גוי קודש הקדשים

[עושה חדשות]

דברי הר"מ הידועים סוף הל' שמיטה ויובל: ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי.

קשה לנטות מכך ש"כל איש ואיש מכל באי העולם" זה כולל גם גויים.

וראיתי שכבר עמדו בזה, ויש שציינו לדברי חז"ל שאמרו גוי העוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול.

ומצו"ב ד' הגר"ה זאקס זצ"ל בהספדו על הגרמ"ש שפירא זצ"ל, שם פי' דברי חז"ל הנ"ל באופ"א מהמקובל.

אמנם דברי הר"מ נשארו כשהיו, ואם כן, הרי לכם גוי שנתקדש קדש קדשים.

[מה שנכון נכון]

גם גוי יכול, אך כשלב ראשון בביצוע מה שכתב הרמב"ם עליו להתגייר. ועיקר חידוש הרמב"ם הוא רק שאין צורך בתנאים מיוחדים התלויים בלידה לשבט מסוים.

[עושה חדשות]

ע"ע - viewtopic.php?f=7&t=8392

[יגאל10]

גם גוי יכול, אך כשלב ראשון בביצוע מה שכתב הרמב"ם עליו להתגייר. ועיקר חידוש הרמב"ם הוא רק שאין צורך בתנאים מיוחדים התלויים בלידה לשבט מסוים.

קצת פלא להניח כך, בפשטות

[אוצר החכמה]

להפך זו ההנחה הפשוטה שאפילו גוי אם יעשה את המעשים הראויים יבדל להתקדש וברור שהתגיירותו היא העניין. וכגון אונקלוס ושמעיה ואבטליון שגדלה מעלתם על מעלת הכה"ג כמבואר בגמרא וזה בדיוק ההגדרה שהם נבדלים להיות קדש קדשים.

[עושה חדשות]

לענין המובא לעיל מהגר"ה זאקס שהאריך בד' הזוהר דגרסי' התם גוי העוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול עם הארץ, ראיתי כעת בכללי המצוות להר"י ג'יקטלייא שגם הביא כך את המימרא, ז"ל "בוא וראה כמה הוא כח המצות גדול שאפילו גוי ועוסק בתורת שבע מצות שלו הרי הוא ככהן גדול עם הארץ, דגרסינן בפרק ארבע מיתות (סנהדרין נט א) היה ר"מ אומר מנין שאפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול עם הארץ שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, כהנים לויים וישראל לא נאמר אלא אדם הא למדת שאפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול, התם בשבע מצות דידהו".
דבר נוסף ראיתי בהקד' סמ"ק, ז"ל "גוי שעוסק בתורה פי' וכן במצות הרי הוא ככהן גדול להחיותו ולגדלו מכל שאר אחיו הגוי' כמו הכהן הגדול שיש לגדלו משאר אחיו הכהנים".

[עושה חדשות]

ז"ל הספרא פ' אחרי מות -

אשר יעשה אותם היה רבי ירמיה אומר אתה אומר מנין אפילו גוי ועושה את התורה הרי הוא ככ"ג תלמוד לומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וכן הוא אומר וזאת תורת הכהנים והלויים וישראל לא נאמר כאן אלא וזאת תורת האדם ה' אלהים (ה' אלהים), וכן הוא אומר פתחו שערים ויבא כהנים ולויים וישראלים לא נאמר אלא ויבא גוי צדיק שומר אמונים, וכן הוא אומר זה השער לה' כהנים לווים וישראלים לא נאמר אלא צדיקים יבאו בו, וכן הוא אומר רננו כהנים לויים ישראלים לא נאמר כאן אלא רננו צדיקים בה', וכן הוא אומר הטיבה ה' לכהנים ללויים לישראלים לא נאמר כאן אלא הטיבה ה' לטובים, הא אפי' גוי ועושה את התורה הרי הוא ככהן גדול

אז רננו צדיקים וכו' וכן צדיקים יבואו וכו' אזיל גם על גויים. האם הרה"ג משנ"נ ואוצה"ח יבארו הכל אחרי הגירות?

[תוכן]

מנחם קלנר בנה שיטתו על הרמב"ם הזה.

[מה שנכון נכון]

"טובים" ו"צדיקים" לחוד, ו"נתקדש קודש קדשים" לחוד. וכשם שגם המעשים שמדבר עליהם הרמב"ם הם יותר מאשר "עושה את התורה".
וככה"ג הוא בלא"ה לאו דוקא אלא לשון גוזמא כמ"ש השטמ"ק בב"ק.

[אוצר החכמה]

מי זה מנחם קלנר ומה היא שיטתו?

[לעומקו של דבר]

להפך זו ההנחה הפשוטה שאפילו גוי אם יעשה את המעשים הראויים יבדל להתקדש וברור שהתגיירותו היא העניין. וכגון אונקלוס ושמעיה ואבטליון שגדלה מעלתם על מעלת הכה"ג כמבואר בגמרא וזה בדיוק ההגדרה שהם נבדלים להיות קדש קדשים.

אמת, ודברי משנ"נ הרי הם נ' כדרכו

[שומע ומשמיע]

נהניתי מאד מהביאור של הרב מה שנכון. מנחם קלנר הוא סגנון שברוך ה' לא פופולרי בפורום הזה.

[עושה חדשות]

תנא דבי אליהו פ"ט -

מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין ישראל בין גוי בין איש בין אשה בין עבד ובין שפחה הכל לפי המעשה שהוא עושה כך רוח הקודש שורה עליו

[עושה חדשות]

ב' שאילות לגבי האיסור ללמד תורה לגוי, (והאיסור של הגוי ללמוד).
~ז"ל המאירי בחגיגה יג. -

אין מוסרין סתרי תורה אלא לאדם הגון ואין מוסרין סתרי תורה לגוי והוא מי שעובד לאלילים ולצבא השמים שמאחר שהוא כופר בעיקר היאך אנו מלמדין אותו תורה ועל זה נאמר מגיד דבריו ליעקב וכו' לא עשה כן לכל גוי

ואמנם מסמיכות המאמרים בגמ' שם אפשר ללמוד דאיירי דוקא בסתרי תורה, (ולא כלישנא דגמ' "אין מוסרים דברי תורה לגוי"), אבל איך ילפי' מקרא דמגיד דבריו לאסור דוקא לימוד סתרי תורה לגוי.


~ז"ל הרמב"ם בפאה"ד סי' נ -

ויכול ללמד המצות לנוצרים והשכר והעונש כי יש כמה מהם שחזרו למוטב דהם אומרים ומודים כי תורתינו זאת היא מן השמים היא הנתונה לנו על יד משה רבינו ע"ה והיא כתובה אצלם בשלימותה אך לפעמים יגלו פנים שאינם כהלכה וכמה מהם הם חוזרים למוטב ואין בזה מכשול לישראל

האם כוונתו לחלק בין נוצרים למוסלמים, ומהו הנימוק של כמה מהם שחזרו למוטב להתיר את האיסור הנ"ל.

[גם זו לטובה]

דברי הר"מ הידועים סוף הל' שמיטה ויובל: ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי.

קשה לנטות מכך ש"כל איש ואיש מכל באי העולם" זה כולל גם גויים.

וראיתי שכבר עמדו בזה, ויש שציינו לדברי חז"ל שאמרו גוי העוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול.

ומצו"ב ד' הגר"ה זאקס זצ"ל בהספדו על הגרמ"ש שפירא זצ"ל, שם פי' דברי חז"ל הנ"ל באופ"א מהמקובל.

אמנם דברי הר"מ נשארו כשהיו, ואם כן, הרי לכם גוי שנתקדש קדש קדשים.

היכן מוזכר ברמב"ם לימוד תורה?

[לעומקו של דבר]

היכן מוזכר ברמב"ם לימוד תורה?

מוזכרת הרבצת תורה.
בהלכה הקודמת (י"ב) העוסקת בשבט לוי כתוב:

ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר (דברים לג-י) ''יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל''. לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן. אלא הם חיל השם שנאמר (דברים לג-יא) ''ברך ה' חילו''. והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר (במדבר יח-כ) ''אני חלקך ונחלתך'':

וההלכה הבאה ממשיכה ולא שבט לוי בלבד וכו'.

[גם זו לטובה]

חשבתי ע"כ, אולם לכ' אינו מוכרח כלל ולא נראה כן מלשון הי"ג, ויותר נראה שאכן בשבט לוי זה היה תפקידם, אבל יתכן גם אחרת. [מה גם שאפשר ללמד דרכי יושר וצדק אמונה באלוקים וכו' ]

[בברכה המשולשת]

יעויין ספר חסידים (מק"נ) תתרכא

[עושה חדשות]

יעויין ספר חסידים (מק"נ) תתרכא

דבריו שם הם ציטוט מהמובא לעיל כאן - viewtopic.php?f=7&t=24175&p=281008#p270319

[בברכה המשולשת]

נכון, לא שמתי לב.
ויעויין בפירוש משנת אברהם על ס"ח שם

[עושה חדשות]

מן הראוי להזכיר באשכול זה את ד' הרמב"ם באיגרתו, כדלהלן -

אגרת הרמב''ם.png (82.93 KiB) נצפה 5563 פעמים

[מה שנכון נכון]

מן הראוי להזכיר באשכול זה את ד' הרמב"ם באיגרתו, כדלהלן -

אגרת הרמב''ם.png

על הפקפוקים ביחוס אגרת זו לרמב"ם ראה במהדורת שילת עמ' תרעג.

[עושה חדשות]

יש דין 'כבוד התורה' בגוי שעוסק בתורה?
ובאשה שעוסקת בתורה?
ובעבד?

על עבד אולי יש להביא ראיה, דהנה התוס' בשבועות לח: כ' "האי דיינא דאשבע בתפלין כו' - ואף על גב שהשביע אברהם את אליעזר במילה הא אמרינן בסמוך דתלמיד חכם לכתחלה בתפלין", וטעם הדבר דת"ח שאני כ' רש"י שם "ת"ח - די לו לכתחלה בתפלין מפני כבודו". הרי דלגבי אליעזר היה דין של 'כבודו'.

[סעדיה]

דברי הר"מ הידועים סוף הל' שמיטה ויובל: ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי.

קשה לנטות מכך ש"כל איש ואיש מכל באי העולם" זה כולל גם גויים.

וראיתי שכבר עמדו בזה, ויש שציינו לדברי חז"ל שאמרו גוי העוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול.

ומצו"ב ד' הגר"ה זאקס זצ"ל בהספדו על הגרמ"ש שפירא זצ"ל, שם פי' דברי חז"ל הנ"ל באופ"א מהמקובל.

אמנם דברי הר"מ נשארו כשהיו, ואם כן, הרי לכם גוי שנתקדש קדש קדשים.

היכן מוזכר ברמב"ם לימוד תורה?

[שומע ומשמיע]

זה עדיין לא סותר לדברי הרב משנ"נ.
בודאי שזה קאי גם על עכו"ם, אבל ברור שעכו"ם שמעוניין להיות קודש קדשים, חלק מהתהליך הוא להתגייר.
וכי מה שייך אחרת, שהוא מעוניין להבדל ולדעת את ה' וכו' אבל אינו מעוניין ביהדות?

[דרומי]

דיון מפורט בלשון הרמב"ם בהלכה זו

[פולסברג]

הל' יסודה''ת ד יג

ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס ואף על פי שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו לא כולם היה בהן כח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות ואע"פ שדברים אלו דבר קטן קראו אותן חכמים שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הוויות דאביי ורבא אעפ"כ ראויין הן להקדימן שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה ועוד שהם הטובה הגדולה שהשפיע הקדוש ברוך הוא ליישוב העולם הזה כדי לנחול חיי העולם הבא ואפשר שידעם הכל קטן וגדול איש ואשה בעל לב רחב ובעל לב קצר.