החולד תהר מאזנה ותלד מפיה?

[img770]

בספר "הדרת זקנים", (והוא סיפור העתקת התורה ללשון יוונית שנכתב ע"י אחד מחכמי מצריים ותורגם ע"י ר"ע מן האדומיים),
בע' י"ג כותב "והחולד כמו כן נוסף על היותו מאבות הניזיקין כעכבר, הנה עוד בסגולת טבעו התועבה הזאת שהנקבה תהר מאוזנה ותלד מפיה". ו
הדברים שם נאמרים כאילו מפי אלעזר הכהן.

היש לזה מקור נוסף?

[חכם באשי]

זכור לי, שכן אמרו על העורב.

[יאיר]

אכן על העורב נכתב בסנהדרין שמזריע מפיו לפי הנקבה (עונש על כך ששימש בתיבה) אך לא נכתב שהרה מהאוזן..

[זקן ששכח]

בע' י"ג כותב "והחולד כמו כן נוסף על היותו מאבות הניזיקין כעכבר, הנה עוד בסגולת טבעו התועבה הזאת שהנקבה תהר מאוזנה ותלד מפיה". ו
הדברים שם נאמרים כאילו מפי אלעזר הכהן.

למה זה נחשב תועבה?

[יאיר]

נ"ל דכונתו דמשום ששונה משאר הבריות גנאי ובזיון הוא לו..

[זקן ששכח]

יאיר, תשובתך עלתה כבר ברעיוני, אולם כתירוץ דחוק בלבד ולא יותר. האם זוהי משמעות תיבת 'תועבה'?
נזכר אני גם בגמרא שדוד המלך ע"ה ינק משדי אמו ואמר שירה על שלא ניתנו במקום ערוה, אם כן, אולי הכא נמי יש בזה מעלה?

[יאיר]

אגב חולד..ידועה הגמ' (מס' חולין כמדומני) "כל מה שיש ביבשה יש בים (כולל אדם) חוץ מחולדה" שנאמר "שמעו (/האזינו) כל יושבי חלד"..ובספר א"ב דבן סירא (לא מצוי באוצר [אולי אפשר למוצאו ע"י חיפוש בספרים אחרים] אך נמצא בהיברובוקס) משמע שגם שועל אין בים (ומתואר שם המעשה כיצד נהיה הדבר הזה שכל הבריות ימצאו במים חוץ משניהם)..

[חכם באשי]

בספר א"ב דבן סירא (לא מצוי באוצר [אולי אפשר למוצאו ע"י חיפוש בספרים אחרים] אך נמצא בהיברובוקס)

מצוי גם מצוי,
בתוך ספר 'אוצר מדרשים', בערכו (למרות שאינו מדרש. וד"ל)

[יאיר]

כמו שכתבתי: "[אולי אפשר למוצאו ע"י חיפוש בספרים אחרים]"..

[יאיר]

אגב חולד..ידועה הגמ' (מס' חולין כמדומני) "כל מה שיש ביבשה יש בים (כולל אדם) חוץ מחולדה" שנאמר "שמעו (/האזינו) כל יושבי חלד"..ובספר א"ב דבן סירא (לא מצוי באוצר [אולי אפשר למוצאו ע"י חיפוש בספרים אחרים] אך נמצא בהיברובוקס) משמע שגם שועל אין בים (ומתואר שם המעשה כיצד נהיה הדבר הזה שכל הבריות ימצאו במים חוץ משניהם)..

למי שקצת יודע כל שנה ושנה נמצאים עשרות סוגי דגים חדשים בים והדבר מובן עפ"י גמרא זו שלכל בע"ח או צמח וכו' יש כנגדו בים (ונראה שגם בעולם העליון)..וכבר העיד מלך אחד (לפני כמה מאות שנים) שראה בת-ים אחת במים (ועוד כמה העידו שכן ראו) והדברים ידועים ואכמ"ל..

[חכם באשי]

כבר העיד מלך אחד (לפני כמה מאות שנים) שראה בת-ים אחת במים (ועוד כמה העידו שכן ראו) והדברים ידועים

כוונתך, כנראה, לבתולת הים, 'סירנא' בלעז, שנזכרה בגמרא, ולהבדיל, במתולוגיה היוונית.

[איש_ספר]

באשי, לא בתולת הים, לא סירנא ולא שירנא אף אחד מהנה לא נזכר בתלמוד הקדוש בפירוש ונא לדייק.
יאיר, האין די בכל מחמדי תורתנו הקדושה, דברים מאירים ומשמחים, עד שאתה שקוד על איסוף הדברים הפלאיים והמתמיהים?!
[רבינו החת"ס העיר כיו"ב לידידו הצעיר הגאון מהרצ"ח, על שאסף לפונדק אחד מקבץ דברים מתמיהים מן התלמוד כדי לישבם (!) וכעת איני זכור מקומו].

[חכם באשי]

איש ספר,
צודק!
לא בתלמוד אלא בתורת כהנים, שמינ, פרשתא ג, פרק ג: "חיה, זו חית הים. הנפש, להביא את הסירונית".
ובפירוש הראב"ד על אתר: "הסירונית, פירוש, בלעז קורין אותה "שירנא". והיא מחציה ולמעלה כצורת אשה, ומנגנת כאדם".
וכוונתו ל'בתולת הים'!

[חכם באשי]

אכן על העורב נכתב בסנהדרין שמזריע מפיו לפי הנקבה (עונש על כך ששימש בתיבה) אך לא נכתב שהרה מהאוזן..

אך כן נאמר על העורב במדרש חופת אליהו רבה, שער ג (נדפס, בין היתר, בראשית חכמה, מהדו' וולדמן, כרך ג, עמ' רכה):
"עורב מזריע מפיו; ואף הנקבה אינה יולדת אלא מפיה."
וכך בפירוש הרוקח לתורה, פרשת נח.

[איש_ספר]

אני מודה, לא הכרתי את התו"כ אלא רק את דברי רש"י בבכורות ולכן הדגשתי שאינו בתלמוד.
[אחר שציינת לדברי התו"כ חיפשתי באוצר ומצאתי שי"ג בתו"כ סילונית וכ"ה גם בילקוט].

[גלילי]

איש ספר,
צודק!
לא בתלמוד אלא בתורת כהנים, שמינ, פרשתא ג, פרק ג: "חיה, זו חית הים. הנפש, להביא את הסירונית".
ובפירוש הראב"ד על אתר: "הסירונית, פירוש, בלעז קורין אותה "שירנא". והיא מחציה ולמעלה כצורת אשה, ומנגנת כאדם".
וכוונתו ל'בתולת הים'!

וראה גם כאן:

אוצר הידיעות - ג

ScreenShot001.jpg (26.09 KiB) נצפה 6491 פעמים

[איש_ספר]

הקורא יוכל לחשוב שבתו"כ מפורש כן, ואינו אלא פירוש הראב"ד שם.

[חכם באשי]

הקורא יוכל לחשוב שבתו"כ מפורש כן, ואינו אלא פירוש הראב"ד שם.

הוא אשר אמרתי ב
viewtopic.php?f=4&t=1531#p10105

[יאיר]

אתם סתם מדקדקים בדבריו..במבחינה לשונית ודקדוקית הוא לא טעה..רק שיכל לדייק יותר..

[רבותיי]

האם ידוע היום על מין עורב המזריע מפיו לפי הנקיבה?

[עושה חדשות]

בספר "הדרת זקנים", (והוא סיפור העתקת התורה ללשון יוונית שנכתב ע"י אחד מחכמי מצריים ותורגם ע"י ר"ע מן האדומיים), בע' י"ג כותב "והחולד כמו כן נוסף על היותו מאבות הניזיקין כעכבר, הנה עוד בסגולת טבעו התועבה הזאת שהנקבה תהר מאוזנה ותלד מפיה". הדברים שם נאמרים כאילו מפי אלעזר הכהן.

למה זה נחשב תועבה?

קרא את ההמשך, (העתקתי מתרגום אחר של איגרת אריסטיאס), מפתיע ביותר -

עתה הובררה לך החשיבות היתרה אשר בעניין ההבדלה והזיכרון מאשר ביארתי לך בעניין הפרסת הפרסה והעלאת הגירה: כי לא בלי תכלית נחקק החוק ולא כאשר עלה במקרה על הלב כי אם לשם האמת ולשם הדרכה אל דבר נכון: כי בהוראותיו על המאכלות והמשקים ועל כל עניינים מגע ציווה לבלתי עשה ולבלתי שמוע כל דבר בלי תכלית ולבלתי השתמש בכוח הדבר לנטות אל עוול: וגם על החיות יש למצוא את [הטעמים] האלה: אמנם מזיקה היא תכונת החולדות והעכברים והדומים להם אשר נאמרו: כי העכברים מטמאים ומשחיתים הכול ולא רק אשר יהיה להם למאכל כי אם גם יעשו בלתי מועיל לאדם אשר יתנפלו עליו להשחיתו: והחולדות מיוחדות הם למינן יען כי מלבד הנאמר למעלה יש להן עוד תכונה בזויה: הן מתעברות דרך האוזניים ויולדות דרך הפה: לכן מידה זו טמאה היא אצל בני האדם המגשימים בדיבור את אשר יקבלו בדרך השמיעה ומכניסים אחרים ברעה והם מולידים לא טומאה עראית כי אם יזהמו את עצמם בכל מקום ברשעת טומאה: ויפה עושה מלככם המבער אחר אלה כאשר שמענו: ואמרתי אני חושבני כי על המלשינים תדבר: ואמנם הוא לא יחדל לענותם במכות ובעינויי מוות: והוא [אמר] אלה הם אשר עליהם דיברתי: ובאמת זימה היא לארוב לאבדן בני אדם: ותורתנו תצווה לבלתי עשה כל הרעה לאיש לא בדבר ולא במעשה: וכן הראית גם בזה ככל אשר היה ביכלתי לעשות בקצרה כי כל ההודאות הן לפי הצדק וכי לא נאמר בכתוב דבר לשם כתיבה או לשם סיפור בלבד: כי אם למען נעמול בכל החיים ובכל המעשים לעשות צדקה עם כל בני האדם ונזכור על שלטון האלוהים: ועל המאכלות ועל השרצים והחיות הטמאים כל דבר מכוון אל הצדק ואל יחש אמת בין אדם לחברו: לי נראה כי יפה הגן אלעזר על כל פרט ופרט: ואף על הפרים ואילים והתישים המוקרבים אמר כי צריכים לקחתם מתוך עדרי הבקר והצאן הביתיים ולהקריב רק מאלה ולא מחיות השדה למען יהיו המקריבים מתכוונים להוראות המחוקק ולא יהיו מתגאים בכל דבר ויהיו מכירים את תכונת נפשם: כי המביא קרבן את כל הלך נפשו הוא מקריב: ואחשוב כי גם בדברים האלה ראויה שיחתנו להיות נמסרת: ולכן פילוקרטס לאהבתך את הדעת ראיתי צורך לבאר לך את קדושת התורה ופירושה הפשוט:

[שבענו מטובך]

בענין קבלת הריון ממקום אחד, והלידה תהיה ממקום אחר, כתב הרד"ק בתשובתו נגד הנוצרים, שאין דבר כזה:

ויכוח הרדק.JPG (76.49 KiB) נצפה 4851 פעמים