תחנון כשיש ברית ביום העצמאות

[גבול ים]

ומיהו לשיטתי, ש"מספר" יכול לחול גם על שלושה (כפי שאגב מוכח מבמדבר טו יב), לא קשיא מידי, אלא אדרבא, הכל מיושב בחדא מחתא: הגרע"י קיבל את הסידור כמה ימים אחרי יום העצמאות! הגרע"י התפלל בסידור למשך שלושה חודשים, בעוד שביום העצמאות, אשר נפל מחוץ לתקופה שבה הגרע"י התפלל בסידור, הגרע"י לא אמר תחנון.

אחר המחילה כי רבה, לעניות דעתין אכתי לא איפרק מחולשא, כי הלא זאת מודע לבינה אשר בו בפרק חל בו גם יום ירושלים, וגם אילו בא הסידור לידיו הטהורות של מרן כמה ימים אחר יום העצמאות, הלא ישר יחזו פנימו בו ביום כי בא מועד יום ירושלים, והיתה העלמ'ה כי לא נזכר בסידור'א דפת בג המלך מלכו של עולם שאין לומר בו תחנון, ואדרבה תחנונים ידבר רש, ועל כרחין סבר מרן וקיבל כי כן היא דרך הכבושה לרבים ומאי דנהיג לדידי' הוא דנהיג ולא לימשכו בתרי' כולי עלמא.
ואגב עדיין לא שמענו מנהגו הטוב של הדוד זצ"ל ביום ירושלים, שמא בידו דמני"ר מעשה רב כי רב הוא.

[סתם יהודי]

זה ברור ומוסכם שאצלו לא אמרו תחנון ביום העצמאות, (גם בפעמים הבודדות שלא היה לו סנדקאות).

הבה נציג את התמונה המלאה: זה לא רק ש"אצלו" לא אמרו (הא ותו לא); אלא, לפחות לפי עדות ראש הכולל של בית המדרש יחוה דעת שבראשו עומד בנו של הגרע"י: "לגבי יום העצמאות...מרן הראש"ל הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א...מו"ר...אינו אומר תחנון באותו יום...אינו נוהג לומר תחנון ביום העצמאות" (שו"ת ברכת יהודה ח"ד סי' טו ד"ה ולא אכחד).

ואין לנו נ"מ כיצד נוהג לעצמו מטעמים הכמוסים עמו.

הבה נציג את התמונה המלאה: הטעם אינו כמוס, אלא מאד גלוי, לפחות לפי עדות ראש הכולל של בית המדרש יחוה דעת שבראשו עומד בנו של הגרע"י: "לגבי יום העצמאות...מרן הראש"ל הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א...מו"ר...אינו אומר תחנון באותו יום, וטעמו ונימוקו עמו, שאף שע"י הקמת המדינה, ראשי הציונות קלקלו את עמ"י מדרך התורה, ובפרט אצל בני עדות המזרח, מ"מ אי אפשר להתעלם מכך שֶׁמֵּעֵת הקמת המדינה התרבו ספסלי בית המדרש, מה שלא היה קיים זה מאות בשנים, ולפיכך אינו נוהג לומר תחנון ביום העצמאות" (שם).

כתוב שם בהקדמה לפני כן שנתנו לו את הסידור "חודשים רבים" שלושה חודשים זה לא "חודשים רבים".

מה פירוש "נתנו לו את הסידור חודשים רבים"? אינני מבין את הלשון העמומה הזו. אז הבה נציג את התמונה המלאה: הסידור יצא לאור בתשנ"ה (מתי בתשנ"ה? לא מצויין), והמוציאים לאור של הסידור ציינו בהקדמתו שהם נתנו לגרע"י את הסידור חודשים רבים לפני יציאת הסידור לאור. כעת, אם מזה אתה מסיק כי, לדעתם הנ"ל של המוציאים לאור, אשר אגב עליה לא חתם הגרע"י, הם נתנו לו את הסידור לפני יום העצמאות, אז מדבריך אני למד, שלדעתך המוציאים לאור מחמירים יותר מחז"ל, שהרי חז"ל אמרו (בספרא על הפסוק "ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים"): "מיעוט רבים שלושה", בעוד שאתה אומר שהמוציאים לאור סוברים כי "מיעוט רבים יותר מארבעה"...
על כל פנים, גם אם אתה צודק שכך חושבים המוציאים לאור (ושלא כדעת חז"ל), בוודאי אין מזה ראייה לגבי דעת הגרע"י עצמו.

על כל פנים הוא עבר על ההלכות וברור שראה את ההוראות של תחנון שמופיעות די בתחילת הסידור, גם אם לא התפלל בו ביום העצמאות.

לשיטתך, שאתה מסתמך על הסידור כאילו נכתב ע"י הגרע"י עצמו, האם לדעתך הגרע"י סבר שיש לומר תחנון בעיר מגוריו (ירושלים) ביום ט"ז אדר שחל ביום ראשון? הרי הסידור לא מציין שביום זה לא אומרים תחנון (מצויין רק יום י"ד וט"ו)...
יתר על כן: הגרע"י נתן את הסכמתו ביום י"ד אב התשנ"ה (כפי שמצויין בתחילת הסכמתו לסידור). והנה באותה שנה, הצום של אותו החודש חל בעשירי באב. אז לשיטתך, האם הגרע"י אמר באותו יום תחנון? הרי הסידור לא מציין שביום זה לא אומרים תחנון...

בהחלט שלושה סידורים שנכתבו על פי הוראותיו ופסקיו ועבר עליהם במשך עשרות שנים (עוד יוסף חי, חזון עובדיה, יחווה דעת) כולם שווים לומר תחנון ביום העצמאות.

