שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאירי

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מרץ 05, 2014 1:19 pm

איש רגיל כתב:נשתוממתי לחנם, כי שמעתי בעבר שלא המאירי כתב את פירוש המשנה להרמב"ם קודם פירושו, אלא המעתיקים צירפוהו.

שמועה מעניינת, אם זה נכון אז כל הדיון איך המאירי העתיק את דברי הרמב"ם הוא חסר משמעות. מישהו יכול לאמת או להכחיש?

מה שנכון נכון
הודעות: 8491
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' מרץ 05, 2014 1:23 pm

איש_ספר כתב:
איש רגיל כתב:נשתוממתי לחנם, כי שמעתי בעבר שלא המאירי כתב את פירוש המשנה להרמב"ם קודם פירושו, אלא המעתיקים צירפוהו.

שמועה מעניינת, אם זה נכון אז כל הדיון איך המאירי העתיק את דברי הרמב"ם הוא חסר משמעות. מישהו יכול לאמת או להכחיש?

ר"א סופר חוזר ע"ז בהקדמותיו לספרי המאירי שהו"ל, ומה"ט הרשה לעצמו להשמיט ברובם את פירוש המשניות לרמב"ם.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מרץ 05, 2014 1:33 pm

יש"כ. מעניין מה מקור התרגום.

אביאסף
הודעות: 388
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי אביאסף » ד' מרץ 05, 2014 4:29 pm

מענין לענין באותו ענין אמרתי להביא בזה ידיעה נכבדה מאוד.

הנה המעיין במאירי פסחים שם ס"ג א' וס"ד א' יראה שפירש כל הסוגיא שם פירוש מחודש מאוד, ותוכן דבריו הוא דר' שמעון מיקל הוא לפטור שוחט שאר זבחים על החמץ בי"ד אבל לרבנן חייבים על שאר זבחים אפי' בי"ד, ומה שנחלק ת"ק על ר' יהודה ברישא דמתני' דאין חייבים על התמיד אינו משום דמחייב רק על פסח ופוטר שאר זבחים אלא משום שהתמיד נשחט קודם הפסח ואין שעת החיוב דשוחט על החמץ אלא משעת שחיטת הפסח אבל מאותה שעה חייבים על כל הזבחים.
ונמצא לפי דברי המאירי דאין כלל מחלוקת תנאים אם שוחט שאר זבחים על החמץ חייב אלא כו"ע מודו דחייבין על כל הזבחים ורק יש מחלוקת בשני פרטים דר"י מחדש לחייב גם על על תמיד של י"ד אע"פ שנשחט קודם הפסח ור"ש מחדש לפטור כל הזבחים בי"ד חוץ מפסח משום הא דדריש ס"ד א' דבשעה שחייבין על פסח אין חייבין על שאר זבחים. וכתב המאירי דלא קיי"ל לא כר"י ולא כר"ש אלא כרבנן וחייבים על כל הזבחים אפי' בי"ד מלבד תמיד של י"ד שהוא קודם לשחיטת הפסח.
והנה פירוש זה מתאים מאוד עם פשט הפסוק דלא תזבח על חמץ דם זבחי שלא הוזכר בו כלל דמיירי בקרבן פסח והיראים והסמ"ג כתבו דנפקא לן מי"ג מדות דבר הלמד מענינו דמיירי בפסח אבל לפי"ד המאירי המקרא כפשוטו ולכו"ע מיירי בכל הזבחים.

עוד חידוש גדול יש במאירי שם דהנה בברייתא שם ס"ג ב' איתא דאחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה חייב אבל הקומץ את המנחה אינו עובר בלא תעשה המקטיר את האימורין אינו עובר בלא תעשה, ובברייתא אחרת שם איתא דגם המקטיר חייב ובגמ' ס"ד א' מפרש דפליגי אי מקשינן הקטרה (האמורה בקרא דסמיך ליה ולא ילין חלב חגי עד בקר) לשחיטה (המפורשת בפסוק) או לא.
ורש"י שם מפרש דאליבא דשתי הברייתות אין חייבין אלא על שחיטה וזריקה (וכן על מליקה והזאה בעוף דדמו לשחיטה וזריקה) ורק פליגי בהקטרה אם ילפינן לה מהיקש לשחיטה אבל בקמיצה לכו"ע פטורין משום דלא דמיא לשחיטה ונמצא דאפי' למ"ד דחייבין גם בשוחט שאר זבחים על החמץ אין זה אלא בבהמה ועוף בלבד דשייך בהו שחיטה וזריקה.
אבל המאירי פוסק דאפי' קומץ מנחה על החמץ חייב, ומבואר דהוא מפרש דלהברייתא דמקישים קרא דלא תזבח לקרא דלא ילין אין זה רק לענין הקטרת אימורין אלא כל עבודה שנעשית בדבר הנפסל בלינה חייבים עליה אם עשאה על החמץ ואין כלל דין שצריך דומיא דשחיטה וזריקה רק גדר הדין הוא שכל מי שהוא מצווה שלא להלין מצווה ג"כ שלא לעשות עבודתו על החמץ וכל העובדים איזה עבודה שהיא מצווים שלא להלין (ולפי"ז גם זורק על החמץ מתחייב מהאי טעמא ואין צריך פסוק מיוחד לזריקה דלא כרש"י ס"ג ב' ד"ה המקטיר בשם המכילתא, ועיין כעי"ז ביראים סי' רצ"ב דמהקישא דלא ילין אפשר לרבות זורק דגם הוא מצווה שלא להלין), ומשום הכי גם קומץ מנחה חייב.
ונראה דמטעם זה פסק המאירי שם ס"ג א' דאפילו על קבלה והולכה חייבים אף דאי אפשר למילף להו משחיטה וזריקה (עיין תוס' יומא פ"ג ב' ד"ה זריקת) והיינו משום דלמאן דאית ליה הקישא חייבין על כל עבודה בכל דבר הנפסל בלינה.
ומצאתי סייעתא גדולה להמאירי במכילתא דרשב"י על קרא דלא תזבח על חמץ וז"ל המכילתא: אין לי אלא זובח זורק ומנסך מנין ת"ל דם זבחי עכ"ל ומבואר דס"ל למכילתא דרשב"י דחייבין על כל הזבחים ואפי' על נסכים ואף דניסוך ודאי לא דמי לשחיטה כלל (וגרע מקמיצה דדמיא קצת לשחיטה) אפ"ה חייבין עליו וכדברי המאירי. (מיהו לשון המכילתא צ"ע דנראה דמרבינן מנסך מדם זבחי ואינו מובן כלל איך הוא במשמעות הלשון).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מרץ 05, 2014 6:11 pm

אביאסף כתב:מענין לענין באותו ענין אמרתי להביא בזה ידיעה נכבדה מאוד.

הנה המעיין במאירי פסחים שם ס"ג א' וס"ד א' יראה שפירש כל הסוגיא שם פירוש מחודש מאוד, ותוכן דבריו הוא דר' שמעון מיקל הוא לפטור שוחט שאר זבחים על החמץ בי"ד אבל לרבנן חייבים על שאר זבחים אפי' בי"ד, ומה שנחלק ת"ק על ר' יהודה ברישא דמתני' דאין חייבים על התמיד אינו משום דמחייב רק על פסח ופוטר שאר זבחים אלא משום שהתמיד נשחט קודם הפסח ואין שעת החיוב דשוחט על החמץ אלא משעת שחיטת הפסח אבל מאותה שעה חייבים על כל הזבחים.
ונמצא לפי דברי המאירי דאין כלל מחלוקת תנאים אם שוחט שאר זבחים על החמץ חייב אלא כו"ע מודו דחייבין על כל הזבחים ורק יש מחלוקת בשני פרטים דר"י מחדש לחייב גם על על תמיד של י"ד אע"פ שנשחט קודם הפסח ור"ש מחדש לפטור כל הזבחים בי"ד חוץ מפסח משום הא דדריש ס"ד א' דבשעה שחייבין על פסח אין חייבין על שאר זבחים. וכתב המאירי דלא קיי"ל לא כר"י ולא כר"ש אלא כרבנן וחייבים על כל הזבחים אפי' בי"ד מלבד תמיד של י"ד שהוא קודם לשחיטת הפסח.
והנה פירוש זה מתאים מאוד עם פשט הפסוק דלא תזבח על חמץ דם זבחי שלא הוזכר בו כלל דמיירי בקרבן פסח והיראים והסמ"ג כתבו דנפקא לן מי"ג מדות דבר הלמד מענינו דמיירי בפסח אבל לפי"ד המאירי המקרא כפשוטו ולכו"ע מיירי בכל הזבחים.

הפירוש שלך בדברי המאירי הוא מעניין מאד, אבל יתכן שאינו מוכרח, ואקדים מה שאמרו בירושלמי מולק את העוף על החמץ, מחלוקת. ויש שהעמידו במועד וכר"ש אבל בקה"ע ופ"מ פירשו כפשוטו שמדובר בער"פ וגם אליבא דרבנן, ובקרבן של מחו"כ, ולנכון פירש בתוס"ר שהוא משום שהקרבן מכשירו לאכול בפסח. ולאמור יתכן שזה מקור המאירי (או שגם המאירי סבר כן ולא ראה הירושלמי או שפירשו בע"א), וגם לרבנן אין חייבין בער"פ אלא על קרבן של מחו"כ ומשום שמכשירו לפסח. אמנם המאירי הזכיר שם שגם על חגיגת ארבע עשר חייבים לחכמים, ויתכן שההגדרה איפוא: כל שבא משום הפסח, חייבין עליו לחכמים.

אביאסף כתב:עוד חידוש גדול יש במאירי שם דהנה בברייתא שם ס"ג ב' איתא דאחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה חייב אבל הקומץ את המנחה אינו עובר בלא תעשה המקטיר את האימורין אינו עובר בלא תעשה, ובברייתא אחרת שם איתא דגם המקטיר חייב ובגמ' ס"ד א' מפרש דפליגי אי מקשינן הקטרה (האמורה בקרא דסמיך ליה ולא ילין חלב חגי עד בקר) לשחיטה (המפורשת בפסוק) או לא.
ורש"י שם מפרש דאליבא דשתי הברייתות אין חייבין אלא על שחיטה וזריקה (וכן על מליקה והזאה בעוף דדמו לשחיטה וזריקה) ורק פליגי בהקטרה אם ילפינן לה מהיקש לשחיטה אבל בקמיצה לכו"ע פטורין משום דלא דמיא לשחיטה ונמצא דאפי' למ"ד דחייבין גם בשוחט שאר זבחים על החמץ אין זה אלא בבהמה ועוף בלבד דשייך בהו שחיטה וזריקה.
אבל המאירי פוסק דאפי' קומץ מנחה על החמץ חייב, ומבואר דהוא מפרש דלהברייתא דמקישים קרא דלא תזבח לקרא דלא ילין אין זה רק לענין הקטרת אימורין אלא כל עבודה שנעשית בדבר הנפסל בלינה חייבים עליה אם עשאה על החמץ ואין כלל דין שצריך דומיא דשחיטה וזריקה רק גדר הדין הוא שכל מי שהוא מצווה שלא להלין מצווה ג"כ שלא לעשות עבודתו על החמץ וכל העובדים איזה עבודה שהיא מצווים שלא להלין (ולפי"ז גם זורק על החמץ מתחייב מהאי טעמא ואין צריך פסוק מיוחד לזריקה דלא כרש"י ס"ג ב' ד"ה המקטיר בשם המכילתא, ועיין כעי"ז ביראים סי' רצ"ב דמהקישא דלא ילין אפשר לרבות זורק דגם הוא מצווה שלא להלין), ומשום הכי גם קומץ מנחה חייב.
ונראה דמטעם זה פסק המאירי שם ס"ג א' דאפילו על קבלה והולכה חייבים אף דאי אפשר למילף להו משחיטה וזריקה (עיין תוס' יומא פ"ג ב' ד"ה זריקת) והיינו משום דלמאן דאית ליה הקישא חייבין על כל עבודה בכל דבר הנפסל בלינה.

המאירי שעשה מקמיצה מחלוקת הוא אכן חידוש שמופלא שהרי בבריתא אמרו שקמיצה פטור ואין חולק. ועי' קובץ יד אליעזר עמ"ס פסחים, שיעור נפלא מהגאון רא"ב פינקל זצ"ל, ושם ביאר דברי המאירי בתרתי. חדא כמוש"כ, דס"ל למאירי שברייתא שלמדו מלינה, סבירא ליה שכל שיש בו מושם לינה חייבין עליו, וא"כ אפילו קמיצה, ועוד כתב לבאר שס"ל למאירי שלברייתא המחייבת שם בהקטרה הו"ה שחייבין בקמיצה. ושתי הדרכים ישרות. ולפי האמור מעלה יש לבאר באופן נוסף: שהרי ברייתא שאמור בה שקמיצה פטורים, העמידו בגמרא כר"ש וס"ל למאירי שרק ר"ש הוא שיפטור קמיצה משום דאינו זבח, אבל לרבנן שגדר החיוב, כל דבר המביא לפסח חייבין עליו, א"כ אפילו מנחה של מחו"כ (בדלי דלות) יתחייבו עליו.
אביאסף כתב:ומצאתי סייעתא גדולה להמאירי במכילתא דרשב"י על קרא דלא תזבח על חמץ וז"ל המכילתא: אין לי אלא זובח זורק ומנסך מנין ת"ל דם זבחי עכ"ל ומבואר דס"ל למכילתא דרשב"י דחייבין על כל הזבחים ואפי' על נסכים ואף דניסוך ודאי לא דמי לשחיטה כלל (וגרע מקמיצה דדמיא קצת לשחיטה) אפ"ה חייבין עליו וכדברי המאירי. (מיהו לשון המכילתא צ"ע דנראה דמרבינן מנסך מדם זבחי ואינו מובן כלל איך הוא במשמעות הלשון).

המכילתא בלא"ה תמוהה באין פותר. שהרי פסח אין בו נסכים, ואם נפרש על שאר קרבנות ובמועד וכר"ש (או כחכמים בחגיגת ארבע עשר) וכ"פ הר"מ כשר בתו"ש, זה א"א, שהרי מיד אמרו שם, זבח הוא פסח וכה"א ואמרתם זבח פסח. וא"כ א"א לפרשו על נסכים של שאר קרבנות. ולא מצאתי מי שיעמוד בדברי המכילתא דרשי זולת רש"ל בתוס"ר עי"ש שכתב כמה אופנים וכולם דחוקים. (ושם גם העיר את הערתך שא"א לרבות נסכים מדם)

ואכפול תודתי על דבריך החשובים בסוגיא זו שעם כל פרסומה פרטים רבים לא נתבררו בה.
ומענין שהמאירי מלא חידושים בסוגיא זו שבכולם הוא יחיד ממש. ובאמת מכל ספרי חכמי פרובנאס אין בידנו לפרק תמיד נשחט אלא מדברי המאירי והר"י מלוניל.

אביאסף
הודעות: 388
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי אביאסף » ה' מרץ 06, 2014 4:50 am

ההבדל בין פירושי לפירושך בקצרה הוא כך: לפי דברי חייבים על כל הזבחים ולא רק בי"ד אלא גם במועד, ולדבריך אין חייבים לרבנן אלא על קרבנות הבאים משום הפסח וממילא רק בי"ד.
והנה ז"ל המאירי בסוף המשנה שם: ודברי ר' שמעון בפרטיהן הלכה הן [חוץ - הגהת המהדיר] מחגיגת ארבעה עשר שהלכה שאם שחטה על החמץ חייב ומתוך כך הכלל שכללנו בדבריו שכל שחייב בפסח פטור בשאר זבחים וכל שחייב בשאר זבחים פטור בפסח אין הלכה כן עכ"ל.
מבואר בדבריו להדיא דמה שאין הלכה כר"ש הוא רק לגבי פטור שאר זבחים בערב פסח אבל אבל שאר פרטי דבריו הלכה הם ובכללם חיוב פסח במועד שלא לשמו (ופטור בלשמו) וחיוב כל הזבחים במועד בין לשמן בין שלא לשמן (ודוק ותשכח שכל הפעמים שכתב בהם המאירי בסוגיא דאין הלכה כר"ש הוא רק לגבי פרט זה של פטור שאר זבחים בערב פסח), אבל לדבריך הפרט היחיד שבו הלכה כר"ש הוא דפסח בי"ד שלא לשמו פטור לפי דעתי אין הלשון סובלת כלל פירוש זה. אפשר לדייק מעוד כמה לשונות אבל איני יכול להאריך.
ומה שהביא המאירי חגיגת י"ד וקרבנות מחו"כ לגבי החיוב בי"ד לפירושך היינו משום שרק עליהם חייבים אבל לפירושי נקט להו כדוגמא משום שאלו הקרבנות היחידים שקרבים לכתחילה אחר התמיד אבל אה"נ דגם מי שעבר על עשה דהשלמה והקריב שאר קרבנות אחר התמיד ג"כ חייב.
בדברי הירושלמי שהבאת יש להאריך קצת ואין הזמן איתי אבל עכ"פ אני מסכים דהירושלמי לא מוקי להנך ברייתות דמליקה כר"ש דהרי פשיטא להירושלמי דהנך ברייתות פליגי ואם אליבא דר"ש נשנו מהיכ"ת דפליגי נימא דהא בי"ד והא במועד וכמו שתירץ הבבלי, ומ"מ הירושלמי ודאי מתפרש יפה הן לפי פירושי במאירי והן לפי פירושך.
ובעיקר הדבר אינני מבין את פירושך כל הצורך דלאוקמה קרא בפסח בלבד יש כמה טעמים עיין יראים סי' רצ"ב וגם להעמיד הפסוק בכל הזבחים הוא כפי פשטא דקרא, אבל לאוקמה קרא בכל דבר הבא משום הפסח ודאי אינו במשמעות הפסוק אלא א"כ משכחת לה איזה דרשא ולא מצינו בשום מקום דרשא כזו.
מה שכתב להעמיד דברי המאירי בקמיצה דמיירי במנחה של מחו"כ בדלי דלות זוהי פליטת קולמוס שאין דלי דלות בד' מחוסרי כפרה ובדוחק יוכל להעמיד במנחת נסכים של מחו"כ ולומר דאפילו זה חשיב דבר הבא משום הפסח אע"פ שמותר בקדשים גם בלא נסכים, אבל לדעתי זהו דוחק גדול מאוד וגם מזה נראה דלהמאירי חייבים על כל הזבחים לרבנן.
ע"ד המכילתא אי"ה אכתוב מחר כי אפס הפנאי.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' מרץ 06, 2014 6:17 pm

אביאסף כתב:ההבדל בין פירושי לפירושך בקצרה הוא כך: לפי דברי חייבים על כל הזבחים ולא רק בי"ד אלא גם במועד, ולדבריך אין חייבים לרבנן אלא על קרבנות הבאים משום הפסח וממילא רק בי"ד.
והנה ז"ל המאירי בסוף המשנה שם: ודברי ר' שמעון בפרטיהן הלכה הן [חוץ - הגהת המהדיר] מחגיגת ארבעה עשר שהלכה שאם שחטה על החמץ חייב ומתוך כך הכלל שכללנו בדבריו שכל שחייב בפסח פטור בשאר זבחים וכל שחייב בשאר זבחים פטור בפסח אין הלכה כן עכ"ל.
מבואר בדבריו להדיא דמה שאין הלכה כר"ש הוא רק לגבי פטור שאר זבחים בערב פסח אבל אבל שאר פרטי דבריו הלכה הם ובכללם חיוב פסח במועד שלא לשמו (ופטור בלשמו) וחיוב כל הזבחים במועד בין לשמן בין שלא לשמן (ודוק ותשכח שכל הפעמים שכתב בהם המאירי בסוגיא דאין הלכה כר"ש הוא רק לגבי פרט זה של פטור שאר זבחים בערב פסח), אבל לדבריך הפרט היחיד שבו הלכה כר"ש הוא דפסח בי"ד שלא לשמו פטור לפי דעתי אין הלשון סובלת כלל פירוש זה. אפשר לדייק מעוד כמה לשונות אבל איני יכול להאריך.
ומה שהביא המאירי חגיגת י"ד וקרבנות מחו"כ לגבי החיוב בי"ד לפירושך היינו משום שרק עליהם חייבים אבל לפירושי נקט להו כדוגמא משום שאלו הקרבנות היחידים שקרבים לכתחילה אחר התמיד אבל אה"נ דגם מי שעבר על עשה דהשלמה והקריב שאר קרבנות אחר התמיד ג"כ חייב.

בעז"ה אתישב בדבר להתבונן בלשונות המאירי, האם כדבריך או כדברי, ורק אני מציין שבדרך לימודי כשראיתי דברי המאירי שכתב והלכה כר"ש בפרטיהן וכו', הבנתי שכוונתו הלכה כר"ש בהא שבער"פ אין חייבין על שאר קרבנות (חוץ מחגיגת ארבע עשר ומחו"כ), וכן הלכה כר"ש שאין חייבין על הפסח במועד (והיינו שגם לחכמים אין חייבין על פסח פסול וכ"ה להדיא ביראים שם).
אביאסף כתב: ובעיקר הדבר אינני מבין את פירושך כל הצורך דלאוקמה קרא בפסח בלבד יש כמה טעמים עיין יראים סי' רצ"ב וגם להעמיד הפסוק בכל הזבחים הוא כפי פשטא דקרא, אבל לאוקמה קרא בכל דבר הבא משום הפסח ודאי אינו במשמעות הפסוק אלא א"כ משכחת לה איזה דרשא ולא מצינו בשום מקום דרשא כזו.

עיין תוספתא כפשוטה שם. (מש"כ למעלה תוס"ר טעות וכוונתי לספר זה)
אביאסף כתב:מה שכתב להעמיד דברי המאירי בקמיצה דמיירי במנחה של מחו"כ בדלי דלות זוהי פליטת קולמוס שאין דלי דלות בד' מחוסרי כפרה ובדוחק יוכל להעמיד במנחת נסכים של מחו"כ ולומר דאפילו זה חשיב דבר הבא משום הפסח אע"פ שמותר בקדשים גם בלא נסכים, אבל לדעתי זהו דוחק גדול מאוד וגם מזה נראה דלהמאירי חייבים על כל הזבחים לרבנן.
תודה על התיקון. אפשר גם להוסיף מנחת נסכים של חגיגת ארבע עשר.

אביאסף
הודעות: 388
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי אביאסף » ה' מרץ 13, 2014 4:32 am

איש_ספר כתב:הפירוש שלך בדברי המאירי הוא מעניין מאד, אבל יתכן שאינו מוכרח, ואקדים מה שאמרו בירושלמי מולק את העוף על החמץ, מחלוקת. ויש שהעמידו במועד וכר"ש אבל בקה"ע ופ"מ פירשו כפשוטו שמדובר בער"פ וגם אליבא דרבנן, ובקרבן של מחו"כ, ולנכון פירש בתוס"ר שהוא משום שהקרבן מכשירו לאכול בפסח. ולאמור יתכן שזה מקור המאירי (או שגם המאירי סבר כן ולא ראה הירושלמי או שפירשו בע"א), וגם לרבנן אין חייבין בער"פ אלא על קרבן של מחו"כ ומשום שמכשירו לפסח. אמנם המאירי הזכיר שם שגם על חגיגת ארבע עשר חייבים לחכמים, ויתכן שההגדרה איפוא: כל שבא משום הפסח, חייבין עליו לחכמים.



נמצא פשר דבר במאירי חולין דף ל' ע"א וז"ל:
אע"פ שהמניח חמץ ברשותו בפסח עובר על בל יראה ובל ימצא אינו לוקה מן התורה שהרי לאו שאין בו מעשה הוא שחט את הפסח על החמץ לוקה וקרבנו כשר והוא הדין לשאר קרבנות. עכ"ל
ועיי"ש מה שהאריך עוד ונלאיתי מלהעתיקו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' מרץ 13, 2014 1:45 pm

נפלא מאד. יש"כ.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אפריל 23, 2014 4:33 pm

מה שנכון נכון כתב:
איש_ספר כתב:
איש רגיל כתב:נשתוממתי לחנם, כי שמעתי בעבר שלא המאירי כתב את פירוש המשנה להרמב"ם קודם פירושו, אלא המעתיקים צירפוהו.

שמועה מעניינת, אם זה נכון אז כל הדיון איך המאירי העתיק את דברי הרמב"ם הוא חסר משמעות. מישהו יכול לאמת או להכחיש?

ר"א סופר חוזר ע"ז בהקדמותיו לספרי המאירי שהו"ל, ומה"ט הרשה לעצמו להשמיט ברובם את פירוש המשניות לרמב"ם.

החיד"א חשב אחרת.
http://www.otzar.org/aspcrops/151240_32 ... 342014.asp
מעניין מה המקורות של ר"א סופר

מה שנכון נכון
הודעות: 8491
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' אפריל 24, 2014 12:38 am

איש_ספר כתב:
מה שנכון נכון כתב:
איש רגיל כתב:נשתוממתי לחנם, כי שמעתי בעבר שלא המאירי כתב את פירוש המשנה להרמב"ם קודם פירושו, אלא המעתיקים צירפוהו.

ר"א סופר חוזר ע"ז בהקדמותיו לספרי המאירי שהו"ל, ומה"ט הרשה לעצמו להשמיט ברובם את פירוש המשניות לרמב"ם.

החיד"א חשב אחרת.
http://www.otzar.org/aspcrops/151240_32 ... 342014.asp
מעניין מה המקורות של ר"א סופר


בדרך כלל רא"ס מתיחס לנושא בלשון "וכבר הוכחתי" ותו לא, כנראה כונתו למ"ש בפתיחה למקואות, ושם הוכיח משנוי הלשון בין המשנה שהועתקה לבין לשון המשנה של המאירי בפירושו - שנוספה ע"י המעתיק. [לא כ"כ ברור ההיסק מהמשנה עצמה לפיה"מ לר"מ]. וע"כ בחלק מהספרים שההדיר השמיט לגמרי, בחלק צרפו בסוף ובחלק השאירו על כנו.
הקדמת מאירי נדה.GIF
הקדמת מאירי נדה.GIF (11.17 KiB) נצפה 2643 פעמים

הקדמת מאירי מקואות.GIF
הקדמת מאירי מקואות.GIF (10.1 KiB) נצפה 2643 פעמים


עד כמה שאני זוכר יש שהביאו סמך גם מכך שלא הזכיר המאירי בהקדמתו שיקדים את פירוש הר"מ. וכן של"מ במקומות אחרים שמכנה את עצמו בשם משפחתו "מאירי" [וג"ז במקום 'לבית מאיר']. איני זוכר כעת היכן ראיתי דברים אלו.

בספר הספרות הפרשנית לתלמוד של י. תא שמע ח"ב עמוד 165 בהערה כתב:
בכ"י פרמא [בלבד] מצורף נוסח המשנה ופיה"מ לר"מ לרוב המסכתות... אין אפשרות להוכיח כי המאירי עצמו הוא אשר הוסיף את נוה"מ ופיהר"מ בשלבים הסופיים של עבודתו... אולם זו הנחה מתבקשת כביכול. אעפ"כ מספור המשניות שונה מחלוקתן ע"פ המאירי, ובגוף ספרו אין המאירי מתייחס אף פעם לפיה"מ של הר"מ, אף לא במסכתות שתרגומן העברי קיים היה קודם לזה, וע"כ אין גם לשלול את האפשרות כי סופר כתה"י הוא ששלב את הפירוש הזה בעת העתקתו.

מה פשר התוספת "בלבד" אחרי המילים כ"י פרמא האם ישנם עוד כתבי יד של המאירי?

חכם באשי
הודעות: 9987
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' אפריל 24, 2014 10:47 am

גם דעתו של מ"צ פוקס (מהדורה ביקורתית של משניות סוכה, ירושלים תשלט, עמ' לד-לה) נוטה שפירוש המשניות של הרמב"ם צורף בידי מעתיק מאוחר.
הוא כותב:
מאירי.jpg
מאירי.jpg (35.91 KiB) נצפה 2618 פעמים

מאירי2.jpg
מאירי2.jpg (45.84 KiB) נצפה 2618 פעמים

סגן אלוף
הודעות: 432
הצטרף: ד' מרץ 19, 2014 2:06 pm
מיקום: עיר הקדש והמקדש תבנה בב"א

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי סגן אלוף » ה' אפריל 24, 2014 11:54 am

אף שאין לי חוש מחקרי בדרך כלל, לא אמנע מלהציג מה שנלע"ד הוכחה לכך שלא המאיר צירף את דברי הר"ם לדבריו, כי הנה ידוע שבכל מקום המאיר מליץ על אומות העולם שבזמנו ובכללם הנוצרי יושבי ארץ פרובנס מקומו שאין להם דיני גוי ואפילו בנושאים שאינם תלויים בעבודת אלילים. וכידוע שביאר הרד"צ הילמן ז"ל שהכל מחמת איום האומות ושלא מן האמת, והנה בפירוש מסכת עבודה זרה מועתקים כל הזמן לשונות הרמב"ם החריפים שהנוצרים כולם עובדי עבודה זרה ואסור מעיקר הדין לגור בעיר שיש בה כנסיה, ותוכ"ד המאירי עצמו מליץ על הנוצרים שאינן עובדי עבודת אלילים, וא"כ איך לא פחד להעתיק לשונות הרמב"ם?

מה שנכון נכון
הודעות: 8491
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' אפריל 24, 2014 11:55 am

ערבך ערבא צריך.

סגן אלוף
הודעות: 432
הצטרף: ד' מרץ 19, 2014 2:06 pm
מיקום: עיר הקדש והמקדש תבנה בב"א

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי סגן אלוף » ה' אפריל 24, 2014 12:13 pm

מה שנכון נכון כתב:ערבך ערבא צריך.

דהיינו.....

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אפריל 24, 2014 12:30 pm

הוא מתכוון לומר שהטענה של הרדצ"ה שהמאירי כתב את הדברים מצנזורה פנימית היא לא מאומתת. אבל לטענה היפה של הסגן זה לא מעלה ולא מוריד. שאם המאירי סבר באמת כמו שכתב איך העתיק דברים הפוכים ממנו בלי להתייחס אליהם כלל?

צופר הנעמתי
הודעות: 1679
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ה' אפריל 24, 2014 12:36 pm

מה שנכון נכון כתב:ערבך ערבא צריך.


פרש נא דבריך.
היש בידך להשיב על ראייתו מדברי המאירי על שיטת ר"ת במשומדת שנישאת לגוי?

מה שנכון נכון
הודעות: 8491
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' אפריל 24, 2014 1:08 pm

צופר הנעמתי כתב:
מה שנכון נכון כתב:ערבך ערבא צריך.


פרש נא דבריך.
היש בידך להשיב על ראייתו מדברי המאירי על שיטת ר"ת במשומדת שנישאת לגוי?

לשון "אירע להם בימים הקדומים" אינו חייב להתפרש כלשון "מאותם הקדומים בעבודת האלילים", והכונה סה"כ לומר מקרה שאירע בימיהם לפני למעלה ממאה שנה. [וגם על עצם אריכות הלשון אין לבנות כלום].
וראה עוד במאירי יבמות קיב. "ועבר על תקנת רבנים הקדומים”, ושם מג. "רבני צרפת הקדומים", והכונה לרבנו גרשום שחי כמאה וחמשים שנה לפני ר"ת. ושם סו: "ומכאן נהגו בנרבונא בדורות הקדומים לכתוב בכתובה”. וכן מכנה את הראב"ד המפרשים הקדומים, ואת הר"א אב"ד גדולי קדמונינו [אלא דשם הוא כנראה במשמעות זקננו]. ועוד.

[לדידיה מי ניחא, ואיזו צנזורא יש כאן, האם המאירי סבר שאפשר להטעות בדבר גלוי כזה - זמן חיי ר"ת, ולמה לא כתב שנשאל ר"ת על מעשה שאירע בארץ אחרת שבה עדיין עו"א וכדו'].
גם יתר דבריו שם אינם מוכרחים כלל לענ"ד, אלא שאין בכונתי להכנס כאן לענין זה.

איש_ספר כתב:אם המאירי סבר באמת כמו שכתב איך העתיק דברים הפוכים ממנו בלי להתייחס אליהם כלל?

אם באנו למדה זו אי"צ כלל לענין הנוצרים וכו', וכי אין עוד נושאים שחלוק בהם על פיה"מ? אלא שחלק אח"כ בפרושו וה"ה לזה. אלא שהסג"א בא בטענת איך לא פחד להעתיק דברים אלו, וע"ז י"ל דאולי באמת לא היתה לו כל סבה לפחד.

אביאסף
הודעות: 388
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי אביאסף » ה' אפריל 24, 2014 8:59 pm

מה שנכון נכון כתב:בספר הספרות הפרשנית לתלמוד של י. תא שמע ח"ב עמוד 165 בהערה כתב:
בכ"י פרמא [בלבד] מצורף נוסח המשנה ופיה"מ לר"מ לרוב המסכתות... אין אפשרות להוכיח כי המאירי עצמו הוא אשר הוסיף את נוה"מ ופיהר"מ בשלבים הסופיים של עבודתו... אולם זו הנחה מתבקשת כביכול. אעפ"כ מספור המשניות שונה מחלוקתן ע"פ המאירי, ובגוף ספרו אין המאירי מתייחס אף פעם לפיה"מ של הר"מ, אף לא במסכתות שתרגומן העברי קיים היה קודם לזה, וע"כ אין גם לשלול את האפשרות כי סופר כתה"י הוא ששלב את הפירוש הזה בעת העתקתו.

מה פשר התוספת "בלבד" אחרי המילים כ"י פרמא האם ישנם עוד כתבי יד של המאירי?



על כמה מסכתות מבית הבחירה להמאירי ישנו כתב יד נוסף [שבת, יבמות, סנהדרין, חגיגה, אבות ועוד]. בכת״י על חגיגה המצוי ברשת ניתן לראות שאין את נוסח המשנה וגם לא את פירוש המשנה להרמב״ם.

מה שנכון נכון
הודעות: 8491
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' אפריל 24, 2014 11:18 pm

אביאסף כתב:על כמה מסכתות מבית הבחירה להמאירי ישנו כתב יד נוסף [שבת, יבמות, סנהדרין, חגיגה, אבות ועוד]. בכת״י על חגיגה המצוי ברשת ניתן לראות שאין את נוסח המשנה וגם לא את פירוש המשנה להרמב״ם.

תודה.
היכן מצוי ברשת?

אביאסף
הודעות: 388
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי אביאסף » ו' אפריל 25, 2014 12:20 am

מה שנכון נכון כתב:
אביאסף כתב:על כמה מסכתות מבית הבחירה להמאירי ישנו כתב יד נוסף [שבת, יבמות, סנהדרין, חגיגה, אבות ועוד]. בכת״י על חגיגה המצוי ברשת ניתן לראות שאין את נוסח המשנה וגם לא את פירוש המשנה להרמב״ם.

תודה.
היכן מצוי ברשת?


http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/m ... :30:2-8535

צופר הנעמתי
הודעות: 1679
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ו' אפריל 25, 2014 8:56 am

מה שנכון נכון כתב:
צופר הנעמתי כתב:
מה שנכון נכון כתב:ערבך ערבא צריך.


פרש נא דבריך.
היש בידך להשיב על ראייתו מדברי המאירי על שיטת ר"ת במשומדת שנישאת לגוי?

לשון "אירע להם בימים הקדומים" אינו חייב להתפרש כלשון "מאותם הקדומים בעבודת האלילים", והכונה סה"כ לומר מקרה שאירע בימיהם לפני למעלה ממאה שנה. [וגם על עצם אריכות הלשון אין לבנות כלום].
וראה עוד במאירי יבמות קיב. "ועבר על תקנת רבנים הקדומים”, ושם מג. "רבני צרפת הקדומים", והכונה לרבנו גרשום שחי כמאה וחמשים שנה לפני ר"ת. ושם סו: "ומכאן נהגו בנרבונא בדורות הקדומים לכתוב בכתובה”. וכן מכנה את הראב"ד המפרשים הקדומים, ואת הר"א אב"ד גדולי קדמונינו [אלא דשם הוא כנראה במשמעות זקננו]. ועוד.

[לדידיה מי ניחא, ואיזו צנזורא יש כאן, האם המאירי סבר שאפשר להטעות בדבר גלוי כזה - זמן חיי ר"ת, ולמה לא כתב שנשאל ר"ת על מעשה שאירע בארץ אחרת שבה עדיין עו"א וכדו'].


אכן אין כאן מקום ענין זה, אך אעתיק לשון המאירי המובאת במאמרו של הרדצ"ה, והשופט ישפוט.

ואתה למד מסוגיא זו שאף בנבעלה לגוי כן, אפילו היה מאותם הקדומים בעבדת האלילים שלא היו גדורים בדרכי הדתות שביאת גוי שמה ביאה לפסלה לבעלה, והתמה ממקצת רבינמו הצרפתים שכתבו שביאת גוי אינה אוסרת לבעל ממה שאמרו רחמנא אפקריה לזרעיה וכן הביאו ראיה ממה שלא הקשו בסנהדרין והא אסתר גילוי עריות הואי, עד שלפי מה שראינו בנימוקיהם אירע להם בימים הקדומים מעשה באשת ישראל שנבעלה לגוי ונשתמדה אחריו ואח"כ חזרה בתשובה ונתגייר הגוי עמה והתירה לגוי לישא אותה אחר מיתת ישראל או גירושיו


(השאלה למה לא חשש המאירי שאיזה כומר המציץ בספרו יפענח שהקוד "רבותינו הצרפתים" מתייחס לרבינו תם דווקא וידע להסיק מזה שה"ימים הקדומים" הם לא כאלה קדומים ומכאן שהכוונה לנוצרים לא נראית לי כזו קושיא גדולה...)

מה שנכון נכון
הודעות: 8491
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' אפריל 25, 2014 11:07 am

צופר הנעמתי כתב:(השאלה למה לא חשש המאירי שאיזה כומר המציץ בספרו יפענח שהקוד "רבותינו הצרפתים" מתייחס לרבינו תם דווקא וידע להסיק מזה שה"ימים הקדומים" הם לא כאלה קדומים ומכאן שהכוונה לנוצרים לא נראית לי כזו קושיא גדולה...)

א. כשהיה מקום לחשוש לא היה זה דוקא מאיזה כומר אלא גם ממשומדים יהודים, ולא רק מהמציצים באקראי אלא מהמחפשים בנרות.
ב. אין צורך לפענח במדוייק את הכנויים שנותן המאירי לחכמים שמביא, ובכל אופן ברור לכל שמדובר בחכמים שהיו מאה מאתיים ושלוש מאות שנה לפניו ולא יותר.
ג. המאירי הלא חולק על רבנו תם, וכשמביא שטה זו פותח "והתמה ממקצת רבותינו הצרפתים", ומסיים ב"וסוגיא זו סותרת דבריהם בהדיא ואף חברים שביניהם השיבום משמועת... וממה שאמרו...". כלומר אף אם אותה עינא בישא תראה שהיתה דעה כזו ששיכה את האמור בתלמוד 'רחמנא אפקריה לזרעיה' על הנוצרים, הלא שוברה בצדה שזו דעת מיעוט, וכבר חלקו עליה חבריה ואף אני [המאירי] חלוק עליה. השמעת מימיך חומרות כאלו בהלכות צנזור. [ואם מפני שיתעקש המצנזר המפולפל (הכומר המציץ?) למה הודיתם בשתיקה לעקרון שרחמנא אפקריה בזרעיה שייך בכל גוי ורק טענתם שאי"ז סבה להתיר אשה שנבעלה לו, ואיך לא מחיתם על כבודנו. לשם כך יכל המאירי להוסיף כדרכו [בלב ולב לרדצ"ה] משפט בסגנון "וכ"ש באומות הגדורות בדרכי הדתות שלא עליהם אמרו כן" וכדו', ולא היה צריך לשלוח את ר"ת מאות שנים אחורה. עוד פתרון פשוט כתבתי לעיל].
ד.למה לא מצאנו בשאר ראשונים בני זמנו ומקומו של המאירי והסמוכים להם ששנו מפני הגויים.
ה. בשביל להוציא את דברי המאירי מפשטותם צריך ראיות מוצקות, ונד"ד ודאי שאינו כן. [לשאר ראיות הרדצ"ה כאמור לא אתיחס כאן].

מה שנכון נכון
הודעות: 8491
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' אפריל 26, 2014 9:45 pm

כהמשך לדברי צופר אביא כאן את דברי המאירי עם הערת הרדצ"ה ואסכם בקצור את תשובתי והבוחר יבחר.
צפונות.GIF
צפונות.GIF (30.33 KiB) נצפה 2440 פעמים

תשובה: בנד"ד לא היתה למאירי כל סבה וצורך לחשוש מפני הגויים, [וראה עוד במאירי סנהדרין עד: שהביא שיטת ר"ת ללא כל הערת צנזור].
ואם רצה המאירי לצנזר דבריו היה יכול להשתמש בדרכו הרגילה, או לכתוב שנשאל ר"ת על מעשה שאירע במדינת הים, ולא לשלוח את רבני צרפת לימים שקדמו לחבור התלמוד שבו הם דנים..., ולצפות שהכומר או המשומד הקורא יאמין למאירי שהוא מתכוין ברצינות. [אל"כ כל תקוניו והערותיו יפלו בבירא].
לשון 'ימים הקדומים' נמצא במאירי במשמעויות שונות וע"כ אינו מלמד כלום, ומתפרש לפי ענינו, ובעניננו צריכים ראיות ברורות יותר מדרש הסמוכים "קדומים – קדומים”.

יתר10
הודעות: 651
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי יתר10 » ה' מאי 22, 2014 12:35 am

עוד שינוי בין נוסח המשנה שבמאירי לבין פירושו.
במסכת ביצה משנה ב' לפי חלוקת המשנה שבמאירי, ב"ש אומרים שאור בכזית וכו'. ואח"כ נוסף בנוסח המשנה קטע משנה נוסף שלא נמצא בגירס' דידן* רק במסכת עדיות*, בהמה שנולדה ביום טוב הכל מודים שהיא מותרת וכו'. אכן המאירי בפירושו אינו מתייחס כלל לקטע זה ומוכח שבנוסח המשנה שהיה לפניו לא נמצא קטע זה כלל

__________________________
*כן נמצא בכת"י לוו ובכמה קטעים מן הגניזה
*וגם במסכת עדיות יש למוחקה לדעת כמה ממפרשי המשנה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אפריל 17, 2015 2:01 am

באשכול המצוין הזה, נתבאר שלדעת חכמים יש איסור לשחוט כל הקרבנות על החמץ, ואדרבה לדעתם, גם בער"פ אסור.
ויש"כ של הרב אביאסף שהאיר עיני ובהיר דברי המאירי בזה, ואח"כ נמצא רמוז כן בעוד כמה ראשונים שעד עתה לא הבחינו בדבריהם, עד שיש לומר: רוני רוני השיטה וגו'.
וזה מצאתי עתה בפירוש (המיוחס?) לרוקח עה"ת ותאזרני שמחה
רוקח.png
רוקח.png (22.1 KiB) נצפה 2335 פעמים

האם יש לזה הסבר אחר?

עדיאל ברויאר
הודעות: 2860
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם או ט"ס גרידא?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ו' אפריל 17, 2015 7:20 am

איש_ספר כתב:
איש רגיל כתב:נשתוממתי לחנם, כי שמעתי בעבר שלא המאירי כתב את פירוש המשנה להרמב"ם קודם פירושו, אלא המעתיקים צירפוהו.

שמועה מעניינת, אם זה נכון אז כל הדיון איך המאירי העתיק את דברי הרמב"ם הוא חסר משמעות. מישהו יכול לאמת או להכחיש?


עכ"פ, אינו חסר משמעות, אלא מאחר את תקופתו של עד הנוסח לזמן העתקת כת"י פרמא.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אפריל 17, 2015 8:13 am

כאשר מדובר במסכת - כרוב המסכתות- שיש לנו ממנה כת"י של הרמב"ם עצמו, מה החשיבות של עד נוסח כזה או אחר?
מאידך אם המאירי הוא שהעתיק יש לדברים איזו חשיבות, שבעיניו היו הדברים ראוים להכתב ולא היו בבחינת ט"ס בעלמא.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2860
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ו' אפריל 17, 2015 8:23 am

אמנם אין חשיבות מצד בירור נוסח המקור, אלא מצד הידיעה איזה נוסח עמד לפני חכמי ישראל (או לפחות חלקם) באותו דור, וממילא האם הייתה הו"א שיתייחסו לדעת הרמב"ם כפי שהיא בכתב ידו.

מצד העתקת המאירי לא אמורה להיות הו"א שיש לזה משמעות, שהרי הוא עצמו לא מתייחס לדברי הרמב"ם בפהמ"ש, אז אין סיבה שנחשוב שיתייחס או ישנה. אלא אם נאמר שאגב ההעתקה הוא היה משנה. קשה לי להאמין שהיה עושה כזה דבר אגב ריהטא, ובפרט העתקה של חיבור של מישהו אחר, ובפרט מישהו בעל דעות מפתיעות כרמב"ם. אבל זה באמת עניין של טעם.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אפריל 17, 2015 8:40 am

אני לא חושב שהמאירי היה עורך את דברי הרמב"ם, אבל אם הוא היה מעתיקו, ואעפ"כ לא טורח להתייחס לדבריו, בתוך הדברים שלו עצמו, זה אומר משהו, שכן המדובר בחידוש כה גדול, שא"א להשאר אדיש כלפיו.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2860
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ו' אפריל 17, 2015 5:00 pm

איש_ספר כתב:אני לא חושב שהמאירי היה עורך את דברי הרמב"ם, אבל אם הוא היה מעתיקו, ואעפ"כ לא טורח להתייחס לדבריו, בתוך הדברים שלו עצמו, זה אומר משהו, שכן המדובר בחידוש כה גדול, שא"א להשאר אדיש כלפיו.


אעפ"י שהוא כמעט לא מתייחס לפירוש המשנה בכל חיבורו?!

אביאסף
הודעות: 388
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי אביאסף » ש' אפריל 18, 2015 9:10 pm

איש_ספר כתב:וזה מצאתי עתה בפירוש (המיוחס?) לרוקח עה"ת ותאזרני שמחה
רוקח.png

האם יש לזה הסבר אחר?

מציאה נאה! אכן נראה בעליל שאף הוא עמד בשיטה זו.
מי הם הראשונים האחרים שרמוז בדבריהם כך?
(הפירוש המיוחס לרוקח על התורה כפי המקובל אינו לו אלא לאחד מתלמידיו).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' אפריל 18, 2015 9:25 pm

מהר"ם חלאוה פסחים יג א, שהמביא תודה בפסח עובר משום לא תשחט, ולא מזכיר ברמז שהיינו לר' שמעון.
תוס' יומא סג ב, עי"ש (כמדומה מר' יהודה כהן בעל ספר הדינים) ששאל, למה צריך פסוק לזריקה שאסורה על החמץ, תיפו"ל, משחיטה והקטרה, ואין לומר שא"כ היינו למדים גם קבלה, שכן מה לקבלה שאינה אסורה בחוץ, ודחו, מולק יוכיח שאסור על החמץ, אע"פ שמותר בחוץ. ושוב לא הזכירו ברמז דהיינו לר' שמעון.
ויש כמובן את פשטות הירושלמי בפסחים שם, מולק את העוף אית תאני חייב ואית תאני פטור, ולא הזכירו דהיינו לר"ש ובמועד.

ונרשם הכל באנצ"ת ערך לא תשחט ציון 49. כרך לה, שיופיע בעוד שבוע שבועיים בס"ד.

דוב גרין
הודעות: 121
הצטרף: א' דצמבר 28, 2014 9:24 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי דוב גרין » א' אפריל 19, 2015 4:33 am

(הכרך על כלים של האנצ"ת יצא לאור?)

אביאסף
הודעות: 388
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי אביאסף » א' אפריל 19, 2015 5:46 am

איש_ספר כתב:מהר"ם חלאוה פסחים יג א, שהמביא תודה בפסח עובר משום לא תשחט, ולא מזכיר ברמז שהיינו לר' שמעון.
תוס' יומא סג ב, עי"ש (כמדומה מר' יהודה כהן בעל ספר הדינים) ששאל, למה צריך פסוק לזריקה שאסורה על החמץ, תיפו"ל, משחיטה והקטרה, ואין לומר שא"כ היינו למדים גם קבלה, שכן מה לקבלה שאינה אסורה בחוץ, ודחו, מולק יוכיח שאסור על החמץ, אע"פ שמותר בחוץ. ושוב לא הזכירו ברמז דהיינו לר' שמעון.
ויש כמובן את פשטות הירושלמי בפסחים שם, מולק את העוף אית תאני חייב ואית תאני פטור, ולא הזכירו דהיינו לר"ש ובמועד.

ונרשם הכל באנצ"ת ערך לא תשחט ציון 49. כרך לה, שיופיע בעוד שבוע שבועיים בס"ד.

אפשר שיש לדון במקורות אלו אבל מ"מ המציאה בדברי הרוקח עדיפא טפי דמיניה וביה מוכרח שהוא אליבא דרבנן.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאי

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אפריל 19, 2015 9:36 am

צודק, אלא שגם המאירי כותב כן להדיא בדעת החולקים על ר"ש.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאירי

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' ינואר 25, 2017 4:20 pm

כתב לי המכונה איש רגיל שאינו אלא איש מיוחד, וביקש שאעלה הדברים כאן:

שלום רב

כעת מצאתי הוכחה מוחלטת שלא המאירי כתב את פירוש המשניות להרמב"ם המובא בו.

ראה בית הבחירה למאירי מסכת נדרים דף כ עמוד ב
[נשלמו משניות הר"ם אשר מספרן י"א והמאירי כללן באחת ועתה אכתוב פירושן לר"ם אחת אחת כפי מקומה הראוי לה ואתנה להן אות למען ירוץ בהן הקורא ואחר כך יבא לי בסמוך דעת המאירי כמנהג]

והדברים ברורים שנכתבו על ידי המעתיק, ולא על ידי המאירי עצמו.

מה שנכון נכון
הודעות: 8491
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיטה פלאית ויחידאית של הרמב"ם - העתקת פיה"מ לרמב"ם שבמאירי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' ינואר 25, 2017 5:27 pm

לכאורה אי משום הא לא איריא.

המאירי כלל את המשניות מכאן ועד סוף הפרק באחת, ומסתבר כמובן שגם את פירושו שלו על כל המשניות כתב באחת, והסופר חילק את המשניות (כפי שהן מחולקות בפי' הר"מ) וכן חילק את פי' המאירי עליהן, וכמופיע לפנינו. [ואמנם אין המשניות ממוספרות "המשנה הרביעית" וכו' כמנהג המאירי, אלא רק "משנה"].
וכן ביחס לפי' הר"ם, אם נניח שהמאירי כתבו הרי שהיה כאן הפירוש על כל משניות הפרק, והסופר חילק גם את פי' הר"ם לפי המשניות. וזה מה שרצה להודיע.

בכתה"י כתוב יבוא לו ולא יבוא לי.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ארזי הלבנון, גבול ים, גנזך, דמשק, מלפנא, מעיין, נויירא, קול מבשר ו־ 57 אורחים