פיסיקה ממבט שונה

[כרתי ופלתי]

בע"ה

נתבקשתי מאת ידידי, אברך יקר ותלמיד חכם, שעסק באופן עצמאי בחקר הפיסיקה, והוא הגיע לתובנות מרתקות.

לבקשתו, אני מעלה כאן את הדברים שהוא כתב וערך בנושא זה, לתועלת הקוראים.

[לייטנר]

מאז ומתמיד יצאנו כנגד אנשים שפתחו ספר הלכה כזה או אחר (לצורך העניין רמב"ם), ומיד גזרו מסקנות ש"הרבנים לא מבינים" וכו' וכו', והנה איכשר דרא, וגם במקצועות שאינם מקצועות התורה, קמים אנשים שעיינו באי אלו ספרים בסיסיים במקצוע, ומיד טוענים שהם יכולים להוכיח שכל לימוד הפיזיקה בטעות יסודו!

[עשוי לנחת]

מאז ומתמיד יצאנו כנגד אנשים שפתחו ספר הלכה כזה או אחר (לצורך העניין רמב"ם), ומיד גזרו מסקנות ש"הרבנים לא מבינים" וכו' וכו', והנה איכשר דרא, וגם במקצועות שאינם מקצועות התורה, קמים אנשים שעיינו באי אלו ספרים בסיסיים במקצוע, ומיד טוענים שהם יכולים להוכיח שכל לימוד הפיזיקה בטעות יסודו!

כ"כ מהר עברת על הכל?

[אוצר החכמה]

אני דפדפתי רק עד עמוד 35 וגם תמהתי, הפיסיקה מורכבת מנוסחאות וחישובים מוגדרים, ושעברו (ברמה הזאת) נסויים לאין ספור ועל בסיס החישובים הללו מתנהל חלק גדול מהעולם המיכני, לא כ"כ הבנתי מה כוונתו ומה קשה לו, כאשר הפיסיקה המוכרת ברמת המקרו הניוטונית היא פשוטה ובהירה (למשל על התנועות של המקדח) ולא את הטרמינולוגיה שלו (כמו אש שנספגת בגוף) ובכלל לא כ"כ מובן איך כל מיני קושיות בסברות, יכולות כך להציע תיאוריה חדשה בפיסיקה, שהיא היום התורה מושתתת חישובים ונוסחאות ובזה כוחה.

אגב גם התיאוריה הקוונטית שנחשבת קשה לעיכול ולהבנה, מוחזקת כתיאוריה נכונה בעיקר משום סיבה אחת מכרעת, שתוצאות החישובים שהיא מציעה מתאימות להפליא למציאות הנמדדת.

דפדפתי קצת יותר, ונראה לי שכדאי שהכותב ילמד קצת פיזיקה באופן מסודר, ויקרא קצת על הידע הקיים בעולם כדי שיבין ויכיר את הידע הקיים והברור ומושתת הניסויים, שחבל להתווכח איתו בניסויים חסרי ערך כגון כיפוף קפיץ והצמדתו לשפתיים או בטיעונים בעלמא.

[אדג]

אתם יודעים מה? חבל על הזמן. כפשוטו.

הייתי ממליץ לו להתחיל ללמוד מהתחלה. אבל ממש מהתחלה, כי הוא ממש לא בכיוון.

[אוצר החכמה]

יש לי גם שם של ספר טוב להציע לו אם הוא אכן מתעניין בושא, ובספר הזה להבדיל מהספרים שהיו בידו יהיה הסבר (אפילו די בהתחלה) למה יש גלים "חשמליים" (הנקראים גלים אלקטרו מגנטים, והאור וגם גלי הרדיו שכלונו משתמשים בהן הם תופעה כזאת)

[יורה_דעות]

אינני יכול ממש לחוות דעה, מכיון שלא עיינתי דיי, וגם איני בר הכי לקבוע מסמרות בהלכה. אבל לא נראה לי הכיוון של פסילה אוטומטית. (אא"כ מישהו באמת כבר הספיק לבדוק את כל דבריו ולרדת לסוף דעתו של הכותב) כי בזה אני כן יכול לחוות דעה, עולם המדע מאד מאד מאד מקובע ונצמד לדוגמות.
גם הדברים של איינשטיין היו נראים לקורא בדיוק כך, ואפילו הסגנון של איינשטיין היה מוזר ולא מדעי מתחילה. כך שגם אם מישהו כותב "לעייל" במקום "לעיל", לא זו הבעיה הגדולה.
בכלל, נראה שלצערינו הרב בשנים הבאות ייאלצו רבים מלומדי התורה לצאת לעבודה, ואם עולם המדע ישכיל להוציא מהם את המיטב, צפויים עוד כמה איינשטיינים בדרך. כך לימד הנסיון של תקופת ההשכלה הקודמת.
(כמובן שיש לקוות ולהתפלל שהגאולה השלמה תבא קודם, או שמישהו ישכיל להציל את הדור באופן אחר. אני דיברתי רק על ההערכה הפסימית והגיונית למרבה הצער).

[אוצר החכמה]

ואפילו הסגנון של איינשטיין היה מוזר ולא מדעי מתחילה.

על סמך מה אתה כותב את זה, אני לא בקי גדול בנושא, אבל הרושם שלי הוא שעבודותיו של איינשטיין ב"שנה המופלאה" היו מתמטיות לחלוטין.
ובכלל רעיונותיו של איינשטיין התגלגלו בחלל כבר קודם לכן (מאך ואחרים) ועיקר העניין היה יצירת מערכת מסודרת.

[אדג]

התגובות האלו הם תגובות אוטומטיות שחלקן באות מבורות (וזה ממש לא נורא, כי למי אכפת אם לומדים פיזיקה או לא, ו"הפוך בה והפוך בה דכולא בה" - והלואי כולנו כל חוכמתנו רק בתורה, אך לא אכשר דורא להיות כרשב"י וחביריו), וחלקן משקרים (שע"ז יש לדון במקום אחר).

תורתו של איינשטיין, אף שכשאדם פרטי אכן היה מעט לא שגרתי, הינה תורה מבוססת, ערוכה היטב ומנומקת בצורה שיטתית, לוגית ועקבית. ובעיקר: ניתן לחשב אותם ולא רק לחשוב אותם.

ובאמת די לנו בתורה, שהיא "ארוכה מני ארץ ורחבה מני ים", וד' אמות של הלכה בהם צמצם הבורא ית' כביכול את עצמו, ומה לנו לרעות ולראות בשדות שרי"ם.

ולעתיד, שאז "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ו"לא יהא עסק כל העולם כולו כי אם לידע את ה'", הרי אז נצטער על אותם רגעים שכילינו על דברים כאלו במקום לעסוק באותה שנאמר עליה "יקרה היא מפנינים".

[יורה_דעות]

כמובן שאין להיסחף ולחשוב שכל מי שיאמר הפוך מכולם הוא בחזקת איינשטיין עד שיוכח אחרת.. כל מה שבאתי לומר הוא שאין לבטלו מתוך הדוגמה, אלא אפשר שיש בדבריו חלקים נכונים. הדבר ידוע שהפיזיקה המודרנית מעוררת תמיהות, ואפשר בהחלט שהתמיהות הללו יובילו בהמשך לשינויים.
ובנוגע ל'די לנו בתורה', כמובן שמי שיכול לעסוק רק בתורה לא צריך לזאת. אבל מי שאינו יכול, או משום שזקוק לפרנסתו, או משום שלא ראה ברכה בלימודו, או מכל סיבה אחרת. הרי עוסק בפועל בדברים אחרים. דוקא במדעי הטבע היו כמה וכמה מקדמוננו שעסקו מתוך רצון להתבונן בנפלאות הבריאה. ובכל אופן מי שמחווה דעה בדיון זה, בהכרח סותר במשהו את קביעתו די לנו בתורה וכו'.

