מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ראשי-תיבות ל"ש אצל בעלי התוספות וראשונים נוספים

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עדיאל ברויאר
הודעות: 3138
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

ראשי-תיבות ל"ש אצל בעלי התוספות וראשונים נוספים

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' ינואר 11, 2015 4:22 pm

במבואו לתוספות ר"י הזקן ותלמידו על מסכת שבת, ח"א, עמ' 36-39 (וכן בקצרה במבוא לחלק ב, עמ' 18), מתייחס הר"א שושנה לראשי-תיבות 'ל"ש' המופיעים פעמים רבות בקובץ תוספות הנ"ל בסופי דיבורים, וטוען שיש לפותחם: לא שמעתי (דהיינו חידושיו של בעל התוספות עצמו, שלא שמע מרבותיו). הוא מביא לכך כמה ראיות, אמנם על אף הסתברות דבריו הם אינם מוכרחים. יתרה מכך, הוא מציין בדבריו שדברים המופיעים תחת חתימה זו, מופיעים לעיתים בקבצי התוספות האחרים בשמו של ר"י, עובדה שמקשה על טענתו.
במבואו לתוספות אשכנזיות על חלק ממסכת שבת (מצ"ב. עמ' טז) טוען הרב ליבוביץ שיש קשיים נוספים בטענתו של הרב שושנה, יעוי"ש, אך מסכם שאין לדחות את דבריו מכל וכל, אלא הדבר מצריך עיון נוסף.
אשמח אם יש לכם הוספות לנידון. להלן מספר ציטוטים שנראה שמחזקים את דברי הר"א שושנה.

רש"י מסכת תמורה דף כט עמוד א
עד שיעבדו - בו שום עבודה לצורך עבודת כוכבים או משיכת קרון או שום דבר שאסור אבל מקמי הכי לא מיתסר, ל"א אין מוקצה אסור אלא עד שיעבדו בו שום דבר שיעשו בו שום עבודה לצורך כומרי עבודת כוכבים אבל משיעבדו בו שום עבודה לא מיתסר דתו לא מקרבי ליה וכ"ש ולשון זה נראה לי עיקר מדתני אלא עד שיעבדו בו ואי ללישנא קמא לא ה"ל למיתני אלא והכי איבעי ליה למיתני אין מוקצה אסור עד שיעבדו בו ולשון ראשון ל"ש.

שיטה מקובצת מסכת כתובות דף קב עמוד א
...אבל הכא דכתב לו פלוני חייב לפלוני לאו לשעבודא דאורייתא הוא דמדאורייתא לא מחייב כה"ג לא שמעתי וגמגום. עכ"ל רש"י במהדורא קמא.

שיטה מקובצת מסכת כתובות דף פא עמוד ב
...נכסי' ואשתדוף ממקרקעי שייחד לה לכתובתה אבדה כתובתה ותו לית לה כתובה כלל דהא לית לה כתובה מנכסי שני ל"ש. רש"י במהדורא קמא:
וכן שם פז ע"ב ד"ה או דילמא; פח ע"ב ד"ה אלא אמר; צד ע"ב ד"ה אמיה דרמי.

בגליון פסקי מהרי"ח למסכת שבת, כת"י פפד"מ (48א=פסקי מהרי"ח למסכת שבת, מהד' רמ"י בלוי, עמ' רעא. המהדיר לא הבדיל בצורה ברורה בין גליונות ובין עיקר החיבור) כתוב דיבור שלם ובסופו חתום: לא שמעתי.
קבצים מצורפים
תוספות אשכנזיות - שבת כו ע''ב-נ ע''ב, ירושתנו תש''ע.pdf
(196.44 KiB) הורד 148 פעמים

מבקש חכמה
הודעות: 928
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: ראשי-תיבות ל"ש אצל בעלי התוספות וראשונים נוספים

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ב' ינואר 12, 2015 10:55 pm

אולי הכוונה כעין "לא שמיעא לי" שבגמרא שהוא בכוונת- "לא סבירא לי" וכוונתו להסתייג מהדברים גם אם אין לו פירכא של ממש עליהם. ובחלק מהראיות שהבאת זה נראה הכוונה בבירור.

לייטנר
הודעות: 5127
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ראשי-תיבות ל"ש אצל בעלי התוספות וראשונים נוספים

הודעהעל ידי לייטנר » ב' ינואר 12, 2015 11:06 pm

אגב, הנצי"ב (שו"ת משיב דבר ח"ב סי' מו) מתייחס לראשי תיבות:

הרבה בדפוס ר"ת אשר קשה לעמוד על כונתן בנקל

עדיאל ברויאר
הודעות: 3138
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: ראשי-תיבות ל"ש אצל בעלי התוספות וראשונים נוספים

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' ינואר 13, 2015 1:44 am

הייתה לי מחשבה שאולי יש לפתוח "לשון שמעתי". והכוונה שזו שמועה ששמע בבית המדרש ולא ישירות מפי רבוֹ, ואז ניתן גם להבין מדוע חלק מהשמועות נמצאות במקורות אחרים בשם ר"י, מכיוון שתלמידים אחרים העבירו מסורת שזה אכן ר"י.
אמנם מלבד שזה לא מיישב קשיים נוספים, יש קצת קושי בזה שאחרים ידעו לומר שזהו ר"י והוא לא.
עוד כיוון לעצם הקושיא שהשמועות רשומות במקבילות על שם ר"י - מצאתי עניין בכתב-יד שלענ"ד שייך לתלמידי ר' יונה (על מסכת שלא נדפס פירושם), וחותם על דיבור אחד 'ל"ש', והדברים נמצאים בחיבור שנכתב בגבול שבין הראשונים לאחרונים בשם ר' יונה עצמו. וכן בתר"י על ברכות, יש דברים המובאים שם בשתיקה מבלי לציין שהמקור הוא ר' יונה, והרא"ש ייחס אותם לר' יונה עצמו. ועפ"י זה יתכן שהמחברים המאוחרים ראו (בצדק או בטעות) בכללות הדברים של תלמידי ר"י כדבריו הוא. אם זה אכן כך, יש בזה כדי ללמד על הזהירות הנדרשת בייחוס סתירות בפסיקותיו של ר"י המובאים בחיבורים המאוחרים מחיבורי תלמידיו (אם אכן כך, יתכן שבספר אור זרוע, שניכר בכל מיני מקומות שהשתמש בדרך כלל במקורות קדומים כדי להציג את הדעות, השתדל לשמר ייחוס נכון. ואולי גם תוספות רא"ש שמר על ייחוסים מדויקים, שכן כידוע הוא כתב את חיבורו דווקא כדי להביא לספרד תוספותים קדומים).
ועדיין הדברים צ"ע.
ל"ש...

הגהמ
הודעות: 1306
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: ראשי-תיבות ל"ש אצל בעלי התוספות וראשונים נוספים

הודעהעל ידי הגהמ » ג' ינואר 13, 2015 8:06 am

יתכן שכותב אחד משתמש בו באופן זה וכותב אחר באופן אחר. ונראה שאפילו לו יהיבנא שפתרונו כאשר פתר הר' שושנה דהיינו 'לא שמעתי' אין זה משום שהוא שהכותב רצה לסמן שדיבור מסויים הוא מחידושו הוא אלא שכך מייחס הכותב לדברים שמצא לנכון להביא או מן הכתוב לפניו באיזה קונטרוס או מפי שמועה פורחת. בזה הוא מדגיש שדברים אלה אינם מפי מורו, והיה כותב כן להבחין בין דברים כאלו לשאר דבריו בקוטרסו שלרוב דברי הרב היוו עיקר הקונטרוסים שנתחברו אז.

כמו"כ נראה לומר שאם פתרונו לשון שמועתי הכוונה הוא להיפך ור"ל לשון זו שמע מרבו (והושה לשון שמועתו של רש"י בכתובות מו: ד"ה יציאה 'ובמסכת קדושין פירשתיה בלשון שמועתי ובקושי'). מכיון שכאמור ר"ת זו באו לסמן דיבור חורג משאר הדיבורים נראה שפתרון זו הולמת הופעתו בחיבור עצמאי שלא כדוגמת חיבורי התוס' כמו זו שהוציא הר' שושנה שהם בעיקרם מכילים תורת האסקולה הרחבה של רבותנו בעה"ת.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים