידינו בשלמות.
יש גם ספר ביידיש מאותה תקופה, מעשה מר' עמנואל בנו של ר' ישמעאל כהן גדול שהיה בגן עדן ובגיהנם וראה את הצדיקים והרשעים ששם, ואיני יודע למה אין מוציאים אותו בעברית, (צריך לנסות לפנות לעוז והדר).
האליה רבא מזכיר שיש סיפור כזה שטוען כך, ואינו אומר שהוא מאמין לו. (באותו זמן היו ספרי טבע שדומים לספרי אגדות, כידוע למי שקרא את הספר "צל העולם" המיוחס לר' מתתיה דלקרוט)

יש מחלוקת בבלי וירושלמי על ייחוסם של רבי ור' חייא. לפי הירושלמי תענית ד ב "רבי חייה רבה מבני שפטיה בן אביטל". ולפי הבבלי כתובות סב ב רבי אתי משפטיה בן אביטל ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד. לפיכך אי אפשר להביא ראיה מהירושלמי שרבי לא היה מבני בניו של דוד מן הבנים, כי הירושלמי חולק על אותו הייחוס המוזכר בבבלי.

מצליח
הודעות: 438
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי מצליח » ו' מאי 06, 2016 4:08 pm

בקובץ חצי הגבורים שהופיע זה עתה לפני פסח יש מאמר מאלף מאוד מר' יחיאל גולדהאבר בענין אגרת ר' ישראל משקלוב להעשרת השבטים ושם באמצע המכתב מזכיר להם הסיפור מבעל אקדמות.

משה פרץ
הודעות: 93
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:41 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי משה פרץ » ב' מאי 16, 2016 8:22 pm

חכם באשי כתב:ובנוגע להיתר אמירת 'אקדמות' לפני הפסוק הראשון של הקריאה, לא ראיתי דברי האליה רבה,
אך כל פיוטי הרשות הארמיים (ש'אקדמות' הוא רק אחד מהם) נאמרו כן, ועוד לפני הא"ר.
יעיין נא כבודו במחזור לשבועות, מהדורת פרנקל, במבוא, וירווה נחת.


עי' בקו' הפסקים באריכות הטעם שאין בזה משום הפסק.

אפשר לראות את הקונטרס ב-
https://mega.nz/#!q8AXQTwR!CYWL5PmBNPBE ... v15rlieW2E

וע"ע בס' שלמא בעלמא סימן תצד.

שייף נפיק
הודעות: 2039
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' יוני 09, 2019 10:27 pm

הערה יפה אמר אחי הג''ר שלמה שיחי' הנה באלדד הדני מצינו שהותיר אחריו הלכות ופסקים וכאן אותו צדיק מבני משה לא מצינו שהותיר אחריו שום פסקים וגילויים מאוצרותיהם העתיקים והנדירים של בני משה? הלא דבר הוא?!
גם, שלא נודע לא שמו ולא מקום קבורתו?!
גם הערה למה ר' מאיר ש''ץ לא רמז את הענין בכל הפיוט?! וסתם מתי חברו ומתי מסרו לו לאותו צדיק מבני משה? האם התעכב שם עוד שבוע ובינתיים כתבו??

עקביה
הודעות: 2968
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי עקביה » ב' יוני 10, 2019 11:22 pm

מתעמק כתב:עוד יש לזכור דברי מנהגי וורמייזא הידועים, שלא נהגו לומר שם אקדמות כי פעם אירע שהשליח ציבור נתלהב באמירת אקדמות ומת מתוך דביקות.

מה מקורה של ידיעה זו?
כמדומני שהמקור לכך שבוורמייזא לא נהגו לומר אקדמות הוא מכך שמנהג זה לא נזכר ב"מנהגים דק"ק וורמייזא".

יבנה
הודעות: 1776
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי יבנה » ג' יוני 11, 2019 12:54 am

עקביה כתב:
מתעמק כתב:עוד יש לזכור דברי מנהגי וורמייזא הידועים, שלא נהגו לומר שם אקדמות כי פעם אירע שהשליח ציבור נתלהב באמירת אקדמות ומת מתוך דביקות.

מה מקורה של ידיעה זו?
כמדומני שהמקור לכך שבוורמייזא לא נהגו לומר אקדמות הוא מכך שמנהג זה לא נזכר ב"מנהגים דק"ק וורמייזא".

ב"נרות שבת" כרך ו' עמ' קע"ה הערה 43 כתוב שהמקור הוא "הקדמה לאקדמות במחזורים". הכותב הוא מרדכי הכהן, ונדפס בשנת תש"ט.
בויקיפדיה ערך אקדמות הניק ג'יס https://he.wikipedia.org/w/index.php?ti ... d=14473356 ציין המקור למנהגי ורמייזא, אף שאין משם ראיה וכדבריך.

עקביה
הודעות: 2968
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי עקביה » ג' יוני 11, 2019 1:09 am

יישר כח!

איש גלילי
הודעות: 2409
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' יוני 12, 2019 4:15 am

למיטב זכרוני: בספר התודעה כתב, שהפיוט נכתב על ידי ר' מאיר ש"ץ בתקופה שהיה עסוק בוויכוחים עם הכמרים. ויכוחים אלו ציערוהו מאד, ובסופו של דבר גרמו למותו. ולכן, אע"פ שפיוטו התקבל בכל קהילות אשכנז, בעירו וורמייזא לא נהגו לאמרו, מפני שהוא הזכיר להם את מותו הטראגי של ר' מאיר.
יש לזה מקור כלשהו?


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים