כיבוד אב ואם

[ממרומי היער]

כשאב או אם מצווים לבנם לעשות דבר מה, האם מחויב הבן לעשות את רצונם - כשלא יוודע להם אם הבן ישמע בקולם או לא? (דוגמא : אמא מפחדת על בנה ומצווה לו שלא יסע בטרמפים, האם מחויב לשמוע לה?)

[בברכה המשולשת]

מרגלא בפומהון דאינשי שיש רמב"ן שאין בזה ביטול כיבוד אב ואם

[רחמים]

כשאב או אם מצווים לבנם לעשות דבר מה, האם מחויב הבן לעשות את רצונם - כשלא יוודע להם אם הבן ישמע בקולם או לא? (דוגמא : אמא מפחדת על בנה ומצווה לו שלא יסע בטרמפים, האם מחויב לשמוע לה?)

ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה פרק ט' - באיזה אופנים אין חיוב לשמוע לאביו

ג. אם ציוה לו אביו שלא יטבול במקוה מחשש שהבן יצטנן, או שציוה עליו שלא למול את בנו בעצמו מחשש שלא ימול היטב, מאחר שאין בזה תועלת ישירה לאב בעצמו, מעיקר הדין אין כאן מצות כיבוד אב ואם. ומכל מקום אם רואה שאביו או אמו מצטערים ודואגים על בריאותו אם יטבול בחורף, יש לו לשמוע להם, כדי שלא לגרום להם צער. אף אם על ידי כך יצטרך לבטל מנהגו לטבול קודם התפלה. [וגם אין לבן צורך כל כך בזה]. ואם נהג כן ג' פעמים, נכון שיעשה התרה על שנהג כן ג' פעמים ולא אמר "בלי נדר", [שאילו היה יודע שיגזור עליו אביו שלא יטבול בצונן, היה אומר בפירוש בלי נדר]. ויתפלל בלא טבילה. ולפי מנהגינו היום שהכל עושים התרה בערב ראש השנה ובערב יום הכפורים, ומוסרים מודעה שכל מנהג שינהגו יהיה בלי נדר, יש לומר דאף התרה אין צריך. אך טוב שיעשה התרה. [ילקו"י שם פ"ט ס"ג מהדורת תשס"א כרך ב' עמוד קיג]

[אוצר החכמה]

מרגלא בפומהון דאינשי שיש רמב"ן שאין בזה ביטול כיבוד אב ואם

הרמב"ן והרשב"א מקשים על יכול אמר לו אביו הטמא, הרי אין חיוב לעשות מה שאמר לו אביו אם אינו לתועלת אביו ומתרצים שמיירי שמביא לו משם אוכל או משהו לצרכו. אבל הגר"א בשו"ע מדייק מלשונם, שרק אין בזה חיוב כיבוד לעניין עדל"ת אבל חיוב גרידא מיהא איכא. ובתרומת הדשן כתב שיש בזה משום מורא שמצער אותו אם הולך למקום מסוכן ואינו שומע לדבריו.

[דניאל]

ובתרומת הדשן כתב שיש בזה משום מורא שמצער אותו אם הולך למקום מסוכן ואינו שומע לדבריו.

האם מחויב הבן לעשות את רצונם - כשלא יוודע להם אם הבן ישמע בקולם או לא?

[עתניאל בן קנז]

לשון ביאור הגר"א יו"ד סו"ס רמ אודות שאמר לו אביו איזה אשה לישא

ביאור הגר"א יורה דעה סימן רמ

(ליקוט) וכן כו'. עתוס' יבמות ו' א' בד"ה שכן. ונראה כו' וז"ל הרמב"ן והרשב"א שם אחר שהרבו להקשות על פירש"י שם כתבו ונראין דברי ר"ח דאלאו דמחמר קאי כו' ואף על פי שא"ל האב לחמר אחר הבהמה לפי שאין עיקר כיבוד אלא במה שי"ל הנאה כמ"ש בקידושין (ל"א ב') איזהו כיבוד כו' אבל א"ל לעשות דבר שאין לו בה הנאה כו' ומ"ש יכול א"ל אביו היטמא לא לחנם אלא להביא פירות מבית הקברות וכיוצא וכן אל תחזיר כדי שלא יבטל מלהאכילו וכן מחמר דבנין בית המקדש כו' וע"ש ברשב"א שמשמע מדבריו שדוקא לדחות לאו ע"ש (ע"כ):

[יצג]

יעויין אנציקלופדיה תלמודית ערך כבוד אב ואם ציון 218 ואילך.