פליאה ממני הכרזה זו מכמה סיבות:
א. מה מקורה? ומה תוקף חיובה?
ב. באם יש מקור מדוע לא מכריזים זאת בכל לויה?
ג. אם הנפטר גדול הדור שנהירין לו כל שבילי התורה כולה ולא ציוה שיכריזו כזאת בהלוויתו, האם יש כח ותוקף להכרזה כזאת שמכריז מאן דהו?
ד. מצד הסברא מובן שמי שלא נטהר בטבילת עזרא קיים בו חסרון (ואע"פ שבטלוה לטבילה אבל לא עקרו את עצם הדבר כידוע) ולכן מובן שלא יגע בנפטר, אבל איזה שייכות יש למיטה? וכי מיטת עץ או ברזל משמשי הנפטר יש בהם מעלה מסיומת מהחי שלא טבל???
ה. ואם מקיימים סברא הנ"ל שהחי שלא טבל צריך להרחיק עצמו מן הנפטר -שהאמנם הנפטר אין בו דיני טומאה וטהרה אבל משום הפגם והשלימות של אות ברית קודש זה שייך גם בנפטר ולכן מי שלא טבל אל לו ליקרב אל הקודש ובפרט לקדושי עליון- אז אם יש מקום להתרחק יותר מן הנפטר הוא רק בד' אמות, ומה פשר הדבר להכריז להתרחק מן המיטה ולא מד' אמותיו?
ו. ואולי ההכרזה כלפי המיטה הוא משום הרחקה מהנפטר עצמו שאם יגע במיטה בנקל יוכל ליגע בנפטר.
אודה לבאי המקום שיאירו בענין זה