הזכרת שם ה' בזמן הלימוד <חילוקים בין האר"י לגר"א>

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' אוקטובר 26, 2010 8:38 am

רציתי לדעת על מקורות הלכתיים (מספיק שם ספר..עדיף לינק) בענין האם מותר להזכיר שם ה' בזמן לימוד גמ' או ספר אחר.
ולהבדיל מה בענין הזכרת מלאכים/שדים המוזכרים בגמ'?
(ידוע שבשמות מלאכים כגון מיכאל, שגם בני אדם נקראים כך אין שום בעיה לאומרם).

בתוך הגולה

איני זוכר מר"מ מדוייק אבל כמה מן האחרונים (כמדומה בא' מספרי היעב"ץ וכן בספר אפיקי מגינים) מוכחים שהלומד רשאי להזכיר את השם מההיא דברכות כב א "הזבים והמצרעים ובאין על נדות מותרים לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים לשנות במשנה וגמרא ובהלכות ובאגדות אבל בעלי קריין אסורים רבי יוסי אומר שונה הוא ברגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה רבי יונתן בן יוסף אומר מציע הוא את המשנה ואינו מציע את הגמרא רבי נתן בן אבישלום אומר אף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו " הרי ששאר בני אדם מזכירין.
ואעפ"כ זכור לי שראיתי חולקים בזה וכעת איני זוכר מי הוא ומה נימוקו.

לפי זכרוני יש ישועות יעקב על העניין אם יהיה לי זמן אנסה לשלוח לינק

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' אוקטובר 26, 2010 9:39 am

לעת עתה, עיין כאן:
http://www.datshe.co.il/blog/2009/12/18 ... 9A-%D7%9C/

בור ועם הארץ

כמדומני שבשו"ת תורה לשמה כתב שמותר ושכך ראוי לנהוג.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ג' אוקטובר 26, 2010 9:52 am

ראה קיצוש"ע ו, ג "או בדרך לימוד" עיי"ש.

ראה עוד מהרש"א ח"א ברכות ו, א וז"ל: שאפילו א' שיושב ועוסק בתורה כו' שנאמר בכל מקום אשר אזכיר וגו'. והכי מפרש לה לענין עוסק בתורה בכ"מ שאתן לך רשות להזכיר שמי דהיינו בדרך לימוד אבל בע"א אסור להזכיר ש"ש דהוה לבטלה וק"ל:

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' אוקטובר 26, 2010 9:56 am

חכם באשי כתב:לעת עתה, עיין כאן:
http://www.datshe.co.il/blog/2009/12/18 ... 9A-%D7%9C/

יפה..

לגבי המקור הראשון שהובא שם לכאורה אינה ראיה כי כתב "ואפילו הלומד תורה וקורא את השם ככתבו, אין לו חלק לעולם הבא"

אך עדיין אין זה אומר שמותר להזכיר שם ה'..אלא רק בא לחדש שאין לו חלק לעוה"ב אם הזכיר שם ה' המפורש אפילו אם עשה כך דרך לימודו.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' אוקטובר 26, 2010 9:59 am

כבר העירו כדבריך בגליון שלאחר מכן (ניתן למצוא את הדברים באתר שם).
אך בעיקר הפנתי אותך לשם, כי בהערות ציין הכותב למקורות המסכמים את הנושא, אחד מהם, לזכרוני, שו"ת יביע אומר.

שבטיישראל

קצת ראי' להתיר יש מהא דנוהגין דאם עבר סוף זמן קידוש לבנה ולא נראתה הלבנה אז כשנראתה הלבנה לאחר הזמן (קודם ליל ט"ז) נוטלין גמ' ברכות ואומרים הברכה [אשר במאמרו ברא שחקים) בשם ומלכות מתוך הגמ' בכדי שלא תיהיה ברכה לבטלה

(כרגע אין לי מקורות תח"י)

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' אוקטובר 27, 2010 1:29 am

ומה בענין השאלה השניה

הזכרת מלאכים/שדים המוזכרים בגמ'?

(ידוע שבשמות מלאכים כגון מיכאל, שגם בני אדם נקראים כך אין שום בעיה לאומרם).

בור ועם הארץ

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?10 ... S&page=379

שו"ת תורה לשמה (סי' תצ"א) שהוזכר למעלה, שם דיבר גם בענין הזכרת שמות המלאכים ועוד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 27, 2010 1:40 am

לגבי הזכרת שם ה' בשעת הלימוד האריכו הפוסקים הספרדים למעניתם (זהו אד מן הנושאים היותר חביבים אצלם).
הזכרת שמות מלאכים הוא לכאורה פלוגתא בין הגר"א לאר"י, לאר"י שם מלאך שהוא פלאי (שאין כיוצא בו אצל אדם) אין להזכירו בפה אבל בחיי"א כתב בשם הגר"א שאין איסור להזכיר שמות מלאכים.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' אוקטובר 27, 2010 1:42 am

איש_ספר כתב:לגבי הזכרת שם ה' בשעת הלימוד האריכו הפוסקים הספרדים למעניתם (זהו אד מן הנושאים היותר חביבים אצלם).
הזכרת שמות מלאכים הוא לכאורה פלוגתא בין הגר"א לאר"י, לאר"י שם מלאך שהוא פלאי (שאין כיוצא בו אצל אדם) אין להזכירו בפה אבל בחיי"א כתב בשם הגר"א שאין איסור להזכיר שמות מלאכים.

תודה. האם ידוע לך מה דעתם בדבר הזכרת שמות שדים?..

מוטיבןשלום

יאיר כתב:
איש_ספר כתב:לגבי הזכרת שם ה' בשעת הלימוד האריכו הפוסקים הספרדים למעניתם (זהו אד מן הנושאים היותר חביבים אצלם).
הזכרת שמות מלאכים הוא לכאורה פלוגתא בין הגר"א לאר"י, לאר"י שם מלאך שהוא פלאי (שאין כיוצא בו אצל אדם) אין להזכירו בפה אבל בחיי"א כתב בשם הגר"א שאין איסור להזכיר שמות מלאכים.

תודה. האם ידוע לך מה דעתם בדבר הזכרת שמות שדים?..

אם הגמרא מציינת שמו המלא של ראש השדים ולא מזהירה באף מקום שלא להזכירו, מהיכא תיתי לאסור? ולא הובא איסור כעין זה לא ברי"ף ולא ברמב"ם ולא ברא"ש שלושת עמודי ההוראה אשר כל בית ישראל נשען עליהם.

נראה לי שלא נאמרו כל האזהרות הללו מאת המקובלים אלא למאן דחייש וקפיד ובאתרא דשכיחי תמן בכל כי האי.

לגבי הזכרת שמות ה' , בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן יג האריך ךהביא מקורות רבים, וסיכומו כי מותר להזכיר שם ה ויש אף מצוה בהא, חוץ מאשר כאשר נזכר בברכות המובאות בתלמוד שאז יאמר "השם" בכינוי.

אע"פ שאני מסכים איתך שכפי שמקובלנו עיקר דברי המקובלים הם מידת חסידות ושרי לרוצה בכך לנהוג כעיקר הדין המבואר בש"ס ופוסקים

נ"ל שראוי להוסיף כי החוששים מדברים מסוג זה בעניניהם הגופניים באמת זה בעיקר פועל הדמיון ועיקר כוונת רבותינו היא על השפעה רוחנית שפוגמים הדברים ברוחניותו של האדם והיא הסיבה שזה מידת חסידות שהרי עבירה קלה ודאי פוגעת הרבה יותר וכל אחד יאמוד עניינו ומקומו

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' אוקטובר 27, 2010 10:22 am

מוטיבןשלום כתב:
יאיר כתב:
איש_ספר כתב:לגבי הזכרת שם ה' בשעת הלימוד האריכו הפוסקים הספרדים למעניתם (זהו אד מן הנושאים היותר חביבים אצלם).
הזכרת שמות מלאכים הוא לכאורה פלוגתא בין הגר"א לאר"י, לאר"י שם מלאך שהוא פלאי (שאין כיוצא בו אצל אדם) אין להזכירו בפה אבל בחיי"א כתב בשם הגר"א שאין איסור להזכיר שמות מלאכים.

תודה. האם ידוע לך מה דעתם בדבר הזכרת שמות שדים?..

אם הגמרא מציינת שמו המלא של ראש השדים ולא מזהירה באף מקום שלא להזכירו, מהיכא תיתי לאסור? ולא הובא איסור כעין זה לא ברי"ף ולא ברמב"ם ולא ברא"ש שלושת עמודי ההוראה אשר כל בית ישראל נשען עליהם.

נראה לי שלא נאמרו כל האזהרות הללו מאת המקובלים אלא למאן דחייש וקפיד ובאתרא דשכיחי תמן בכל כי האי, אבל כל מי שדעתו חזקה ומפוכחת ודמיונו עדיין לא השתלט על שכלו, לא יירא ולא יחת והדבר מותר גמור הוא.

*

לגבי הזכרת שמות ה' , בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן יג האריך ךהביא מקורות רבים, וסיכומו כי מותר להזכיר שם ה ויש אף מצוה בהא, חוץ מאשר כאשר נזכר בברכות המובאות בתלמוד שאז יאמר "השם" בכינוי.

מהרמב"ם כמובן אין ראיה..

גם לדבריך..להזכיר את שם הס"מ ואשתו נראה שכולם אוסרים..

מה תאמר על "איסור" הזכרת שמות המלאכים לכמה גדולים?..שם אין חשש ל"חייש וקפיד"..

למרות ששמעתי שסיבת האיסור היא שמא המלאך "יסבור" שקראו לו ויבוא וכשיראה שבא לשוא יקפיד ויפגע..

חכם באשי

זו לשון מהרח"ו, בנוגע להזכרת שמות מלאכים, עיינו בו, ותפתרו מקצת שאלותיכם:

שער המצות - פרשת שמות
גם היה מורי זלה"ה נזהר מלהוציא בפיו שום שם משמות הקדש או של המלאכים אפילו אותם הכתובים בספרים ולא היה זוכר אותם באמצע הדרוש אלא כדרך זה כשהיה זוכר מטטרו"ן היה אומר מ"ם טי"ת וכשהיה זוכר סמא"ל היה אומר סמ"ך מ"ם וכן כיוצא בזה. וטעם הדבר לפי כשהקב"ה מסרם והשליטם על שליחותיו ומלאכיותיו צוה אותם תיכף כשיזכרם האדם וישביעם בשמו שיהיו נזקקים לו כנזכר באותיות דר' עקיבא. והנה תיכף בשמוע המלאך שמזכירים שמו בעולם הזה נבהל ונרתע לאחוריו לשמוע אם משביעים אותו כדי שיהיה מזדקק להשלים שבועתו כנזכר ואף אם רואה אח"כ שאינם משביעים אותו עכ"ז נרתע ונבהל בשמיעת שמו ומתקנא במזכיר שמו ומתגרה בו ומקטרג עליו. ופעם אחד שאלתי למורי זלה"ה כי הרי שמות אדני ואלהים וכיוצא אנו מזכירים אותם תמיד ואם כן למה אסור להזכיר המלאכים הנבראים. והשיב לי בסוד [ו] ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' ופירשו בזוהר לפי שהארץ היתה מלאה גילולים ואם ירד המלאך שם יתלבש באותה הזוהמה [ז] אבל הוא יתברך אש אוכלת הוא ואין דבר עומד בפניו ואינו מקבל טומאה ח"ו. ולכן בהזכרת שם המלאך מתלבש הקול הזה באויר העולם אשר יש בו בחינת חומר וקלי' כנודע אבל שמותיו יתברך אינן מקבלין טומאה לכן מותר להזכירם, אבל שם ההוי"ה אף כי גדול על כל השמות צריך להעלימו מרוב קדושתו ומעלתו. אמנם שמות המלאכים שהם נמצאים בבני אדם הנקראים בשמותיו כגון מיכאל גבריאל מותר להזכירם ואין בהם חשש איסור:

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ד' אוקטובר 27, 2010 11:56 am

אאל"ט בלשכנו תדרשו של קולודצקי הביא מהסטייפלר שהקפיד להזכיר את שם ה' בלימוד פסוק בנימוק שזה סדר לימודו של הפסוק וכשלומדים פסוק צריכים לקרוא אותו כצורתו עם האזכרות.

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ד' אוקטובר 27, 2010 12:10 pm

הנה בשבת לאחר התפילה אנו אומרים ברייתא דהשיר שהלויים היו אומרים ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ ומלואה.
הרי מוכח שמותר לומר שם השם בלימוד אפילו כשאינו פסוק שלם.

מוטיבןשלום

יאיר כתב:
מוטיבןשלום כתב:
יאיר כתב:תודה. האם ידוע לך מה דעתם בדבר הזכרת שמות שדים?..
אם הגמרא מציינת שמו המלא של ראש השדים ולא מזהירה באף מקום שלא להזכירו, מהיכא תיתי לאסור? ולא הובא איסור כעין זה לא ברי"ף ולא ברמב"ם ולא ברא"ש שלושת עמודי ההוראה אשר כל בית ישראל נשען עליהם.
נראה לי שלא נאמרו כל האזהרות הללו מאת המקובלים אלא למאן דחייש וקפיד ובאתרא דשכיחי תמן בכל כי האי, אבל כל מי שדעתו חזקה ומפוכחת ודמיונו עדיין לא השתלט על שכלו, לא יירא ולא יחת והדבר מותר גמור הוא.לגבי הזכרת שמות ה' , בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן יג האריך ךהביא מקורות רבים, וסיכומו כי מותר להזכיר שם ה ויש אף מצוה בהא, חוץ מאשר כאשר נזכר בברכות המובאות בתלמוד שאז יאמר "השם" בכינוי.

מהרמב"ם כמובן אין ראיה..

גם לדבריך..להזכיר את שם הס"מ ואשתו נראה שכולם אוסרים..

מה תאמר על "איסור" הזכרת שמות המלאכים לכמה גדולים?..שם אין חשש ל"חייש וקפיד"..

למרות ששמעתי שסיבת האיסור היא שמא המלאך "יסבור" שקראו לו ויבוא וכשיראה שבא לשוא יקפיד ויפגע..

מכובדי,
על האוסר להביא ראיה ולא על המתיר, שהרי האוסר מחדש דבר שלא נזכר איסורו בתלמוד והמתיר משאיר ההלכה כפשוטה. ומה שאמרת "מאיסור" הזכרת שמות המלאכים, הא גופא מנא לך ? ואני אומר גם זה מותר גמור הוא.

מוטיבןשלום

אוצר החכמה כתב:אע"פ שאני מסכים איתך שכפי שמקובלנו עיקר דברי המקובלים הם מידת חסידות ושרי לרוצה בכך לנהוג כעיקר הדין המבואר בש"ס ופוסקים

נ"ל שראוי להוסיף כי החוששים מדברים מסוג זה בעניניהם הגופניים באמת זה בעיקר פועל הדמיון ועיקר כוונת רבותינו היא על השפעה רוחנית שפוגמים הדברים ברוחניותו של האדם והיא הסיבה שזה מידת חסידות שהרי עבירה קלה ודאי פוגעת הרבה יותר וכל אחד יאמוד עניינו ומקומו

זה כל מה שאמרתי בעצם , שהכל למאן דקפיד ( דהיינו שדימיונו גובר על שכלו ) ולאתרא דקפדיה בכל כי האי ( דהיינו שעניין זה תלוי בתפישה חברתית, כמו בצפת של אותם ימים, וכמו בבל שקדמה לאביי )

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 27, 2010 5:06 pm

מוטי יקר. סגנון של אי כבוד כנגד דברי האר"י הק', אינו מקובל במדרשנו. משום כך הודעותיך הבאות מעלה, ראוי להם להמחות, ולא נשארו אלא כדי ללמד איך לא כותבים כאן. תודה וברכה.

עוד אני כותב וכבר טרח איש ספר להביע מחאתו ומחאתי

יישר כחו של חכם באשי שהביא לשון מהרח"ו שכפי שהזכרתי משמעותה ודאי לכו"ע (אם כי לפיענ"ד אין בזה חיוב גמור לכו"ע כפי שהזכרתי)

וח"ו אפילו להעלות על צל דעתנו שגדולי עולם כהאריז"ל וק"ו האמוראים היה בהם איזה חסרון בשכלם וברוחב דעתם.

ואם יש בדבר הזה מאן דקפיד קפדינן בהדיה (ושוב אין הכוונה שזה שלא קפיד מעולה בדעתו מזה שקפיד) זה צריך עיון ובירור כי בגמרא נזכר גבי זוגות והפוסקים הביאו על עוד עניינים וצריך בירור במה אמרינן.

מה שהזכרתי את העניינים הגופניים והרוחניים הוא לאפוקי מכל מיני בעלי סגולות ועניינים שכל עסקם בצרכיהם הגופניים ולעמת זאת רבותינו שכל עניינם היה בתורה ויר"ש הנה עיקר מעשיהם ופעולותיהם היו לתקן את נפשותם ובזה עסקו כל הימים גם בדברים האלה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 27, 2010 5:19 pm

אוצר. ענותנותך אינה במקומה. איך בדיוק זה נהיה צ"ע? סתם כי ככה ירה 'מוטי' מן השרוול? האר"י מזהיר, מוטי מסייג, והסיכום צ"ע ובירור... נו באמת.
ואולי נאמר כך על כל אזהרות האר"י?
לא צ"ע ולא שום דבר. לדעת האר"י יש להמנע מכך, לדעת הגר"א אין לחוש ותו לא מידי.

איש_ספר כתב:אוצר. ענותנותך אינה במקומה. איך בדיוק זה נהיה צ"ע? סתם כי ככה ירה 'מוטי' מן השרוול? האר"י מזהיר, מוטי מסייג, והסיכום צ"ע ובירור... נו באמת.
ואולי נאמר כך על כל אזהרות האר"י?
לא צ"ע ולא שום דבר. לדעת האר"י יש להמנע מכך, לדעת הגר"א אין לחוש ותו לא מידי.

לא הבנת כוונתי אני אומר שהכלל לגבי זוגות שיש מיחוש בדבר ואפילו הכי מאן דקפיד כמבואר בגמרא

והאחרנים כ"כ גבי צוואת ריה"ח למשל.

ואפשר לדון האם בהזכרת השמות גם יהיה את הכלל הזה והיינו שלא תהיה אזהרת האריז"ל גדולה מאזהרת הגמרא
או שלא והיכא דשנינן שנינן והיכא דלא לא.

ולכל זה אין קשר לדברי ההבל שכתב מוטי.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' אוקטובר 27, 2010 5:30 pm

בענין אם אמרינן "כל מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיא" גם לשאר עניינים סגוליים, ולא רק על זוגות (המפורש בגמ' פסחים),
לזכרוני, עסק בענין רי"י לרנר, במבוא לספרו 'שמירת הגוף והנפש'.

ובכלל, יש לעיין שם ולראות מה כתב בעיקר הנושא הנידון כאן - הזכרת שמות שדים ומלאכים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 27, 2010 5:50 pm

אין לי אלא לחזור על דברים פשוטים: כשם שאין להסתפק בכל אזהרות הגמרא, שמא לא נאמרו אלא למאן דקפיד, רק משום שבמקום אחד התפרש שהוא למאן דקפיד, כך אין להחליש באופן דומה את דברי האר"י. ומשום כך העתיקו הפוסקים דברי האר"י, ולא עלתה על דעתם חידוש וחילוק כרסי זה (שגם על דעתו של אוצר לא עלה אלא בצדקתו ובתמימותו להעמיד את דברי מוטי הראשונים).
והנה דברי החי"א (סוף כלל ה') שהזכרתי לעיל שכתב בשם הגר"א להתיר ובשם האר"י לאסור

ובענין שמות המלאכים, אע"פ שכתבו בשם האר"י ז"ל שאסור להזכירם, צ"ל דזה דוקא שלא לצורך אלא שרוצה להזכיר שמותם, זה אסור. אבל בדרך תפלה ושבח כדמצינו בפיוטים, מותר להזכירם, דלא עדיף משמות הקדושים. וכן שמעתי מפי הגר"א שאמר הפיוטים כמו שנדפסו. אך בלק"ת מפורש להדיא לאיסור:

. והנה דברי האר"י במקו"א (טעמי המצות פר' ויחי וכנראה אליהם התכון החיי"א

מורי זללה"ה כשהיה קורא ומזדמן לו שם כמו מטטרו"ן לא הי' מוציא מפיו אלא היה קורא מט"ט ואת סמאל היה קורא ס"מ ב' אותיו' ראשונים והטעם א"ל כי כשהקב"ה ברא את המלאכים צום כשיקראום או כשישביעום שיבאו ולכן כשהאדם מזכירם חושבים שקוראים אותם ובאים כששומעים שמם וכשבאים ורואים לבטלה יבא נזק לאדם מזה ולזה צריך להזהר מלהזכיר אבל אם הוא שם כשמות בני אדם מיכאל גבריאל וכעד"ז מותר להזכירם ואין חשש בזה ואם הוא אהוב מעליונים ומתחתונים ויודע שמעולם לא חטא יוכל להזכירם ואין חשש שיזיקהו, וגם על זה שאלתיו למה אנו מזכירים בירוש שם שדי או אלהים ואין חשש ובשמות מלאכים שהם משמשיו יש ליזהר מלהזכירם, והשיב לי עם מ"ש רשב"י ע"ה ע"פ ועברתי בארץ מצרים כי ארץ מצרים מקום טומאה ביותר והיה פחד אם היה יורד מלאך לשם יכול היה לאיתפגמא באותו כח הטומאה אבל הש"י אש אוכלה הוא ואינו שייך בו והנה דבר זה הוא ג"כ כי המלאכים הם במדור העליון זך יותר ואם ירדו אצלינו אז יתערבו בזה האויר הנפסד ויש פחד שלא יתערב ויתלבש בו וזה הפסד להם ולכן אסור להזכירם:

ואלו דברי האר"י בנוגע להזכרת שמות שדים (שעה"כ)

גם צריך ליזהר מאד האדם שלא להזכיר בפיו שם סמאל וז"ם ושם אלהים אחרים לא תזכירו ובפרט בלילה שאז הוא זמן שליטתו וממשלתו. ולא עוד אלא שגם הוא אסור להזכיר מעין דברים אלו כגון אלו בני אדם הרגילים לומר בלשון לעז איל דיאב'לו וכיוצא בדברים אלו אין להזכירם כלל לפי שגם השדים הם בחלקו ומתגבר כח כשמזכירין אותם ופעם א' הייתי עם בני אדם בלילה ובתוך הדבריאה שהייתי מדבר עמהם הזכרתי שם סמאל ואח"כ בבקר הלכתי לבית מורי ז"ל ונסתכל בי וא"ל הרי בלילה שעבר' עברת על לאו ושם אלהים אחרים לא תזכירו והזהר כל ימיך שלא תזכרנו לא שמו ממש ולא כיוצא בו ובפרט בלילה שאז ניתן לו כח להתגבר עליך ועל אחרים בסבתך אם תזכיר שמו ועי' בשער הפסוקי' בפסוק זה ושם כו':

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' אוקטובר 27, 2010 6:07 pm

לא הבנתי מדוע החיי"א עשה מחלוקת בין דעת הגר"א לאר"י,
דלפום ריהטא, הגר"א התיר לאומרם בפיוטים וכדומה, ולא בשעת הלימוד, וגם איסורו של אר"י מכוון על שמות המלאכים ה'נקלעים' לאדם בשעת לימודו.
כן משמע מהמובאה שציטטתי לעיל: "גם היה מורי זלה"ה נזהר מלהוציא בפיו שום שם משמות הקדש או של המלאכים אפילו אותם הכתובים בספרים ולא היה זוכר אותם באמצע הדרוש אלא כדרך זה כשהיה זוכר מטטרו"ן היה אומר מ"ם טי"ת וכשהיה זוכר סמא"ל היה אומר סמ"ך מ"ם וכן כיוצא בזה".
ופיוטים ותפילות - מאן דכר שמם?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 27, 2010 6:19 pm

חכם באשי כתב:לא הבנתי מדוע החיי"א עשה מחלוקת בין דעת הגר"א לאר"י,
דלפום ריהטא, הגר"א התיר לאומרם בפיוטים וכדומה, ולא בשעת הלימוד, וגם איסורו של אר"י מכוון על שמות המלאכים ה'נקלעים' לאדם בשעת לימודו.
כן משמע מהמובאה שציטטתי לעיל: "גם היה מורי זלה"ה נזהר מלהוציא בפיו שום שם משמות הקדש או של המלאכים אפילו אותם הכתובים בספרים ולא היה זוכר אותם באמצע הדרוש אלא כדרך זה כשהיה זוכר מטטרו"ן היה אומר מ"ם טי"ת וכשהיה זוכר סמא"ל היה אומר סמ"ך מ"ם וכן כיוצא בזה".
ופיוטים ותפילות - מאן דכר שמם?

מה שהבאת הרי זה מתוך 'שער המצות', (מן השמונה שערים שסידר מהרש"ו), ודברים אלו לא יכלו להיות לנגד עיני החיי אדם, שכן נדפסו לראשונה רק בשאלוניקי תרי"ב.
החיי אדם הכיר את דברי האר"י, (כמו שכתב), מתוך ספר לקוטי תורה וטעמי המצוות (שהוא חלק מפרע"ח מיסוד הרמ"פ)הנדפס כבר בז'וקלווא תקל"ה. ושם אין הכרח לדבריך. כמו שתראה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' אוקטובר 27, 2010 6:28 pm

אבל אנחנו, שיש לפנינו את שער המצוות, ורואים שאין הכרח לדברי החיי"א -
האם אנחנו צריכים להמשיך ולציין את הענין 'כמחלוקת בין הגר"א לאר"י'?

[דרך אגב, לזכרוני, הרב רי"ח סופר, כתב בכמה מספריו, שאף הגר"א כמעט ולא נחלק על האר"י, וזה מסייע לגישתי]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 27, 2010 6:37 pm

זיל בתרא טעמא. וכך נראה גם משאלת הרח"ו מ"ש משמות הקודש. ואגב הפוס' (מט"א ועוד) העתיקו דברי האר"י על תפילות ופיוטים. ועד כאן מגעת ידי.

בעניין הזכרת שמות המלאכים עיינו גם כאן
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.asp?141806&$20101027195311046&page=278

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » ה' אוקטובר 28, 2010 7:02 am

המגן אברהם בסימן רט"ו ס"ק ה' אוסר במפורש http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?20 ... S&page=304. ועיין בשו"ת שאילת יעב"ץ חלק א' סימן פ"א המתיר ומדגיש שבכלל זה אף כשמזכיר טופס ברכות שבגמרא עם האזכרות. http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?743&BOOKS&page=107
ועיין עוד בספר לקוטי שושנים (האשל) מערכת א' אות כ"ד שהביא ראיה מדברי מהרש"א שהביאו לעיל. http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?21 ... KS&page=22
ועיין עוד פרדס יוסף על פסוק לא תשא http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?10 ... S&page=210
ועל גליון ספר לקוטי שושנים הנ"ל רשום אצלי, ועיין בעיקרי הד"ט או"ח סימן ה' אות כ"א שהביא מדברי המהרש"א בסנהדרין קד: שאין המלמדים רשאים לומר השם בעת לומדם עם תלמידים, ודייק מזה דהוא הדין לכל אדם הלומד לעצמו. ועיין שם שדחה דעת רב אחד שרצה לפרש בדברי המהרש"א שרק המלמד אסור אבל התלמידים מותרים. אולם כדי ליישב דברי המהרש"א אהדדי שלא יהיו סותרין זה את זה, יש לומר כעין דברי הרב המעיר בעיקרי הד"ט הנ"ל, שמה שכתב המהרש"א בסנהדרין מיירי דווקא במלמד, אבל לא משום דיש חילוק בין לומד למלמד בעלמא, אלא משום שהמלמד כוונתו לממון שמקבל מאבות הילדים, וכיון שאין לימודו לשמה אינו ראוי להזכיר שם ה', ודבר זה מדוייק בדברי המהרש"א שם שכתב "מלמדי תינוקות אם וכו' אין להם קורדום אחר לאכול אלא דבר זה", הרי דהיותו מלמד בשכר היא הגורם לאסור הזכרת השם. ולא הבנתי מאי דמייתי שהפני יהושע חולק על מהרש"א, דהרי זה לשון הפ"י, במה שפירש מהרש"א ז"ל דאשר אזכיר את שמי איירי בתורה, דדרך לימודו יש לו רשות להזכיר שמו של הקב"ה, נמי קשיא לי דהיכי דמי, אי בשם המיוחד אפילו דרך לימודו נמי אסור וכו', ואי בשאר שמות הדרא קושיא לדוכתיה מאי איריא תורה אפילו תפלה ושאר מצות אנו מזכירין שמו של הקב"ה בברכותיהן, ולעניות דעתי היה נראה דודאי פשטא דקרא דאשר אזכיר את שמי לא איירי כלל בדברי תורה אלא בקרבנות וכו', עכ"ל. נמצא דאדרבה הפני יהושע סבירא ליה דכל שכן הוא להתיר בשעת לימוד התורה מאחר שהותרה בודאי בשעת תפלה, ורק במשמעות דורשין נחלק על מהרש"א.
(יש לי עוד רשימת מ"מ לעיין, מה שמצאתי מצויין בספרים אחרים, אך לא נפניתי עדיין לבודקם לראות בדיוק אם שייכים לעניננו)

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ו' אוקטובר 29, 2010 12:45 am

יש מחלוקת להדיא מהק"ו שעשה החי"א משמות הקדושים, והאריז"ל מיישב את הק"ו. [אך אינני יודע אם גם הק"ו הוא מהגר"א].
ולשיטתך שהאריז"ל מדבר על לימוד הרי יש ראיה מהאריז"ל שבלימוד מותר להזכיר שמות.

מש"כ בשם הרי"ח סופר, אולי כונתו למחלוקות בקבלה, [וגם ע"ז יש עוררין], אבל בעניני הלכה ומנהג יש חילוקים רבים, ורוב ההוספות שהכניסו המקובלים באשכנז לתפילה ולמנהג השמיטם רבינו הגר"א וזה ידוע.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ו' אוקטובר 29, 2010 12:50 am

אגב בניגוד להאמור לעיל בזכרוני שהמאירי בכ"מ כתב ע"ד הגמ' שנאמרו בסתמא שהם רק למאן דקפיד.
[אך הפרשנות שנאמרה לעיל לענין מאן דקפיד היא התמוהה בלשון המעטה].

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוקטובר 29, 2010 1:15 am

כאן נאספו כמאה חילוקים לדינא בין האר"י לגר"א
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... KS&page=34

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » א' יוני 25, 2017 12:50 am

בענין אמירת שמות מלאכים - ואמירת מלאך זבדי-ה.docx: (19.89 KiB) הורד 754 פעמים

מצו"ב בענין הזכרת שמות מלאכים

נעמן · הודעהעל ידי **נעמן** » ב' יוני 26, 2017 1:22 am

כמובן בלי לפקפק בגדולת האריז"ל ובהנהגותיו - יש הנוטים בגלל 'איסור' הזכרת שמות מלאכים (ושדים), להשוות קצת כבוד עבד לקונו חלילה,
ובתחושה שאיסור הזכרת שם שמים דלא לצורך, וההמנעות מאמירת שמות המלאכים והשדים, נובעים מאותו עניין, ומשום כבוד.
וסכנת נטייה זו מרובה, (וביותר אצל הגדלים מקטנותם בתפילות המזכירות מלאכים וכדומה).
לכן לדעתי גם המקפידים על מנהג האר"י בזה, ראוי שיזכרו תמיד להטעים את המנהג (וביותר לילדים צעירים, שכידוע עלולים לקבל אזהרות כאלו בצורה נוקשה ומוגזמת), ובל תהיה הזכרת שם מלאך ושד, כחומרת נשיאת ש"ש לבטלה חלילה.

(נ.ב בנערותי, אחד מהבחורים אמר 'לילית' בפנימייה, וחברו נזעק עליו בחרפות ובחרדה, ודרש ממנו "להתנצל בפני לילית" ועוד דברים זרים כאלה, ויש להזהר מזה).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר