קרא אסמכתא בעלמא

[עושה חדשות]

לא מצאתי על הנושא הזה אשכול ספציפי, אז אני פותח חדש.

ז"ל מהרי"ל ליקוטים -

אמר: כל היכא דאיתמר מדרבנן הוא וקרא אסמכתא בעלמא, הכי פירושו ודאי תקנתא דרבנן הוא והם יצאו ובדקו ומצאו להם סמך מקרא, וסמכו דבריהם עליו כדי להחזיקם שיהיו סבורים דהוא מדאורייתא ויחמירו בו, ולא אתו לזלזל ולהקל בדברי חכמים

ולכאו' זאת שיטה חדשה, לא כהידוע מחלוקת ראש', ב' אופנים אחרים בביאור ענין אסמכתא.

אבל יש למצוא לזה מקורות בראש'.

מדברי הראב"ד בהשג' הל' ממרים -
הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר ויעמוד איסורו לדורות וכן יש להן להתיר איסורי תורה לפי שעה מהו זה שהזהירה תורה לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו, שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן ולקבוע הדבר לעולם בדבר שהוא מן התורה... השגת הראב"ד: א"א כל אלה ישא רוח שכל דבר שגזרו עליו ואסרוהו לסייג ולמשמרת של תורה אין בו משום לא תוסיף אפילו קבעוהו לדורות ועשאוהו כשל תורה וסמכוהו למקרא כדאשכחן בכמה דוכתי מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, ולא מבואר מה מביא מאסמכתא, ולביאור המהרי"ל ניחא.

אף בפי' הר"ש בתחילת מעשרות, יש להוכיח כעין זה.

האם יש עוד מקורות לזה מדברי הראש'?

[בברכה המשולשת]

אולי קשור לדברי החת"ס למהרצ"ח בעניין גיזום באיסורים

[לעומקו של דבר]

מה שיש להבין, הרי מי שקצת בן תורה יודע שזו אסמכתא, ומי שממש עם הארץ לא מבין (או לא מתעניין) בהבדל בין דאורייתא לדרבנן.
זה מועיל לכאורה לטווח מצומצם של אנשים.

[עושה חדשות]

מה שציינתי ר"ש במעשרות כוונתי לנדמ"ח מהכת"י שם הוא כותב שלא רצו לתת אסמכתא למעשר בירקות כדי שלא יחמירו.


בברכה, אולי תוסיף עוד קצת הסבר למי שלא מכיר.
לעומקו, לכאו' הערה נכונה, אבל היא מתאימה בהרבה מקומות.

[סגי נהור]

מה שיש להבין, הרי מי שקצת בן תורה יודע שזו אסמכתא, ומי שממש עם הארץ לא מבין (או לא מתעניין) בהבדל בין דאורייתא לדרבנן.
זה מועיל לכאורה לטווח מצומצם של אנשים.

לא כן כתב החת"ס, וז"ל:

מר נ"י נתלה בדעה דחויה, חות יאיר, שכתב שכל עיקרו אינו רק מדרבנן, ואין מגלין הדבר כי בעוה"ר רבו אלו בזמננו עד שיאמרו אין אנו חוששין לדברי רבנן, ה' לא צווה.

ובעוה"ר הגאון בעל נודע ביהודה נכשל בזה במה שרצה וסמך להתיר בשעת הדחק ובהפסד מרובה כתיבת גוי בחנות בשבת, ונעזר מדעה דחויה ברמ"א הלכות שבת סימן שו שכתב גלחות [=לטינית] לא דאורייתא, והוא יפה פסק לסמוך באמירה לנכרי דרבנן על דעה זו. אולם במחילת כבודו היקר האמבטי, והרשעים כותבים בשבת על דעת שהוא דרבנן... ובכזה נאמר חכמים היזהרו בדבריכם.

[והוא כשיטת הראב"ד ושאה"ר, ודלא כהרמב"ם שיש בזה משום בל תוסיף].

ופוק חזי מאי עמא דבר אצל ציבור מסורתי וכיו"ב.

[בברכה המשולשת]

הרב סגי נהור כבר הביא כעת את דברי מרנא החת"ס

(אמנם, שמעתי מכו"כ ת"ח העוסקים עם מי שאינם בני תורה שבימינו זה הרבה יותר מסוכן לעסוק כן כי הכל מאוד נגיש)