כיצד מברכין על הטבילות?

[נהר שלום]

אשה שהולכת לטבול ולהטביל כלים איזה ברכה תברך?

שמעת 3 תשובות שונות מפוסקים ידועים בחו"ל:
1 תברך שני ברכות.
2 תברך על טבילה סתם.
3 תברכך ברוך... על טבילת נדה וכלים.

[תוכן]

אשה שהולכת לטבול ולהטביל כלים איזה ברכה תברך?

שמעת 3 תשובות שונות מפוסקים ידועים בחו"ל:
...
3 תברכך ברוך... על טבילת נדה וכלים.

אישתמיטתיה גמרא מפורשת ברכות מ"ט א': וטעמא מאי אין חותמין בשתים, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות.

[נהר שלום]

אשה שהולכת לטבול ולהטביל כלים איזה ברכה תברך?

שמעת 3 תשובות שונות מפוסקים ידועים בחו"ל:
...
3 תברכך ברוך... על טבילת נדה וכלים.

אישתמיטתיה גמרא מפורשת ברכות מ"ט א': וטעמא מאי אין חותמין בשתים, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות.

כמובן אבל זה מעניין אחד ויש הרבה ברכות כאלה

[עתניאל בן קנז]

אשה שהולכת לטבול ולהטביל כלים איזה ברכה תברך?

שמעת 3 תשובות שונות מפוסקים ידועים בחו"ל:
...
3 תברכך ברוך... על טבילת נדה וכלים.

אישתמיטתיה גמרא מפורשת ברכות מ"ט א': וטעמא מאי אין חותמין בשתים, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות.

אולי אישתמיטתיה מיניה דמר המקורות דלקמן....

דמצאנו (ראה טוש"ע או"ח רח, י) לגבי מי שאכל הן ה' מיני דגן, והן פירות מז' המינים, דכולל בברכה אחת ב' הנוסחאות, הן 'על המחיה', והן 'על העץ'. ואין כאן שום שינוי ממטבע שטבעו, חכמים שהם שטבעו ב' הנוסחאות והוא כוללם כאחד.
וכן כגון המובא ברמב"ם (הלכות מעשר א, טז) "המפריש מעשר זה מברך תחלה כדרך שמברכין על המצות וכן מברך על מעשר שני ועל מעשר עני ועל מעשר מן המעשר מברך על כל אחד בפני עצמו, ואם הפריש הכל זה אחר זה מיד ולא סח ביניהן כוללן בברכה אחת ומברך להפריש תרומות ומעשרות".
וכן פסק ג"כ במ"ב (תרנא שעה"צ עא), לגבי מי שנוטל ג' מינים - אתרוג, הדס וערבה, לאחר שנטל הלולב בפנ"ע, ובאופן שצריך לברך עליהם בנפרד (שהפסיק בין נטילת לולב לנטילת שאר מינים), שאף שעל כל מין יש ברכה נפרדת [כלומר אם נוטל כל מין בפנ"ע, והפסיק בין מין למין, יש לברך על כל מין ברכה בפנ"ע, על נטילת הדס, על נטילת ערבה, על נטילת אתרוג]. מ"מ כאשר נוטל את כל ג' המינים כאחד מברך ברכה אחת "על נטילת הדס ערבה ואתרוג". עיי"ש.

[תוכן]

טבילת אשה וטבילת כלים הן טבילות שונות במהותן, ולא שייך לנידונים הנ"ל.

[עתניאל בן קנז]

טבילת אשה וטבילת כלים הן טבילות שונות במהותן, ולא שייך לנידונים הנ"ל.

כמובן שיש לדון בענין. האם הפרשת ב' סוגי מעשרות אינם שונים במהותם. ומדוע טבילה להסיר הטומאה, שונה 'במהותה' בטבילת אדם מטבילת כלים.

לא באתי להכריע בנדון כלל, וכפי שהובא בפתח האשכול, שישנם ג' שיטות בין הפוסקים. ואם דעתו דמר נוטה כאחד השיטות, יפה והגון הוא.

כל כוונת הדברים היתה נגד הנחרצות, שהסוברים לכלול הכל בברכה אחת טועים בדבר משנה, ושכחו גמרא מפורשת, ולכן ציינתי שאין הדברים פשוטים, ויש גם סברא נגדית.
ואדרבה יבואו תלמידי חכמים ויביאו ראיות לכאן ולכאן.

[תוכן]

טבילת אשה וטבילת כלים הן טבילות שונות במהותן, ולא שייך לנידונים הנ"ל.

כמובן שיש לדון בענין. האם הפרשת ב' סוגי מעשרות אינם שונים במהותם. ומדוע טבילה להסיר הטומאה, שונה 'במהותה' בטבילת אדם מטבילת כלים.

הפרשת מעשרות הכל נכנס תחת הגדרה אחת של הפרשה משלו למען הכהן או הלוי או העני, משא"כ טבילת אשה להעלות מטומאת נדה וטבילת כלים להעלותן מטומאת גוי לקדושת ישראל, לכאורה שונים במהותם.

[לענין]

כתב המהר"ם די בוטון (סי' ל"ח. והובא בכנסת הגדולה, ובאליה רבה, וברבי עקיבא איגר ובמשנה ברורה)
שהמערב עירובי תבשילין ועירובי חצירות בבת אחת, מברך 'אקב"ו על מצות עירובין', ודימה זה הכנה"ג למפריש כמה תרומות ומעשרות שאינו מברך 'להפריש תרומה', אלא 'להפריש תרומות ומעשרות'.

ולפ"ז יש לדון באשה שלוקחת אתה כלי למקוה, האם מברכת 'על הטבילות' בדומה ל'על מצות עירובין', או דמברכת רק 'על הטבילה' לפטור את שתי הטבילות.

ובדרך אגב, איזו טבילה תקדים קודם, את שלה או את של הכלי?

[עזריאל ברגר]

א. לפענ"ד לא כדאי לערב את הטבילות כאחד, גם מצד היסח הדעת וחשש חציצה וכיו"ב.
ב. טבילתה היא בד"כ דאורייתא וטבילת הכלי מחלוקת, ומקודש קודם, ולכן תטבול בעצמה לפני הכלי (משא"כ טבילת גברים שבזמננו שטובלים לקדושה יתרה - טבילת הכלי קודמת).
ג. מ"ע דטבילה היא מצווה אחת במנין המצוות להרמב"ם, ושם טבילה אחד הוא, ולכן נלפענ"ד שאם טובלת ומטבילה כאחד - תברך "על הטבילה".

[לענין]

כנגד חילוקו של הרב תוכן יש להעיר מדברי המשנה ברורה שמביא מהר"ם די בוטון שיש לכלול ברכת עירובי חצרות עם עירובי תבשילין, הגם שהם חלוקים במהותם לא פחות מטבילת נדה וכלים.

[דרומי]

איני יודע למה החלטת שעירובים שונים במהותם יותר מאשר טבילת אשה וכלים.

לכאורה, העירובים שניהם יוצרים איזו חלות על האדם ומאפשרים לו לעשות דבר שלא היה יכול לעשות בלעדיהם, ויש מקום לחבר ביניהם, ואילו טבילת אשה וטבילת כלים הם נפרדים לגמרי - אצל האשה מדובר על טהרה סובייקטיבית של עצמה (כלפי בעלה), ואילו אצל הכלי מדובר על טהרה אובייקטיבית של הכלי (לכולי עלמא).

ולענ"ד אין ספק שאין לחבר ביניהם כלל וכלל, ויש לברך על כ"א בפ"ע.

[להמחיש עוד את ההבדל: לגבי טומאת אשה יש דיעות שאסור לה לעמוד בטומאתה ומצוה חיובית עליה להיטהר מהר ככל האפשר, דבר שאינו קיים בטבילת כלים ככל הידוע לי].

[לענין]

לא ברורה כוונת כבודו
כמו שאתה משוה בין העירובין כי הם 'יוצרים איזו חלות על האדם', תוכל גם לומר בטבילת אשה וכלים שהם 'יוצרים עליהם חלות של טהרה'.
ואם נחית מר לחלק ביניהם (שלא ברור מה כוונתו. טהרת נדה אינה דוקא לבעלה, אלא לכל העולם. עד עכשיו היו עוברים עליה באיסור נדה, ומעכשיו רק באיסור אשת איש), הרי שהרבה יותר (או לפחות במידה שוה) אפשר לחלק בין עירוב שהגדרתו לומר שהתחלתי כבר לבשל לבין עירוב שאומר שכל בני החצר דירתם כאחד.

מי שיאמר שחובה על האשה לטבול מדין מצוה חיובית (למה זה לא גם בפנויה?), יאמר כן גם בטבילת כלים.

[דרומי]

אנסה לחדד מזוית נוספת.

טבילת כלים היא ענין חד פעמי שמבטא את המעבר לקדושת ישראל, לעומת זאת טבילת נדה הוא ענין החוזר על עצמו שוב ושוב ואין בזה תוספת קדושה אלא רק טהרה ממצב של טומאה (טהרה זמנית).

[ואולי באמת אפשר לחבר בין טבילת כלים לטבילת גר?].

[לענין]

אנסה לחדד מזוית נוספת.

טבילת כלים היא ענין חד פעמי שמבטא את המעבר לקדושת ישראל, לעומת זאת טבילת נדה הוא ענין החוזר על עצמו שוב ושוב ואין בזה תוספת קדושה אלא רק טהרה ממצב של טומאה (טהרה זמנית).

[ואולי באמת אפשר לחבר בין טבילת כלים לטבילת גר?].

אכן כן, כמבו' בירושלמי ובראשונים ז"ל
א. סיפרו כאן בפורום על יהודי שהלך לטבול כלים תוך כדי שהוא מתאר לילדיו באופן ציורי להפליא על הכלים המסכנים שמחכים ש'יגיירו' אותם ויעשו אותם טהורים וראויים ליהודים...
ב. וכבר העירותי בס"ד על כך שנתבאר כי בשניהם בעינן מ' סאה דוקא מדאו' גם במעיין, ואכמ"ל (אינני יודע לעשות קישורים להודעות אחרות בפורום, ולכן אני לא שולח אלא רק מציין).

[לענין]

אשה שהולכת לטבול ולהטביל כלים איזה ברכה תברך?

שמעת 3 תשובות שונות מפוסקים ידועים בחו"ל:
1 תברך שני ברכות.
2 תברך על טבילה סתם.
3 תברכך ברוך... על טבילת נדה וכלים.

כבר היה לעולמים...

תל תלפיות י.PNG (51.07 KiB) נצפה 3796 פעמים

[יואל שילה]

אין להרשות לה להטביל כלים שבירים במקוה המיועדת לבני אדם, חמירא סכנתא.
וכבר היה אחד שנפטר מזיהום שקיבל מדריכה על שבר זכוכית במקוה, רח"ל.
לי עצמי נשבר כלי זכוכית - והוצרכתי לרוקן את כל המים.

[לענין]

בזמן חז"ל היה מקוה מיוחד לכלים?
[לא מפקפק על ההוראה החמורה, בס"ד מבקש להבין]?

[יואל שילה]

בזמן חז"ל היה מקוה מיוחד לכלים?
[לא מפקפק על ההוראה החמורה, בס"ד מבקש להבין]?

אינני יודע, אולי ההכרח שלהם לא יגונה
היום גם הריצוף קשיח, ולא קרקע טין רכה של נהרות - מה שמגביר את הסכנה שלנו.
והיום כלי הזכוכית מצויים, לא כמו בזמנם.
אין אפשרות לאסוף שברי זכוכית ממקוה המלאה מים, וממילא שבירת כלי תגרום לסגירת המקוה עד הריקון [עשרים דקות], ויבוש [עשר דקות], ומילוי [עשרים דקות], וחימום [כמה שעות].

[לענין]

כנגד חילוקו של הרב תוכן יש להעיר מדברי המשנה ברורה שמביא מהר"ם די בוטון שיש לכלול ברכת עירובי חצרות עם עירובי תבשילין, הגם שהם חלוקים במהותם לא פחות מטבילת נדה וכלים.

תנא דמסייע

חוט שני.PNG (53.23 KiB) נצפה 3433 פעמים

הערה.PNG (44.43 KiB) נצפה 3433 פעמים

[אוהב עמו]

אנסה לחדד מזוית נוספת.

טבילת כלים היא ענין חד פעמי שמבטא את המעבר לקדושת ישראל, לעומת זאת טבילת נדה הוא ענין החוזר על עצמו שוב ושוב ואין בזה תוספת קדושה אלא רק טהרה ממצב של טומאה (טהרה זמנית).

[ואולי באמת אפשר לחבר בין טבילת כלים לטבילת גר?].

אכן כן, כמבו' בירושלמי ובראשונים ז"ל
א. סיפרו כאן בפורום על יהודי שהלך לטבול כלים תוך כדי שהוא מתאר לילדיו באופן ציורי להפליא על הכלים המסכנים שמחכים ש'יגיירו' אותם ויעשו אותם טהורים וראויים ליהודים...
ב. וכבר העירותי בס"ד על כך שנתבאר כי בשניהם בעינן מ' סאה דוקא מדאו' גם במעיין, ואכמ"ל (אינני יודע לעשות קישורים להודעות אחרות בפורום, ולכן אני לא שולח אלא רק מציין).

גם רעיון זה כבר היה לעולמים, השם משמואל חידש שגר שנתגייר א"צ להטביל את כל כליו כי קיבלו את קדושתו ממנו בגירותו.

[עזריאל ברגר]

טבילתה היא בד"כ דאורייתא וטבילת הכלי מחלוקת, ומקודש קודם, ולכן תטבול בעצמה לפני הכלי (משא"כ טבילת גברים שבזמננו שטובלים לקדושה יתרה - טבילת הכלי קודמת).

כתב לי א' החברים בהודעה פרטית:

לפענ"ד, מטעם זה עצמו שטובלים לקדושה יתרה - מוטב שיטבילו הכלי אחר טבילתם, ותהא הכנה אף למ"ע זו שמה"ת.
[מלבד בטבילת ועש"ק וכיו"ב, שלא באה אלא לקבלת קדושת היום והזמן, ובזה אכן נראה שיקדימו להטביל הכלי].

ויש מקום לדבריו, והכל לפי הענין.

נ.ב. אוחדו אשכולות