שו"ת הרמב"ם מהדורת מכון ירושלים

[פלגינן]

בהמשך לנידון לגבי תשובות הרמב"ם החדש. במצ"ב כמה פרטים נוספים על מה שהובא במבוא.

[השואל מרבו]

בקשר להכתבה במוסף שב"ק הנ"ל. לא הצלחתי להבין מדוע " התשובות שהיו בידי הרדב"ז מקבלים במהדורה 'תורנית' משקל עצום עשר ידות מכל מתרגם אחר", האם בגלל שבידי הרדב"ז היה תרגום מסויים זאת אומרת שהתרגום יותר מדוייק? אמנם וודאי שבמהדורה 'תורנית' יש לציין איזה תרגום היה בידי כל אחד מרבותינו, כדי שנוכל לדעת על פי מה הבנתם מבוססת, אבל לגבי קביעת התרגום בגוף הספר - גם יש לזה משקל.

חוץ מזה יש כמה דברים קצת מוזרים בכתבה הנ"ל.

[א. חיים]

חוץ מזה יש כמה דברים קצת מוזרים בכתבה הנ"ל.

אתה מתכוון שלא ראית שום "בשר" (איזה חידוש הלכתי של הרמב"ם או משהו כזה) ?

[השואל מרבו]

חוץ מזה יש כמה דברים קצת מוזרים בכתבה הנ"ל.

אתה מתכוון שלא ראית שום "בשר" (איזה חידוש הלכתי של הרמב"ם או משהו כזה) ?

אני התכוונתי בעיקר לפן השני של המטבע. מהדורה מדעית מנותקת מהמשמעות ההלכתית של התרגום? אטו "מהדורה מדעית" פירושה תרגום של אדם הנצמד לכללי הלשון המחקרי בלבד בלי לקחת בחשבון את המשמעות התורנית היוצאת מתרגומו? האם אין זה חלק מ"המחקר" (הקדוש...) לחקור היטב את המשמעות התורנית של הדברים - אשר מכריעה הרבה פעמים איך צריך לתרגם?

[השואל מרבו]

הם בוודאי מתחשבים בהלכה. התכוונתי למש"כ ש"מהדורה מדעית" אינה מתחשבת בתוצאות להלכה אלא בחקר שפת הערבית-עברית בלבד.

[עדיאל ברויאר]

עוד כמה מילים על שו"ת הרמב"ם הוצ' מכון י-ם.
העפתי בו כמה מבטים. מטבע הדברים אני מתמקד במה שהכי חשוב בעיניי בהדפסת ספר שכזה - טיב הנוסח.

ישנה תשובה חשובה של הרמב"ם בעניין ספירת ימי נידה. תשובה זו נדפסה לראשונה ע"י בלאו מתוך כתב-ידו של הרמב"ם. דא עקא, שהכת"י קרוע ומחוק בכמה מקומות. אלא, שהראו לי שמאז צאת המהדורה של בלאו, נדפסה התשובה מחדש בקובץ המעין, ושם הושלמו בה כמה מילים חשובות מאוד להבנת התשובה שבלאו פיספס.
והנה, בהוצ' מכון י-ם, שכמבואר בהקדמתה, עפ"י עצת "מומחים"(!) לא נבדקו כתה"י מחדש לשם הדפסתה, אלא סמכו רק על בלאו ועל הערות חוקרים שהם קיבלו, הדפיסו את התשובה בחסרון המילים הנוספות, וגם לא ציינו להדפסה בהמעין (בעיה נוספת שיש אצל בלאו, שהוא סימן במקומות המחוקים רק שלוש נקודות, והלומד הרגיל לא יודע כמה חסר בכת"י, מילה, משפט או פיסקה שלימה. כמובן שגם דבר זה לא נתקן בהוצ' מכון י-ם).

בנוסף, לפום ריהטא, ככל הנראה, לא רק שבכתה"י שהיו לפני בלאו הם לא בדקו, אלא גם בקטעים נוספים שנמצאו מאז, שבלאו לא הכיר, ויתכן שהם יכולים לסייע בהכרעת הנוסח או התרגום במקומות מסופקים ומורכבים, הם לא טרחו לעיין, וזאת גם במקרה שהפנו את תשומת ליבם לקיומם של הקטעים, ולא היה להם אלא לשבת במשרדם ולהעיף עינם בהם.

ואגב, מהלשון בהקדמה ניתן להבין שצורת ההכרעה בתשובות המתורגמות הייתה כזו - העמידו אחד מול השני את התרגומים של בלאו והרב קורח, והעורכים של המהדורה הכריעו ביניהם (וכשיש תרגום אצל אחד מהראשונים נקטו כמוהו בד"כ, כנזכר באשכול לעיל). לא נותר אלא לקוות שהתיאור אינו מדויק.

[השואל מרבו]

על כזו סוג עבודה כתב חכם אחד: "חצי גרוע יותר גרוע מגרוע"...

[גביר]

שאלות ותשובות הרמב"ם הוצאת מכון ירושלים בעריכת ר' אליהו ולדמן ור' יהודה שינדלר, היא מהדורה תורנית המבוססת על מהדורתו מדעית של ר' פרופ' יהושע. מלבד חשיבות המהדורה כשלעצמה, ישנן שם בהקדמה תובנות בנוגע להבדלים שבין הוצאה מדעית לבין הוצאה תורנית. דומה שכדאי להביא כאן את תמצית הדברים כפי שהם כתובים שם:
"מהדורת בלאו ראתה עיקר בעבודה של איסוף התשובות ותרגומן באופן מדעי ולא ייחסה חשיבות יתירה לתרגומים שאפשר שהיו בפני גדולי הדורות או אף נעשו על ידם. כמו כן לא ראתה עיקר בהערות תורניות המאפשרות ללומד להתבונן בשורשי הדברים, בקשרים שבין התשובות לבין ספר משנה תורה ובציונים לספרי הפוסקים שהביאו את דבריו ודנו בהם. מהדורת בלאו הניחה לנו מקום נרחב להתגדר בו, לסדר ולערוך מחדש את תשובות רבינו בעריכה תורנית מקיפה ובכך להפוך את תשובות הרמב"ם לספר שימושי בבתי המדרש. מהדורתנו הנה מהדורה תורנית ולכן השמטנו את הנוסח הערבי התשובות".

[אורח]

סיפר לי ידיד ששוחח עם הרב שילת והלה תמה בפניו מאד על ההחלטה של עורכי המהדורה שלא לטפל בתרגום. בתוך הדברים הוא הראה לו דברי הרמב"ם בתשו' מהד' בלאו סוס"י קמה:

ואיזו ראיה יש מזה שהצריכוהו בדיקה, כי קברי גוים מטמאין באהל, אין בזה ראיה כלל, אלא (צריך) לבדוק, כדי שלא יהיה שם וכל [אשר] יגע בו הנוגע. .

פסוק כזה: "וכל אשר יגע בו הנוגע" ליתא בספרים שלפנינו....
הרב שילת בדק בכתב היד לצורך עבודתו, (תרגום תשו' הרמב"ם הנוגעות למשנ"ת אותן הוא משבץ במהדורת הרמב"ם המדויק שלו) ומצא כהוגן: כדי שלא יהיה שם נפל, יגע בו הנוגע.

[במסתרים]

בכתבת הפרסום שהובאה למעלה הזכירו את מה שהשיב הרמב"ם לנקד "הורינו" בחירק, וביארו מה שביארו.
לכאורה יל"פ כפשוטו, שהוא על משקל הודינו בתהלים מזמור עה, ולא כבפסוק הורני ה' בתהלים פו שהוא ציווי ובצירי

[נהר שלום]

אין במהדורה החדשה את ביאורי הגר"ד יוסף?

[השואל מרבו]

אין במהדורה החדשה את ביאורי הגר"ד יוסף?

אמנם אין (מטעם מובן - ה"ביאורים" אינם בדיוק ביאורים אלא הרחב דבר (ע"פ רוב)), אבל הם כותבים בהקדמה שהם נעזרו בהם.

[הגהמ]

שלא לקפח שכר עושי מצוה יש לתקן שהשם המופיע בעמוד השני תחת הכותרת "יעוץ", פרופ' שלמה עקיבא פרידמן, הוא טעות וצ"ל פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן.

כאיסתרא בלגינא קיש קיש אקרא, ואומר שצורם לי במקצת לראות פרסומת מסוג זו המצורפת למעלה על ספר חשוב ועקרוני מא' מגדולי הראשונים. לספר חדש המכיל עובדות והנהגות וצילומים, או אפילו פרפראות ודרושים על הפרשיות - כאלו הצצים חדשים לבקרים - יפה פרסומת המונית כזו, אבל יש לי את ההרגש שספר תשובות הרמב"ם אינו נשקל בליטרא ואינו נמכר באיטליז.