א. רס"ג בתרגום הקצר, הן הנדפס בתאג'ין והן בדירנבורג, מתרגם השרד (שמות לא י) - אלושי (והביאו קאפח שם), והיינו בגד רקום בצבעים (הרחבה להלן אות ב). אך בתרגום הקצר שמצורף לפירוש הארוך (בנדפס עמ' שסח, ורצהבי אינו מתרגמו בכל מקום אלא רק מעיר בהערה "כאן בא תרגום הכתובים לפסוקים...), מתרגם "ותיאב אלכדמה'": "בגדי השירות", כאונקלוס על אתר.
ר"י אבן ג'נאח בספר השרשים שרש שרד הביא ב' הפירושים בזה אחר זה:
ובמקור הערבי של ספר השרשים ניכרת העתקת לשון רס"ג. הוא כותב תחילה את תרגומו של רס"ג המצורף לארוך, ת'יאב אלכ'דמה', ומביא את פירושו של רס"ג בארוך שהם הבגדים המכסים את הכלים, ומסיים "וקד תרגם ת'יאב אלושי", היינו: ויש שתרגם בגדי ה"ושי", שהוא כתרגום שלפנינו בתאג'ין ודירנבורג. וריב"ת, ספר אם מתוך היכרות עם סוג כזה של בגדים, ספק אם מתוך אי היכרות עם המילה, כתב שהם "בגד הנקרא בערבית ושי".
המקום היחיד הנוסף שמצאתי (בעזרת קורפוס פרידברג לערבית יהודית) "אלושי", הוא בהקדמת ריא"ג לספר הרקמה, שם (בתרגום העברי שבאוצה"ח עמ' X, במקור הערבי עמ' 12 שורה 6) כותב על הבניינים בערבית, ומביא דוגמא מ"המראגיל", וכתב "לאן אלמראגל ענדהם ת'יאב מן צ'רב אלושי". גם ספר זה תורגם על ידי ר"י אבן תיבון, וכך תרגם: "כי המראגיל אצלם בגדים ממין בגדי השרד"...
הרי שהשתמש ב"בגדי השרד" המקראי, לתרגום "ת'יאב אלושי" הערבי, בהשפעת תרגומו של רס"ג האמור.
ב. לעיקר עניינו של ה"ושי" יש הרחבה ומובאות רבות במילון אב"י כרך ו עמ' 3194 בהערה:
ג. באופן מסתורי, סתירה דומה קיימת גם בתרגום "תשבץ" (שמות כח ד). בתאג'ין שלפנינו וכן אצל דירנבורג מתורגם "מושאה", ושרשו "ושי" הנ"ל, אך בנוסח שבתפסיר הארוך "ומבטנה מעיינה" ופירושו רקמה העשויה עיניים עיניים, וכן פירש גם ר"י אבן ג'נאח בספר השרשים שלו (שרש שבץ) שהוא לשון רקמה ועיון, עיניים עיניים כמלאכת בגדי המשי, ואחריו נמשך גם ר"א בן הרמב"ם שם, שכתב שהוא סגנון בגדים צרפתי. וכעין זה הביא הרד"ק (ספר השרשים שרש שבץ) בשם הרס"ג, מעשה רקמה העשוי עינים עינים.
הסתירות קשורות כנראה זו לזו, שכן ר"א בן הרמב"ם (על "בגדי השרד") מפרש שגם בגדי השרד הם הבגדים שרקמתם עיניים עיניים ("אלשבכה אלמעינה")!
ד. סברתי ליישב שדבר אחד הם, והיו מין בגדים שהיו רקומים בצבעוניות (לכן נקראו ושי) ועם זאת היתה רקמתם מלאה עיניים (ולכן נקראו מעיינה). אך אין נראה כן, שהרי ה"ושי" הוא בגד ערבי, ככל המובאות הנ"ל ממילון אב"י, ואילו ה"מעיינה" הוא בגד צרפתי, כדברי ראב"ם.
באופן שנראה שרס"ג בתרגם באופן עקבי אחד בנו' שבתאג'ין ודירנבורג, ובאופן עקבי אחר בנו' שבארוך, וכנראה חזר בו. מהי משנה ראשונה ומהי משנה אחרונה?
מדבריו בהקדמתו לתרגום הקצר נראה שהוא מאוחר, וחיברו לבקשת תלמיד להתקין תרגום קצר ונקי מפלפולים. נראה אם כך שתרגם תחילה "בגדי השרד" "בגדי שירות" כאונקלוס, ואת "תשבץ" ברקמת עיניים, ובשלב מאוחר יותר הגיע למסקנה שבשניהם מדובר ברקמה צבעונית שנהגה בימיו בארצות ערב - ושינה את תרגום שניהם ל"ושי".
ועדיין צריך תלמוד.