אביאסף כתב:כפי שהעיד סהל בן מצליח על מחלוקת רס"ג ובן מאיר 'יש אנשים משוכני א"י שהלכו אחרי הבבליים וגם השוכנים בארץ שנער הלכו אחרי אנשי א"י', כלומר, לא היה מנהג אחיד לא בא"י ולא בבבל. אמנם עדיין יש לעיין לשיטת הרמב"ם אולי אין הולכים אחר בני א"י אלא אחר בית דין של א"י.
ויש כאן יסוד גדול מאד מיסודות האמונה, שלא ידעוהו ולא ירגישו בו אלא המעמיקים חקר. הינו: זה שאנו מחשבים היום בחוצה לארץ בסדר העיבור שבידינו ואומרים שיום זה ראש חודש ויום זה חג - הרי בשום פנים לא בגלל חשבוננו אנו עושים אותו חג, אלא מפני שבית דין בארץ ישראל כבר קבעו יום זה חג או ראש חודש, ומפני שהם אמרו שהיום ראש חודש או היום חג, הוא נעשה חג או ראש חודש, בין שהייתה פעלתם זו על פי חשבון או על פי ראיה, כמו שנמסר לנו בקבלה:אשר תקראו אתם (ויקרא כג, ב) אין לי מועדות אלא אלו
לדידי לא ברירא מ"ש מר. יתכן שאף להרמב"ם אם בני חו"ל עושים ע"פ החשבון שקבעו להם בני א"י סגי.ישבב הסופר כתב:הוא כן טען כך, אלא שבן מאיר וסיעתו טענו על מסורה מסויימת שרס"ג וסיעתו לא שמיעא להו ולא סברו הכי.
אבל אין זה נוגע לשאלת פותח האשכול, לדעת הרמב"ם אין החשבון והשיטה של בני אר"י קובעים, אלא קביעתם ומנהגם הלכה למעשה. אם הבנתי שאלתו .
חשבונות רבים כתב:לדידי לא ברירא מ"ש מר. יתכן שאף להרמב"ם אם בני חו"ל עושים ע"פ החשבון שקבעו להם בני א"י סגי.ישבב הסופר כתב:הוא כן טען כך, אלא שבן מאיר וסיעתו טענו על מסורה מסויימת שרס"ג וסיעתו לא שמיעא להו ולא סברו הכי.
אבל אין זה נוגע לשאלת פותח האשכול, לדעת הרמב"ם אין החשבון והשיטה של בני אר"י קובעים, אלא קביעתם ומנהגם הלכה למעשה. אם הבנתי שאלתו .
אכן כתבתי מבלי עיוןסגן אלוף כתב:חשבונות רבים כתב:לדידי לא ברירא מ"ש מר. יתכן שאף להרמב"ם אם בני חו"ל עושים ע"פ החשבון שקבעו להם בני א"י סגי.ישבב הסופר כתב:הוא כן טען כך, אלא שבן מאיר וסיעתו טענו על מסורה מסויימת שרס"ג וסיעתו לא שמיעא להו ולא סברו הכי.
אבל אין זה נוגע לשאלת פותח האשכול, לדעת הרמב"ם אין החשבון והשיטה של בני אר"י קובעים, אלא קביעתם ומנהגם הלכה למעשה. אם הבנתי שאלתו .
????
אם כוונתך על פי החשבון שעשו להם פעם, דהיינו בזמן הלל הנשיא, דבריך מוכחשים מהרמב"ם
ואם כוונתך שלא אמירת שיר של ים של ראש חדש היום באר"י קובעת תורת ר"ח אלא הקביעה, הרי דבריך פשוטים ו - טריויאלים.
חשבונות רבים כתב:אבל אם נבוא ליישב דעת הרמב"ם עם הרס"ג לכאורה כך יש לנו לומר:
הנה כמ"ש מר ודאי לא אמירת שיר של יום של ר"ח היא הקובעת אלא הקביעות שקבעו בי"ד שבא"י, ועתה אם נודע לנו שקבעו ותקנו בי"ד שבא"י איזה חשבון ואח"כ באו בי"ד אחר לשנות תקנתם לכאורה אין יכולים לבטל דבריהם אא"כ יהא גדול ממנו בחכמה ובמניין וכיוון שלדעת הרס"ג לא נתקיים תנאי זה בבן מאיר על כרחם של בני א"י נקבע להם ר"ח כפי לוח ד' שערים.
