איש גלילי כתב:ביהושע יח כא, מנויה העיר יריחו כאחת מן הערים שנתנו בנחלה לבני בנימין.
ותמהני, והלא נאסר בחרם לבנותה, ומה טעם יש למנותה כעיר מוקפת חומה לנחלתם (נראה מוזר בעיני לומר שנתנה בנחלה כידיעת העתיד על חטא חיאל בית האלי).
מה שנכון נכון כתב:ראה צי"א ח"י ס"א מאות עה.
טור תלגא כתב:בטעמא דקרא שמואל ב' י' וז"ל " שבו ביריחו עד יצמח זקנחם, תמוה הרי יהושע החריב יריחו ולא נבנית עד חיאל בית האלי ואמרי' בשילהי סנהדרין לא עיר אחרת ע"ש יריחו ג"כ ואיך הי' יריחו, ומצאתי בספר מרגלית הים בסוף סנהדרין שהקשה כן בשם ס"א וגם הקשה מיהושע י"ח שנמנה יריחו בין ערי בנימין ומה שתירץ שם תמוה, ונ' דדושנה של יריחו קרי יריחו כמ"ש באדר"נ פל"ה שנתנוה לבני קיני ואח"כ נתנוה לבני בנימין"
והנה מה שהביא מהמרגליות הים הוא בדף קיג. אות י"ב שהביא מספר פרי תבואה לבעל תבואות הארץ שתירץ שהאיסור לא היה על בתיה ובנינה כי אם בונה חומותיה ועי"ש עוד ובאות י"ח ששני יריחו היו.
טור תלגא כתב:קו ירוק כתב:כתי' 'ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים', ופירש"י הוא דושנה של יריחו, והכי איתא באדר"נ שהביא הגרח"ק.
וצ"ל שדושנה היה חלק ממגרשי העיר שסביבה, דמה שמנאוה ליריחו על ערי בנימין כי היתה מוקפת חומה (פי' הגר"א ליהו' יח כח), ואם דושנה במקום אחר, איך נקראת דושנה 'עיר התמרים' (כדברי הרב נהר שלום לעיל).
בטעמא דקרא שם כתב כן דדושנה הי' ת"ק אמה על ת"ק אמה סביב ליריחו (ספרי בהעלתך סי' ס"א)
[ושני ערים בשם יריחו דחוק ומיותר. ואמנם יריחו נזכרת גם על ערי בנימין וגם על גבול נחלת יוסף (יהו' טז א), אלא שהגבול הלך סמוך לעיר מצפון, ולא נחלו יוסף ביריחו].
ענין שני ערים בשם יריחו הוא בסנהדרין שם ועיין שם ברש"י שחיאל בנה אחרת ולא אתפרש הא מנלן. והמרגליות הים מביא ביאור מהמשך חכמה פר' ראה עי"ש.
ואגב במשך חכמה שם כתב שקללת יהושע ארור האיש, האיש ולא ציבור ואולי היו מותרין לכתחילה לעשות כן עי"ש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים