וזוכר אני בשנת התמ"ט אחר פטירת מרי הרב הגדול מר זקני ז"ל שקרא ה' לרעב בארץ ולא היו נמצאים חטים שמורים משעת קצירה ולא שומן כדי להשתמש בפסח והחסידים ואנשי מעשה אשר היו נזהרים בזה נמצאו בצער עצום ובפרט הרבנים המובהקים הראשון שבראשון המלאך כמהר"ר יצחקי וכמהר"א חיון וכמהר"י מולכו ז"ל ונכתבו פסקים על ככה אם היו יכולים להתיר וכדת מה לעשות.
וזכורני שמרי הרב המובהק כמהר"א יצחקי נר"ו היה מן המחמירים.
א. חיים כתב:אלא שהסיפור תמוה, כיון שמהר"ש גארמיזן נפטר סמוך לשנת תל"ה, וכיצד רמ"ח שנולד בערך תל"ג יכול היה לשמוע ולזכור את ויכוח הרב המג"ן עם רש"ג ?
שנת מותו לא נודעה, גם בספרי הדרושים אין זכר לו. בפעם האחרונה נזכר בחדש "תשרי שנת התכ"ח". יש לשער שנפטר סמוך לשנת תל"ה.
מבחינתי - אדרבא, ויכוח טוב יתרום בודאי להשגת האמת וכולנו נרויח מכך.יעקובי כתב:רק עתה ראיתי. וכפי שבודאי הנך מתאר מראש, לא אשתווה עמך בנושא זה בשו"א.
לדעתי, גם בגיל ארבע חמש לא היה ביכולתו לקלוט הדים מנושא הויכוח התורני הנ"ל. לא מדובר בגר"א מוילנה או באבני נזר (שלפי הסיפורים הוא בירך על החלב שינק מאימו). האמת: בניהו חשב יותר מזה - לא יתכן שר"מ חאגיז יקלוט דיון תורני שבמרכזו הרב המג"ן, הרי הרב המג"ן נפטר בשנת תמ"ט!. הראיה מאירוע פטירתו של ר"ש גארמיזאן כבר בשנת תמ"ה היא משלי (בודאי הבחנת בזה), כדי לחדד את התמיהה.יעקובי כתב:אך אם "נתגמש" קצת על שנה או שנתיים לפה או לשם, הרי שיתכן בהחלט כי ילד כבן ארבע חמש שנתגדל בבית המדרש על ברכי החכמים, יכל גם יכל להיות עד למעשה הנ"ל.
נכון, התיאור "תופעה" לא היה במקום. נקרא לזה "אפיזודה".יעקובי כתב:ע"פ מקרה אחד ויחיד, ובמאורע שקרוב מאד לומר שהכותב עצמו נכח בו בקטנותו, הנך קורה "תופעה"?!
אני מביא שמץ של דוגמא, להורות שבמורשת של החכמים המדוברים לא ראו תמיד פסול בדברים כאלו !יעקובי כתב:ועוד מדמה לספר חמ"י הבנוי ממאות העתקות שכאלו, וכולל גם מעשים שאירעו עשרות שנים לפניו?!
עוד נגיע לכך בעז"ה.יעקובי כתב:ועל כולנה, הקביעה שהחמ"י "נכתב בהשראתו של רח"א", אחזור ואומר כי זהו מגדל הפורח באויר הבנוי על אבני תהו ואדני בהו!! שמקורו בתאוריותיו המוגזמות, המשונות ומרחיקות הלכת של תשבי, ללא כל יסוד.
זכורני שעניתי לך על זה.יעקובי כתב:(ואדרבה, אם כבר הלא הזכרתי בשעתו שההגיון כמעט מחייב שרח"א כלל לא בענינים מהנעשה בספר חמ"י, והסכמתו הכמעט תלושה תוכיח!!)
חס וחלילה וחס. אני לא אנאכרוניסט.יעקובי כתב:ואתה בא להוסיף עליהם את ישיבת בית יעקב וחכמי בית חאגיז (בדברים קלושים ורחוקים!), עד היכן?!?!
א. חיים כתב:מבחינתי - אדרבא, ויכוח טוב יתרום בודאי להשגת האמת וכולנו נרויח מכך.יעקובי כתב:רק עתה ראיתי. וכפי שבודאי הנך מתאר מראש, לא אשתווה עמך בנושא זה בשו"א.לדעתי, גם בגיל ארבע חמש לא היה ביכולתו לקלוט הדים מנושא הויכוח התורני הנ"ל. לא מדובר בגר"א מוילנה או באבני נזר (שלפי הסיפורים הוא בירך על החלב שינק מאימו). האמת: בניהו חשב יותר מזה - לא יתכן שר"מ חאגיז יקלוט דיון תורני שבמרכזו הרב המג"ן, הרי הרב המג"ן נפטר בשנת תמ"ט!. הראיה מאירוע פטירתו של ר"ש גארמיזאן כבר בשנת תמ"ה היא משלי (בודאי הבחנת בזה), כדי לחדד את התמיהה.יעקובי כתב:אך אם "נתגמש" קצת על שנה או שנתיים לפה או לשם, הרי שיתכן בהחלט כי ילד כבן ארבע חמש שנתגדל בבית המדרש על ברכי החכמים, יכל גם יכל להיות עד למעשה הנ"ל.
וראה כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=27870&p=285946#p285936 שר' יצחק הכהן מעלה זכרונות ראשונים מישיבת ירושלים רק מגיל תשע ולא קודם לכן, וגם מדבר בזכרון ממראה עינים בלבד (אני מביא כמובן דוגמא בעלמא, ולא הוכחה כביכול, שהרי ר"מ חאגיז היה נכדו של ראש הישיבה ובודאי היה מצוי במראה הישיבה מגיל קטן יותר).נכון, התיאור "תופעה" לא היה במקום. נקרא לזה "אפיזודה".יעקובי כתב:ע"פ מקרה אחד ויחיד, ובמאורע שקרוב מאד לומר שהכותב עצמו נכח בו בקטנותו, הנך קורה "תופעה"?!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 431 אורחים