עתידה תורה שתתגלגל לאמריקע - רבותינו שבאמריקע

[גביר]

יש"כ

[מיללער]

הגיע לכאן רשימה החתומה בידי

'מנחם מנדל עקשטיין, רב פה קליוולאנד עש"ק תצא תרצ"ו לפ"ק'

היש היודע מי היה רב זה?

https://kevarim.com/rabbi-menachem-mend ... -eckstein/

https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 80#p551380

[גביר]

יש"כ

[גביר]

ספרו של רבי יעקב עמדין 'בית יהונתן הסופר', נגד רבי יהונתן אייבשיץ, שהיה בספרייתו של ר' מנחם מענדל עקשטיין בקליוולנד, עם רשימה קצרה של רמ"מ בדף המקדם.

[גיורא בשמי שמיא]

ייש"כ. כמה תיקונים קלים בפיענוח הכתב:

הספר הלז הוא יקר המציאות למאד ככל ספרי הריב של היעב"ץ אשר הוא חוקקיבר והדפיסם בדפוס שלו וגם ספר זה חברו בעצמו ויחסו לתלמידו שלה הי' ולא נברא ונדפס באלטונא תקכ"ג ובאמת פליאה נשגבה על אדם גדול כהריעב"ץ כי ימלא בספר זה עשרים דפים בזלזולים גדולים ובשנאהקרים נוראהים והוא רחום יכפר
מנחם מנדל עקשטיין, רב פה קליוולאנד עש"ק תצא תרצ"ו לפ"ק

[באמונתו]

ייש"כ. כמה תיקונים קלים בפיענוח הכתב:

הספר הלז הוא יקר המציאות למאד ככל ספרי הריב של היעב"ץ אשר הוא חוקקיבר והדפיסם בדפוס שלו וגם ספר זה חברו בעצמו ויחסו לתלמידו שלהא הי' ולא נברא ונדפס באלטונא תקכ"ג ובאמת פליאה נשגבה על אדם גדול כהריעב"ץ כי ימלא בספר זה עשרים דפים בזלזולים גדולים ובשנאהקרים נוראהים והוא רחום יכפר
מנחם מנדל עקשטיין, רב פה קליוולאנד עש"ק תצא תרצ"ו לפ"ק

[מטה עז]

אבקש את עזרת הציבור בנוגע להקדמות הספר שערי טהר (שבאוצר) מאת הרב שמואל אלעזר וואלק זצ"ל שלימד ב: "רבי יצחק אלחנן".
בחלק ז הוא מתפלמס עם דמות שאשמח לדעת מיהי.

תודה מראש

[מיללער]

אבקש את עזרת הציבור בנוגע להקדמות הספר שערי טהר (שבאוצר) מאת הרב שמואל אלעזר וואלק זצ"ל שלימד ב: "רבי יצחק אלחנן".
בחלק ז הוא מתפלמס עם דמות שאשמח לדעת מיהי.

תודה מראש

ה'מספיד' הוא הריד"ס וה'מוספד' הוא הרב דר. בלקין

[פלוריש]

מיהו הרב שלום יחזקאל שרגא רובין האלברשטאם, האדמו"ר מציעשנוב?
הוא מופיע בתור שואל במגוון רחב של שו"תים בדור הקודם

[ברשילא]

אכן כינויו היה "הרב השואל"

מויקי:

רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, (ה'תרע"ג – כ"ו באדר ב' ה'תשמ"ו) היה רב אמריקאי, אדמו"ר מצישינוב, וסופר חסידי-תורני. התפרסם בין השאר בשל המספר העצום של השאלות ההלכתיות ששיגר למגוון רחב של רבנים בדורו, וכונה בשל כך "הרב השואל".

ביוגרפיה
נולד בטומשוב לובלסקי לרבי אריה לייבוש מצישינוב בן רבי יצחק טוביה רובין נינו של רבי אשר ישעיה רובין וחתן רבי חיים מצאנז, ולאמו בת רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב. למד בישיבות בצאנז ובטורנא. הוסמך להוראה על ידי רבי שמואל אהרן מילר מלאבאווא. מגיל צעיר החל להתכתב בהלכה עם פוסקים מפורסמים כמו רבי אהרן וולקין, רבי יהודה לייב צירלסון, ורבי נחום ויידנפלד. שימש כרב ור"מ בישיבת "נצח ישראל" בטומשוב.

עם פרוץ השואה נמלט לרוסיה ונסע לווילנה, אך נתפס כמבריח גבולות ונידון למאסר של 5 שנים במחנות עבודה בסיביר. באוגוסט 1941 שוחרר יחד עם כל אזרחי פולין לפי ההסכם שנחתם בין הממשלה הפולנית הגולה לסובנארקום (ממשלת ברית המועצות), ועבר לקזחסטן, בתקופה זו נפטר אביו והוא הוכתר כאדמו"ר לחסידות טומשוב, הוא ריכז סביבו שרידים מפולין ופעל להקמת מקווה והפצת יהדות.

עם תום המלחמה, שב לפולין בשנת ה'תש"ו, דחה את הצעת הרבנות של הערים חלם ושטטין, והתגורר בלודז' שם ניהל את "איגוד הרבנים הפליטים" ויחד עם רחה שטרנבוך ורבי אליעזר סילבר פעל להשגת אשרות כניסה ואישורי הגירה עבור רבנים פליטים. משם עבר לפראג והשתתף הקמת "איחוד שרידי הרבנים ממזרח אירופה".

אחרי השואה עבר לארצות הברית, שם התגורר בבורו פארק והתפרסם כאדמו"ר מצישינוב. הרבה בהתכתבות הלכתית עם רבנים רבים, עסק בפעילות ספרותית חסידית, והקים את מכון "סגולה" לחקר החסידות. הוציא גם לאור בעילום שם או תחת פסבדונים ספרים שונים; בהם ספר זיכרון לקהילת טומשוב לובלסק, וספר פולמוס נגד ספר "החסידות" שחיבר אהרן מרקוס. בין שמות העט שלו: שלום לבי"א, ועוד.

משפחתו
אחותו נישאה לרבי שלמה הלברשטאם מבובוב בזיווגו השני.

נשא את שרה בת רבי ישראל יעקב טאפאלא רבה של סדובנה.

בנו הרב אריה לייבוש ישראל בן ציון.
בנו הרב חיים יעקב מאיר.
בנו רבי יצחק טוביה (ה'תשי"ח, 1958 – כ"א בניסן ה'תש"ף, 2020), רב קהילת צישינוב בורו פארק[1].
בתו הענא נחמה נישאה לרבי חיים יעקב הורוביץ.
בתו חיה נישאה לרב משה אהרן אייזנבך בן רבי יחיאל פישל אייזנבך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
מאיר וונדר, "ר' שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטם", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה – ב', ירושלים תשמ"ב, עמ' 558–556, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
נפתלי ברוינפעלד, "הרב ר' שלום יחזקאל שרגא רובין־הלברשטאם", בתוך: ספר קהילה פנת יקרת – טאמאשוב לובעלסקי, ניו יורק תשכ"ח, עמ' 141, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הקריאה והקדושה, בתוך: "כל הכתוב לחיים" <דרכי חיים>, ירושלים תשכ"ב, עמ' רלד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
פנת יקרת – טאמאשוב לובעלסקי, ניו יורק תשכ"ח, באתר אוצר החכמה.
יהודה בן זכאי, מבעד למסוה, "החסידיזמוס של אהרן מרקוס בתרגומו של משה שנפלד: דברי בקורת על מהות הספר ומחברו", ירושלים תשל"ג, באתר אוצר החכמה.
ישרי לב – זכרונות רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם על שנות המלחמה, באתר הספרייה הלאומית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
^ מגיל 47 עד 100: אמריקה החרדית מסכמת חג באבל ויגון על קורבנות, אתר JDN.

[פלוריש]

תודה רבה!

[על קצה הקולמוס]

עיניך רואות - ר''מ וונדר.JPG

למי יש עוד פרטים מקורות חייו של הג"ר רבי אליעזר זאב פרלוב זצ"ל
מח"ס אמרי אליעזר
ייש"כ

[בשער המלך]

היה רב דקהל חברת גאולה וישועה בנוא יארק , מתלמידי ישיבת מיר, גלה לשנחאי, [שמו מופיע אצל תלמידי ישיבת מיר שנחאי] ת"ח גדול נפטר בשיבה טובה בשנת תשס"ו ומנו"כ בהר הזיתים, הניח אחריו דורות ישרים מבורכים

[על קצה הקולמוס]

היה רב דקהל חברת גאולה וישועה בנוא יארק , מתלמידי ישיבת מיר, גלה לשנחאי, [שמו מופיע אצל תלמידי ישיבת מיר שנחאי] ת"ח גדול נפטר בשיבה טובה בשנת תשס"ו ומנו"כ בהר הזיתים, הניח אחריו דורות ישרים מבורכים

האם יש לכם תמונה ממנו.
אשמח מאוד.
תודה רבה.