עבר עליהם "במשך עשרות שנים"? מנין לך?
והאמנם סידור עוד יוסף חי נכתב לפי הוראותיו ופסקיו של הגרע"י? לפחות בששה דברים מורה סידור זה בניגוד לפסקים החקוקים בספרי הגרע"י: כגון בשאלת חזרתו של מי ששכח לומר המלך המשפט, ובשאלת חזרתו של שליח ציבור ששכח לומר המלך הקדוש, ובנוסח חתימת ברכת המינים, ובשאלת אמירת "ועל זקניהם" שבברכת על הצדיקים, ובניקוד האות א' של "חשמונאי" (אשר ב"על הניסים"), וכן לגבי ברכת המפיל.
ובכלל, האם אתה יודע לכמה סידורים נתן הגרע"י הסכמה? מאות סידורים! וחלקם נבדלים זה מזה, עם לא מעט הבדלי מנהגים, כולל במנהגי תחנון. אתן לך רק דוגמה אחת קטנה, משני הסידורים האחרים שציינת: סידור יחוה דעת, מציין את ל"ג בעומר בתור יום של אי אמירת תחנון, אבל סידור חזון עובדיה אינו מציין זאת. אז לשיטתך, שאתה מסתמך על הסידורים האלה כאילו נכתבו ע"י הגרע"י עצמו, מה לדעתך סובר הגרע"י לגבי ל"ג בעומר? האם לדעתו יש לומר אז תחנון, או לא לומר?

אבל מה שחשוב זה מה הוא מורה לציבור...ברור שזו הוראתו לציבור.

העדות המפורשת היחידה שניתנה לגבי הוראתו לציבור, ניתנה כאן: http://www.halachayomit.co.il/QuestionD ... spx?ID=447 , בפומבי, בשמו של "מרן שליט"א", ותחת תמונתו של הגרע"י (החי). ומי איכא איניש דחציף כולי האי, למסור בפומבי בדותות בשמו של "מרן שליט"א" ותחת תמונתו של הגרע"י החי, במילתא דעבידא לאיגלויי (שהרי אז עדין היה אפשר לשאול את הגרע"י החי).

[לייבעדיג יענקל]

חוות היחמורים נפתחה מחדש?

[סתם יהודי]

ומיהו לשיטתי, ש"מספר" יכול לחול גם על שלושה (כפי שאגב מוכח מבמדבר טו יב), לא קשיא מידי, אלא אדרבא, הכל מיושב בחדא מחתא: הגרע"י קיבל את הסידור כמה ימים אחרי יום העצמאות! הגרע"י התפלל בסידור למשך שלושה חודשים, בעוד שביום העצמאות, אשר נפל מחוץ לתקופה שבה הגרע"י התפלל בסידור, הגרע"י לא אמר תחנון.

אחר המחילה כי רבה, לעניות דעתין אכתי לא איפרק מחולשא, כי הלא זאת מודע לבינה אשר בו בפרק חל בו גם יום ירושלים, וגם אילו בא הסידור לידיו הטהורות של מרן כמה ימים אחר יום העצמאות, הלא ישר יחזו פנימו בו ביום כי בא מועד יום ירושלים, והיתה העלמ'ה כי לא נזכר בסידור'א דפת בג המלך מלכו של עולם שאין לומר בו תחנון, ואדרבה תחנונים ידבר רש, ועל כרחין סבר מרן וקיבל כי כן היא דרך הכבושה לרבים ומאי דנהיג לדידי' הוא דנהיג ולא לימשכו בתרי' כולי עלמא.

יום ירושלים? מאן דכר שמיה? אינני יודע האם הגרע"י אמר תחנון ביום זה, ומעולם לא התייחסתי לכך באשכול זה.

ובכלל, לשיטתך, שאתה מסתמך על הסידור כאילו נכתב ע"י הגרע"י עצמו, האם לדעתך הגרע"י סבר שיש לומר תחנון בעיר מגוריו (ירושלים) ביום ט"ז אדר שחל ביום ראשון? הרי הסידור לא מציין שביום זה לא אומרים תחנון (מצויין רק יום י"ד וט"ו). והאם לדעתך הגרע"י סבר שיש לומר תחנון ביום עשירי באב שחל ביום ראשון? הרי הסידור לא מציין שביום זה לא אומרים תחנון...

[ישראל אליהו]

הוא לא אמר תחנון כי לא רצה שהתקשורת יעשו חגיגה מזה. ותו לא.

[סתם יהודי]

הוא לא אמר תחנון כי לא רצה שהתקשורת יעשו חגיגה מזה. ותו לא.

האם אתה טוען שהגרע"י התאים את דיני התפילה אל תגובות התקשורת? זה בערך כמו להגיד שהחזו"א התאים את דיני עורלה אל תגובות האו"ם.
על כל פנים, הטעם לאי אמירת תחנון ע"י הגרע"י, כבר צויין בשו"ת ברכת יהודה ח"ד סי' טו ולא אכחד (אגב השו"ת הנ"ל התחבר ע"י מי שעומד בראש הכולל של בית המדרש שבראשו עומד בנו של הגרע"י, ואגב בבית המדרש הנ"ל כן אומרים תחנון).

[גבול ים]

יום ירושלים? מאן דכר שמיה? אינני יודע האם הגרע"י אמר תחנון ביום זה, ומעולם לא התייחסתי לכך באשכול זה.

אחר הס"ר באותם מקורות שמרן זצ"ל לא אמר תחנון ביום העצמאות מפורש שלא אמר גם ביום ירושלים.
לענ"ד הטעם של מרן היה משום כבוד אחד מחתניו וכבוד א' הסתר דבר.

[משולש]

אז סיכמנו שבאתר הלכה יומית כתבו בשמו לא לומר תחנון ובכל הסידורים שיצאו ע"פ פסקיו בהסכמתו ובהערותיו אין אזכור לזה כלל.
ואם כן מח' בין כל בניו לבין אתר אינטרט שיש בו תמונה ובחייו. (אגב, יש גם סידורים שיצאו בחייו עם תמונה שלו...)

[סתם יהודי]

יום ירושלים? מאן דכר שמיה? אינני יודע האם הגרע"י אמר תחנון ביום זה, ומעולם לא התייחסתי לכך באשכול זה.

אחר הס"ר באותם מקורות שמרן זצ"ל לא אמר תחנון ביום העצמאות מפורש שלא אמר גם ביום ירושלים.
לענ"ד הטעם של מרן היה משום כבוד אחד מחתניו וכבוד א' הסתר דבר.

אולי תחכימנו היכן מצויין שהוא לא אמר תחנון ביום ירושלים?
לגבי הטעם שאתה מייחס לגרע"י: מה פירוש לענ"ד? האם אתה סומך על עדותו של מי שעומד בראש הכולל של בית המדרש שבראשו עומד בנו של הגרע"י? אם אינך סומך על העדות, אז תאמר במפורש שאינך סומך על העדות, ורק אז תוכל להתחיל לתת הערכות פרטיות, כדי שהקורא יחליט לבד האם הוא מעדיף את העדות או את ההערכה הפרטית.

[סתם יהודי]

אגב, יש גם סידורים שיצאו בחייו עם תמונה שלו

והאם יש בסידורים האלה איזושהי עדות, בשמו של הגרע"י, הסותרת את פסקי הגרע"י?

אז סיכמנו שבאתר הלכה יומית כתבו בשמו לא לומר תחנון ובכל הסידורים שיצאו ע"פ פסקיו בהסכמתו ובהערותיו אין אזכור לזה כלל.
ואם כן מח' בין כל בניו לבין אתר אינטרט שיש בו תמונה ובחייו.

ההבדל בין הסידורים הנ"ל לבין האתר הנ"ל נעוץ בכך, שבסידורים הנ"ל לא כתוב שלדעת הגרע"י יש לומר תחנון ביום העצמאות, אלא אתה הוא זה שמסיק זאת מכללא (וראה בפיסקאות הבאות עד כמה ניתן להסיק כך מכללא), בעוד שמנהל האתר הנ"ל (בין אם אתה סומך עליו ובין אם לאו), מעיד באופן מפורש ששימש כחזן אצל הגרע"י, וששאל את הגרע"י, ושהגרע"י הורה לו שלא לומר תחנון, ושכך הורה הגרע"י לשואליו. על כך שאלתי אותך: ומי איכא איניש דחציף כולי האי וכו'? לכן, אין מה להשוות בין מסקנה מכללא (שאתה עושה) לבין עדות מפורשת (שאליה אני מפנה).

ובכלל, לשיטתך: האם הרב דוד יוסף סובר, שאביו הגרע"י סובר, שיש לומר תחנון בעיר מגוריו (ירושלים) ביום ט"ז אדר שחל ביום ראשון? הרי הסידור של הרב דוד יוסף לא מציין שביום זה לא אומרים תחנון (מצויין רק יום י"ד וט"ו). אלא מאי אית לך למימר? תנא ושייר; השתא דאתית להכי, דון מינה ואוקי באתרין, דדילמא נמי בנדו"ד תנא ושייר.

ולשיטתך: האם הרב דוד יוסף סובר, שאביו הגרע"י סובר, שיש לומר תחנון בעשירי באב שחל ביום ראשון? הרי הסידור של הרב דוד יוסף לא מציין שביום זה לא אומרים תחנון. אלא מאי אית לך למימר? תנא ושייר; השתא דאתית להכי, דון מינה ואוקי באתרין, דדילמא נמי בנדו"ד תנא ושייר.

יתר על כן: הסידור של הרב דוד יוסף, מציין את ל"ג בעומר בתור יום של אי אמירת תחנון, אבל הסידור של הרב יצחק יוסף אינו מציין זאת. אז לשיטתך, האם זו מחלוקת בין הרב דוד יוסף לבין הרב יצחק יוסף, לגבי השאלה מה סובר אביהם הגרע"י לגבי ל"ג בעומר? אלא מאי אית לך למימר? תנא ושייר; השתא דאתית להכי, דון מינה ואוקי באתרין, דדילמא נמי בנדו"ד תנא ושייר.

כל הדוגמאות הללו שנתתי, לא ללמד על עצמן בלבד יצאו אלא ללמד על הכלל כולו יצאו, שאין להיחפז בהעלאת מסקנות מכללא, כל עוד שהן אינן מבוססות על הכרזה מפורשת המופיעה בסידור עצמו: "יש לומר תחנון ביום פלוני".

[המעיין]

חוות היחמורים נפתחה מחדש?

איך זכרת את זה?

[משולש]

אוסיף גם את "ילקוט יוסף" שגם הוא אינו מזכיר כלום מזה.

גם באתר הנ"ל כתוב שהרב מפוניבז לא אמר תחנון ביום העצמאות. האם יש לזה מקור?

בכלל האתר הזה חשוד בשקר וקשה מאוד לסמוך עליו, אפי' בפני עצמו, כ"ש נגד ילקוט יוסף, וסידורי חזון עובדיה ויחווה דעת. ואכמ"ל.

[חובב_ספרים]

.

[המעיין]

מחקתי גם אני את תגובתי

[סתם יהודי]

באתר הנ"ל כתוב שהרב מפוניבז לא אמר תחנון ביום העצמאות. האם יש לזה מקור?.

אינני יודע האם יש לזה מקור, אבל מדבריך נראה שלדעתך, אם אין מקור לדברים, אז סימן שהם מופרכים. ואני אומר: אם אין מקור לדברים, וגם אין מקור נגדי, אז לא נוכל לדעת האם הם נכונים, אבל זה עדין לא מוכיח שהדברים מופרכים. ובכלל, האם זה מופרך בעיניך, שהרב מפוניבז', אשר הורה להניף את דגל המדינה על בניין הישיבה, נהג כמנהג הגרע"י ולא אמר תחנון ביום העצמאות? ורק שלא תבין אותי לא נכון: אני לא מנסה לרמוז שלדעתי הוא לא אמר תחנון. אני באמת לא יודע האם הוא אמר או לא אמר, כי לא שמעתי על כך מעולם, והרי אני נוקט בעניין זה כעצת חז"ל, שלעולם ירגיל אדם את עצמו לומר "לא שמעתי" על מה שלא שמע. אני רק טוען כי, שלא כמוך, אני עצמי לא אפול מהכסא אם יתברר לי באופן ודאי שהוא לא אמר, שהרי גם הגרע"י לא אמר.
אחרי כותבי את הדברים, פניתי לבעל העדות (משיב התשובות באתר), הרב יעקב ששון שליט"א, נכדו של הגרע"י, ושאילתיו מנין לו זאת, והשיבני שכך העיד בפניו סבו הגרע"י בכבודו ובעצמו. ותשקוט הארץ.

אוסיף גם את "ילקוט יוסף" שגם הוא אינו מזכיר כלום מזה.

אם כוונתך לימים המצויינים בילקוט יוסף סי' קלא סע' לט, אז הריני להסב את תשומת לבך לכך, שהוא גם אינו מציין את אי אמירת תחנון בעיר ירושלים ביום ט"ז אדר שחל ביום ראשון, והוא גם אינו מציין את אי אמירת תחנון ביום עשירי באב שחל ביום ראשון. אז האם לדעתך ראוי להיחפז ולהסיק מכללא, שלדעת הילקוט יוסף יש לומר תחנון בימים הנ"ל? אלא מאי אית לך למימר? תנא ושייר; השתא דאתית להכי, דון מינה ואוקי באתרין, דדילמא נמי בנדו"ד תנא ושייר.
ובכלל, הספר ילקוט יוסף אינו מתבסס רק על ספרי הגרע"י (שבהם כידוע אין שום התייחסות לסוגיית תחנון ביום העצמאות), אלא הוא מתבסס גם על הכרעות עצמאיות של הרב יצחק יוסף, ואת זה אמורים לדעת כל מי שיצא להם ללמוד בספר ילקוט יוסף.

בכלל האתר הזה חשוד בשקר וקשה מאוד לסמוך עליו, אפי' בפני עצמו.

האם מצאת באתר איזושהי עדות שלגביה הוכחת שהיא שקרית? כל עוד שלא מצאת פרט כזה, אין הוכחה שהוא אתר שקרי. ואז נותרת חזקת החפות של מנהל האתר, הלא הוא הרב יעקב ששון שליט"א, נכדו של הגרע"י, שלא ישקר כשהוא מעיד שהיה חזן אצל סבו, ושסבו הורה לו לא לומר תחנון, ושכך הורה הגרע"י לשואליו. למה סתם לחשוד ברב, נכדו של הגרע"י, כשאין שום בסיס לחשד?

בכלל האתר הזה חשוד בשקר וקשה מאוד לסמוך עליו...נגד ילקוט יוסף, וסידורי חזון עובדיה ויחווה דעת. ואכמ"ל.

אבל מילקוט יוסף ומהסידורים הנ"ל, אין שום ראייה שלדעת הגרע"י יש להורות לומר תחנון ביום העצמאות, שהרי:
בילקוט יוסף ובסידור יחוה דעת לא מצויין שאין אומרים תחנון בעיר ירושלים ביום ט"ז אדר שחל ביום ראשון, וגם לא מצויין שאין אומרים תחנון בעשירי באב שחל ביום ראשון, אז האם מי שיעיד שהגרע"י הורה שלא לומר תחנון בימים אלה, ייחשב בעיניך בתור מי שמעיד עדות שקר כנגד הילקוט יוסף וכנגד סידור יחוה דעת? אתמהה...
יתר על כן: בסידור חזון עובדיה לא מצויין שאין אומרים תחנון בל"ג בעומר, אז האם מי שיעיד שהגרע"י הורה שלא לומר תחנון בל"ג בעומר, ייחשב בעיניך בתור מי שמעיד שקר כנגד סידור חזון עובדיה? אתמהה...

[חובב_ספרים]

אוסיף גם את "ילקוט יוסף" שגם הוא אינו מזכיר כלום מזה.

אם כוונתך לימים המצויינים בילקוט יוסף סי' קלא סע' לט, אז הריני להסב את תשומת לבך לכך, שהוא גם אינו מציין את אי אמירת תחנון בעיר ירושלים ביום ט"ז אדר שחל ביום ראשון, והוא גם אינו מציין את אי אמירת תחנון ביום עשירי באב שחל ביום ראשון. אז האם לדעתך ראוי להיחפז ולהסיק מכללא, שלדעת הילקוט יוסף יש לומר תחנון בימים הנ"ל? אלא מאי אית לך למימר? תנא ושייר; השתא דאתית להכי, דון מינה ואוקי באתרין, דדילמא נמי בנדו"ד תנא ושייר.
ובכלל, הספר ילקוט יוסף אינו מתבסס רק על ספרי הגרע"י (שבהם כידוע אין שום התייחסות לסוגיית תחנון ביום העצמאות), אלא הוא מתבסס גם על הכרעות עצמאיות של הרב יצחק יוסף, ואת זה אמורים לדעת כל מי שיצא להם ללמוד בספר ילקוט יוסף.

אי משום הא לא אריא. מסתמא חשב שזה פשוט שיום ט"ו בירושלים כמו י"ד בפרזים ואין ענין להזכיר זה במיוחד. וכ"ש ט' באב נדחה זה שלא חשב שצריך להזכיר זה להדיא שהרי בפי הכל נקרא ט' באב גם כשנדחה לי' באב.

[סתם יהודי]

אוסיף גם את "ילקוט יוסף" שגם הוא אינו מזכיר כלום מזה.

אם כוונתך לימים המצויינים בילקוט יוסף סי' קלא סע' לט, אז הריני להסב את תשומת לבך לכך, שהוא גם אינו מציין את אי אמירת תחנון בעיר ירושלים ביום ט"ז אדר שחל ביום ראשון, והוא גם אינו מציין את אי אמירת תחנון ביום עשירי באב שחל ביום ראשון. אז האם לדעתך ראוי להיחפז ולהסיק מכללא, שלדעת הילקוט יוסף יש לומר תחנון בימים הנ"ל? אלא מאי אית לך למימר? תנא ושייר; השתא דאתית להכי, דון מינה ואוקי באתרין, דדילמא נמי בנדו"ד תנא ושייר.
ובכלל, הספר ילקוט יוסף אינו מתבסס רק על ספרי הגרע"י (שבהם כידוע אין שום התייחסות לסוגיית תחנון ביום העצמאות), אלא הוא מתבסס גם על הכרעות עצמאיות של הרב יצחק יוסף, ואת זה אמורים לדעת כל מי שיצא להם ללמוד בספר ילקוט יוסף.

אי משום הא לא אריא. מסתמא חשב שזה פשוט שיום ט"ו בירושלים כמו י"ד בפרזים ואין ענין להזכיר זה במיוחד. וכ"ש ט' באב נדחה זה שלא חשב שצריך להזכיר זה להדיא שהרי בפי הכל נקרא ט' באב גם כשנדחה לי' באב.

אבל הרי הוא כן הזכיר את ט"ו! אלא שאת ט"ז שחל ביום ראשון הוא לא הזכיר! ולשיטתך, דהא דלא הזכיר את (ט"ו) [ט"ז שחל ביום ראשון] ה"ט משום דסמך על י"ד, א"כ למה הזכיר את ט"ו, במקום שיסמוך על י"ד כי היכי דלא הזכיר את ט"ז שחל ביום ראשון כי לשיטתך סמך על י"ד?
וגם אם תמצא איזשהו חילוק בין ט"ו לבין ט"ז, כגון שתאמר שאי אמירת יום ט"ז היא רק כשהוא חל ביום ראשון, וא"כ איידי דהוי מידי דלא שכיח לא הוזכר, אכתי לא איפריק מחולשא, דהתינח לגבי סידור "יחוה דעת" של הרב דוד יוסף בנו של הגרע"י, מיהו לגבי סידור "חזון עובדיה" של הרב יצחק יוסף בנו של הגרע"י, מאי איכא למימר? הא התם לא הוזכר שאין אומרים תחנון בל"ג בעומר; אז האם ראוי להיחפז ולהסיק מכללא, שלדעת הרב יצחק יוסף בנו של הגרע"י, יש לומר תחנון בל"ג בעומר? אלא מאי אית לך למימר, תנא ושייר; השתא דאתית להכי, דון מינה ואוקי באתרין, דדילמא נמי בנדו"ד תנא ושייר.

[גבול ים]

מאי שייר דהאי שייר?

[ישראל אליהו]

הוא לא אמר תחנון כי לא רצה שהתקשורת יעשו חגיגה מזה. ותו לא.

האם אתה טוען שהגרע"י התאים את דיני התפילה אל תגובות התקשורת? זה בערך כמו להגיד שהחזו"א התאים את דיני עורלה אל תגובות האו"ם.

תחנון אפשר לדלג בעבור סיבה קלושה. וחגיגות התקשורת היא סיבה מספיקה לדלג.

[סתם יהודי]

מאי שייר דהאי שייר?

את זה אפשר לשאול גם על סידור חזון עובדיה (של הרב יצחק יוסף), ששייר את ל"ג בעומר.
מה שתתרץ לגבי ל"ג בעומר, יוכלו אחרים לתרץ לגבי יום העצמאות.

[סתם יהודי]

הוא לא אמר תחנון כי לא רצה שהתקשורת יעשו חגיגה מזה. ותו לא.

האם אתה טוען שהגרע"י התאים את דיני התפילה אל תגובות התקשורת? זה בערך כמו להגיד שהחזו"א התאים את דיני עורלה אל תגובות האו"ם.

חגיגות התקשורת היא סיבה מספיקה לדלג.

האם החזו"א היה מדלג על תחנון בגלל תקשורת?
ולשיטתך, שהגרע"י חשש מהתקשורת, למה הוא נמנע מלומר הלל?
ובכלל, התקשורת לא מבינה כלום בדברים האלה: לא בהלל ולא בתחנון. תגיד להם "תחנון", זה כמו שדיברת איתם בסינית.

[ישראל אליהו]

האם החזו"א היה מדלג על תחנון בגלל תקשורת?
ולשיטתך, שהגרע"י חשש מהתקשורת, למה הוא נמנע מלומר הלל?
ובכלל, התקשורת לא מבינה כלום בדברים האלה: לא בהלל ולא בתחנון. תגיד להם "תחנון", זה כמו שדיברת איתם בסינית.

עזוב (נפגש בדף העשירי)

[גבול ים]

מאי שייר דהאי שייר?

את זה אפשר לשאול גם על סידור חזון עובדיה (של הרב יצחק יוסף), ששייר את ל"ג בעומר.
מה שתתרץ לגבי ל"ג בעומר, יוכלו אחרים לתרץ לגבי יום העצמאות.

אדרבה, בסידור חזו"ע שייר יום העצמאות ושייר נמי לל"ג בעומר, אבל מאן דלא שייר לל"ג בעומר מאי שייר דהאי שייר, ולכן אולי באמת נחלקו בזי שני בזיכי הזהב בני מרן וכשם שנחלקו בברכת הבמבה כנודע.

[סתם יהודי]

מאי שייר דהאי שייר?

את זה אפשר לשאול גם על סידור חזון עובדיה (של הרב יצחק יוסף), ששייר את ל"ג בעומר.
מה שתתרץ לגבי ל"ג בעומר, יוכלו אחרים לתרץ לגבי יום העצמאות.

אדרבה, בסידור חזו"ע שייר יום העצמאות ושייר נמי לל"ג בעומר, אבל מאן דלא שייר לל"ג בעומר מאי שייר דהאי שייר, ולכן אולי באמת נחלקו בזי שני בזיכי הזהב בני מרן וכשם שנחלקו בברכת הבמבה כנודע.

השתא דאתינא להכי, לומר שבסידור חזון עובדיה שייר גם את יום העצמאות (כדי שלא יוקשה לנו על ל"ג בעומר מאי שייר דהאי שייר), ממילא מתעורר ספק חדש על מה שבאמת קרה בסידור יחוה דעת: האם גם לגביו נוכל לומר (כדאמרינן גבי סידור חזון עובדיה) דשייר, והיינו דשייר את י' באב שחל ביום ראשון ואת ט"ז באדר שחל ביום ראשון ואת יום העצמאות, או שמא לא שייר את אף אחד מהשלושה (כלומר שמא לגבי י' באב סמך על ט' באב, ולגבי ט"ז באדר סמך על ט"ו אדר, ולגבי יום העצמאות סבר שאומרים בו תחנון). א"כ, מסידור יחוה דעת ליכא למישמע מידי מחמת הספק הנ"ל, וממילא העדות העקיפה היחידה שנותרה לנו היא מסידור חזון עובדיה, אשר לגביו הצטרכנו כאמור לומר ששייר גם את יום העצמאות (כדי שלא יוקשה לנו על ל"ג בעומר מאי שייר דהאי שייר). וכן נותרה לנו העדות המפורשת (לא העקיפה) של הנכד של הגרע"י, הרב יעקב ששון, אשר העיד כי שימש כחזן אצל סבו הגרע"י, וכי שאל את הגרע"י האם לומר תחנון ביום העצמאות, וכי הגרע"י הורה לנכדו הנ"ל שלא לומר תחנון אז, וכי כך הורה הגרע"י לשאר שואליו (עכ"ד של העד החזן הרב יעקב ששון הנכד של הגרע"י).

[גבול ים]

כבר כתבו הפוסקים ורב'ו עליה כי ספק חסרון ידיעה לאו שמי' ספק, ומה שאין אנו מבינים סתימתו של הסידור אינה ספק לומר סמי מכאן, שהרי שמואל וב"ד קיים וקמת ועלית אל זרעו בחיים לשמוע מה יעשה ישראל.
גם אין אנו דנים מה נהג מרן אור ישראל, כי עדותו של הנכד שרירה ובהירה, רק השאלה בתרתי, חדא מה היה מורה מרן לשואלים שלא במניינו, כלומר האם ביחוו"ד אמרו תחנון בניגוד לדעתו, או דילמא היה מורה ובא לשואלי'ם הלכו בו ובאו ממקום אחר שבאתרייהו יש להם לאומרו, ומקומו של עול'ם שאני וטעמו ונימוקו עמו כאשר היה באמנה אתו.
זאת ועוד אחרת לא נהירא אם קבלנו הוראות מרן כשלא קבעם בספריו הלכה למעשה אלא נהגם כהנהגה פרטית.
בעיקר מה שכתבתי מאי שייר דהאי שייר, שוב עלה במחשבה דילמא לא קשיא דשייר נמי יום ירושלים, וא"ש, וק"ל.

[סתם יהודי]

בעיקר מה שכתבתי מאי שייר דהאי שייר, שוב עלה במחשבה דילמא לא קשיא דשייר נמי יום ירושלים, וא"ש, וק"ל.

אבל היכן מצינו שהגרע"י לא אמר תחנון ביום ירושלים? כבר שאלתי אותך על כך לעיל: viewtopic.php?f=17&t=24525&start=40#p246733 , וטרם עניתני.

כבר כתבו הפוסקים ורב'ו עליה כי ספק חסרון ידיעה לאו שמי' ספק, ומה שאין אנו מבינים סתימתו של הסידור אינה ספק לומר סמי מכאן, שהרי שמואל וב"ד קיים וקמת ועלית אל זרעו בחיים לשמוע מה יעשה ישראל.

אה"נ, יש לשאול את הרב דוד יוסף מה הייתה כוונתו בסידור יחוה דעת: האם - כשם שבסידור חזון עובדיה התכוון הרב יצחק יוסף (על פי טענתך כאן viewtopic.php?f=17&t=24525&p=246867#p246824 ) לשייר את יום העצמאות (כדי שלא יוקשה לך על ל"ג בעומר מאי שייר דהאי שייר) - אז ככה גם בסידור יחוה דעת התכוון הרב דוד יוסף לשייר את שלושת הימים (דהיינו את ט"ז באדר שחל ביום ראשון ואת י' באב שחל ביום ראשון ואת יום העצמאות) דלגבי כולהו ס"ל דאין לומר בהם תחנון אלא ששיירם, או שמא בסידור יחוה דעת לא התכוון הרב דוד יוסף לשייר כלום (כי שמא לגבי ט"ז באדר סמך על ט"ו באדר ולגבי י' באב סמך על ט' באב ולגבי יום העצמאות ס"ל דאומרים בו תחנון).
אבל כל עוד שאיננו שואלים את הרב דוד יוסף, אז האם נוכל להביא ראייה מהסידור לכאן או לכאן? והא ליכא למשמע מיניה מידי, לא לכאן ולא לכאן!

רק השאלה בתרתי, חדא מה היה מורה מרן לשואלים שלא במניינו, כלומר האם ביחוו"ד אמרו תחנון בניגוד לדעתו.

לענ"ד פשיטא שלא עשו בניגוד לדעתו, שהרי בשו"ת ברכת יהודה (שנתחבר ע"י מי שעומד בראש הכולל של בית המדרש הנ"ל), ח"ד סי' טו ד"ה ולא אכחד, העיד שמנהג אמירת תחנון בבית המדרש הנ"ל הוא "על פי דעתו והסכמתו" של הגרע"י אשר הורה כי הנוהגים לומר תחנון ביום העצמאות "רשאים להמשיך במנהגם". ומהאי לישנא שמעינן תרתי: חדא, דאנשי בית המדרש הנ"ל אינם נוהגים כנגד הגרע"י שהרי הוא הביע את "דעתו והסכמתו" לכך שימשיכו במנהגם אחרי שכבר נהגו כן, ותו שמעינן מינה דלדעת הגרע"י יש חילוק בין אלה שכבר נהגו לומר תחנון ביום העצמאות לבין אלה שלא היה להם מנהג קבוע ושלכן באים לשאול איך לנהוג.

או דילמא היה מורה ובא לשואלי'ם הלכו בו ובאו ממקום אחר שבאתרייהו יש להם לאומרו.

אצטט לך את לשון הנכד המובא באתר הלכה יומית וז"ל: "מרן שליט"א לא אומר תחנון ביום העצמאות. כך הוא מורה לכל שואל, וכך הורה לי כשהייתי אצלו שליח ציבור לפני כמה שנים". בעניין זה, אינני יודע לעשות יותר מאשר לצטט, וכל אחד יסיק את המסקנות לעצמו.

זאת ועוד אחרת לא נהירא אם קבלנו הוראות מרן כשלא קבעם בספריו הלכה למעשה אלא נהגם כהנהגה פרטית.

מי זה "קיבלנו"? מן הסתם כוונתך לתלמידיו (אני עצמי לא זכיתי להיות מתלמידיו אלא אני הולך בזה אחרי מנהג אבי מורי שהולך בזה אחרי רבו שהלך בזה אחרי הוראת רבו מרן החזו"א). ובכן אם כוונתך לשאול האם תלמידי הגרע"י קיבלו רק את הוראותיו או גם את הנהגותיו, אז לענ"ד צריך לשאול אותם מה קיבלו.

[גבול ים]

מרן דינו כמרא דאתרא ואין נ"מ בין מי שזכה להימנות על תלמידין למי שלא זכה ופשוט.
ב. בענין יום ירושלים יואיל מר לעשות חיפוש קל במרשתת וירו"צ.

[סתם יהודי]

מרן דינו כמרא דאתרא ואין נ"מ בין מי שזכה להימנות על תלמידין למי שלא זכה ופשוט.

אינני מבין, האם אתה טוען שאני צריך לנטוש את מנהג אבי, ההולך אחרי רבו שהלך אחרי הוראת החזו"א, ובמקום זאת עלי להעדיף את הוראת הגרע"י (כגון לגבי שמיטה ולגבי תחנון לפחות בהנחה שהורה ההפך מהחזו"א)?

בענין יום ירושלים יואיל מר לעשות חיפוש קל במרשתת וירו"צ.

בוא נניח כדבריך, שלא אמר תחנון ביום ירושלים. אז בע"כ: הרב דוד יוסף, אשר שייר בסידור יחוה דעת את יום ירושלים, שייר שם גם את יום העצמאות (וכעדות הנכד), כדי שלא יוקשה לך לגבי יום ירושלים: מאי שייר דהאי שייר.

[גבול ים]

מרן דינו כמרא דאתרא ואין נ"מ בין מי שזכה להימנות על תלמידין למי שלא זכה ופשוט.

אינני מבין, האם אתה טוען שאני צריך לנטוש את מנהג אבי, ההולך אחרי רבו שהלך אחרי הוראת החזו"א, ובמקום זאת עלי להעדיף את הוראת הגרע"י (כגון לגבי שמיטה ולגבי תחנון לפחות בהנחה שהורה ההפך מהחזו"א)? .

האם יש לך ספק מה היה מורה לך מרן לעשות?

בענין יום ירושלים יואיל מר לעשות חיפוש קל במרשתת וירו"צ.

בוא נניח כדבריך, שלא אמר תחנון ביום ירושלים. אז בע"כ: הרב דוד יוסף, אשר שייר בסידור יחוה דעת את יום ירושלים, שייר שם גם את יום העצמאות (וכעדות הנכד), כדי שלא יוקשה לך לגבי יום ירושלים: מאי שייר דהאי שייר.[/quote]
ואם כן חוזרת וניעורה שאלתי הקודמת שמשום מה לא נענתה, מה היה נוהג הדוד זי"ע ביום ירושלים סתם וכשיש ברית ביום ירושלים שע"ז אין הוראה מפורשת של החזון איש ורק ק"ו הם הדברים.

[סתם יהודי]

מרן דינו כמרא דאתרא ואין נ"מ בין מי שזכה להימנות על תלמידין למי שלא זכה ופשוט..

אינני מבין, האם אתה טוען שאני צריך לנטוש את מנהג אבי, ההולך אחרי רבו שהלך אחרי הוראת החזו"א, ובמקום זאת עלי להעדיף את הוראת הגרע"י (כגון לגבי שמיטה ולגבי תחנון לפחות בהנחה שהורה ההפך מהחזו"א)?

האם יש לך ספק מה היה מורה לך מרן לעשות?

לאיזה מרן אתה מתכוון? מרן החזו"א או מרן הגרע"י?

בענין יום ירושלים יואיל מר לעשות חיפוש קל במרשתת וירו"צ.

בוא נניח כדבריך, שלא אמר תחנון ביום ירושלים. אז בע"כ: הרב דוד יוסף, אשר שייר בסידור יחוה דעת את יום ירושלים, שייר שם גם את יום העצמאות (וכעדות הנכד), כדי שלא יוקשה לך לגבי יום ירושלים: מאי שייר דהאי שייר.

ואם כן חוזרת וניעורה שאלתי הקודמת שמשום מה לא נענתה, מה היה נוהג הדוד זי"ע ביום ירושלים סתם וכשיש ברית ביום ירושלים שע"ז אין הוראה מפורשת של החזון איש ורק ק"ו הם הדברים.

בהנחה שב"דוד זי"ע" התכוונת לאחיו זצ"ל של חמי: אני יודע על מנהגו ביום העצמאות, לא על מנהגו ביום ירושלים. עכ"פ אני נוהג בזה לפי מנהג אבי מורי, לא לפי מנהג האח של חמי.

[גבול ים]

יען ארכו הדברים, זה אומר בכה הלוך ילך ובכה, ולעומתו זה אומר בכה, וכולם משבחים ואומרים משבח האר'ש, וכולם כוונתם לשמים, ושכרם מנה אחת אפים, אך כחס על הנר זו נשמת אדם, אמרתי כאן קנה קולמוסי שביתה ועמד קנה במקומו, וממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו הנופלים על פניהם בעתו, ונפשם אליו יתברך נושאים, ואליו עיניהם תלוים, ויחיש פדות לגלות החיל הזה, אז יאמרו כולם הלל ברינה ויפלו על פניהם וירונו בשכמל"ו.

[סתם יהודי]

האם יש לך ספק מה היה מורה לך מרן לעשות?

לאיזה מרן אתה מתכוון? מרן החזו"א או מרן הגרע"י?

יען ארכו הדברים, זה אומר בכה הלוך ילך ובכה, ולעומתו זה אומר בכה, וכולם משבחים ואומרים משבח האר'ש, וכולם כוונתם לשמים, ושכרם מנה אחת אפים, אך כחס על הנר זו נשמת אדם, אמרתי כאן קנה קולמוסי שביתה ועמד קנה במקומו, וממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו הנופלים על פניהם בעתו, ונפשם אליו יתברך נושאים, ואליו עיניהם תלוים, ויחיש פדות לגלות החיל הזה, אז יאמרו כולם הלל ברינה ויפלו על פניהם וירונו בשכמל"ו.

האם יש לך ספק איך היה מגיב לך מרן על זה?

[גבול ים]

עיני דשפיר חזו דעלה על מש'בח הדפוס ספרא דברא כרעי' דאבוהון דכל בית ישראל המלך דוד, מלך הע"י אחד, ושמו יקבנו ארחות מרן והנה ארח צדיקים נכון שם בפרק י אות יג אריכות דברים במנהגו של מרן זיע"א ועכי"א, מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר, והיכי נהוג נהורא דעלמא ביום העצמאות וביום ירושלים, ושבתה האר"ש.

[סתם יהודי]

עיני דשפיר חזו דעלה על מש'בח הדפוס ספרא דברא כרעי' דאבוהון דכל בית ישראל המלך דוד, מלך הע"י אחד, ושמו יקבנו ארחות מרן והנה ארח צדיקים נכון שם בפרק י אות יג אריכות דברים במנהגו של מרן זיע"א ועכי"א, מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר, והיכי נהוג נהורא דעלמא ביום העצמאות וביום ירושלים, ושבתה האר"ש.

א. הספר אורחות מרן התחבר ע"י מר בריה דרבינא, הרב דוד יוסף, שאגב הוא היחיד מתוך כל בני הגרע"י שאומר תחנון (כשם שבנו הגדול של הגרע"י - הרב יעקב יוסף - היה היחיד מתוך כל בני הגרע"י אשר לא רק שלא אמר תחנון אלא גם אמר הלל), וכמנהג בית המדרש "יחוה דעת", אשר בראשו - עומד הרב דוד יוסף, ואשר בראש הכולל שלו - עומד מחבר שו"ת ברכת יהודה, שהעיד כי - למרות שהגרע"י נוהג שלא לומר תחנון - הרי שבבית המדרש יחוה דעת כן אומרים תחנון וזאת "על פי דעתו והסכמתו" של הגרע"י לכך שמי שכבר נהגו לומר תחנון "רשאים" להמשיך במנהגם, וכמבואר כל זה בשו"ת ברכת יהודה הנ"ל (ח"ד סי' טו ד"ה ולא אכחד) אשר קובץ ממנו צורף ע"י בעל הניק "מה שנכון נכון", כאן: viewtopic.php?f=17&t=24525#p246464 . עכ"פ: מהלשון הנ"ל משמע לכאורה - כי אנשי בית המדרש הנ"ל ביקשו מהגרע"י "הסכמה" לכך שהם יחרגו מהוראתו הכללית שלא לומר - וכי בעקבות בקשתם הוא הסכים לכך שהם יאמרו אחרי שכבר נהגו לומר, אך מ"מ מזה משמע לכאורה שהוראתו לשאר הציבור היא אחרת (כל שלאותו ציבור אין מנהג קבוע), ובפרט שכך משמע גם מעדויות אחרות - כגון מזאת המובאת להלן סעיף ג.

ב. עכ"פ, טרם זכתה עיני לשזוף את הספר אורחות מרן, לכן אשמח לדעת האם בעיקר הדבר יש מחלוקת בין מה שמצויין בשו"ת ברכת יהודה לבין מה שכתוב בספר אורחות מרן.

ג. כמו כן, ראוי לציין שמתוך משפחתו של הגרע"י יצאו כמה וכמה ספרים על אורחותיו ומנהגותיו, ואחד מהם הוא הספר "אביר הרועים", מאת נכדו של הגרע"י, הרב יעקב ששון, שהוא גם מנהל האתר "הלכה יומית", ועיין מה שהעיד שם http://www.halachayomit.co.il/QuestionD ... spx?ID=447 , אודות מנהגו של הגרע"י לגבי תחנון ואודות הוראתו לציבור.

[גבול ים]

בעוונות, אין הספר תחת ידי ואיני יכול לצטט במדוייק, אבל ישנם שם כמה הלכתא גבירתא, א' שמרן זי"ע אמר תחנון ביום העצמאות עד שנת תשמ"ג, ב' שבהוראתו אמרו תחנון ביחו"ד, ג' שמרן לא אמר גם ביום ירושלים, מלבד זאת ישנם שם ידיעות מעניינות גם על אמירת הלל.

[שער כותש]

אין ברצוני להכנס בזה לויכוח המוזר והזר כאן.
אבל נעלמה מכל הכותבים הידיעה הנכבדה כי לדעת הגרע"י זצ"ל אומרים גם אומרים תחנון ביום ראשון של פורים המשולש, וכך נהגו בבית מדרשו (כמדומה המקום היחיד בירושלים שאומרים תחנון בפורים, היו פוסקים שאכן בשחרית פסקו לאמר אך לא במנחה מדהיא סמוכה לסעודה, והגרע"י היחיד שאמר גם למנחה).
עד כאן ידיעה נכבדה, וכעת ימשיכו הנערים לצחק וכו'

[כמעיין המתגבר]

דעת מרן הרב עובדיה על יום העצמאות ויום ירושלים

[נחלי אפרסמון]

אולי זה הוראה רק לאותה ישיבה?

[נחלי אפרסמון]

viewtopic.php?f=19&t=13175#p542804

[זאב ערבות]

בספר עקבתא דמשיחא כתוב שבתשי"א ציווה החזו"א להכריז שלא אמרו תחנון היום בגלל סנדקאות שלא לתת מקום לטעות, ובתשי"ג כתוב שם, וכן במעשה איש א רל"ב שאמרו תחנון למרות שהיה סנדק שלוש פעמים כדי להוציא מליבם וכו' [ וכנראה סבר שלא מספיק להכריז כבתשי"א]
הופעתי [אולי ההפתעה מקורה בטעות?] שגם בוזרח השמש - הנהגות מנין ותיקין של ר' שריה דבילצקי שליט"א [כ"ה] כתוב-אומרים תחנון גם כשיש ברית ביום העצמאות, והמקור ע"פ חגיגה י"ז שכשחל יום טבוח אחר השבת מותר בהספד ותענית להוציא מליבם של צדוקים. ולתומי חשבתי שכיון שאחרי מלחמת ששת הימים פרסם מאמר שתמוה למה החרדים לא מציינים את הנצחון [ואף שיודעני החילוקים בין שתי המלחמות] , אין דעתו כ"כ חדה, כחזו"א.
ןעוד ראיתי ב"מסורת משה" [מסורות מהגרמ"פ מנכדו] [עמוד לו]: אם היה בא חתן לישיבה ביום העצמאות לא היינו אומרים תחנון, ואין לחוש למראית עין.. דאין לדחות דין בשביל חששות כאלו, ןבפשטות סבר ר' משה שההמשנה בחגיגה אינה עקרון שאפשר להשתמש בו, אלא ענין מיוחד שנקבע בכוחם סמכותם של חכמים. [ וגם א"ש לשיטתו שנראה מכמה מקומות שם שלא היה כ"כ קנאי כנגד הציונות ואמ"ל]

כעת י"ל ספר שו"ת במעגלי צדק, ובמאת העמודים הראשונים קונטרס ובו דברים ששמע המחבר, ר' מיכאל זכריהו מפי הגר"ש דבליצקי ובעמ' נ"ז מופיע הקטע הזה: