ישיבע בוחער כתב:כתוב בפרשת השבוע ''אלמנה וגרושה לא יקח''
תו''כ דריש מה ת''ל גרושה הייתי אומר כהן הדיוט שמותר באלמנה אסור בגרושה כה''ג שאסור באלמנה אינו דין שאסור בגרושה וכו'
וצע''ג למאי בעינן ק''ו לאסור כה''ג בגרושה מאיסור כהן הדיוט בגרושה תיפו''ל שבכהן גדול כלול גם כהן הדיוט ,וממילא אסור בגרושה מדין הכהן הדיוט שבו.
כהן גדול אינו כהן הדיוט (וכהן הדיוט אינו כהן גדול), דהוו תרתי דסתרי, ולכן נופלת טענתך "שבכהן גדול כלול גם כהן הדיוט".
כמו שכהן אינו זר (וזר אינו כהן), דהוו תרתי דסתרי.
ואולי כוונתך היא לטעון, שהרי כל הדינים החלים על כהן הדיוט חלים גם על כהן גדול; אבל זה לא נכון, שהרי יש איסורים החלים רק על כהן הדיוט (כגון האיסור ללבוש בבית המקדש יותר מארבעה בגדים, והאיסור להיכנס לקודש הקדשים, והאיסור להקריב מנחת כהן גדול, ועוד).
ואולי כוונתך היא לטעון: "תיפוק ליה שבכהן גדול כלול גם עצם היותו כהן, וממילא אסור בגרושה מדין היותו כהן"; אבל טענה זו נופלת, שהרי לפני שאיסור גרושה נאמר על כהן גדול - הוא לא נאמר בתורה על כהן (באופן כללי) - אלא רק על כהן הדיוט
(והא ראייה, שהרי באותם פסוקים - גם הותר לכהן הדיוט להיטמא לשבעה קרובים - בעוד שזה לא שייך בכהן גדול; ועוד ראייה, מכך שאותה הפרשה מתחילה ב"אמור אל הכהנים בני אהרן", והרי אז אהרן שימש במשכן ככהן גדול בעוד שבניו שימשו במשכן ככוהנים הדיוטים, וממילא - אילו התכוונה התורה שהדינים הבאים מייד אחר כך יתייחסו גם לכהן גדול - אז אחרי המילים "אמור אל הכהנים בני אהרן" הייתה התורה צריכה להוסיף "ואל אהרן").