קידושין בלא ברכה

[נהר שלום]

האם מצינו בספרי השו"ת שפסקו למעשה לעשות קידושין בפחות מי' בלא ברכה? [עי' שו"ת יביע אומר ח"ב סימן ו'].
הנידון הוא בבעל ואשה החיים באיסור, לע"ל, וכעת חוזרים בתשובה ורוצים להתחתן כדעת משה וישראל, אולם משפחת הכלה רוצים שיחכו עד מועד החתונה שנקבע לעוד ששה חודשים, והשאלה היא אם אפשר לקדשם בפחות מי' בלי ברכות ובמועד החתונה יאמרו את הברכות תחת החופה.

[ביליצר]

אחד"ש מכתבך הגיעני ואכתוב בקצרה,

כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ואין עיכוב לעשות ברכת אירוסין ללא עשרה יש עיכוב בברכת נישואין [חופה],ובמסכת כלה דאסורה לבעלה הוא ברכת שבעה ולא ברכת אירוסין,
מצאנו אף ברכת שבעה ללא חופה כתובות דף ז עמוד ב - תנו רבנן: מברכין ברכת חתנים בבית חתנים, ר' יהודה אומר: אף בבית האירוסין מברכין אותה. אמר אביי: וביהודה שנו, מפני שמתייחד עמה ונידון זה דומה לנידון שהעלה כבודו ,אלא דלכאורה אין זה מועיל אלא לעניין יחוד,
שו"ע אה"ע נא, הארוסה, אסורה לבעלה מדברי סופרים, כל זמן שהיא בבית אביה; והבא על ארוסתו בבית חמיו, מכין אותו מכת מרדות.
הגה: ואפלו ביחוד אסורים; ולכן ארוס שהוא עם ארוסתו בבית אחד, מברכין שבע ברכות פן יתיחדו (מרדכי פרק קמא דכתבות),

לכן בודאי לכתחילה עדיף לזמן עשרה ולעשות חופה וקדושין מצומצם כדת ולאחר חצי שנה לערוך חופה עם הברכות ללא שם ומלכות ,ועם שאלת חכם אולי לסמוך על הריטבא שכתב דהיכן דמברכים שבעה בברכת אירוסין ביהודה יש שוב לברך בברכת נשואין שלא יאמרו דכלה בלא ברכה מותרת לבעלה ,
ואם אין זה בכדי שיעשו ובמקום חשש קלקול יש להעמיס על דברי הרמ"א להתירא אם יצטרפו עמי עוד שלושה חכמים מחכמי הפורום ,
,,והנראה לענ"ד כתבתי והנני מברכו בברכת הדיוט בכל מילי דמיטב,
החותם לכבוד אורייתא ולהוגי חוקיו ,, השפל ביליצר ,,

[נהר שלום]

כמה מראי מקומות בעניין

[נהר שלום]

לפחות בארץ נראה שיהיה בעיה לעשות כנ"ל, עקב התקנה והחרם המובא בשו"ת היכל יצחק, [שהעלתי לעיל].