מה זה מה שהם רואים? מה שב"ד שלהם קובע. אבל אם אין סמכות לבי"ד לקבוע ר"ח אחר ודאי הוא על פי מה שראויים לקבוע.סגן אלוף כתב:חשבונות רבים כתב:אבל אם נבוא ליישב דעת הרמב"ם עם הרס"ג לכאורה כך יש לנו לומר:
הנה כמ"ש מר ודאי לא אמירת שיר של יום של ר"ח היא הקובעת אלא הקביעות שקבעו בי"ד שבא"י, ועתה אם נודע לנו שקבעו ותקנו בי"ד שבא"י איזה חשבון ואח"כ באו בי"ד אחר לשנות תקנתם לכאורה אין יכולים לבטל דבריהם אא"כ יהא גדול ממנו בחכמה ובמניין וכיוון שלדעת הרס"ג לא נתקיים תנאי זה בבן מאיר על כרחם של בני א"י נקבע להם ר"ח כפי לוח ד' שערים.
אם אני מבין נכונה הרי כוונתך שמה שהם צריכים לראות כר"ח קובע, ולא מה שהם רואים בו תורת ר"ח וזה חדש וצריך טעם.
חשבונות רבים כתב:מה זה מה שהם רואים? מה שב"ד שלהם קובע. אבל אם אין סמכות לבי"ד לקבוע ר"ח אחר ודאי הוא על פי מה שראויים לקבוע.
לדוגמא, הרי פשיטא שאם בי"ד שבא"י קבעו חודש של ל"א יום אין בקביעתן כלום ואין הולכים בזה אחר הבי"ד שבא"י אלא אחרי הר"ח המוכרח על פי תורה.
סגן אלוף כתב:חשבונות רבים כתב:מה זה מה שהם רואים? מה שב"ד שלהם קובע. אבל אם אין סמכות לבי"ד לקבוע ר"ח אחר ודאי הוא על פי מה שראויים לקבוע.
לדוגמא, הרי פשיטא שאם בי"ד שבא"י קבעו חודש של ל"א יום אין בקביעתן כלום ואין הולכים בזה אחר הבי"ד שבא"י אלא אחרי הר"ח המוכרח על פי תורה.
אם אין סמכות לב"ד לקבוע אז הקביעה שלהם באמת אין לה משמעות אבל מ"מ אין כאן קביעה אחרת
וגופה של דוגמא אין בה ממש שכן לקבוע חדש של ל"א יום לא נמסר כלל לב"ד ול"א ע"ז אתם אפילו מזידים וז"פ
כלבאשבוע כתב:נדפס על זה כבר לפני כשישים שנה בספר אגן הסהר.
ממכתבו של ראש הגולה בבבל שנכתב בשנת ד' תקצ"ה (4595) לבראשית היא שנת ד' תקצ"ו (4596) למניין בריאת העולם שאנו מונים היום (836 לספיה"נ), עולה בברור, שאז עדיין לא נהגו חכמי בבל לקבוע את סדרי השנים והמועדים בעצמם אלא היו כפופים להחלטות חכמי העיבור בא"י וכל מה שהחליטו ראש החבורה ובני החבורה בא"י בנושא קביעות השנים והמועדים נתקבל בבל ללא שום ערעור וכפי שמעיד ראש הגולה במכתבו הנ"ל:
"ולעולם עליהם אנו סומכים שלא יהיו ישראל אגודות אגודות. ואני וראשי הישיבות וחכמים וכל ישראל נסתמכנו על העיבור שנשלח לפני חברינו".
מאותו מכתב אנו למדים ששנת ד' תקצ"ו שהייתה אמורה להיות לפי כללי הלוח שבידינו זש"ה (רה"ש בשבת, השנה שלמה-מעוברת ופסח ביום חמישי) הנה ראש הגולה מודיע לנו שעפ"י החלטת חכמי העיבור בא"י תהיה שנה זו זח"ג (רה"ש בשבת השנה חסרה מעוברת ופסח ביום שלישי).
מכאן הוכחה ברורה ביותר, שאינה משאירה מקום לשום ספק, שבכל אופן קביעות השנים עד לשנה זו לא נעשו לפי חשבונות הלוח הקבוע שבימינו.
כלבאשבוע כתב:נדפס על זה כבר לפני כשישים שנה בספר אגן הסהר.
בן מיכאל כתב:הרמב"ם כותב על אחד מדברי הרס"ג, כי כתב זאת בלית ברירה מפני מחלוקת בן מאיר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 448 אורחים