ולגבי איינשטיין עצמו, אני מצרף ציטוטים מספר בנושא:
להלן קטעים נבחרים מספרו של לואיס פוייר (מהדורה מתורגמת, הוצ' עם עובד תשלט'), הטוען כי איינשטיין הגיע לתורותיו לא מתוך התקדמות מדעית, אלא רק מתוך תנועת מרי אנטי מימסדית. שלולי הרקע המיוחד שלה היינו עד היום שרויים בתיאוריותיו של ניוטון.
"האנרכיסט המפורסם שהיה גם איש מדע דגול הנסיך פטר קרופוטקין כתב פעם: "כל המחקרים הגדולים כל התגליות שחוללו מהפכה במדע, נעשו מחוץ לכתליהן של אקדמיות ושל אוניברסיטאות".. אנו נראה כי תקופת השיא של המחשבה המקורית של איינשטיין ינקה ממגע עם חוג בלתי רגיל במקצת, חוג של אינטלקטואלים צעירים חדורי רגשות מרי חברתי ומדעי.. שהתגבשה מחוץ לממסד המדעי הרשמי בדרך מהפכנית כדי לתפוס את העולם באור חדש", (עמ' 7).
כפי שכתב פיליפ פרנק גורמים רבים לרבות גורמים חברתיים ומדינים מעורבים ביצירת תיאוריה מדעית, כאשר בוחנים תיאוריה כלשהי מנקודת ראות פסיכולוגית נוכחים לדעת שלא רק העובדות הניסוייות הרלבנטיות והשיקולים הלוגיים הם מרכיבים ביצירתה, (עמ' 8).
פרידריך אדלר כתב ב1908: "נמצא כאן אדם ושמו איינשטיין.. איש לא תמך בו, הוא רעב ללחם זמן מה, ובשנותיו כסטודנט נהגו בו הפרופסורים במכון הפוליטכני בבוז ניכר, מנעו ממנו להיכנס לספריה, ועוד.. שערוריה היא לא רק כאן, אלא גם בגרמניה, שאדם כזה מבלה את זמנו במשרד הפטנטים", (עמ' 23).
מה אם כן לדעת איינשטין היתה תרומתו של מאך? (=ארנסט מאך, מורהו של איינשטיין) במחקריו הגנטיים ערער את סמכותן של מוסכמות מסורתיות: "תפיסות שהביאו תועלת בארגון דברים נעשות כה מוסמכות בעינינו עד כי אנו נוטים לשכוח כי לידתן בעולם הזה ומקבלים אותן כנתון שאין לערער אחריו. לאחר מכן מטביעים בהם את חותם 'כורח המחשבה' 'נתון א-פריורי' וכו'..", לא היה בדבר משום שעשוע טפל כאשר לימד מאך את אנשי המדע "לנתח את הרעיונות המוכרים יתר על המידה" ולהראות באילו תנאים יש בהם תועלת. בכך מנפצים את סמכותם היתירה", (עמ' 33).
מכאן ועד עמ' 46 בא תיאור מאד מעניין של החדירה לעולם הרוח והדימויים של איש המדע (אם נוציא מן הכלל את כל התיאוריות הפרוידיאניות המטופשות המשולבות בין הדברים) ובעמ' 46 מובא משפט המחץ של ארנסט מאך: "הפיסיקאים מתקדמים במהירות רבה למצב שבו יהוו כנסיה.. אם האמונה.. עקרונית בעיניכם, הריני מסתלק בזה מאורח המחשבה של הפיסיקאי. לא אהיה עוד פיסקאי מן השורה. אני מוותר על כל ההכרעה המדעית, כלומר, אני מסרב בנימוס להשתייך לקהילת המאמינים. בעיני יקרה יותר חירות המחשבה".
איינשטיין כותב: "היה זה ארנסט מאך בספרו היסטוריה של המכאניקה שזיעזע את האמונה הדוגמטית הזאת, הספר השפיע עלי עמוקות כאשר הייתי סטודנט. אני רואה את גדולתו של מאך בספקנות חסרת הפשרות שלו ובעצמאותו", (עמ' 51).
"עודדה את איינשטין בימיו הקשים ביותר ימים של מצוקה כלכלית וצמיחה אינטלקטואלית, קבוצה מופלאה של צעירים, רובם אנשים שטולטלו אנה ואנה בעולם האקדמי וחיפשו תעסוקה לאחר תום הלימודים.. חברו ידידים אלו לחוג שכינוהו בשם "האקדמיה אולימפיה" האקדמיה אולימפיה היתה אחת מקהילות הנגד הפורות ביותר בתולדות המדע.. בערוב ימיו כתב איינשטיין אל מוריס סולובין: אל האקדמיה אולימפיה בת האלמוות. בקיומך הקצר והפעיל החדרת חדוות ילדות אל כל מה שהוא בהיר ואינטליגנטי חברייך הקימוך כדי להתל באחיותייך (=האקדמיות הגדולות) הנכבדות הקשישות והמנופחות, עד כמה קלעו בכך לאמת. התחוור לי במלואו בהתבוננות מדוקדקת במרוצת השנים", (עמ' 55).
אינשטיין כתב "הייתי סטודנט מפוזר וחולמני.. אני מנודה ולא אהוד.. אחר כך בסוף החיים זנחו אותי הכל ועמדתי תוהה על סף החיים".. תרבות הנגד של הסטודנטים המהפכנים בחוג ציריך-ברן (=אולימפיה) היתה תרבות של מנודים. היא עמדה מנגד לתרבות הרשמית של הקהילה המדעית המבוססת. זליג מספר כי כאשר הגיש איינשטיין את עבודתו על היחסות כעבודת תיזה לאוניב' ציריך, קבעו המרצים, כי העבודה 'אינה עונה על הדרישות'. נזכר אחד הפרופסורים: רוב הפיסיקאים, בני התקופה דחו את הדברים, מי פחות ומי יותר, הפרופ' לפיסיקה ניסויית החזיר את עבודתו של איינשטיין ואמר: אינני מבין מלה אחת ממה שכתבת", (עמ' 62).
"באותה רוח כתב איינשטיין בשנת 1954 תקופה שבה היה סבור כי מוטב לאינטלקטואלים באמריקה לשוב ולפרוש מן הממסד ולהתאגד בקהילות נגד, כדברים האלה: "לו הייתי שוב צעיר והיה עלי להחליט ממה להתפרנס, לא הייתי מנסה להיות איש מדע, מלומד, או מורה. הייתי בוחר להיות שרברב או רוכל, מתוך תקוה למצוא אותה מידה צנועה של חירות, שעודנה קיימת בנסיבות ימינו", (עמ' 66).
"אנו נוטים לשכוח עד כמה היתה עבודתו של איינשטין משנת 1905 על תורת היחסות המוגבלת מסמך של התמרדות הדור. סגנונה כפי שכבר העיר צ' פ' סנו היה בלתי מקובל לגבי כתבי עת מדעיים, והיתה בה חירות מוזרה, כמעט שירית, "כאילו מסקנותיו נגזרו באמצעות מחשבה צרופה. ללא כל עזרה מבחוץ ואולי רק בעזרת מעט מאד מתמטיקה", אין בה מראי מקומות אין מובאות מתוך מקורות, כך כותב ליאופולד איינפלד שהיה לימים שותף של איינשטיין. והערות השוליים הספורות נועדו להסברים הסגנון פשוט ואפשר לעקוב אחר חלק גדול ממאמר זה בלי שום ידיעות טכניות מוקדמות. הפילוסוף של המדע מוריס כהן כתב פעם: כרבים מן האנשים הצעירים מאד שחוללו מהפכה בפיסיקה בימינו, גם עליו לא הכביד שפע רב מדי של ידיעות על העבר, מה שהגרמנים מכנים ספרות הנושא. דוד הילברט שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים בדורו אמר פעם בכינוס של מתמטיקאים: האם אתם יודעים מדוע אמר איינשטיין את הדברים המקורים והעמוקים ביותר על החלל והזמן שנאמרו בדורינו? משום שלא למד דבר על הפילוסופיה והמתמטיקה של הזמן והחלל", (עמ' 70).
"כילד נכסף איינשטיין לחיי דת והתרעם על אביו בשל "דיבוריו האירוניים והעויינים על פולחן דוגמטי", שכן אביו של אלברט התגאה בכך שאין שומרים בביתו את מצוות היהדות. אלברט לעומת זאת "הצטער על שמתעלמים מחוקי הכשרות". הוא ביטא את כיסופיו האישיים בשירים שהיו מלאים פנתאיזם שפינוזאי המזהה את אלהים עם הטבע. החיפוש אחרי סדר שפינוזאי בטבע היה ככל הנראה חלק מהתמרדות הדורות הראשונה של איינשטיין נגד המטריאליזם הצחיח של אביו (ויחד עם זאת גם השלמה חלקית אתו)", (עמ' 88-89).
בספר הרבה פרטים על התפתחותו האיטית של איינשטיין, על כך שבילדותו כונה "תרח משעמם" והוכר כ"סטודנט עצל שאין לו ענין במתמטיקה" (את החלק המתמטי שבמאמרו ערכו חברים ולא הוא).

[כרתי ופלתי]

מדהים.

[בריושמא]

אשכול נאה ומקסים לכבוד חג הפורים הבעל"ט.
וכשם שנאמר פטרתנו מלומר מה נשתנה,
כך פטר אותנו האשכול הזה מלהכין דבר תורה לפורים.
ומשנכנס אדר מרבין בשמחה ובמילי דבדיחותא.

[גילוי]

מה עניין ספרי חול לפורום אוצר החכמה

[יורה_דעות]

מכיון שנדרשת לכותרת, אזי הפיסיקה היא "חכמה", ולכן היא מתאימה מאד תחת הכותרת "חכמה".
וכן עסקו בה רבים וכן שלמים מחכמינו, כגןו מהרח"ו ועוד

[עשוי לנחת]

מכיון שנדרשת לכותרת, אזי הפיסיקה היא "חכמה", ולכן היא מתאימה מאד תחת הכותרת "חכמה".
וכן עסקו בה רבים וכן שלמים מחכמינו, כגןו מהרח"ו ועוד

רק שלא יפתחו כאן אשכולות בענין חכמת המוזיק"א, שגם היא כידוע חכמה נשגבה עד מאוד, שעסקו בה קמאי שהיה להם יד בהיכל הנגינה....

[יורה_דעות]

לכן הדגשתי: "מכיון שנדרשת לכותרת", בכל תחום יש חכמה
כל השאלה האם זה הוא הציבור המתאים לפנות אליו
אגב, גם טאקט זה סוג של חכמה

[מדהים ומהמם!]

כפי הנראה מאשכל זה ואחרים הדמים לו, צריך לפתוח פורום יחודי שיהיה כתוב בו מראש שאפשר לעלות כל נושא שתרצה ואפשר להגיב ולצחוק אחד על השני ולהפוך את השני לבור ועם הארץ - על דרך הוויכוח....

[אדג]

טוב, מתי יבוא המנהל וינעל את האשכול הזה?