אלכסנדר וימפן כתב:תמיד צריך אם אפשר להתפלל מעריב מיד כשהזמן מגיע בגלל שזריזים מקדימים למצוות.
ערבי פסחים כתב:אמת אבל למה דוקא במוצאי צום מקפידים ע"ז גם מי שלעולם לא מקפיד ע"ז ?
מה שנכון נכון כתב:למה יגרעו מצוות ק"ש ותפלת ערבית.
שטייגעניסט כתב:אני ממש לא מבין את השאלה
כל יום אני מתפלל ב9:30 ואוכל לאחר מכן ב10:00, במוצאי הצום כולנו רעבים, מתפללים מתי שרק אפשר ומיד הולכים לאכול.
למה לא חשבת על זה?
אם אתה נתקע בלי מנין אז תדע לך שהגוריים נוהגים לאכול מעט בבתי הכנסת לפני מעריב ומתפללים לאחר מכן, כך תוכל למצוא אצלם מנין כחצי שעה ארחי השקיעה.
מאן מלכי כתב:שטייגעניסט כתב:אני ממש לא מבין את השאלה
כל יום אני מתפלל ב9:30 ואוכל לאחר מכן ב10:00, במוצאי הצום כולנו רעבים, מתפללים מתי שרק אפשר ומיד הולכים לאכול.
למה לא חשבת על זה?
אם אתה נתקע בלי מנין אז תדע לך שהגוריים נוהגים לאכול מעט בבתי הכנסת לפני מעריב ומתפללים לאחר מכן, כך תוכל למצוא אצלם מנין כחצי שעה ארחי השקיעה.
אני לא מבין מה אתה לא מבין... אני אוכל כל יום ב -8:30 ומתפלל ב - 11:30 במוצאי הצום אין לי סיבה להתפלל מוקדם ואני עסוק עם עסקי (עסק התורה בכלל) ואם לא אזדרז מיד בצה"כ, אין לי סיכוי למצוא מנין באותה אא"כ אני ירוץ לשטיבל ואחכה לפחות 25 דקות וכולי האי ואולי.
השאלה היא פשוטה, למה לכולם דחוף להתפלל מיד בצאת. ומה זה נוגע שרעבים, מי שרעב שיאכל ויתפלל ב - 11:30 כהרגלו.
בוצינא כתב:שמא כדי לקיים דברי השו"ע סי' צ"ח סעיף א':
"וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה"
קל יותר כאשר הגוף קודם האכילה.
ואם כל השנה אין בנו יכולת לזה ופוטר אדם את עצמו מזה. מכל מקום בלילה זה כיון שאפשר יותר בקל מחויב הוא שלא לגשם את גופו קודם התפילה ואז יבא לילה זה וילמד זכות עלינו לכל השנה כולה
שטייגעניסט כתב:מאן מלכי כתב:שטייגעניסט כתב:אני ממש לא מבין את השאלה
כל יום אני מתפלל ב9:30 ואוכל לאחר מכן ב10:00, במוצאי הצום כולנו רעבים, מתפללים מתי שרק אפשר ומיד הולכים לאכול.
למה לא חשבת על זה?
אם אתה נתקע בלי מנין אז תדע לך שהגוריים נוהגים לאכול מעט בבתי הכנסת לפני מעריב ומתפללים לאחר מכן, כך תוכל למצוא אצלם מנין כחצי שעה ארחי השקיעה.
אני לא מבין מה אתה לא מבין... אני אוכל כל יום ב -8:30 ומתפלל ב - 11:30 במוצאי הצום אין לי סיבה להתפלל מוקדם ואני עסוק עם עסקי (עסק התורה בכלל) ואם לא אזדרז מיד בצה"כ, אין לי סיכוי למצוא מנין באותה אא"כ אני ירוץ לשטיבל ואחכה לפחות 25 דקות וכולי האי ואולי.
השאלה היא פשוטה, למה לכולם דחוף להתפלל מיד בצאת. ומה זה נוגע שרעבים, מי שרעב שיאכל ויתפלל ב - 11:30 כהרגלו.
אתה עובר על ההלכה שלא לאכול לפני מעריב??
לומד_בישיבה כתב:אפשר שצריך להתפלל ערבית אם רוצים להקל ולשבור את הצום מיד, כלומר, אלו שקשה להם להחמיר ולהמתין לזמן השני והשלישי ואולי גם להמתין לר"ת בדברי נביאים וכו'. - וראה אג"מ או"ח חלק ד סי' סב לענין גמר תעניות דרבנן יש להקל למי שקשה לפניו להתענות שיאכל אחר ג' מילי ורביע שהוא בכאן אחר מ"א מינוט, ויתפלל ערבית קודם. וצ"ב.
לומד_בישיבה כתב:לומד_בישיבה כתב:אפשר שצריך להתפלל ערבית אם רוצים להקל ולשבור את הצום מיד, כלומר, אלו שקשה להם להחמיר ולהמתין לזמן השני והשלישי ואולי גם להמתין לר"ת בדברי נביאים וכו'. - וראה אג"מ או"ח חלק ד סי' סב לענין גמר תעניות דרבנן יש להקל למי שקשה לפניו להתענות שיאכל אחר ג' מילי ורביע שהוא בכאן אחר מ"א מינוט, ויתפלל ערבית קודם. וצ"ב.
ראה גם מה שהאריכו בנוגע לדברי השו"ע בכמה מקומות כמו - שו"ע או"ח סימן ל ויש מי שאומר שאם התפלל תפלת ערבית מבע"י עד שלא הניח תפילין, אין לו להניחם אח"כ. - שו"ע יו"ד שע"ה סעיף י"ד מי שהתפלל ערבית, ועדיין הוא יום, ושמע שמת לו מת, יש מי שאומר שמונה מיום המחרת, ואותו יום אינו עולה. - יו"ד קצו י"א אם התפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול, אינה יכולה לבדוק או ללבוש לבנים ולהתחיל ולמנות מיום המחרת, מאחר דהקהל כבר עשו אותו לילה (ת"ה). והדברים ידועים.
שטייגעניסט כתב:מנהג גור לאכול מזונות וקפה בבתי החסידים דילהון בסיום הצום ומיד לאחר מכן להתפלל מעריב
שינדלהיים כתב:מה הפשט 'תחת אשר לא עבדת... מתוך שמחה וטוב לבב'.. האם הכוונה מתוך שמחה או שמא הכוונה בעוד היה לך שמחה וטוב לבב.
גם אני בשאלת תם.
{מז} תחת אשר לֹא עבדת את ה' אלֹוקיך בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל:
אונקלוס חֳלָף דִי לָא פְלַחְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֶדְוָא וּבְשַׁפִּירוּת לִבָּא מִסְגֵי כֹּלָא: (אונקלוס)
יונתן חוֹלַף דְלָא פְלַחְתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּחֶדְוָוא וּבִשְׁפִּירוּת לִבָּא מִסוֹגְעֵי כָּל טוּבָא: (תרגום יונתן)
רש"י מרוב כל. בעוד שהיה לך (ט) כל טוב: (רש"י)
שינדלהיים כתב:באמת שאלת תם. האם כוונת הפסוק לומר שעלינו לקיים את כל המצוות בשמחה או שמא כוונת הפסוק הוא לייסר אותנו היות ולא עבדנו את השי"ת בעוד היה לנו טוב והיה איש תחת גפנו והיינו בשמחה.{מז} תחת אשר לֹא עבדת את ה' אלֹוקיך בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל:
אונקלוס חֳלָף דִי לָא פְלַחְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֶדְוָא וּבְשַׁפִּירוּת לִבָּא מִסְגֵי כֹּלָא: (אונקלוס)
יונתן חוֹלַף דְלָא פְלַחְתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּחֶדְוָוא וּבִשְׁפִּירוּת לִבָּא מִסוֹגְעֵי כָּל טוּבָא: (תרגום יונתן)
רש"י מרוב כל. בעוד שהיה לך (ט) כל טוב: (רש"י)
דברים כח,מז.
שינדלהיים כתב:כוונתך לומר שכוונת הכתוב הוא היות ולא עבדת את ה' בשמחה בזמנים שהיה לך כל טוב.
יתכן בהחלט שכבודו צודק, אם כי שזכור לי שיש בזה עוד פירושים.
בכל אופן החכמתני.
אם תוכל רק להביא לי את ההלכה בשו"ע שצריך לעבוד את ה' בשמחה למדתי את זה מזמן וכבר קצת שכחתי. מה לעשות.
מספרי המוסר והספרים הק' גם אני יודע - אני מבקש לדעת מהי ההלכה בשו"ע ומה הגדר בזה והאם זה מעכב או שמא אין זה מעכב, האם זה דין בעצם המצווה או לא, ואפשר שזה כמו זה קלי ואנווהו אשר אינו דין בעצם המצווה וראה בלולב הגזול.
משנה ברורה סימן תקנט
(כה) אחר שגומרים הקינות - דמצוה זו [כג] עושין אותה ישראל בשמחה ולכן אין מלין בשעת קינות והספד:
שינדלהיים כתב:ויקויים בנו וטוב לב משתה תמיד.
ראיה לסתור?משנה ברורה סימן תעז ס"ק ה
(ה) ולא יברך עליו - שהוא רק לזכר וכנ"ל כתב של"ה ראיתי מבני עליה שהיו מנשקין המצות והמרור וכן הסוכה בכניסתו וביציאתו וכן ארבעה מינים שבלולב והכל לחבוב המצוה ואשרי מי שעובד ה' בשמחה:
משנה ברורה סימן תרסט ס"ק יא
(יא) משום שמחה - כתב מהרי"ק בשם ר"ה גאון בשורש ט' יום זה רגילים אצלנו לרקד בו אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קילוסים לתורה וכו' ולכן יש להתאמץ בזה לרקד ולזמר לכבוד התורה כמו שכתוב גבי דהע"ה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ד' וכ"כ משם האר"י ז"ל והעידו על האר"י ז"ל שאמר שהמעלה העליונה שהשיג באה לו ע"י שהיה משמח בכל עוז בשמחה של מצוה וגם על הגר"א ז"ל כתבו שהיה מרקד לפני הס"ת בכל כחו:
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 147 אורחים