מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מהי ה'תוספת המגונה'?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' יולי 02, 2012 5:51 pm

כתב ר' אברהם בן הרמב"ם (ספר המספיק לעובדי השם, מהדורת דנה, עמ' 180):
ויש בתי כנסיות שהציבור מתפלל בהם עם תוספת מגונה בברכות קרית שמע. ואבא מארי זצ"ל ותלמידי חכמים אחרים זולתו מתפללים בבתי המדרשות הממלאים אחר החובה בלשונות הברכות, בלא תוספת מגונה

נראה כי דבריו מכוונים כנגד נוסח הברכה הארצישראלית (עי' שם בתחילת העמוד). אך מהי אותה 'תוספת מגונה'?

רחוקים בעיני השערתו של ליבס הכותב
ליבס.png
ליבס.png (21.12 KiB) נצפה 1860 פעמים

תוכן
הודעות: 5091
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 02, 2012 6:29 pm

עיין בסידור רס"ג בברכת יוצר המאורות ובמש"כ שם בהערה.

ישבב הסופר
הודעות: 2738
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יולי 02, 2012 10:22 pm

ליבס הפתי רואה את הכל כתולדה של ע"ז ושיתוף. יבוא יום וייחס את הצווי של כיבוד או"א לאמונה טפילה אחד של ארץ חוילה הקדומה, בה היו הבנים סוגדים לאביהם, ואין קץ לדברי רוח.
נו, מספיק כבר, למה מביאים השערות מאוויל ידוע שחזקתו הוכיחה עליו שהוא בונה מגדלים הפורחים באויר, ווגבוהים עליהם, והכל, הכל (!) בלי שמץ בסיס או יסוד?? לפעמים הקשר שבדבריו בין הראיה להנידון הוא פשוט בגדר 'חריזה' ולא יותר.

בברכה המשולשת
הודעות: 11731
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' יולי 02, 2012 11:33 pm

ויעויין מאמרו של מ' בר-אילן על ליבס "גורלו של ישוע שר הפנים במחקר המדעי", (פורסם בסיני, כך שאמור להיות באוצר).

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' יולי 03, 2012 12:52 pm

ישבב ובברכה,
מה בדיוק הוספתם? גם אני כתבתי שדברי ליבס "רחוקים בעיני".

בברכה המשולשת
הודעות: 11731
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' יולי 04, 2012 11:30 pm

חכם באשי כתב:ישבב ובברכה,
מה בדיוק הוספתם? גם אני כתבתי שדברי ליבס "רחוקים בעיני".


לא הוספתי דבר על דברי כתר"ה. רק שקשה לי לא לציין למאמר הזה, שהוא אחד מהמאמרים הראשונים שראיתי (לפני שנים רבות).

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' יולי 04, 2012 11:35 pm

גם אני ראיתיו לראשונה לפני שנים רבות, אך מאז שניתי ושילשתי בו, וכל הזמן אני משתומם ותמה: האם זהו מחקר אקדמאי?! לא יאומן איזה צחוק עושה ליבס מעצמו (ובמיוחד באיזו הערת תגובה שהשיב על מאמרו של ר"מ בר אילן).

ישבב הסופר
הודעות: 2738
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' יולי 05, 2012 1:54 am

מאמרו של מב"א הנידון כאן
http://faculty.biu.ac.il/~barilm/masmiah.html

בברכה המשולשת
הודעות: 11731
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' יולי 05, 2012 9:56 am

חכם באשי כתב:גם אני ראיתיו לראשונה לפני שנים רבות, אך מאז שניתי ושילשתי בו, וכל הזמן אני משתומם ותמה: האם זהו מחקר אקדמאי?! לא יאומן איזה צחוק עושה ליבס מעצמו (ובמיוחד באיזו הערת תגובה שהשיב על מאמרו של ר"מ בר אילן).


אני התכוונתי למאמר של מ' בר-אילן- שאותו קראתי לפני שנים רבות. את המאמרים של ליבס קשה לי לקרוא עד תומם, ואפילו עד חצים (חוץ המאמר על הכלבים, שהצלחתי לצלוח את רובו).

מתעמק
הודעות: 541
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי מתעמק » ו' יולי 27, 2012 10:24 am

לענ"ד צריכים לברר אם התרגום הנכון של תיבת "מנכרה" היא "מגונה". לא מיבעיא לפי הקשר הרגיל בין לשונות לשה"ק-ארמית-ערבית, שיותר נראה שזה מגדר נכרי וזר, כלומר תוספות זרה או מוזרה. אלא אף לפי הערבית שבימינו, כי חפשתי ויצא לי שבימינו תיבת "מונכארה" משומש במובן "ראוי לנזיפה", כך שאין זה ענין גנאי אלא ענין דבר האסור או שלא כראוי.
ובחיפוש באוצר החכמה, מצאתי בתשובות הרמב"ם ח"ד, שהרמב"ם מתבטא על אמירת קדושה ביחיד "אלקדושה אל מנכרה עלי אל יחיד", וגם שם תירגם בלוי "הקדושה המגונה על היחיד". והוא תמוה, היכן מצאנו שיש "גנאי" ליחיד לומר קדושה, אין זה גנאי אלא איסור. כך שמסתבר שהתרגום הנכון צ"ל משהו כ"הקדושה הנמנע על היחיד" או "הקדושה הנאסר על היחיד", וכדומה. וא"כ מסתבר שהוא הדין כאן.
וכיון שכן, מסתבר שדברי רבי אברהם בן הרמב"ם אמורים לגבי הפיוטים שנתוספתו בתפלת יוצר, שלדעת הרמב"ם ובנו יש איסור בהוספתן.
אך יש להדגיש, שאין הכרח שמדובר בפיוטי יום טוב, של הקליר וכדומה, כי יתכן שמדובר אף בהרבה פחות מזה, בפיוטים שכבר התאזרחו בנוסח התפלה, והם היום חלק בלתי נפרד מברכות יוצר, שבאמת הינם תוספת פיוטית, כדמוכח בטור או"ח סימן רפ"א ובמג"א שם ס"ק ג'. וכשנבוא לזה, נראה שגם הנאמר בחול א'ל ברוך גדול דעה, היא פיוט מסוג זה, שנתקן בחול בא"ב קצר, ובשבת בא"ב ארוך. וזהו טעם המנהג המובא בטור (לפי הפרישה ס"ק ד') שבאשכנז אף שאמרו א'ל אדון-לא'ל אשר שבת, לא אמרם הש"ץ אלא הקהל, והש"ץ התחיל מ"תתברך", כי לפי הנ"ל עיקר תפלת יוצר נמשך מ"משגב בעדינו" הלאה ב"תתברך", אלא שבאמצע יש תוספת פיוטים לחול ולשבת.
והאמת שברמב"ם בסדר נוסח התפלה לא הזכיר שינוי בברכת יוצר בין חול לשבת, ומשמע שלהרמב"ם אין להפסיק בפיוטים אלו בתפלת יוצר. ולזה כוונת רבי אברהם בנו שהתבטא על פיוטים האלו שאינם ראויים להאמר.

שכניה בן יחיאל
הודעות: 113
הצטרף: ה' דצמבר 24, 2015 2:59 pm

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי שכניה בן יחיאל » ד' אפריל 13, 2016 10:41 pm

ראה ספר העיתים סימן קעב
ולאחר שעונין ברכו פותחין בפריסות שמע בשתים לפניה בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל, ונהגו עלמא ברוב מקומות למימר בשבתות הכל יודוך והכל ישבחוך עד שרפים עם אופני הקודש לא' אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי נתעלה וישב וכו' עד בשמים ממעל ועל כל שבח מעשה ידך וגומר את הברכה כמו בכל יום והא מילתא הכין כתב מר רב עמרם והכי נהוג עלמא באתרין, ואנן לעניות דעתן חזי לן דהאי מנהגא אין לו עיקר וטעותא היא דלא אשכחן בעולם בתיקן רבנן לאדכורי של שבת אלא בתפילה בלחוד בברכה רביעית ובברהמ"ז בבונה ירושלים וכל המזכיר של שבת בשאר ברכות טועה ולא יצא י"ח מפני שהוא משנה מן המטבע שטבעו חכמים בברכות, והני דמדכרין בתפילה כי נחית ש"צ באבות ובגבורות ובקדושת השם פיוט מענין של שבת וכן נמי בשאר ברכות טעותא היא בידיהו ומצוה להוכיחן על כך וכל הממעט באותן מנהגות ומתפלל התפילה לבדה בלא תוספת ובלא גירוע כדרך שתקנוה מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים שכרו שמור לפני המקום וכן נמי האי דנהגו למימר בכל שבת הכל יודוך ומסיימי בה של שבת שהיא לא' אשר שבת מכל המעשים חזי לן דלאו דווקא ומאן דעביד הכי מכמה אנפין טעה חדא שמוסיפין בברכה מה שלא תקנו חכמים [שלא תקנו חכמים] של שבת ועוד שמסירין הברכה כמו שהיא סדורה בכל יום ומוסיפין במקומה דברים אחרים, וכן מה ענין בברכה זו לשנותה בין בשבת בין בחול והלא ברכה של שבת היא ואין בה צורך שאלה כמו בשמונה עשרה וחייבין אנו לומר אותה בין בשבת בין בחול כמו שתיקנוה חכמים, הלכך מה שראוי לעשות בהכל יודך מאן דבעי למימריה יאמר אותה לאחר ברכו קודם שיפתח ביוצר אור ומסיים הכל יודוך ואשר שבת מכל המעשים עד ומנחיל מנוחה לעמו ישראל ביום שבת קודש ואח"כ פותח בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חושך ומסדר הברכות כולה כמו בחול כדרך שתקנוה חכמים בלא תוספת ובלא גרוע ומאן דמצלי באתרא דנהיגי למימריה בתוך הברכה ואומר אותה ש"צ בתוך הברכה ואין כח בידו למונעם על כך ורוצה לדקדק על עצמו בברכותיו לא ליפתח הוא בהדי שלוחא דציבורא ביוצר אור אלא פותח בעצמו בהכל יודוך ומסיים בהדייהו עד ביום שבת קודש וממהר כמעט ומסיים הברכה כמו בחול עד שמגיע בהדי שלוחא דציבורא והדר עני קדושא ומסיים כולה ברכה בהדיה והכין רגילינן למיעבד ובהכי נפיק איניש ידי חובתיה:
ספר העיתים סימן קעג
והואיל ודקדקנו בהא מילתא בהכל יודך דנהגו רוב עלמא למימר כש"כ שיש לנו לדקדק ולמעט במנהג הפיוט ולמנוע שלא לאומרו בשום ברכה שבעולם אלא לסדר כל ברכה וברכה כמו שתקנוה חכמים בלא תוספת ובלא גירוע יען שפיוטין אלו שנהגו העולם למימרינון חזי לנא לרבוותא שאמרו שלא נתקן אלא בשעת השמד בלחוד מפני שלא היו יכולין להזכיר דברי תורה כי היו גוזרין האויבים על ישראל שלא לעסוק בתורה ועל כן היו חכמים שביניהם מתקנין להן בכלל התפילה להזכיר ולהזהיר לעמי הארץ הלכות חג בחג והלכות ימים טובים והלכות שבתות ודקדוקי המצות בדרך שבחות והודיות וחרוזות ופיוטים והוו אמרי הכי עת לעשות לד' הפרו תורתך אבל שלא בשעת השמד חזר הדבר לאיסורו והאיך יעלה על לב איש שיניח ברכה ותפילה של נביאים כמו שהיא ויקח לעצמו דברי כל גדול שבעולם שיקום או פעוט שיקום לעצמו ויוסיף בדברי פיוטין או בדברי שבח לפני המקום בלא עתן כמו שאמרו רבותינו המספר בשבחו של מקום יותר מדאי נעקר מן העולם ועוד האומר הלל בכל יום ה"ז מחרף ומגדף ועוד שפיוטין אלו מזכירין בברכה שהיא להבא לשעבר ובברכה שהיא לשעבר להבא וכן נמי בכל שבת מוסיפין ומזכירין דברי צורך שאלה של חול והא עקרו בשבת [תפילת] י"ח מפני שיש בהן צורך דברים של חול והאיך נקח דברי פיוטין ונאמר בשבת דברים שאין ראוין לאומרן וכן נמי דברי להבא לשעבר ודברי לשעבר בלהבא והרבה חששו חכמים הראשונים לכל זה ואמרו כל דבר שהיא להבא אומרו בעבודה וכל דבר שהיא לשעבר אומרו בהודאה ולכך תקנו יעלה ויבוא בעבודה ועל הנסים בהודאה וכדתנן וצועק על העתיד לבוא ונותן שבח והודיה וכתיב נמי לעולם יהיו דבריך מועטין לפני המקום. ואשכחן לרבינו האיי גאון ז"ל דקאמר דלא רגילי רבנן בישיבה למימר הלין מילי כלהון כגון בחנוכה ופורים כשם שעשית להם נס כן עשה עמנו פלא ונסים וכגון בר"ה ויוה"כ זכרינו לחיים ומי כמוך וכתוב לחיים ואם הלין מילי דצרכי רבים נינהו ונהיגי בהו רוב ישראל למימרינון מימנעי בישיבה לאדכורי שאר פיוטין כלהון דאינון דברי הבאי ודברי בורות אשר לא שערום אבותינו לא כש"כ שמצוה עלינו למנוע שלא להזכירן, והאי דלא כתבינן הכא לפי הצורך בדברים אלו מפני שכבר הארכנו בכך בהלכות ברכות:

יבנה
הודעות: 2020
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מהי ה'תוספת המגונה'?

הודעהעל ידי יבנה » ד' אפריל 13, 2016 10:56 pm

כוונת ראב"ם לשיטת הרמב"ם שאין להוסיף פיוטים ושאר שינוים בברכות ק"ש, וכמבואר באיגרות הרמב"ם לשילת סי' מ' סעיפים ג-ז.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים