חכם באשי כתב:מורה צדק כתב:אני מתאר לעצמי שזה א' מהטעויות שהכניסו בכוונה בשביל שלא יעתיקו מהתוכנות וידפיסו משם ספרים.
אכן אתה יאה לשמך... 'מורה צדק', שכן הינך מלמד זכות אפילו על 'תוכנה'...
רק איני מבין מדוע הטילו 'בכוונה' טעות זו שכל דרדק יכול לעמוד עליה ולא ניסו להתחכם במעט ולשרבב טעויות יותר מוצלחות.
האמת, בכל התוכנות, הן בבר אילן אך במיוחד בדי.בי.אס, ישנן טעויות רבות. פעם מצאתי בבר אילן שהושמטה פיסקה שלמה ממדרש שמות רבה!
אוצר החכמה כתב:בסיס העבודה שלהם הוא OCR וזה ההסבר
חד וחלק כתב:על פי השמועה בר אילן מקלידים את הטקסטים פעמיים, ואחר כך משוים אותם, מתוך ההנחה הפשוטה שלא יחזרו על אותן טעויות. מבריק.
חד וחלק כתב:יש לציין כי בעוד בר אילן היא תוכנה מושקעת ביותר והשיבושים נדירים בה, די. בי. אס אינה מתקרבת לקרסוליה, אין כמעט עמוד בלי טעות, בר ותבן בכל פינה. בעבר הנצחתי לעצמי חלק מטעויותיהם, עד שנוכחתי כי אלו מים שאין להם סוף. ועוד אלו שיבושים! בכתובות פתחו פ"פ פירי פרות, במקום פתח פתוח...
בקטע אחד במאירי (עבודה זרה כב.) הם הצליחו לטעות כל כך הרבה, עד שמתעורר הרושם שזה בכוונה...
כך כותבים 'השני': דהצני.
וכך כותבים 'החמישי': החמזטי.
ויעויין שם עוד ניסים ונפלאות רבים. נח בשבע שגיאות.
א"ו כי מש"ה לאכלה היינו להזהיר שיאכל הם או דמיהם בקדושת שביעית...
איש_ספר כתב:בשיי"ק לירושלמי סנהדרין פ"ז, מביא שבספר פ"ח כתב כך וכך, במהדורת מאורי אור נכתב בסוגרים: הוא ניהו ספר פלפלא חריפתא לר"י שור עמ"ס סנהדרין הנדפס באמ"ד תס"א.
מאיר חכמים כתב:בחידושי הריטב"א סוכה לט, א:א"ו כי מש"ה לאכלה היינו להזהיר שיאכל הם או דמיהם בקדושת שביעית...
במהד' מוה"ק העיר המהדיר שכנראה יש חסרון וצריך להוסיף את המילים "אמרה תורה" לפני המילים "לאכלה היינו...". וטעה בפתרון פתיחת הר"ת "מש"ה", כי באמת הפתרון הוא "מה שאמר הכתוב" או כעי"ז, ושוב אין צורך להגהתו.
שוב ראיתי שבמהדורה שבפרויקט השו"ת (לפי הביוגרפיה מדובר במהד' זכרון אהרן) פתחו כמוש"כ.
חד וחלק כתב:על פי השמועה בר אילן מקלידים את הטקסטים פעמיים, ואחר כך משוים אותם, מתוך ההנחה הפשוטה שלא יחזרו על אותן טעויות. מבריק.
מיללער כתב:בסוטה טז. 'האי הלכה עוקבת מדרבנן' יעו"ש בחי' המהר"צ חיות שהביא בשם הבית אפרים שזה שיבוש המדפיסים בפיענוח הר"ת של מדר' והכוונה היתה 'הלכה עוקבת מדרש' והם פיענחוהו 'מדרבנן' ובזה מיישב תמיהת בעל בשמים ראש על הרמב"ן
טוב לי כתב:מיללער כתב:בסוטה טז. 'האי הלכה עוקבת מדרבנן' יעו"ש בחי' המהר"צ חיות שהביא בשם הבית אפרים שזה שיבוש המדפיסים בפיענוח הר"ת של מדר' והכוונה היתה 'הלכה עוקבת מדרש' והם פיענחוהו 'מדרבנן' ובזה מיישב תמיהת בעל בשמים ראש על הרמב"ן
איך זה כתוב באמת בכתבי היד או בדפוסים הישנים?
צונאמי כתב:זכור לי מישהו שציטט את ה"ברית החדשה"
וכדי להסוות כתב בשם הב"ח...
צונאמי כתב:זכור לי מישהו שציטט את ה"ברית החדשה"
וכדי להסוות כתב בשם הב"ח...
אבא יודן כתב:צונאמי כתב:זכור לי מישהו שציטט את ה"ברית החדשה"
וכדי להסוות כתב בשם הב"ח...
דומה לזה אירע לאיש למדני אחד ששואלני שמחפש אחר רמב"ן שהובא ב'המתרגם והוא בלא ימצא.
אמרתי לו עד שאתה מבקש בפי' הרמב"ן צא וחפש בנתיבות השלום כי שם כבודו...
והא לכם העתק במהדורת עוז והדר
אינה מעכבת - אינה צריכה לקרוע. לישנא אחרינא נופל אותו אפרקסותו על החזה ומכסה קריעת החלוק ואף על פי כן אין זה עיכוב קריעה
בן_אליעזר כתב:אמנם אי"ז קשור ישירות לאשכול, אלא שלא מצאתי מק"א לתלות שאלתי.. ואכן - אצלי נאמר ע"ז "שיבוש.."
לפני זמן מה, ראיתי א' החברים הוותיקים דכאן (אולי הרב אי"ס?) משתמש בלשון: "ותור"ץ" (או "ותיר"ץ"?). ואני בער ולא אדע - האם אכן יש בזה ראשי תיבות (שאכן לא מצאתי בזה בכל ספרי הר"ת), או שמא שרצה לומר דברו בחוזק, או סתם למליצת הלשון והסגנון.
אכן ראיתי שהשימוש נעשה בדורות קדומים ג"כ, שכן דומני מופיע בתשובות הנו"ב שנדפסו מקרוב (אלא, שיש לדייק אולי שם נעשתה לענין להגדיש התיבות - וכידוע שכך הי' הסדר פעם לפני 'גופנים' ומחשבים וכו' - עי' לעזי רש"י, כסימן להדגישם וכן הדבר בתחילתם של קטעים בכו"כ ספרים. ואולי ה"בחור זעצער" של ההדרת הנו"ב לא הרגיש בזה וכתב כך עם כל זה)
אודה לאלו שיאירוני בדבר!
הא דאמר בברכות אמצעיות אין להן סדר פי' רבי' שלמ' טעה בהשיבנו ואמר ברכ' אחרת יתחיל מהשיבנו ואילך ואין צריך להתחיל באתה חונן כמו בשלש ראשונות שאם טעה בגבורות והזכיר קדושת השם חוזר לראש התפילה וכן בג' אחרונות או אם לא כיון לבו באמצע הברכות באמצעיות ואינו יודע באיזה מהן עומד יתחיל מאותה שיודע שאמר ואילך ור"ת אומר שאם דילג השיבנו או ברכה אחרת ונזכר בה אחר כמה ברכות ואפי' סמוך לשומע תפילה יאמרנה שם ואח"כ שומע תפילה או ברכה אחרת שהיה עומד סמוך ליה כשנזכר
בסדר הדורות, חלק א, ב אלפים קצז, קארלסרוא תקכט, דף טו סע"ד: ובל"ש בשם אלשיך, 'ותשכב עמו בלילה', ערב שבועות. ובצ"ל [=ובצידה לדרך], דלא גרסינן בשם אלשיך שנולד [יששכר] ליל שבועות.
במדרש דרש על אותיות מנצפ"ך מכף לכף וכו' באנכי דר"מ כו'. עיין בח"כ דף ל"ג ול"ה. ולי נראה לקיים הגרסא...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 219 אורחים